מרצדס A45 AMG - מבחן רכב

עיצוב

הן עומדות באולם התצוגה של מרצדס, 3 מטרים מפרידים בניהן. מצד אחד ניצבת A180 לבנה עם חישוקים צנועים מדי וצינור מפלט שנחבא אל הכלים.  בצד השני, מאחורי חבל אדום, ניצבת ה-A45 AMG. גם היא לבנה אך היא מגיעה עם חישוקים ענקיים שמכילים בלמים עצומים בצבע אדום.



מאחור היא מציגה לראווה 4 צינורות מפלט מתכתיים הארוזים בתוך דפיוזר שחור וענק. ברכב שעומד באולם התצוגה מתווסף לכל ההופעה גם ספויילר ענק שלא יבייש את הרכב של לואיס המילטון. למזלנו, הספוילר לא עשה את דרכו לרכב המבחן וכך גם חבילת זימים ופלסטיקים שחורים שממהרים להצהיר על טיבה של ה-A45. כך נשאר קצת צמר על עורו של הזאב הזה.

בכלל, כל הסיטואציה באולם התצוגה מזכירה קצת גן חיות. מצד אחד יש פינת ליטוף עם עיזים חביבות, אליה אפשר לקחת את הילדים. מהצד השני, מאחורי תעלת מים וזכוכית עבה במיוחד, ניצב כלוב הנמרים. לכאן אתה יכול להיכנס רק אם אתה מבין מה אתה עושה.

תא נוסעים

הדור האחרון של תאי הנוסעים מבית מרצדס הוא ככל הנראה אחד המרשימים בסביבה. גרסת ה-AMG הבכירה של ה-A רק מחדדת את העובדה הזאת.

מול עיני הנהג ניצבים שני מסכים גדולים, האחד ללוח המחוונים הדיגיטלי והשני לתפעול מערכות הרכב. פתחי מיזוג האוויר מעוצבים כטורבינות של מנוע סילון והכל טובל באור משלל נורות לד קטנות שנמצאות כמעט בכל פינה, כולל בקונסולה, בדלתות, באזור הרגליים ואפילו במשענות הראש במושבים. בכלל, תאורת האווירה במרצדס שווה כתבה בפני עצמה.

העיצוב היוקרתי מגובה באיכות חומרים מעולה. כמעט בכל מקום תמצאו אלקנטרה, עור, פלסטיק רך ואלומיניום. הדבר היחיד שפוגע בתחושה הנפלאה היא איכות הרכבה שלא עומדת בציפיות ופלסטיק מחוספס שמתגנב פה ושם.

מול עיני האוחז בהגה יש הרבה כפתורים. המון. להיכנס בפעם הראשונה לרכב מסדרת ה-AMG מזכיר קצת טיסה במעבורת חלל. כמות הכפתורים האדירה מעמיסה על העין. באופן לא מפתיע יש עוד כמה דברים ברכב הזה שמזכירים טילים שטסים לחלל. שני המסכים הגדולים בפאנל מול הנהג מציגים גרפיקות מרשימות, נהנים מביצועים נפלאים ובעיקר מלאים אפשרויות.

למעשה התפעול ב-A45s הוא מעולה ונורא כאחד. מבחינת עקרונית, שני משטחים קטנטנים על ההגה מאפשרים תפעול מעולה ואינטואיטיבי של המסכים.  בפועל, יותר מדי פעמים הם נלחצים בטעות ולא תמיד ברור על מה הם מורים באותו הרגע. בנוסף יש המון כפתורים פיזיים. על ההגה יש גלגלת נפלאה שמאפשרת לעבור בין מצבי הנהיגה. בנוסף, כדי לשנות את מצב המתלים, המנוע או לעבור מממצב אוטומטי לידני תוכלו לגשת לתפריט הרלוונטי במסך, ללחוץ על אחד מהכפתורים הנוספים שיועדו לכך על ההגה או לפנות לכפתור יעודי שנועד לשם כך ונמצא בקונסולה.

מבולבלים? חכו שתצטרכו לבדוק האם כשאתם במצב ספורט+ התיבה מופעלת ידנית (כפתור אדום קטן בין המושבים) או מה מצב המתלים כרגע (מסומן על גב כפתור אחר על ההגה) וכל זה תוך כדי נהיגה במכונית שעושה את הדרך מירושלים לתל אביב בזמן שאתם תגיעו משער הגיא לשורש.

מעבר לזה, הרכב מאובזר עד מעל לגג הפנוראמי. לוח מחוונים דיגיטלי זה סטנדרט אך יש גם את כל ציוד הבטיחות הנדרש, חיישני חנייה היקפיים ומצלמת רוורס. אם בכל זאת תתקשו עם התמרון העירוני יש גם חניה אוטומטית. בפנים דיברנו על תאורת האווירה, ונספר גם כי מושב הנהג הוא חשמלי עם זכרונות, המתלים אדפטיביים (נרחיב בהמשך), יש בלם יד חשמלי עם פונקציית Auto Hold ועוד ועוד. חסרו לנו רק כמה דברים קטנים ובהם בקרת אקלים מפוצלת וחיישני גשם.

תנוחת הישיבה הגיעה מהספר על "איך יושבים במכונית מרוץ". היא נמוכה, אך מי שלא אוהב יוכל להגביה את המושב. הרגליים נשלחות עמוק קדימה, ההגה יוצא החוצה (היינו שמחים לעוד מעט טווח) ובמושב ניתן לכוון את מידת התמיכה לירכיים. המושב יכל להיות מעט יותר עוטף אבל אתם תרגישו את זה רק כשלחץ ה-G יתחיל להזיז את הגוף שלכם לכל הכיוונים.

המושב האחורי נועד לילדים. זה די ברור, כי הפתחים של האיזופיקס גדולים כמו כונסי האוויר בחוץ. מעבר לזה, המושב נמוך וחסר תמיכה לירכיים. באופן כללי הרכב לא נוצר עם הרבה מחשבה על היושבים מאחור. פתחי מיזוג? אין. משענת יד מתקפלת? אין. מרווח הרגליים סביר אך המרווח לראש לא יתאים לגבוהים שבניכם.

תא המטען? סבבה. ארוך יחסית לקבוצה, לא ממש עמוק, לא מספיק מעניין אותנו. תנו לנהוג.

נוחות נסיעה

המהנדסים אולי לא לקחו בחשבון שמישהו ירצה לשבת מאחורה ברכב של 400 סוסים+, מצד שני הם בהחלט חשבו על מי שירצה לשבת מלפנים. לרכב מערכת מתלים מתקדמת ומצויינת. מהלך המתלה קצר והבולמים לא הכי מתחשבים וממהרים להחזיר את המתלה למקומו. עם זאת, המערכת האדפטיבית מפתיעה ברמת הנוחות שהיא מייצרת כאשר הרכב מכוון למצב Comfort.

במצב הנוח המכונית מבליגה על מהמורות. היא סופגת את חלקן ומעבירה את הקשות או הרצופות שבהן אל הנוסעים, אך עם מנה של שיכוך. נראה שמהלך המתלה הקצר, המוביל לסגירות תכופות שלו, וגם חישוקי ה-19 אינץ', מתקשים יחד לטובה נוחות אבסולוטית; אך ביחס להרבה מכוניות ספורטיביות עדיין מדובר במכונית מפתיעה בטיבה.

אם אתם במצב ספורט או בעיקר ספורט+ אתם יכולים לשכוח מכל מה שרשמתי. המרצדס תדאג לשמור על הגלגל צמוד לכביש ולא על הגב שלכם.

בידוד הרעשים לא מבריק. בימי המבחן הסוערים הרבה רעשי כביש, רובם נובעים מצמיגי הענק, נכנסו לתוך הרכב. רעש המנוע כל כך מדליק שאין סיכוי שתתלוננו עליו אבל יתכנו צפצופים באוזניים. רעשי רוח? תשאלו טייסי F16 אם יש רעשי רוח במטוס שלהם...

מנוע ותיבת הילוכים

לחיצת כפתור והמנוע רועם. אם בחרתם במצב הנכון הוא ילווה אתכם בסדרת פיצוצים מענגת כל הדרך. המנוע הזה אולי לא שופע צילינדרים ולא מציע יותר מדי סמ"קים, אבל עם סוסים בריאים לא מתווכחים.

כי כש-421 הסוסים מתחילים לדהור, שום דבר לא יכול לעצור את המרצדס הקטנה. בדיוק בשביל מכוניות כאלו צריכים לעדכן את Waze ולהחליף את המשפט "מצלמת מהירות בעוד 500 מטר" ל- "מצלמת מהירות לפני 500 מטר" או "חייך למצלמה".

שיא ההספק מגיע גבוה מאוד ביחס למנועי טורבו (6,750 סל"ד) אך שיא המומנט, 50 קג"מ עוקרי הרים, מגיע גם הוא באזורים לא שגרתיים למנוע טורבו (5,000 סל"ד). כל בר דעת יגיד לכם שמדובר במכונית עם רצועת כוח צרה. נכון, רק שבמכונית הזאת מה שעל הנייר נשאר על הנייר.

המנוע הוא כמו יציאה לטיול עם כלב חזק ונלהב מאוד. כבר ב-2,000 סל"ד הוא כמעט תולש לך את היד כי חתולה עברה בסביבה. ב-3,000 סל"ד צריך להתחיל לרוץ. ב-5,000 סל"ד אתה כבר נגרר אחריו בשכיבה לאורך הדשא. כשאתה מגיע ל-7,000 (כי האינרציה לא עוצרת לפתע בשיא ההספק) הוא מסתובב ומסתכל עליך במבט משתאה, כאילו שואל "זהו, אפשר כבר להתחיל לרוץ?". ההילוך הבא מגיע וכל הסיפור הזה מתחיל מחדש. כל התהליך מלווה בסאונד שמיימי שיצליח לחרמן אפילו אנשים מתעשיית הפורנו.

ויש פה בקרת שיגור. רגל על הברקס, רגל על הגז, לוח המחוונים הדיגיטלי מתחיל להבהב בצהוב ואדום. ומשחררים את הברקס. המרצדס מטיחה בעוצמה כל דבר שלא מהודק בברגים, ישר למושב האחורי. מי שהיה בשירות קרבי בטח יבין את הקריאה "רשף לאחור". השאר? שאלה מעניינת, האם הם יתעשתו ראשונים או שה-A45 תגיע ל-100 קמ"ש. זה לוקח לה רק 3.9 שניות ובתחושות זה מרגיש הרבה יותר מהר. גם מעבר למאה.



את הדרך מ-100 קמ"ש למהירות קנס בכביש 6 היא עושה יותר מהר מהזמן שהרכב שלכם יגיע מ-20 ל-50. אני לא יודע איזה רכב יש לכם, ויש סיכוי שהוא לא איטי, אבל אני מוכן להמר על זה.

לתיבת ההילוכים יש תפקיד אחד והוא להעביר את כל הכוח לגלגלים. רוב הזמן 8 ההילוכים עוברים בזריזות שמזכירה טירונים מורעלים במיוחד. הבעיה עם התלהבות היתר מתגלה בנסיעה פקוקה ואיטית בעיר, שם לפעמים איזה הילוך סורר חובט מעט. בקטנה.

בניגוד להרבה מכוניות אוטומטיות, כאן כיף להעביר הילוכים בזכות שתי ידיות שעשויות ממתכת ונמצאות במיקום מושלם מאחורי ההגה. התיבה תעביר הילוך בעצמה במצב הידני רק כשתאיימו לחרב למנוע הזה את הראש.

בסוף היום צריך גם להיכנס לתחנת הדלק, ובמקרה של ה-A45s סביר שהרגע הזה לא יגיע בסוף היום. המכונית טורפת דלק. עם מיכל של 50 ליטר היא הבטיחה לנו טווח של 250 ק"מ. אחרי נסיעה שחלקה היה מופרע לחלוטין וחלקה רק התנהל במהירות – הרכב עמד פחות או יותר בהבטחה. את המבחן סיימנו עם צריכת דלק של כ-6 ק"מ לליטר.

התנהגות כביש

מכוניות של חטיבת AMG ידועות באופי הטמפרמנטי שלהן. אפשר להכליל ולהגיד שהן קצת כמו בן או בת זוג אובססיביים. על כל ליטוף תקבלו סטירה כואבת. כל טוב מגיע עם קוץ גדול ומאיים בקצה. במקרה של ה-A45s הקוץ יכול להיות במחיר של חדר בתל אביב.

כי ה-AMG הזאת, גם עם כל הבקרות דולקות, יכולה לנשוך. ההנעה הכפולה מתפקדת ברכב הזה כמו יחידה של מכבי אש. גם בהאצה בקו ישר, אחד הגלגלים יכול להחליט לפתע שהוא עושה מנגל על הכביש ואז ההנעה הכפולה ממהרת לכבות את השרפה ולהעביר כוח למקום אחר. זה מזכיר מכוניות שרירים אמריקאיות שמתקשות להתקדם בקו ישר תחת הרבה כוח, רק שכאן הפראות הזאת לא נעצרת בצמד הגלגלים האחוריים.

כשהכביש מתחיל להתפתל הדואליות הזאת מתגלה במיטבה. בנהיגת ספורט לומדים ליצור קווים ישרים ככל שניתן בין הסיבובים. הבעיה היא שישורות נעלמות מאחורי המרצדס הקטנה כמו שמתנגדי משטר נעלמים ברוסיה. ובסוף כל ישורת מחכה סיבוב.

ובסיבובים מתגלה הגדולה של מערכת ההנעה. ביציאה חזקה מהסיבוב עלול להתפתח תת היגוי או שהמכונית יכולה להגיב בפראות שמורגשת היטב בהגה, אבל מערכת ההנעה יודעת גם כאן להעביר את הכוח לגלגל הנכון וקצת להרגיע את הבלאגן המתפתח.

מצד שני, ב-A45s חסרה התנהגות הכביש המדויקת על לרמה הכירורגית, של מכוניות דוגמת פורשה בוקסטר. בשיא הכנות, קשה לבוא בטענות למהנדסים שתכננו את השלדה. תחשבו שחבר יבקש ממכם להוציא את חיית המחמד שלו לטיול. חשבתם שנחזור לדוגמא של הכלב?  אז תחשבו שהגעתם אליו וגיליתם שמדובר בנחש קוברה או נמר שלא אכל שבוע. בסופו של יום, אתם רק תרצו לחזור הביתה בחתיכה אחת.

השלדה של ה-A45s תוכננה להחזיר את ה-80% הפחות מטומטמים / נלהבים הביתה בשלום. לא מדובר בשלדה שתאפשר לכם לשלוח את הזנב לטיול צד ולהחזיר אותו באלגנטיות, או לקבוע קצב היסטרי בזכות בלימה על הנקודה ונגיעה אלגנטית באייפקס. המרצדס הזאת צריכה משקל ברור על הגלגלים הקדמיים ופקודת היגוי ברורה לא פחות כדי להיכנס פחות או יותר לקו הנכון. וכשבודקים את הקצב, בסוף הוא לא פחות מהיר.

השלדה פה נועדה להציע מקסימום ביצועים עם מינימום הרוגים. היא מכויילת לניטראליות מוחלטת, בלי זנב שמח ובלי תת היגוי קטלני (שוב, תלוי ברמת האינפנטיליות של האוחז בהגה). כך, רוב הזמן, מערכת ההנעה הכפולה והשלדה בעיקר משתדלות. ההיגוי אולי קצת קל ואולי חסרות לו תחושות, אבל בשביל להימנע מתת היגוי במהירויות שהמנוע הזה מייצר אף אחד לא סומך על האינסטינקטים של הנהג או על התחושה מההגה. כאן מסתמכים על הרבה טכנולוגיה וברזלים שאמורים להשאיר הכל בפיסה אחת.



גם הבלמים לא מציעים את התחושות המדויקות ביותר, אבל אתם תמיד (עובדתית) תגיעו מהר מדי לסיבוב והבלמים פה נועדו לעצור ולא לספק לכם תחושות, עפיצות או כל דבר אחר שלא קשור למטרת העל: לרסן את המפלצת.

דיונים של חובבי רכב על הקו הנכון, כמות הגז המדודה במיליליטרים ביציאה מהסיבוב או על בלימה בקו ישר לעומת בלימה הנגררת לסיבוב – כולם מזכירים מרוץ סוסים גזעיים כשבמרכז המעגל משתולל לו פר זועם. המרצדס רגישה לכל שינוי באיכות הסלילה וכמובן, בכמות המשקעים על הכביש. כל רמיסה של הדוושה תחזיר לכם מיד באיזשהו אובדן אחיזה והבקרות (אם החלטתם לנהוג כשהן פועלות) או מערכת ההנעה הכפולה יקראו לדגל כדי להציל את המצב.

וכך הנהיגה במפלצת הקטנה הופכת במהרה לחווייה שמזכירה טיסת פעלולים בגובה נמוך ופחות נהיגה במכונית ספורט. כל טעות קטנה והעסק נגמר, אבל כמות האדרנלין בדרך שווה כל שניה.

סיכום

בסופו של יום מרצדס A45s, במונחים מעולם התעופה, היא ססנה ששמו עליו מנוע של F35. המכונית הקטנה בהיצע של מרצדס מציגה מנוע שכל סופרלטיב יהיה קטן לידו.

ה-A45s היא לא מכונת נהיגה. המרצדס הקומפקטית היא מסר ברור לסביבה. כמו מכוניות AMG אחרות, המרצדס היא תצוגה של כוח. יחידת הנעה שבנו סביבה רכב.

ומסביב יש חתיכת מכונית. ה-AMG הזאת מציגה את אחד מתאי הנוסעים הכי מרשימים ומחניפים שאפשר לקבל בתעשייה. היא מציגה גם עיצוב מרשים, נוחות נסיעה מפתיעה לטובה, טכנולוגיה עילית, רמת בטיחות גבוהה (לפחות כל עוד לא נוגעים בגז) ואבזור עשיר.

לצד כל אלו היא מצליחה לגעת כמעט בכל חוש אפשרי. חוש הראיה, חוש השמיעה, המישוש והריח (בלמים ודלק). לא ניסינו ללקק אותה אבל ממש לא נשפוט את מי שינסה. בסופו של יום החלטת הרכישה כאן צריכה להגיע ממקום מאוד רגשי ויצרי.

בהסתכלות רציונלית, קשה בדרך כלל להצדיק הוצאה של חצי מיליון שקל על מכונית קומפקטית. כחובבי הגה קשה לנו יותר לקבל את העובדה שהמכונית הזאת לא תהיה הכי מדויקת ומתנהגת שיש. ואחרי כל זה, נותר לנו רק לקנא במי שירכוש את המפלצת הקטנה והזולה ביותר מבית AMG.

לדגמי מרצדס - מרצדס

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות