מרצדס A קלאס החדשה - מבחן רכב

עיצוב

היא נראית נהדר, ה-A קלאס. אהבנו את החזית החדשה עם הפנסים המחודדים, הגריל הגדול והנמוך וסמל מרצדס הענק במרכז. תאורת הלד מוסיפה לנראות בלילה, ובאופן כללי הפרופורציות של הרכב השתפרו - על אף גידול בסרחי העודף.

מאחור היא נראית שגרתית יותר, דומה מדי לדגמים עממיים אחרים, וגם חישוקי הגלגלים מעט פשוטים לטעמנו. ניתן כמובן לשדרג אותם.

עיצוב תא הנוסעים הוא אחד המרשימים שפגשנו. ה-A קלאס אולי עולה 50% יותר ממתחרותיה, אבל לפי איך שהיא נראית ומרגישה מבפנים - היא גם היתה יכולה לעלות כפול מהן. העור הבהיר, פתחי המיזוג המתכתיים באווירת התעופה, משטח המגע שבין המושבים, המסך הענק שממזג בין לוח המחוונים לבין מערכת המולטימדיה - כל אלו יוצרים את אחת מסביבות הנהג היוקרתיות והאיכותיות שבנמצא. איכות החומרים וההרכבה ללא דופי.

תא הנוסעים

את תשומת הלב תופס מיד המסך הענק. כשמניעים את הרכב מגלים שאלו למעשה שני מסכים נפרדים. המסך הראשון מחליף את לוח המחוונים, ומציג צבעוניות מרשימה (לפעמים קצת מצועצעת) ועושר רב של מידע.

ניתן להציג עליו, באופנים שונים, את מחוגי המהירות, הסל"ד, מסך מדידות כוח G, את מערכות הבטיחות, הניווט ועוד. המסך נשלט דרך משטח מגע קטן ושני כפתורים שממוקמים על גלגל ההגה. התלונה העיקרית נוגעת לגודל המסך הזה, 7 אינץ' בלבד. מקובל כיום שמסכי לוח מחוונים מגיעים לגודל של 12.3 אינץ', מה שמאפשר למשל להציג מחוג מהירות לצד מסך ניווט. כאן צריך לבחור בין השניים.

המסך המרכזי מגיע כאן בגודל של 10 אינץ' ורבע (7 בלבד בגרסת הסטייל). גם לו יש גרפיקה צבעונית מרשימה, והוא מציע כמעט כל מה שאפשר לבקש: שליטה על מערכות המוזיקה והמדיה, על בקרת האקלים והניווט, על הגדרות הרכב השונות ואפילו על פונקציית "המושב הקינטי" - מעין תנועת נענוע של המושבים הקדמיים באמצעות מנועי הכוונון החשמלי שלהם, מה שאמור לערסל את הנהג ולהרגיע אותו. קצת משונה, יש לומר.

כדי לשלוט על המסך המרכזי ניתן להשתמש במשטח המגע שבין המושבים, במגע על גבי המסך עצמו, במשטח מגע שנמצא על ההגה או בהפעלה קולית מתוחכמת - שמאפשרת לא רק לחייג לאנשי קשר או לבחור תחנה ברדיו, אלא גם לפתוח את הגג, להדליק תאורה פנימית או להזין יעד לניווט, למשל. קריאת ההפעלה של המערכת היא "היי מרצדס" - בסגנון ה"היי גוגל" של מכשירי הבית החכם מבית גוגל. צריך לציין שפעמים רבות המערכת לא זיהתה את הקריאות שלנו או לא הבינה את הפקודות, למרות שאלו נאמרו על פי הניסוחים שהמערכת עצמה הציעה. יש עדיין על מה לעבוד.

אז המסך מרשים והטכנולוגיה מתקדמת, אבל מרשימת האבזור נעדרים כמה פריטים חשובים. למשל - אין כניסה ללא מפתח (רק הנעה בכפתור), בקרת האקלים לא מפוצלת ואין לה פתחים מאחור ובקרת השיוט האדפטיבית מוצעת בתשלום נוסף וגבוה למדי.

מה שכן יש ב-A קלאס, כבר בגרסת הבסיס, זו תאורת לד מלפנים, בלם יד חשמלי עם פונקציית "אוטו הולד" ללא כפתור נפרד (נדרכת בלחיצת בלם עמוקה), חיישני גשם ותאורה, מצלמת רוורס ובקרת שיוט רגילה.

גרסת הפרוגרסיב מוסיפה גם ממשקי אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי (שניהם מופעלים בחיבור USB עם כניסה נדירה של טייפ C), מושב נהג חשמלי עם זכרונות, גג שמש פנוראמי, מערכת חניה אוטומטית ואת המסך הגדול יותר. 

מפרט הבטיחות לא מושלם: בסטייל תקבלו רק בלימת חירום אוטונומית והתרעה קולית לסטיה מנתיב; בפרוגרסיב תיקון הסטיה הוא אקטיבי (ומצוין), ואת חבילת מערכות הבטיחות המלאה - שכוללת בקרת שיוט אדפטיבית, ניטור רכב בשטח מת וסייען עקיפה - תקבלו רק כחבילה נפרדת בתשלום נוסף.

אם נצא לרגע מענייני הטכנולוגיה ונבחן את תא הנוסעים עצמו, נגלה זוג מושבים מצוין מלפנים. המושבים עצמם אמנם קשים, אך הם תומכים היטב בגוף ומציעים כוונון יעיל לאורך בסיס המושב. ביניהם יש לא מעט תאי אחסון גדולים ושימושיים.

במושב האחורי המרווח לשניים טוב מאוד וגם המושב עצמו נוח. יש מקום רב לרגליים בשל הארכת הרכב ביחס לדור הקודם, אך המרווח לראש גבולי - במיוחד בגרסה עם גג השמש הפנוראמי. רוחב המושב, ובעיקר התעלה שברצפה, יהפכו את הישיבה של 3 נוסעים לצפופה למדי. הגיוני.

תא המטען מציע נפח גדול ומבנה רחב ונגיש. הוא גם כולל תאי אחסון ברצפה ותאורה שימושית מדלת תא המטען.

נוחות נסיעה

בתוך העיר ה-A קלאס מסתדרת מצוין. יש לה כושר תמרון טוב בזכות הגה קל וארוך, המימדים שלה לא גדולים והראות לפנים טובה (לאחור הרבה פחות). במכונית אותה בחנו היו גם חיישנים היקפיים עם תצוגה גרפית מצוינת ומצלמת רוורס שימושית, כך שהצלחנו בקלות להשחיל אותה בכל פינה. מערכת החניה האוטומטית, כמו בדרך כלל, היא יותר גימיק מאשר כלי עזר שימושי.

אבל כשיוצאים מתמרוני החניה ומגיעים אל הכבישים עצמם, מגלים כי נוחות הנסיעה של ה-A לא מצטיינת. המתלים שלה לא סופגים את שיבושי הכביש על הצד הטוב ביותר, מפגינים נוקשות רוב הזמן ולא סלחניים לפסי האטה ובורות ביוב. אמנם יש ריכוך מסוים של המהמורות, אך כמעט כל שיבוש יעבור לנהג ולנוסעים.

מחוץ לעיר המצב בדיוק הפוך. במהירות גבוהה ה-A קלאס נוחה מאוד, מגהצת את הכביש, יציבה ונעימה מאוד. לא תרגישו שהתפשרתם בכך שלקחתם מכונית קומפקטית. גם בידוד הרעשים הרשים במיוחד, והשקט המופתי נשמר אפילו במהירויות גבוהות.

מנוע ותיבת הילוכים

מרצדס A קלאס מספקת לנו הזדמנות למפגש ראשון ומסקרן עם המנוע החדש של קבוצת רנו-ניסאן. כן, קראתם נכון. באירופה המנוע הזה כבר משווק ברנו גרנד סניק, ובקרוב יוצע גם ברנו קדג'אר, ניסאן קשקאי ודאצ'יה דאסטר. לישראל הוא מגיע בפעם הראשונה כשמלפניו מותקן סמל מרצדס. 

זהו מנוע טורבו-בנזין בנפח ליטר ושליש, או במספרים: 1,332 סמ"ק. המנוע הזה מייצר 136 כ"ס בגרסת ה-A180 או 163 כ"ס בגרסת ה-A200, אותה בחנו. המומנט בגרסה זו עומד על 25.5 קג"מ והתאוצה ל-100 קמ"ש אורכת 8 שניות. ואיך זה מרגיש?

לא רע בכלל. אמנם חולפת שניה קצרה עד שהטורבו נכנס לעניינים והעסק מתחיל לזוז, אבל מהר מאוד מתקבלת תאוצה משכנעת בהחלט. ה-A קלאס מאיצה בקלילות ועוקפת במהירות, והמנוע מרגיש קצת כמו מנועי 3 צילינדרים - אבל בקטע טוב. הוא גמיש, אוהב סל"ד גבוה ומגיב במהירות בתאוצות הביניים.

אלא שעם כל המחמאות, הוא גם מרגיש קצת "רזה". כאילו אין עוד עתודות כוח שמחכות, כאילו הוא תמיד מתאמץ. מאוד שונה ממנועי ה-TSI של קבוצת פולקסווגן במובן הזה. התחושה הזו מתבטאת בצליל שלו וגם באופן שבו הכוח מגיע - כאילו תמיד צריך "לסחוט" אותו עד הסוף. זה לא נכון עובדתית, אבל אלו התחושות.

אל המנוע משודכת תיבת 7 הילוכים כפולת מצמדים, שפועלת מצוין רוב הזמן. לפעמים היא טיפה מחוספסת בהחלפות הילוכים תכופות, אבל בדרך כלל היא פועלת ללא דופי.

צריכת הדלק שמדדנו היתה טובה מאוד: בממוצע המבחן כולו, לאחר מספר קטעי נהיגה אגרסיבית, מדדנו 12 ק"מ לליטר. בנהיגה בין עירונית מתונה עברנו את ה-13 ק"מ לליטר. כשמסתכלים על המספרים האלו בהשוואה לנתוני הביצועים, זה בהחלט מרשים.

התנהגות כביש

המתלים הנוקשים-משהו של ה-A קלאס יצרו ציפיות גבוהות באשר להתנהגות הכביש. וזה לא שהיא רעה: אחיזת הכביש מצוינת, הכניסה לפניות מהירה ומדויקת ולקומפקטית של מרצדס יש יכולת לנסוע מהר מאוד בכבישים מפותלים.

אבל זה עדיין רחוק מלהיות ספורטיבי. התקשורת מהשלדה כמעט לא קיימת, להגה חסר משקל והוא גם ארוך ולא ממש מדויק. נדמה שה-A קלאס תעדיף תמיד תת היגוי על פני היגוי יתר. 

סיכום

מרצדס A קלאס היא חתיכת קפיצת מדרגה. זה נכון ביחס לדור הקודם שלה, זה נכון ביחס למתחרות וזה נכון בכלל. היא נראית נהדר מבחוץ ובעיקר מבפנים, מפתיעה עם טכנולוגיות מתקדמות ועושר ויזואלי במסכים, יש לה גם מנוע מצוין והיא אפילו פרקטית ושימושית. 


 

אבל לצד זאת יש לה גם חסרונות, בעיקר בשורת התמורה למחיר. כי התמורה אמנם מאוד גבוהה - להוציא אולי את עניין רשימת האבזור - אבל גם המחיר מאוד גבוה. האם כדאי לשלם את הסכום כדי לקבל את המכונית הכי מתקדמת בקטגוריה? אולי עדיף לחסוך כמה עשרות אלפים ולבחור באחת המתחרות הותיקות? ומה דעתכם על האפשרות של קניית מכונית מנהלים יוקרתית או רכב פנאי יוקרתי בסכום דומה? הרבה שאלות עולות כאן, והתשובות לרובן נוגעות לסדרי העדיפויות האישיים של כל לקוח. לנו נראה שיהיו בהחלט כאלו שיבחרו במרצדס A קלאס, על אף המחיר. הם יהנו מכל יום במחיצתה.

לדגמי מרצדס בישראל - מרצדס

פורסם לראשונה ב- 14.11.18

למאמר זה התפרסמו 7 תגובות