מרצדס E קלאס קבריולה - מבחן רכב

החבילה מוסיפה גריל קדמי מנוקד, חישוקי 19" בעיצוב ייחודי (אהבנו את המסגרת הפנימית), סופיות אגזוזים בגימור כרום וזהו פחות או יותר. המראה עצמו מהודר ונאה, עם פנסי לד גדולים, כונסי אוויר מדומים וקו כרום דק שמפריד בין האפור של הגוף לשחור של גג הבד הנפתח. כאשר זה האחרון סגור, קשה מאוד לזהות שמדובר ב"רכב של שבע מאות אלף שקל". האמת? גם כשהוא פתוח.

מבפנים המראה הרבה יותר מרשים. למרבה המזל, את הפנים הזה אפשר לראות גם מבחוץ. אהבנו את שילוב השחור-אדום במושבים, את דיפוני העץ השחורים והסופר-איכותיים בדשבורד ובקונסולה המרכזית, את צמד המסכים הגדולים ואת פתחי המיזוג העגולים (והמרובים). ישנן גם נגיעות ספורט כמו דוושות אלומיניום וגלגל הגה קטום להשלמת האווירה. חוויית המרצדס מגיעה כאן במלואה.

תא הנוסעים

צמד המסכים האמור כולל מסך מולטימדיה יפהפה בגודל 12.3 אינץ', לצד לוח מחוונים דיגיטלי בגודל זהה. שניהם מציגים רזולוציה גבוהה ובהירות שלא נפגעת גם מתחת לשמש הישירה של יולי. בנוסף ישנו תרגום מלא לעברית וגם אינספור אפשרויות להתאמה אישית של התצוגות השונות בלוח המחוונים. המסך המרכזי נשלט במגע, במשטח מגע נוסף שממוקם בין המושבים או ממשטח מגע קטן שנמצא על ההגה. הלוח שמול הנהג נשלט ממשטח המגע השני שעל ההגה, שפעמים רבות היה רגיש מדי ולא הגיב במדויק ללחיצה.

את פניהם של הנהג והנוסע שמלפנים מקבלים צמד מושבים גדולים ונוחים, קשים במידה אך תומכים היטב בגוף. אפשרויות הכוונון נרחבות אך הישיבה עצמה נמוכה ולא תתאים לכל אחד. בין הנהג לנוסע שלצידו יש היצע רחב של תאי אחסון - עניין נדיר במכוניות פתוחות שלעיתים נוטות להיות קמצניות במקום.

מאחור ישנם צמד מושבים גדולים ונוחים למדי - עניין נדיר אפילו יותר. הדלתות הקדמיות גדולות מאוד (מה שקצת מסרבל את הפתיחה שלהן בחניות צפופות), אך הסטה חשמלית של המושב הקדמי לפנים חושפת גישה נוחה למדי לסביבה שמאחור. מרווח הברכיים טוב, המושב עצמו מעט נמוך ואילו מרווח הראש מוגבל כאשר הגג סגור - אך משתפר באופן דרמטי כשפותחים אותו... בין המושבים האחוריים יש עוד צמד מחזיקי כוסות גדולים.

אנחנו התקנו די בקלות צמד מושבי בטיחות גדולים מאחור, למרבה אכזבתם של הילדים שהתלוננו על השמש והחום. בפעם הבאה, חמודים, תסעו לגן בפיקנטו.

הקטלוג מצהיר על נפח תא מטען של 360 ליטרים, אך התחושה היא של בגאז' קטן יותר באופן משמעותי. בנוסף, פתח ההטענה שלו צר וחלקי הסגירה של הגג מקשים על העמסת חפצים בגודל בינוני ומעלה.

בחזרה לרשימת האבזור, נדווח כי ה-E הפתוחה - בגרסת הבסיס שנבחנה - מציעה לא מעט. בין היתר כולל המפרט תאורת אווירה יפהפיה עם 64 גוונים, מושבים בריפוד עור עם כוונון חשמלי ופיצ'ר (טיפשי למדי) של "מושב קינטי" שמערסל את הנהג בתנועות מדודות, חימום וזכרונות, בלם יד חשמלי, תאורת מטריקס-לד יוצאת מן הכלל, מערכת לחניה אוטומטית ומערך היקפי של מצלמות וחיישנים. מערכת השמע, מבית Burmester, מציעה 13 רמקולים ושומרת על איכות מצוינת גם כאשר הגג פתוח. בתחום הבטיחות מציעה ה-E את כל ההיצע המקובל בסביבה התחרותית שלה.

ובכל זאת, יש כמה חוסרים: עיסוי מושבים מוצע כאן כאופציה בלבד - היינו שמחים לקבל אותו כסטנדרט. גם טעינה אלחוטית או תצוגה עילית הם פריטים מתבקשים ברמת המחיר הזו. וחשוב יותר, ברכב פתוח מתבקשות תוספות מקסימליות של מערכות אקלים נוספות. המפרט כולל חימום למושבים וצעיף אוויר חם שמגן על הצוואר, אך בימי חורף מתבקש גם חימום להגה, בעוד בקיץ היינו יותר משמחים לקבל גם אוורור למושבים. 

גג הבד נפתח בקצב מהיר יחסית, אך בפתיחה מהשלט נדרשת עמידה קרובה מאוד לרכב ולחיצה ממושכת מאוד על כפתור הפתיחה.

נוחות נסיעה

מכוניות ספורטיביות נדרשות בדרך כלל להצטייד במתלים מוקשחים למדי. אם יש להן גם גג נפתח, אז מצטרפת גם תוספת משקל משמעותית שדורשת הקשחה נוספת. באסה.

ב-E קבריו המצב שונה. קודם כל, בגלל שזו לא מכונית ספורט; אבל גם בגלל שהמשקל העצמי אמנם גבוה, 1.85 טון, אבל לא כזה שמערכת מתלים של E קלאס לא יודעת להתמודד איתו. התוצאה היא נוחות נסיעה מצוינת, עם ספיגת שיבושים טובה מאוד כמעט בכל מצב. אמנם, זו לא הרמה הפנומנאלית של ה-E סדאן, וחלק מהפגמים הקטנים עוברים לנהג ולנוסעים - אך יותר הוטרדנו מהפגוש הקדמי הנמוך שאיים להתחכך עם כמה פסי האטה אכזריים. מתלי אוויר היו יכולים להיות שדרוג מצוין לחבילה הזו, או לפחות בולמי זעזועים אדפטיביים. כאן לא מצאנו אף אחד מהם.

בידוד הרעשים מצוין כאשר הגג סגור, אך גם בזמן שהוא פתוח ניתן להרים את ארבעת החלונות וגם רשת נוספת מאחור, וכך ליהנות מרמת בידוד לגמרי לא רעה. אפשר לנהל בלי שום בעיה שיחה נינוחה, גם בשיוט על 120 קמ"ש או קצת יותר.

מנוע ותיבת הילוכים

מרצדס E קלאס קבריו הגיעה למבחן בגרסת ה-E300 הבסיסית. המפרט כאן כולל מנוע טורבו-בנזין בנפח 2.0 ליטרים בלבד, ואליו משודכת מערכת היברידית-קלה במתח של 48 וולט. הספק מנוע הבנזין עומד על 258 כ"ס, המומנט הוא 37.7 קג"מ ואילו המנוע החשמלי מוסיף עוד 13 סוסים צנועים. הכוח יורד לגלגלים האחוריים דרך תיבת 9 הילוכים אוטומטית, ונתון התאוצה הרשמי עומד על 6.6 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש.

בהנעת בוקר ראשונה, במזג אוויר חם למדי ועם גג פתוח, המנוע משמיע צליל מעט דיזלי, מחוספס שכזה. גם בהמשך היום הצליל לא מעודן, אבל כשהמנוע חם הוא ללא ספק נשמע חלק יותר.

יחידת ההנעה המיקרו-היברידית מתגלה כפעלתנית למדי. היא מתערבת לא רק בעמידה במקום, אלא גם בגלישה במהירויות נמוכות. בנוסף, היא משחררת את מנוע הבנזין למנוחות קצרות גם בזמן שיוט מהיר. יפה. רק חבל שהיא לא מאפשרת לוותר על המערכת לדימום מנוע בעמידה, שמצידה מנתקת את מדחס המזגן בתדירות גבוהה מדי. כיבינו.

הביצועים עצמם טובים, אפילו מצוינים במצב הספורטיבי. זמני התאוצה מדף הנתונים משתקפים היטב בכביש, ולמרות שהמנוע לא ליניארי - הוא מגיע מהר מאוד לתחום היעיל ומייצר תאוצה משכנעת. זו לא מכונית ספורט מבחינת אופי יחידת ההנעה או חוויית הביצועים, אבל אין כאן בעיה לעקוף במהירות ולהוריד נהגים מנומנמים מהנתיב השמאלי. במצב הספורטיבי מתקבל גם צליל נחמד מהמנוע.

תיבת 9 ההילוכים מתפקדת היטב, מחליפה הילוכים בצורה חלקה ומהירה ומעניקה עצמאות מרובה לנהג, באמצעות המנופים שמאחורי ההגה.

צריכת הדלק במהלך המבחן עמדה על 11.5 ק"מ לליטר בשיוט מתון מאוד, אך קטעי הנהיגה הדינאמיים הורידו את הנתון לסביבות ה-7.5 ק"מ לליטר.

התנהגות כביש

מכונית ספורטיבית היא לא, אבל אחרי שאמרנו את זה - צריך גם לומר שהיא די מהנה לנהיגה, עבור מי שאיננה ספורטיבית. המימדים גדולים מדי בשביל מעבר מהיר בין פיתולים, המתלים רכים יחסית, המשקל הכבד לא ממהר לעבור מצד לצד וגם ההיגוי מעורפל משהו. מצד שני, השלדה חדה ומגיבה היטב, וההנעה האחורית מאפשרת לשחרר את הזנב בפרובוקציה שובבה. אפשר ליהנות כאן מהנהיגה, אבל חייבים להודות שמי שמחפש ספורטיבית פתוחה בתקציב הזה ימצא הרבה מאוד אפשרויות עדיפות.

סיכום

מרצדס E קלאס קבריולה היא שילוב נדיר בין מכונית סאלון יוקרתית לבין קבריולה מרהיבה. הגג הפתוח הוא ללא ספק מרכז החוויה כאן: הנוכחות שלו מגבילה משמעותית את השימושיות ביחס ל-E סדאן, הן במספר הדלתות, הן במרווח מאחור והן בתא המטען ובנוחות, אבל היא זו שהופכת כל נסיעה למופע ראווה ומאפשרת לחוות את הכבישים בצורה שונה לחלוטין. וזה קורה גם בשכונה ליד הבית, גם בנסיעה על הטיילת ליד הים וגם בכבישי נהיגה הרריים. לחיות עם קבריו זה לנסוע בצורה שונה מכל דבר אחר.

ואולי חשוב מכל, ה-E הפתוחה היא מכונית סאלון ולא מכונית ספורט. זה אמנם פועל לרעתה בביצועים וביכולת הדינאמית - בתחומים האלה יש מכוניות פתוחות שיאפילו עליה בקלות - אבל זה גם מעניק לה יתרונות יחודיים בנוחות הנסיעה, בבידוד הרעשים, באבזור, בטכנולוגיה ואפילו ביכולת לקחת 4 נוסעים ולצאת לדרך תחת שמים פתוחים. בתחומים האלו נדמה שקשה מאוד למצוא לה מתחרות.

לצפייה בכל דגמי מרצדס בישראל

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות