מרצדס GLE - מבחן וידאו

תא הנוסעים מתרחק אפילו עוד קצת מהקווים המרצדסיים-קלאסיים. גם כאן יש כמויות גדולות מאוד של ניקל, אבל הפעם הם תומכים באווירה הרבה יותר הייטקיסטית-טכנולוגית, אפילו דיגיטלית. אין כאן את האווירה האוונגרדית שבוולבו XC90, וגם לא את הסגנון הכמעט רובוטריקי שבב.מ.וו X5, אבל הסביבה תהיה מוכרת מאוד למי שרגיל להשתמש בטלפון חכם או בטאבלט. אפשר לראות זאת, למשל, בצג הענק המרכזי, שנמתח ממרכז הפאנל הקדמי ועד למול פני הנהג, או בסדרת פתחי המיזוג המרכזית, שכאילו קופצת מתא הנוסעים, כמעט כמו חלונות חדשים בגלישת אינטרנט.

האווירה הדיגיטלית כוללת גם מגוון של אפשרויות לעיצוב הצבעוניות והאווירה שבצגים הדיגיטליים, וגם לאווירה הכללית בתא הנוסעים. אפשר, למשל, לבחור בשילוב של שני גוונים לפי הטעם האישי, דבר שיתבטא בתאורה רכה ברחבי התא.

תא הנוסעים

כפי שאפשר לנחש, הדיגיטליות הזו אינה מפריעה כאן לשילוב של חומרים ואיכות הרכבה יוקרתיים לגמרי. תאורת הקריסטלים בתקרה, למשל, היא חיבור מסקרן בין האופי הטכנולוגי והאווירה היוקרתית. חיבור נוסף שכזה הוא ה"מושבים הקינטיים". המושבים, שהם קצת נוקשים ולא מאוד תומכים, מצוידים בתכונה לא שגרתית: הם לא מצוידים במסאז', אבל מעבר לכוונון חשמלי, אפשר להפעיל בהם את המערכת הקינטית, שמזיזה אותם בעדינות מעלה-מטה, קדימה-אחורה וכך משנה ומרעננת בעדינות את תנוחת הנהיגה.
 

כדי להפעיל את המערכת אפשר, בין היתר, להיעזר במערכת ההפעלה הקולית המתוחכמת של היצרן, שאותה פגשנו לראשונה ב-A קלאס. אומרים "היי מרצדס" ואז אפשר לתת סדרה די מגוונת של פקודות. אם כבר הזכרנו את ההפעלה הקולית, נציין גם שמערכת המולטימדיה כאן מתחברת בנוחות לאנדרואיד אוטו ואפל קארפליי. בנוחות - באמצעות חיבור USB-C, ויש במכונית לא פחות משבעה כאלה.
 

מבחינה בטיחותית, תלוי באיזו גרסה בחרנו. גרסאות הבסיס אינן כוללות במפתיע היגוי אקטיבי או בקרת שיוט שומרת מרחק. בגרסאות שכן מקבלים את המערכות - מערכות הבטיחות הן מהטובות שפגשנו.
 

את מרצדס GLE אפשר לקבל עם שבעה מושבים, כלומר - שלוש שורות מושבים בסך הכל, וכך היה בגרסת המבחן. כמו שורת המושבים הקדמית כך גם את מושבי האמצעית אפשר לכוונן באופן חשמלי. נוסף על כך, יושבי השורה הזו, בעיקר שני אלה שליד החלון, נהנים ממרחב מצוין לראש, לכתפיים ולברכיים.

כדי לגשת אל המושב האחורי לוחצים על כפתור ואז שני המושבים, האמצעי והקדמי, נעים קדימה כדי להגדיל את פתח הכניסה לשורה השלישית. עם כל זה לא נפתח פתח גדול מדי והגישה אחורה נוחה לבעלי גוף קטן עד בינוני. בדיוק בהתאם למי שיכול לשבת בשורה הזו, ילדים ונערים, ומבוגרים בממדים צנועים יחסית. לשורה השלישית גם אין פתחי מיזוג. 
 

תא המטען גמיש מאוד. אפשר להשכיב את שתי שורות המושבים, ואת האמצעית לקפל באופן חשמלי, כדי לחסוך את הצורך לגשת קדימה, אם אנחנו רוצים להעמיס ציוד ארוך, או הרבה ציוד. בגרסת ה-7 מושבים צריך לוותר על גלגל רזרבי, ובמקומו יש ערכת ניפוח. אם לוקחים את ה-GLE עם מתלי אוויר, אפשר מאחור, בלחיצת כפתור, להוריד ולהעלות את המרכב כולו, כדי שיהיה קל יותר להעמיס ולפרוק.

נוחות נסיעה

מרצדס GLE גדול, אבל קל להחנות אותו בעיר, בזכות כל מיני פתרונות. ראשית, יש כאן מערך מצלמות מרשים שמאפשר לראות את קצות המכונית מכל מיני זוויות, וכך לא להיעצר גם אם צריך לעבור קרוב קרוב למכונית אחרת או לקיר. אם אנחנו מוותרים בכל זאת על המאמץ, רכב הפנאי הגרמני מצויד גם במערכת חניה אוטונומית שעובדת מצוין.

רכב המבחן צויד במתלי אוויר מתוחכמים. אלו מפנקים מאוד בעיר בריסון של הגוף הגדול מפני כל מיני טלטלות רציניות כמו בורות עמוקים ופסי האטה בולטים. דווקא את השיבושים והפגמים הקטנים הם סופגים באופן פחות מרשים.

כשיוצאים מהעיר רמת הנוחות משתפרת בהחלט, בעיקר כל עוד לא מדובר בכביש שבור במיוחד. המתלים מרסנים את הנסיעה לכיוון הרך והנינוח יותר. לשיפור של הנוחות מצטרף גם בידוד מצוין מהרעשים השונים, הרוח, הדרך, המרכב. את המנוע שומעים מעט רק כשלוחצים אותו ממש חזק וגם אז זה רחוק מלהטריד, ומכונית המבחן הונעה במנוע טורבו דיזל.

מנוע ותיבת הילוכים

וזה לוקח אותנו אל המנועים. השקט בתא הנוסעים נמצא שם בזכות בידוד מצוין, ולא בהיעדר כוח… את רכב הפנאי הגדול אפשר לקבל עם אחד משני מנועים, שניהם בנפח 3,000 סמ"ק. האחד לוגם בנזין ויש לו 367 כ"ס והשני, זה שכאן, לוגם סולר ולו 272 כ"ס והמון מומנט. 

מנוע הבנזין הוא הביצועיסט יותר, מגיב בזריזות לפעולות הנהיגה, מזניק את המרכב למהירות של 100 קמ"ש ב-5.7 שניות בלבד וממשיך כל הדרך לניתוק ההצתה הממוחשב ב-250 קמ"ש. מנוע הדיזל מציע 60 קג"מ של מומנט שזמינים כבר מ-1,200 סל"ד - לא הרבה מעל מהירות הסרק… מנוע הדיזל גם מעט מחוספס יותר, אבל לא בצורה מעיקה בכלל, אלא בדרך שמבהירה לנו שיש כאן יחידת כוח גדולה וחסונה הזמינה לרגלנו.

תיבת ההילוכים בשני המקרים היא אוטומטית קלאסית ולה תשע מהירויות. פעולת הגיר חלקה ונעימה במרבית המקרים, אולם לעתים היא מגיבה קצת לאט לבקשות הנהג, דבר שפוגע לעתים בקצב ההתקדמות, בעיקר ביציאה מהמקום או בהורדת הילוך מהירה.

צריכת הדלק של גרסת הדיזל במבחן היתה כ-9 קילומטרים לליטר. גרסת הבנזין תהיה חסכונית פחות.

התנהגות כביש

למרצדס יש לא מעט מכונות נהיגת-כביש נהדרות, אפשר להניח שמי שמחפש את החוויות האלה יילך אליהן, ולא לרכב פנאי גבוה במשקל 2.2 טון. מרצדס GLE באמת לא ממש "ספורטיבי" בכביש, דבר שמרגישים למשל בהיגוי שלא תמיד מסביר בפירוט מה קורה על האספלט, וגם המשקל הגדול מורגש.

מצד שני, את העבודה שלהם עושים מתלי מרצדס GLE על הצד הטוב ביותר: אחיזת הכביש כאן גבוהה ביותר ואפשר לנהל את רכב הפנאי המפואר במהירות רבה ועדיין בקלילות, בשלווה וברמת הבטיחות הגבוהה ביותר.

שטח

זה לא שהוא מיועד לשטח, אבל מרצדס GLE, בעיקר בגרסת המבחן המצוידת במתלי אוויר, דווקא עושה כאן עבודה יותר טובה מרוב המתחרים שלו. זאת בזכות כמה מאפיינים שחובבי שטח אוהבים. הצמיגים כאן לא ממש מיועדים לצלוח את מעלה עשוש, אבל הגלגלים ענקיים, 20 אינץ', ועליהם נוספת שכבה עבה של גומי. נוסף לכך, את מתלי האוויר אפשר לגייס כדי להגביה את המרכב ב-6 סנטימטרים משמעותיים, מעל לכ-20 סנטימטרים הבסיסיים. המצלמות שהזכרנו בחניה עוזרות גם כאן מאוד במעבר חלק על פני סלעים, בלי לפגוש אותם או את הפחח. כעת הוסיפו לזה את מערכת ההנעה הכפולה וסדרה של מערכות בקרת משיכה ואחיזה, ותקבלו כלי רכב שמסוגל לצאת לטייל עם כל המשפחה.

סיכום

מרצדס GLE הוא אחד היקרים בקבוצת רכבי הפנאי הגדולים. בכך הוא אינו מתחרה רק ברכבי הפנאי של מותגי היוקרה המוכרים (ב.מ.וו, אודי, וולבו וחברים), אלא גם באלו שמכוונים ללקוחות עשירים יותר, כמו מזראטי ופורשה. מי שיבחר ב-GLE לא יקבל בהכרח את כלי הרכב הכי מהיר או הכי נוח, אבל הוא יזכה כאן בחוויית פינוק, איכות, טכנולוגיה ועיצוב מליגת העל.

לדגמי מרצדס בישראל - מרצדס

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות