אנחנו מרבים לדבר על מכוניות חשמליות, אבל כנראה שמי שהולכות לקחת את כל הקופה, לפחות בטווח הזמן הקרוב, אלו מכוניות ה-PHEV (Plugin Hybrid Electric Vehicle). לרכבי פלאג אין הייבריד יש את היתרונות של שתי מערכות ההנעה: לטווח יומיומי הם מעניקים נסיעה חשמלית, שקטה ונטולת זיהום, בעוד טווח הנסיעה המעשי הוא בעצם בלתי מוגבל.
אופל גרנדלנד X התחיל את דרכו בקונצרן PSA באופן לא רע. ב-2018 נמסרו ממנו כ-77 אלף חתיכות וב-2019 המספר יסתכם כנראה בכ-90 אלף כלי רכב. מדובר במספר מרשים, דומה ואולי גם עדיף על המכירות של ה-C5 Aircross המקביל מבית סיטרואן. ולא פחות מפתיע - אלו מספרים שמהווים כ-50% ממכירות האח הצרפתי והאהוב - פיג'ו 3008.
לגרנדלנד X המחושמל יש שתי גרסאות ושתיהן ניצבות בפסגת ההיצע של הדגם. בכלל, מעניין לראות שההתייחסות של קונצרן PSA לרכבי ה-PHEV היא לא כגרסאות החסכוניות או כגרסאות המיינסטרים אלא דווקא כאלו שניצבות בפסגת ההיצע.
אפשר לראות את זה, למשל, בהספקי הדגמים: דגמי הכניסה של הגרנלנד, עם מנועי 1.2 בנזין או 1.5 דיזל, מציעים הספק של 130 כ"ס. מעליהן יש גרסאות חזקות יותר (שכרגע באופל הן לא מגיעות לארץ) עם הספק של 180 כ"ס, גם כן ממנועי בנזין ודיזל, ומעליהן ניצבות שתי גרסאות הפלאג אין הייבריד עם הספקים של 225 ו-300 כ"ס.
לשתי הגרסאות המחושמלות יש מנוע טורבו-בנזין זהה, בנפח 1.6 ליטרים עם 180 כוחות סוס. הראשונה שבהן משולבת עם מנוע חשמלי אחד (110 כ"ס) ומציגה כאמור הספק משולב של 225 כוחות סוס; מעל הגרסה הזאת ניצבת הגרסה בה נהגנו. לשני המנועים של הגרסה הקודמת, אשר שולחים את הכוח לצמד הגלגלים הקדמיים, נוסף כאן מנוע שלישי חשמלי בהספק של 113 כ"ס שמתמקם ממש בתוך הסרן האחורי. הכוח המשלוב של שלושת המנועים עומד על 300 כ"ס וכמובן - כאן יש הנעה כפולה. הסוללה בגרסה הזו היא בנפח של 13.2 קוט"ש.
על הרכב
מבט ראשון על הגרנדלנד X PHEV לא יספר שום סיפור יוצא דופן. חדי העין יבחינו בתגי Hybrid 4 פה ושם, ומישהו עשוי לזהות את פתח מטען החשמל. רכב הפנאי הגרמני לא מספק את אותה הופעה דרמטית של האח עם האריה (פיג'ו 3008) אך עדיין מדובר ברכב נאה, אלגנטי ומרשים.
כמו במקרה של העיצוב החיצוני ניכר שגם בתא הנוסעים הקונצרן הצרפתי עוד לא הספיק להתערב. המתגים כולם מגיעים מאופלים של תקופת GM וכך גם הגרפיקות על מסך המולטימדיה. גם לוח המחוונים עדיין לא הפך דיגיטלי. איכות החומרים טובה בפני עצמה.
מושב הנהג ממוקם עמוק מאוד בתוך הרכב ונותן תחושה פחות ג'יפונית. הישיבה העמוקה מקנה אופי קצת גרמני ל-SUV בזכות תחושה בטוחה וחסונה. הגבהה של הכיסא תביא את הנהג די גבוה מעל הקונסולה. תנוחת הישיבה עצמה טובה, המושבים גדולים אך היינו שמחים ליותר תמיכה לאורך זמן. מבחינת האבזור, בשלב זה קשה לדעת מה תכלול הגרסה שתגיע ארצה, אך לפחות ב-Hybrid 4, שנחשבת לפסגת ההיצע, לא יהיה חסר הרבה באגף הזה - למרות שהופתענו מחסרונו של גג שמש ברכבי ההשקה.
המושב האחורי ממוקם קצת נמוך מדי ומרווח הרגליים לנוסעים גבוהים לא מבריק. נסייג ונאמר כי צריך להיתקל במקרה של נהג גבוה ונוסע גבוה מאחוריו כדי שזה יהיה לא נוח.
תא המטען עושה רושם גדול. אמנם הוא הצטמצמם מנפח של יותר מ-500 ליטרים בגרסאות הרגילות לקצת פחות מ-400 בגרסת הפלאג אין, אך הוא בנוי בצורה מאוד נוחה וקובייתית שמקלה על העמסת ציוד רב.
יוצאים לדרך
הטווח הרשמי של הגרנדלנד לנסיעה על חשמל בלבד עומד על 59 ק"מ, לפי נתוניWLTP המחמירים. טווח נאה מאוד. הנהג שלפנינו כנראה לא היה עדין במיוחד על הדוושה, כי למרות שהסוללה היתה מלאה - הטווח שהרכב הציג בפנינו עמד על 34 ק"מ. גם תנאי מזג האוויר משפיעים לרעה על טווח הנסיעה.
הנסיעה שלנו התחילה בשדה התעופה שסמוך לבאזל, במפגש הגבולות של שוויץ, גרמניה וצרפת. לרכב 4 מצבי נהיגה שונים:
חשמל – נסיעה תוך מיצוי מקסימאלי של המנועים החשמליים.
הייבריד – מצב בו המערכת מנהלת את המנועים השונים באופן אופטימלי.
ספורט – המנועים מוציאים מעצמם את המיץ ומפיקים מקסימום כוח.
All Wheel Drive –הדגש הוא על העברת הכוח לכל הגלגלים.
מיד עם תחילת הדרך שילבנו למצב "חשמל" ועלינו על כבישים מהירים, שאינם עושים הנחות למנועים שכאלו. הסיבה פשוטה: במהירות גבוהה כמעט אין האטות, וכשאין האטות אין טעינה באמצעות המערכת הרגנרטיבית (Regenerate) – אותה מערכת שמאחזרת את אנרגיית הבלימה ומטעינה באמצעותה את הסוללה. מכבישים מהירים עברנו לנסיעה יותר פרברית.
הגרנדלנד X במצב החשמלי הוא רכב נפלא. הנסיעה שקטה מאוד ואפילו השריקה המוכרת מדגמים חשמליים אחרים כמעט ואינה נשמעת. בכלל, בידוד הרעשים של הרכב מרשים כך שהנסיעה עוברת בשיחה שקטה בתא הנוסעים. השקט המבורך לא בא על חשבון הכוח: המומנט הנדיב של המנוע החשמלי מפיק עד 52 קג"מ והופך כל האצה או יציאה מהמקום לפעולה קלילה. הנתונים הרשמיים מדווחים על תאוצה של 6.1 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש.
כדי להאריך את האפקט החשמלי העברנו למצב B, שמייצר בלימת מנוע החלטית באופן מפתיע ובמקרים רבים חוסך את הצורך בשימוש בדוושת הבלם. אחרי כ-40 ק"מ תם הקסם החשמלי ועברנו באופן אוטומטי למצב היברידי.
הכניסה של מנוע הבנזין נעשית באופן כמעט בלתי מורגש ורק בהאצה חזקה הוא מתחיל להישמע. תופעה מרתקת שקורית כששני המנועים בפעולה היא העברת ההילוכים, עד שלרגע היה אפשר לחשוד שמדובר בתיבה רציפה. על לוח המחוונים ראינו שההילוכים מתחלפים, אך התחושה נותרת ליניארית ואין השהיות בין ההילוכים. התופעה מתרחשת מכיוון שהמנוע החשמלי "מגשר" על הפער ומונע עצירה של הכוח לגלגלים בזמן העברת ההילוך – זה נפלא ובעיקר מונע אובדני כוח מיותרים.
עוד דבר שמונע אובדן כוח הוא שילוב המנועים. למנוע החשמלי האחורי יש יעילות אנרגטית גבוהה יותר, מכיוון שהוא יושב ממש בתוך הסרן ולכן יש פחות אובדני כוח וחיכוך מיותר. כשניתן, מנוע זה נכנס לפעולה ראשון, והתחושה היא כמו של מכונית הנעה אחורית בה הכוח מגיע ודוחף את הרכב. במצב ההיברידי האופל הגדול מתקדם בקלילות מפתיעה ומרגיש נחוש מאוד בעקיפות או בנסיעה הררית.
העוצמה של המנוע לא מפתיעה, שכן יחס ההספק-משקל בגרסה הזאת של הרכב הוא הטוב ביותר - על אף המשקל הלא נמוך של הסוללות. גרסת הבנזין החזקה (180 כ"ס) מציעה יחס של 8.3 ק"ג לכל כוח סוס. הגרסה ההיברידית עם ההנעה הקדמית משפרת את הנתון עם כוח סוס לכל 8.1 ק"ג, ואילו גרסת ההנעה הכפולה ההיברידית כבר מביאה את הנתון ל-6.3 ק"ג בלבד שנדרש לסחוב כל סוס. הבטרייה אמנם לא קלה ברכבי PHEV, אך המנוע החשמלי הנוסף (הבטריה היא אותה אחת) לא שוקל הרבה והוא דורש פחות פשרות כדי להניע את ארבעת הגלגלים.
נסיעת המבחן לקחה אותנו לאיזורים הגבוהים ביער השחור בגרמניה. על הכבישים החלקלקים לרכב הגדול יש אחיזה טובה למדי. כל המנועים מעבירים כוח לגלגלים הרלוונטיים ושומרים על תחושה בטוחה. ועדיין, מדובר ברכב פנאי – תת ההיגוי מגיע מוקדם ןההגה הוא לא המדוייק והמהיר בסביבה, למרות שבחלק מהמצבים משקלו נאות. צריך רק לזכור שההנעה הכפולה תלויה בזמינות כוח של המערכת החשמלית ולכן גם מוגבלת למהירות של 135 קמ"ש.
ואם כבר מדברים על מהירות, נציין כי ישנו גם מצב ספורט שיודע להפיק את המיטב לפי היכולת והצורך. על האוטובאן בדרך חזור הגרנדלנד לא מתקשה לצבור מהירות. 200 קמ"ש יושגו אם מישהו רק יואיל בטובו לפנות מספיק מקום וגם המהירות המירבית (235 קמ"ש) ריאלית למדי. במהירויות שעולות על המותר בארץ רעשי הרוח מתחזקים וכך גם רעשי הדרך.
לקראת ההגעה לשדה התעופה אנחנו רוצים להוסיף עוד קצת טווח חשמלי במהירות גבוהה. על הדשבורד יש כפתור בצורת ברק שמפעיל את מערכת ה-E-save. המערכת מאפשרת לנהג להגדיר טווח חשמלי זמין לסיום הנסיעה. אפשר לבקש 10 ק"מ של חשמל, 20 ק"מ או את המקסימום. המערכת לוקחת מעט מכוח המנוע ומטעינה באמצעותו את הסוללה כדי שהנהג יוכל לשמור חשמל לאיזורים מסויימים. אחרי הטעינה עברנו למצב "חשמל" והמשכנו בכל הכוח. המערכת החשמלית אמורה להכניס את מנוע הבנזין לפעולה ב-135 קמ"ש אבל בבדיקה הלא ממש מדעית שלנו ראינו גם 140 קמ"ש על השעון והבנזין סירב לזרום.
גרנדלנד וישראל
אופל גרנדלנד PHEV אמור להגיע במשך השנה על שתי גרסאותיו (300 ו-225 כ"ס). מוקדם עדיין לדבר על מחיר, אך מהשיחות עם אנשי אופל אפשר להניח שהגרסה החזקה עליה נהגנו תעלה כ-220 אלף שקלים ותהיה יקרה במעט מהגרסה ההיברידית בעלת ההנעה הקדמית.
צריכת הדלק במבחן לא הייתה יוצאת מהכלל – כ-12 ק"מ לליטר. מצד שני, ההיגיון שברכבים כאלו נובע מהעובדה שרוב הלקוחות לא נוסעים יותר מ-50 ק"מ ביום כך שרבים מהם לא יזדקקו לטיפת דלק במהלך השבוע. רק בנסיעות ארוכות מנוע הבנזין יונע ואז גם הדלק יתחיל לזרום.
את הרכב ניתן לטעון מכל שקע רגיל, אך טעינה מלאה תיקח כשבע שעות. מי שיצטייד בעמדת טעינה יקבל את מלוא הטווח בתוך פחות משעתיים. מרשים ויעיל למדי.
אין ספק שיחידת ההנעה של הגרנדלנד מרשימה מאוד. היא חזקה, שקטה ובעלת טווח לא רע בכלל. למי שרוצה להפסיק לזהם רוב הזמן ולא מוכן לוותר על הטווח, הפרשנות של אופל לעולם ה-PHEV מאוד קוסמת. הבעיה היחידה של הרכב, עם הגעתו ארצה, הא שלצידו יגיעו עוד מספר רכבים דומים בעלי הנעת פלאג אין – בראש ובראשונה האח מבית, פיג'ו 3008. עוד יותר מסקרנת הגרסה הספציפית בה האח יגיע. במידה והאופל יגיע בשתי הגרסאות והפיג'ו רק באחת מהן, הגרמני יתחיל את מסעו בנקודת פתיחה טובה בהרבה.
לצפייה בכל דגמי אופל בישראל
פורסם לראשונה ב- 04.02.20
למאמר זה התפרסמו 1 תגובות