נהיגה ראשונה: אופל קורסה החדשה

קודם כל, הקורסה היא אחת המכוניות הותיקות בהיצע של אופל. נכון לשנת 2019 היא גם אחת הנמכרות שבהן. רק מתחילת השנה נמכרו למעלה מ-190 אלף קורסות, יותר מכל רכב אחר של אופל - וזה כשמדובר בדגם יוצא. 

הקורסה החדשה מבוססת על פלטפורמת CMP. מדובר על פלטפורמה מודרנית שמשרתת מכוניות רבות בהיצע של היצרנית הצרפתיה ובהן DS3 Crossback ופיג'ו 208 החדשה שאוטוטו מגיעה ארצה.  

במסגרת המפגש הראשוני עם הרכב ניסינו לא רק לעמוד על יכולותיו, אלא גם לנסות ולהבין האם החיבור בין היצרניות באמת מצליח להוביל את אופל למקום חדש ומעניין.

נפגשים

כבר ראינו את הקורסה לא מעט בתמונות, והיא בהחלט נראית טוב. בחניה של המרינה בה מתחילה ההשקה עומדות קורסות ב-3 צבעים: לבן, כסוף ואדום, כולן עם גג בצבע שונה או עם פס שמעניק לגג שלהן מראה "מרחף". כולן מאוד מרשימות, דינאמיות למראה ולפחות לטעמנו - גם מאוד יפות.

הקורסה מציגה מימדים מאוד דומים לאלו של הדור היוצא, עם הבדל אחד שמשנה אותה באופן דרמטי: היא נמוכה ב-5 ס"מ מאוד משמעותיים. 
 

החזית מהממת, בטח כשהשמש נמוכה ובטח אם פוגשים את גרסת ה-GS Line. הפס לרוחב הגריל ממשיך לפנסים ומעניק תחושה של מכונית רחבה. אותו מוטיב רוחבי חוזר על עצמו גם מאחור, ויחד עם הנמכת הגובה מתקבלת מכונית עם אופי ספורטיבי מבעבר. אין ספק שלפחות מבחינת המראה, הקורסה בהחלט עושה את העבודה. 

גם בפנים הכיוון העיצובי נשמר, עם פס בולט לרוחב הדשבורד. הפס מתחם באופן מאוד ברור את תא הנוסעים וקובע מה מעליו (מסך מגע) ומה מתחתיו (כל השאר).

מרגישים

לאחרונה ישנה תחושה, בכל סגמנט ה-B (סופר-מיני), שאיכות החומרים נמצאת במגמת ירידה. גם בקורסה תמצאו פה ושם חומרים מחוספסים, אבל צריך להגיד את האמת - לרוב האנשים זה לא יהיה מהותי ובמקומות הבאמת חשובים תמצאו חומרים באיכות מרשימה. איכות ההרכבה גבוהה מאוד, לא משנה כמה דקדקנים תהיו. 

את מרכז הדשבורד תופס מסך מגע בגודל 10 אינץ' - נתון חריג בקטגוריה. המסך לא תמיד אינטואיטיבי וחלק מהגרפיקות והפונטים מגיעים מדגמי אופל ישנים יותר. עם זאת, למרות שמדובר ברכב שצמח בצרפת ולמרות מסך המגע הלא מושלם, הנדסת האנוש של הקורסה עדיפה על האחיות מהצד המערבי של קו מאז'ינו. 
 

בתפיסה הגרמנית, פונקציות חיוניות חייבות להיות בעלות כפתורים פיזיים. כך, מערכת בקרת האקלים ועוד כמה פונקציות זוכות לתפעול נוח ופשוט יותר באמצעות כפתור של ממש ולא מתוך המסך.

תנוחת הישיבה היא משהו שחייבים להרחיב עליו. ההגה והמושב של הקורסה מתכווננים כמעט בכל כיוון אפשרי וקל מאוד למצוא את תנוחת הישיבה האידיאלית ביחס להגה והדוושות. מהעבר השני, הנמכת הרכב הובילה להנמכת המושב באופן דרמטי. קורות A (הקורות מצידי השמשה הקדמית) וקורות C (אלו של השמשה האחורית) עצומות ויוצרות שטחים מתים מלפנים ומאחור. דבר נוסף שחשוב לציין הוא הפוקוס שמקבל הנהג. המסך מופנה אליו, והכיסאות, במיוחד בגרסת ה-GS Line, עוטפים מאוד. עושה רושם שאופל מנסה להקנות לסופר-מיני שלה אופי ספורטיבי.
 

אל ההשקה הגיעה הקורסה ב-3 רמות אבזור שונות. הגרסה הבכירה היא GS Line הספורטיבית, אבל דווקא גרסת ה-Elegance, עם מנוע חלש יותר, היתה המאובזרת שבהן. יש בה המון אבזור שנדיר למצוא בקטגוריה: גג פנוראמי, מושבים חשמליים עם פונקציית מסאז' ועוד ועוד. בשתי הגרסאות הבכירות ישנו מסך נוסף בגודל 7 אינץ' במרכז לוח המחוונים. לא מדובר במסך מרשים במיוחד, בטח ביחס למה שהוצג ב-208, אך עדיין מדובר בפריט יחסית נדיר בקטגוריה. 
 

פיצ'ר ייחודי לו זוכה הקורסה הם פנסי Metrix LED, שכבר הופיעו באסטרה ובאינסיגניה אך עד כה לא זכינו לפגוש אותם במכונית סופר מיני. בנהיגה בלילה האורות נשארים גבוהים כל הזמן וכשהם מזהים רכבים אחרים על הכביש מונמכת חלק מאלומת התאורה על מנת למנוע סנוור לרכב הבא ממול - אך מסביב לו נשארת אלומת אור גבוה. פתרון נפלא לכבישים הצרים בין המטעים שמסביב לספליט בקרואטיה, ולא רק להם. 
 

משתמשים

המושב האחורי הוא ככל הנראה נקודת התורפה המרכזית של הקורסה. חייבים לסייג ולהגיד שבאירופה פחות מתרגשים ממושבים אחוריים צפופים - ככה זה כשיש לך 1.9 ילדים בממוצע. הנמכת הרכב והארכת מכסה המנוע יצרו למעשה דלת אחורית קטנה וגג נמוך, שמקשים על הכניסה. בפנים המרווח לרגליים סביר אך המרחב לראש יהיה גבולי לאנשים גבוהים - בטח אם בחרתם בגרסה עם גג פנוראמי. הרוחב דווקא בסדר ויש גם 2 יציאות USB לרווחת הנוסעים

תא המטען בנוי באופן מאוד אפקטיבי. הוא אמנם לא עצום (כ-300 ליטרים נפחו) אבל המפתח רחב והמבנה שלו נגיש. את שתי המזוודות שלנו הוא בלע ללא בעיה מיוחדת.
 

כמו שכבר אמרנו, הקורסה הגיעה ברמות גימור שונות להשקה, וכל אחת מהן הציעה יתרונות וחסרונות בסעיף נוחות הנסיעה. את המבחן התחלנו בגרסת ה-GS (ונחסוך את הוספת ה-Line לשמה בכל פעם). הגרסה הספורטיבית מכויילת על הצד הנוקשה, וגם מצוידת בצמיגים ספורטיביים נמוכי חתך המולבשים על חישוקי 17 אינץ' מהממים ביופיים. הקורסה הזו מרגישה עסוקה על כבישים לא איכותיים, בעיקר במהירויות נמוכות. במהירויות גבוהות היא משתפרת משמעותית ומשוויצה בבידוד רעשים מאוד מוצלח - במיוחד ביחס למכונית בגודל שלה. 
 

גרסת האלגנס מציעה נוחות נסיעה עדיפה באופן ניכר, ובשתיהן נהגנו באותו מתווה דרך. בידוד הרעשים נותר טוב כשרעשי רוח מתחילים בכבישים מהירים ופה ושם עולים מעט רחשים מהגלגלים. נסיעה עירונית קצרה על גרסת הדיזל עם הצמיגים הקטנים יחסית (חישוקי 16 אינץ') הוכיחה שזו הגרסה שסופגת פגעים עירוניים באופן הטוב ביותר, אך היא משיבה עם רעשי מתלים ומנוע נוכחים. 

כרגע עדיין לא ברור מה יהיו הגרסאות המדוייקות שיגיעו לארץ, ולכן נאלץ לחכות למבחן על כבישי ארצנו כדי לגלות כמה היא נוחה.

מתרגשים

במבחן הוצגו 3 יחידות הנעה, ואף אף אחת מהן לא הולכת להיות הגרסה המרכזית בישראל. בקצה העליון של ההיצע ניצבת אותה GS עם מנוע טורבו בעל 3 צילינדרים בנפח 1,200 סמ"ק. בגרסה זו המנוע מספק 130 כוחות סוס והוא משודך לתיבת 8 הילוכים אוטומטית. אין ספק שמדובר במכונית בעלת ביצועים טובים. מצד שני, ממכונית ששוקלת לא הרבה יותר מטון אחד ציפינו לתחושות יותר נמרצות. כנראה שמדובר בתיבת ההילוכים שקצת מוציאה את העוקץ מהמנוע. 

את החלק השני של ההשקה עשינו עם גרסת ה-100 כ"ס (אותו נפח מנוע) ותיבת הילוכים ידנית. במפתיע, הביצועים לא הרגישו הרבה פחות טובים. ההילוכים בגרסה הידנית מרגישים קצרים יותר ותורמים לביצועים נמרצים יחסית במהירויות של עד 110 קמ"ש. מנגד, ברור לנו שעל כבישים מהירים תיבת 8 הילוכים עדיין תציע שילוב יותר נכון בין ביצועים לצריכת דלק.  
 

צריכת הדלק בתנאי המבחן לא היתה שונה באופן דרמטי בין הרכבים. במדידה לגרסה הידנית, 100 כ"ס, היא עמדה על כ-15.5 ק"מ לליטר טובים מאוד.

על גרסת הדיזל עשינו סיבוב קצר מאוד. המכונית עושה רושם טוב, עם מנוע גמיש והילוכים (ידניים) מעט קצרים שלא נותנים למומנט הגבוה לבוא לידי ביטוי. בכל מקרה, מדובר ביחידה שככל הנראה לא תגיע ארצה.  

בעוד מספר חודשים תצטרף להיצע גרסה חשמלית מלאה בשם Corsa-E עם טווח של למעלה מ-350 ק"מ. מדובר ביחידת הנעה מסקרנת שנשמח לפגוש בישראל – וכמה שיותר מוקדם. 
 

סיפרנו בהתחלה שמדובר באחות של פיג'ו 208. על הדור החדש של הצרפתיה עוד לא יצא לנו לנהוג, אבל בכל מקרה ברור לנו שהגרמניה נותרה גרמניה. האופל, כאמור, היא מכונית קלה וקטנה יחסית. למרות זאת היא הרגישה מאוד יציבה ומאוד בטוחה בכל כביש שבו נסענו. בדרך שבין ספליט לשיבניק, על קו החוף של קרואטיה, הכבישים חלקלקים ומפתיעים. למרות זאת, האחיזה של האופל מוחלטת. התגובות של השלדה לפקודות טובות, היא מרגישה נכונה לפנות ומשנה כיוון בדיוק כמו שמצפים מסופר-מיני. מצד שני, אין לה זנב שמח, היגוי מדויק או Turn-in חד כמו של הספורטיביות בחבורה. להגה יש שטח מת במרכז, להערכתנו כדי להתאים את הרכב לנהיגת אוטוסטראדות מהירה, אך בכל מקרה לא מדובר במגרעות שיפריעו למרבית הנהגים העתידיים של הקורסה.

סיכום

כמו במרבית המקרים, ההצלחה של הקורסה טמונה בראש ובראשונה בתמחור נכון. כרגע עושה רושם שהיא תמוצב איפשהו במרכז הקטגוריה, כלומר סביב ה-100 אלף שקלים. הגרסאות שצפויות להגיע הן ה-1.2 טורבו עם 100 כ"ס וגרסת ה-GS Line, שתיהן עם תיבת הילוכים אוטומטית. 

אבל מעבר לשאלת המחיר, לאופל יש אתגר משמעותי הרבה יותר. מאז שנות ההצלחה של אופל בישראל חלפו למעלה מ-30 שנה, וכעת היבואנית החדשה תצטרך לבנות את המותג והמודעות אליו כמעט מחדש. בסופו של תהליך, המטרה היא להפוך את הקורסה למכונית שיכיר כל מי ששוקל לקנות סופר-מיני. 

מההיכרות הראשונית שערכנו איתה, נראה שלקורסה יש את הכלים כדי להצליח במשימה. אמנם, יש לה כמה נקודות תורפה ובהן מושב אחורי לא מרווח ושדה ראיה בינוני, אבל על כך היא מחזירה בעיצוב מקסים, איכויות נסיעה גבוהות, התנהגות בטוחה, אבזור מרשים ויחידת הנעה לא רעה בכלל.  עושה רושם שלאופל קורסה החדשה, לראשונה מזה שנים, יש פוטנציאל הצלחה לא מבוטל גם בשוק הפרטי - ועם קצת מזל והרבה סבלנות, אולי זה יקרה אפילו בגרסה החשמלית.

לדגמי אופל בישראל - אופל

למאמר זה התפרסמו 7 תגובות