לפני כמעט 3 שנים פגש העולם בטויוטה C-HR, ולא כל כך ידע איך לעכל אותו. העיצוב היה חריג בכל קנה מידה, במיוחד עבור טויוטה שלרוב נתפסת כיצרנית שמרנית; המימדים היו קטנים יחסית, אך הוא התמקם בכל זאת בסגמנט C של רכבי הפנאי, לצד דגמים כמו ניסאן קשקאי וסיאט אטקה; הוא גם לא היה מאוד גבוה, אך ללא ספק נחשב כ-SUV, ובכלל - מה זאת החיה המשונה הזאת?
בתחילת 2017 הגיע ה-C-HR לישראל, ואז גילינו שהשאלות האלו כלל לא מטרידות את הקהל המקומי. מאות יחידות נחטפו ברכישה אינטרנטית עוד לפני שלקוח אחד ראה את הרכב באולם התצוגה, ואלפים רבים רכשו את הרכב לאחר מכן. זה ג'יפון? זה טויוטה? זה היברידי? אם התשובה לכל השאלות האלו חיובית, הקהל הישראלי מעוניין לקנות את זה. ובכמויות גדולות.
עכשיו, אחרי שכולנו כבר מכירים את ה-C-HR על מעלותיו וחסרונותיו, הגיע הזמן למתיחת פנים של אמצע החיים. לא פשוט לעדכן דגם כזה: צריך להיזהר מאוד שלא לפגוע בעיצוב הייחודי, שמסתבר שהקהל מאוד אוהב. מצד שני, כל מי שנהג ב-C-HR ודאי יודע גם כי יש לו מקום לשיפורים. נתחיל מהברור מאליו - את תחומי המרווח והפרקטיקה אי אפשר לשנות במסגרת מתיחת פנים, וה-C-HR ממילא לא התיימר להיות מאוד שימושי. ומה כן השתנה? ובכן, לא מעט דברים אחרים.
השינויים בעיצוב לא גדולים, אך הם מעניקים ל-C-HR חזות מעט יותר יוקרתית-ספורטיבית. בחזית, פנסי הערפל התרחקו זה מזה והתמקמו בקצוות הפגוש על מנת להעניק לו מראה רחב יותר. לפגוש הקדמי נוספו פסים אנכיים בצדדים ופס תחתון בצבע הרכב, שיוצר תחושה של רכב נמוך מבעבר - ושני אלו אחראים על לקיחת העיצוב למחוזות מעט יותר ספורטיביים. פנסי החזית עברו גם הם עדכון בחלק הפנימי, ואת הגג ניתן לקבל לא רק בשחור אלא גם באפור, לפחות בחלק מצבעי המרכב.
מאחור ניתן לזהות יחידות תאורה מעודכנות עם גוון פנימי מושחר ומאותתים דינאמיים, ושתיהן מחוברות זו לזו בספוילר שחור דק. הפגוש מאחור עבר עדכון קל מאוד, אך גרסת ה-2.0 ליטרים החדשה - שאותה לא נפגוש בישראל, ועל כך נרחיב בהמשך, זכתה גם לדיפיוזר שונה וצמד פתחי מפלט מדומים.
מבפנים כמעט ולא בוצעו שינויים בעיצוב. איכות החומרים עברה שיפור מסוים - אם כי לא דרמטי.
אחת המגמות הרווחות בתעשיית הרכב היא המעבר מכפתורים פיזיים לכפתורי מגע. טויוטה עשתה את המעבר הזה כבר בדור הקודם של מערכות המולטימדיה, שפגשנו בקורולה של 2013 וב-C-HR היוצא. לא פעם כתבנו ביקורות כלפי אותם כפתורי מגע, אשר דורשים הפניית מבט ללחיצה ומסיחים את הדעת מהכביש; לזכותה של טויוטה נאמר כי היה לה האומץ ללכת נגד הזרם ולחזור "אחורה" לכפתורים פיזיים. כך בקורולה (אך לא בסדאן הישראלית), כך בראב 4 וכך גם ב-C-HR המעודכן. המערכת החדשה אולי נראית פחות "נקיה", אבל היא הרבה יותר נוחה לתפעול.
בנוסף, המערכת כוללת מעתה קישוריות אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי. לקוחות אירופאיים יוכלו גם להשתמש באפליקציה חדשה שמקושרת לרכב, מאתרת את מיקומו ומעניקה ציונים לנהג בהתבסס על פעולותיו. בישראל כבר קיימת אפליקציה דומה שפיתחה היבואנית.
מהבחינה הפרקטית לא חלו כמעט שינויים. נציין כי מושב הנוסע מלפנים זכה לקבל כוונון לגובה, ונזכיר כי מאחור המרווח לא רע בכלל לשני נוסעים, זאת למרות שהרכב נראה קטן יחסית. מה שפוגע בתחושות מאחור אלו החלונות הקטנים שיוצרים תחושה חשוכה. גם תא המטען נותר קטן יחסית, כבעבר, אך הגישה אליו נוחה מאוד.
היברידי - ועוד אחדיוצאים לדרך. לחיצה על הכפתור, הכל נשאר שקט אבל יחידת ההנעה ההיברידית דרוכה ומוכנה לפעולה. המנוע הבסיסי של ה-C-HR לא השתנה: מדובר ביחידת ההנעה ההיברידית מהדור הרביעי של טויוטה, זו שמשרתת גם את הפריוס והקורולה. הנפח עומד על 1.8 ליטרים וההספק הוא 122 כ"ס , והביצועים, נודה על האמת, מעולם לא היו הצד החזק של המנוע הזה. בנסיעה עירונית הוא חרישי ופועל באופן חלק ונעים מאוד. בטויוטה מספרים כי על פי מחקרים שנערכו, יחידת ההנעה הזו מסוגלת לפעול בכוח החשמל למשך 80% מהזמן בנסיעות עירוניות ופרבריות. התוצאה היא צריכת דלק מצוינת, כ-18 ק"מ לליטר בתנאי מבחן לא פשוטים.
מצד שני, לא פעם מרגישים שלמנוע הזה חסר כוח. כל תאוצה דורשת ממנו מאמץ ניכר, וטיפוס מ-100 ל-120 קמ"ש מלווה ברעש נוכח מכיוון התיבה הרציפה ומכיוון המנוע עצמו. לתחושתנו, לא רק חובבי ביצועים ירגישו במחסור בכוח.
גם בטויוטה הבינו את זה, ושידכו ל-C-HR מנוע חדש נוסף. מדובר ביחידת הנעה היברידית עם מנוע בנזין בנפח 2.0 ליטרים והספק מרשים של 184 כ"ס. כבר פגשנו את המנוע הזה בהשקה העולמית של הקורולה, ולישראל הוא מגיע בחרטומו של לקסוס UX. כמו במקרה של הקורולה, גם ב-C-HR לא נפגוש את המנוע הזה על כבישים ישראליים. זאת מכיוון שהוא מעט יותר מזהם מאחיו הקטן, ולכן מתמקם בקבוצת הזיהום השלישית שלא זכאית להטבות המס של כלי רכב היברידיים. המשמעות בפועל היא פער של כמה עשרות אלפי שקלים, שלטענת היבואנית יהפוך את השיווק שלו לבלתי כדאי.
ההחלטה הזו כואבת, מכיוון שמדובר ביחידת הנעה פנטסטית. היא חזקה, ליניארית, נעימה מאוד, חוסכת את המאמצים התכופים של מנוע ה-1.8 ונהנית מביצועים טובים מאוד ומפעולה שקטה בהרבה. התאוצה ל-100 קמ"ש מתקצרת פה מ-11 שניות ל-8.2 שניות בלבד. ה"מחיר" בתוספת המשקל הוא 65 ק"ג עודפים בלבד, וגם הפער בצריכת הדלק מינורי. נציין כי לא מדובר במנוע שיספק את הנהג הספורטיבי; מרבית מנועי ה-1.4 וה-1.6 ליטרים המוגדשים של המתחרים יספקו ביצועים טובים ומהנים יותר. למרות זאת, נדמה שמנוע ה-2.0 ליטרים ההיברידי הוא בדיוק מה שטויוטה C-HR היה צריך.
מקצה שיפוריםמלבד כל הנושאים שמופיעים בקטלוג, בטויוטה ניצלו את מתיחת הפנים הזו כדי לשפר גם כמה תחומים נוספים. הראשון שבהם הוא בידוד הרעשים, תחום שהיה נקודת תורפה בדגם היוצא. מזג האוויר הסוער ששרר בפורטוגל בימי המבחן הקשה עלינו בבדיקת רעשי הרוח, אך אין ספק שרעשי המתלים ורעשי הכביש הופחתו באופן דרמטי. הדגם המעודכן שקט בהרבה מקודמו, גם אם לא מדובר בבידוד הטוב ביותר בקטגוריה. בטויוטה טוענים לתוספת של חומרי בידוד ב-11 נקודות שונות ברכב. זה בהחלט ניכר.
כיול המתלים לא השתנה בדגם ה-1.8 ליטרים המוכר, אך הפחתת רעשי המתלים יוצרת תחושה נעימה יותר ברכב. ההיגוי החשמלי שופר גם הוא, וכעת התחושות טבעיות וישירות יותר. לא ספורטיביות, אך בהחלט נעימות מבעבר. ככלל, התנהגות הכביש של ה-C-HR טובה למדי בפני עצמה, והוא שומר על זוויות גלגול מתונות ועל אחיזת כביש מוצלחת. גם התחושה בבלימה שופרה והיא כעת טבעית וצפויה יותר.
רמת הנוחות טובה יחסית, עם רכות מסוימת של המתלים ותחושה מעט עסוקה על רצף שיבושים. גרסת ה-2.0 ליטרים נהנית מכיול הדוק וספורטיבי מעט יותר, שמשפר את רמת הריסון במידה מסוימת.
גם מערכות הבטיחות זכו לשדרוג: אל המערכות המוכרות של בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטיה מנתיב (שפועל באיחור מסוים) וניטור שטחים מתים, נוספו ברמות הגימור הבכירות גם פנסים עוקבי פניה, רדאר אחורי ומערכת לניטור תנועה חוצה מאחור שכעת מסוגלת גם לבלום את הרכב על מנת למנוע התנגשות.
משתדרגיםהשינויים שעבר טויוטה C-HR אולי נראים מינוריים, אך המטה האירופי של טויוטה השקיע במתיחת הפנים הזו לא פחות מ-50 מיליון אירו ו-120,000 (!) שעות עבודה של 200 אנשי צוות. הסיבה לכך, בעינינו, ברורה.
כשטויוטה C-HR יצא לשוק, הוא בלט בזכות המראה הייחודי והצליח לסחוף כמעט חצי מיליון לקוחות באירופה. שני שליש מהם, אגב, הם לקוחות חדשים של טויוטה - וזהו נתון חריג בתעשיה.
אבל עכשיו, כשהקהל קצת התרגל לעיצוב ולקונספט של "רכב פנאי היברידי בתצורת כמעט-קופה", וכשמתחרות נוספות מאיימות להיכנס לזירה הזו, החליטה טויוטה להתמקד לא רק בשאלת ה"מה" - אלא גם ב"איך".
מתיחת הפנים של ה-C-HR אולי לא חוללה מהפכות, אך היא בהחלט שיפרה באופן ניכר את איכות המוצר במספר נקודות חשובות. כאשר הוא יגיע לישראל, בתחילת חודש דצמבר, הוא יעניק ללקוחות הקיימים סיבה טובה לשדרוג לדגם החדש - זאת בהנחה וההתייקרות הצפויה תהיה מתונה יחסית. להערכתנו, אם תחליט היבואנית לשווק בכל זאת גם את גרסת ה-2.0 ליטרים החדשה, תוכל ה-C-HR למשוך גם לקוחות נוספים שמעוניינים בביצועי מנוע טובים יותר.
לדגמי טויוטה בישראל -
טויוטה
למאמר זה התפרסמו 34 תגובות