עד כמה שזה ישמע מוזר, לסקודה - מיצרניות הרכב החשובות באירופה - לא היתה עד היום מכונית שתתמודד בסגמנט החשוב ביותר ביבשת, סגמנט משפחתיות ההאצ'בק. האוקטביה, על אף הצלחתה רבת השנים, היא הרי לא המתחרה הקלאסית של פולקסווגן גולף ואופל אסטרה. גם סקודה ראפיד, ואפילו הראפיד ספייסבק שבאה בעקבותיה, יועדה לשווקים מזרח-אירופיים והתחרתה בסגמנטים נמוכים יותר.
החור שנפער בהיצע הדגמים של סקודה קצת נשכח עד היום, הודות להצלחת האוקטביה ולמאמץ שמרכזות יצרניות הרכב בתחום רכבי הפנאי. לסקודה היה דחוף יותר (ובצדק) להשיק דגמים כמו קודיאק וקארוק ולפתח פתרונות בתחום ההנעה החשמלית, אותם נראה מאוחר יותר השנה.
אנחנו גם חייבים להודות שכאשר חשפה סקודה את הסקאלה, באירוע מתוקשר שנערך בפתח תקווה בחודש דצמבר האחרון, השאלה הזו לא חלפה בראשנו. עיקר העיסוק היה אז בעצם קיומה של השקת רכב בינלאומית על אדמת ארץ ישראל, לראשונה בהיסטוריית הציונות, ומי חשב אז על התפקיד שאמור למלא הרכב הזה.
כאשר נחתנו בספליט שבקרואטיה, עיר שנודעה בענקי כדורסל כמו דינו ראדג'ה, טוני קוקוץ', פטר נאומוסקי וגם ניקולה וויצ'יץ' אחד, וכיום נראית קצת מנומנמת ולא ממש ספורטיבית, ניסינו לפצח את הסוגיה. מה פשר המכונית שעומדת לפנינו? אנשי סקודה השיבו כי הסקאלה לא צפויה להתחרות בפולקסווגן גולף ובסיאט לאון, אלא במכוניות כמו קיה סיד, יונדאי i30 ופורד פוקוס - שלטענתם ממוצבות נמוך יותר מהגולף, אך ממוקמות בלב קטגוריית המשפחתיות הקומפקטיות.
התשובה הזו שלחה אותנו מעט מבולבלים לנהיגה של כמה מאות קילומטרים, אך בסופם חזרנו עם תובנות ברורות למדי אודות סקודה סקאלה.
מעצבי סקודה התפארו בסגנון של המכונית, שלטענתם נראית צעירה וספורטיבית ביחס לרוח המותג. הם צודקים: ביחס לסקודות אחרות, הסקאלה אכן נראית טוב מאוד, במיוחד בגרסאות המצוידות בחישוקים גדולים ונאים (ניתן לבחור בכל מידה שבין 15 ל-18 אינץ'). המראות המושחרות, הספוילר האחורי, זוויות הפנסים הקדמיים ובעיקר הצבעים של רכבי ההשקה שהגיעו בכחול, אדום וירוק, הופכים אותה לסקודה הצעירה והאופנתית ביותר שראינו עד היום. ועדיין, שימו אותה ליד כל מכונית של סיטרואן, מאזדה, רנו או אפילו טויוטה, והסקאלה תיראה שמרנית וסולידית לעומתן.
בתוך תא הנוסעים אנחנו פוגשים את הקו המוכר והנעים לעין של דגמי סקודה, בתוספת כמה חידושים מרעננים. מסך המולטימדיה הגדול "צף" מול עיני הנהג ונמצא במיקום נוח מאוד לצפיה. רכבי ההשקה צוידו בלוח מחוונים וירטואלי, נוח לשימוש ועשיר במידע ובגרפיקות, אם כי לא בטוח שהוא יוצע כסטנדרט בישראל. גם יחידת המיזוג קיבלה עיצוב אלגנטי.
בחינה של איכות החומרים מסבירה, בפעם הראשונה ובהחלט לא האחרונה, מדוע בחרו אנשי סקודה להציב את הסקאלה בעמדה נמוכה מזו של הגולף. מרבית חלקי הפלסטיקה מרגישים פשוטים וקשיחים יחסית, ונעדרים את תחושת האיכות שיש בגולף, בקורולה או ב-i30. זה בטח לא נורא, וזה גם הרבה יותר טוב מהמצב בראפיד למשל, אבל זה נמוך מסטנדרט האיכות הנוכחי של הקטגוריה.
***
הוכחה נוספת למיצוב הנמוך יחסית של הסקאלה, ביחס למשפחתיות האחרות של הקבוצה, מגיעה מעיון זריז בדפי הנתונים. בניגוד לגולף, לאוקטביה וללאון שמבוססות על פלטפורמת ה-MQB, הסקאלה נשענת על פלטפורמת ה-MQB A0 הקטנה יותר, שמשרתת את סיאט איביזה ופולקסווגן פולו.
עם זאת, לא מדובר במכונית קטנה: היא אמנם קצרה ב-30 ס"מ מהאוקטביה, אך היא ארוכה ב-11 ס"מ מהגולף - ומציגה נתון אורך של 436.2 ס"מ, מתוכם כ-265 ס"מ בבסיס הגלגלים. הרוחב, עם 179.3 ס"מ, עדיף גם כן על זה של הגולף - אך נחות מהלאון והאוקטביה.
עם הכניסה למושב הנהג אנחנו משחררים אנחת רווחה. בסקודה ויתרו על הטרנד המיותר של הנמכת הגג ויצירת מראה "דמוי קופה", והשאירו מרווח ראש מספק גם עבור נהגים בגובה ממוצע ומעלה. תנוחת הנהיגה מצוינת, הראות החוצה טובה מאוד ויש מספיק תאי אחסון לכל מה שצריך - החל מתא לסלולארי עם טעינה אלחוטית, דרך צמד מחזיקי כוסות ותא נסגר בין המושבים ועד למגירה מתחת למושב הנוסע ותא למטריה בדלת הנהג. מבריק כתמיד.
גם מאחור מרווח הראש טוב, אפילו בגרסאות המצוידות בגג שמש פנוראמי, זאת מכיוון שכיסוי הבד של הגג (הדק למדי) מתקפל לתוך החלק הקדמי של תקרת הרכב. מרווח הרגליים טוב מאוד: בסקודה טוענים שהוא זהה לזה של האוקטביה. אנחנו לא משוכנעים בכך, אבל לא מתלוננים. המרווח לשלושה עשוי להיות בעייתי, וזה כבר פער שאפשר להסביר בשל הפלטפורמה הקטנה יותר. תעלת הינע גבוהה במרכז הרצפה תפריע לרגלי הנוסע השלישי, אך פתחי המיזוג עשויים לשפר את מצב רוחו. אגב, כל שקעי ה-USB ברכב הם בטייפ C ולא בתצורה המקובלת, מה שאומר שתידרשו להתאים את כבלי הטעינה שלכם.
תא המטען של הסקאלה - כמה לא מפתיע - הוא הגדול ביותר בסגמנט, עם נפח מרשים של 467 ליטרים. כמיטב המסורת יש כאן שפע של ווי תליה, רשתות ופתרונות אחסון יצירתיים. פשוט חכם, כמו שאומרים בסקודאית.
***
לעיתים נדמה כי חלק מרחובותיה של ספליט לא עברו שיפוץ ראוי מאז ימי המלחמות בבלקן. זהו אתגר מורכב גם עבור מכוניות יקרות בהרבה מהסקאלה, וחישוקי ה-"17 נמוכי החתך שהותקנו ברכבי ההשקה לא בישרו טובות.
למרות כל התנאים המאתגרים, הסקאלה התמודדה בכבוד יחסי עם הסלילה הקרואטית. רמת השיכוך סבירה בהחלט: מרבית פגמי הכביש עוברים לגב הנהג, אך זה קורה בצורה מעודנת יחסית. המתלה נוקשה למדי ולא מייצר טלטלות או דרמות מוגזמות גם לאחר רצף שיבושים קשוח. זוהי לא נוחות ברמה של קורולה-i30-גולף, גם לא אוקטביה, וגם זו כנראה תוצאה של השימוש בפלטפורמה קטנה וזולה יותר.
מחוץ לעיר נשמרת תמונת מצב דומה, כאשר שיבושי הכביש מורגשים בתא הנוסעים - אך לאחריהם חוזרת המכונית לנסיעה יציבה ושלווה. בידוד הרעשים טוב יחסית עד למהירות של 110-120 קמ"ש. לאחר מכן נשמעים רעשי צמיגים ורוח נוכחים. ברכבי המבחן נשמעו מעט רעשים מכיוון הדלתות, מיסבי הגלגלים וגם כמה רעשים אלקטרוניים בהפעלת המגבים, אך מהנדסי סקודה טענו כי מדובר ברכבי טרום-ייצור וכי הבעיות יטופלו לפני הייצור הסדרתי.
***
החלק הצפוי ביותר במבחן הוא כמובן זה שמתייחס ליחידות ההנעה, אותן פגשנו כבר באינספור דגמים של קבוצת פולקסווגן. בשלב הראשון תגיע הסקאלה לישראל דווקא עם המנוע החזק יותר, טורבו-בנזין בנפח 1.5 ליטרים. המנוע הזה מייצר הספק של 150 כ"ס ומומנט של 25.5 קג"מ. התאוצה ל-100 קמ"ש אורכת 8.2 שניות בלבד והמהירות המירבית עומדת על 219 קמ"ש. אלו נתונים מעולים עבור משפחתית קומפקטית; אלו מספרים שפעם היו מוכרים רק ממכוניות ספורטיביות.
כצפוי, יחידת ההנעה הזו לא מתקשה להטיס את הסקאלה בקלילות. המנוע ליניארי ונעים, מושך היטב לאורך כל קשת הסל"ד והופך את הסקאלה - הלא כבדה בפני עצמה - למכונית מהירה מאוד בכל תנאי הדרך. גם צריכת הדלק טובה למדי, עם כ-11 ק"מ לליטר בתנאי המבחן המאומצים.
בהמשך נקבל את הסקאלה גם עם מנוע 1.0 ליטר, בעל 3 צילינדרים והספק של 115 כ"ס. את המנוע הזה פגשנו בהשקה כשהוא משודך לתיבת הילוכים ידנית. אנחנו נקבל את שני המנועים עם תיבת DSG כפולת מצמדים, בעלת 7 הילוכים. המנוע הקטנטן לא מאכזב: הוא מצליח לייצר ביצועים טובים מאוד ולהעלים כמעט לגמרי את הרעידות האופייניות למנועי 3 צילינדרים. רק בתנאי קצה, כמו עליות תלולות וארוכות או עקיפות אגרסיביות, מורגש לעיתים מחסור בכוח. גרסאות הדיזל, שגם הן נכחו בהשקה, לא צפויות להגיע ארצה.
הביצועים המצוינים שמעניקים שני המנועים, ובעיקר הגדול מביניהם, לא מגובים ביכולת ספורטיבית מצד השלדה או ההגה. אלו מאפשרים קצב נסיעה מהיר ומעניקים אחיזת כביש טובה למדי, וגם הנכונות לפניה מוצלחת בשל המשקל הנמוך יחסית, אך היעדר תקשורת מוחלט הופך את הסקאלה למכונית שפשוט מעדיפה לא לערב את הנהג במתרחש מתחת לגלגלים.
סוגרים סקאלה
נדמה לנו שהצלחנו לפענח את החידה ששמה סקודה סקאלה. מבחינת המימדים, השימושיות ויתר ההיבטים הפרקטיים, אפילו מבחינת האבזור ומערכות הבטיחות, היא יכולה בהחלט להתמודד במרכז קטגוריית המשפחתיות הקומפקטיות. את כל מה שמציעות המתחרות שלה עבור המשפחה, מציעה גם הסקאלה - מבלי לוותר על אף סעיף ברשימת הדרישות.
אבל אם צריך לשים בכל זאת את האצבע על ההבדלים בינה לבין אחיותיה לקונצרן, הרי שאלו מתבטאים בעניינים נקודתיים של איכות. במה זה מתבטא? ובכן, רמת הנוחות, איכות החומרים, הבידוד והעידון של הגולף, האוקטביה או הלאון הרשימו אותנו יותר. מבחינת ההצהרות של אנשי סקודה, וגם מבחינת המוצר עצמו, סקודה סקאלה נמצאת חצי מדרגה מתחת לאותן משפחתיות פופולאריות.
האמת? זה לא בהכרח חסרון. עבור השווקים האירופיים תתמחר סקודה את המכונית ברף נמוך יותר מהמשפחתיות האחרות של הקונצרן, מה שיצור את הבידול המתבקש בינה לבין הגולף והלאון. לישראל צפויה הסקאלה להגיע לקראת סוף השנה הנוכחית, ולטעמנו יש ליבואנית שתי דרכים בהן היא תוכל להציג את המוצר לקהל הישראלי: היא תוכל להציע את הסקאלה עם מנוע הליטר המצוין, ברמת אבזור סבירה ובמחיר תחרותי במיוחד עבור מכונית משפחתית - למשל 110-115 אלף שקלים, בדומה לראפיד ספייסבק - רק עם מוצר עדיף בהרבה. לחלופין ניתן יהיה לשווק את הסקאלה כמוצר צעיר, כמעט ספורטיבי, עם מנוע 1.5 ליטרים, גג פנוראמי, לוח מחוונים וירטואלי ושאר פריטי אבזור מתקדמים במחיר של משפחתית מהשורה, סביב 130-135 אלף שקלים. ייתכן גם ושתי האפשרויות יתקיימו במקביל, ובכל אחד מהמקרים יקבל הצרכן חבילה פרקטית, יעילה ותחרותית.
לדגמי סקודה בישראל - סקודה
פורסם לראשונה ב- 14.04.19
למאמר זה התפרסמו 5 תגובות