נהיגה ראשונה - אופל אסטרה GSe

עיצוב וסגנון

יש אמנם הבדלי מראה לעומת האסטרה הרגילה, אבל ממש מעט. חישוקים בעיצוב שונה אבל בגודל זהה ("18), וכיתוב צנוע מאחור. אז נכון, גם בגרסה הרגילה המשפחתית הגרמנית היא מהנאות והמרשימות בקטגוריה, אבל עדיין לא היה מזיק לאופל להשקיע יותר, בעיקר אלמנטים עם גוון ספורטיבי. קצת ריגוש מוטורי חברים, זה מתבקש וכך גם נוהגות המתחרות.

וזה ממשיך גם בסביבת הנהג. המושבים השונים מצוינים ומציעים תמיכה משופרת וריפוד אלקנטרה, אבל השאר זהה. גם כאן חסרה לנו מעט אווירת אקשן, כזו שגם בעמידה בפקק תצליח לרגש ויזואלית. למשל בעזרת נתוני אקשן על לוח המחוונים ומסך המגע ("10 כל אחד), או שימוש בגוונים שאינם דווקא שחור קודר. וכמו באסטרה הרגילה, תפעול המערכות קל ונוח, בין היתר הודות לנוכחותם של מתגים פיזיים לבקרת האקלים.

תא הנוסעים

מרחב המחיה ליושבים מאחור זהה לגרסת הבנזין המשווקת כאן, ומבחינה זו האסטרה לא מצטיינת. מיקום הסוללות אחראי לתא המטען צנוע מגרסת הבנזין (352 ליטר, 70 ליטר פחות), אבל הוא גדול ב-80 ליטר מהמתחרה הישירה - גולף GTE.

אבזור הבטיחות כולל בלימה אוטונומית, שמירה על נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטחים מתים. כאופציה מוצעת תאורת מטריקס לד עם 84 גופי תאורה בכל אחד מהפנסים, מערכת המשפרת פלאים את הראות בכבישים חשוכים.

יחידת הנעה

מערכת ההנעה ההיברידית היא המוכרת של הקונצרן, ומשלבת מנוע בנזין מוגדש בנפח 1.6 ליטר (180 כ"ס) ומנוע חשמלי (110 כ"ס), ויחד 225 כ"ס. אליהם מחוברת תיבת שמונה הילוכים אוטומטית שמעבירה את הכוח לגלגלים הקדמיים. הזינוק ל-100 קמ"ש (7.5 שניות) מהיר משמעותית מגרסת הבנזין הרגילה ב-2.2 שניות, אבל אינו שובר שיאים.

לתיבת ההילוכים אופי פעולה חלק ונעים בנסיעה רגילה, אבל למרות המיתוג הספורטיבי, אין אפשרות שליטה ידנית מלאה בהילוכים דרך המנופים מאחורי ההגה. לשיוט נינוח במהירות פלילית זה לא מפריע, לנהיגה מאתגרת בכביש הררי מפותל, בהחלט כן. מצברי 12.4 קוט"ש מבטיחים טווח נסיעה רשמי של 64 ק"מ במהירות של עד 135 קמ"ש.

נוחות והתנהגות

עד כאן לא נרשמו שינויים מפליגים בהשוואה לאסטרה הרגילה יותר, אבל כעת זה מגיע. מערך המתלים החשוב כל כך במכונית ספורטיבית שודרג עם בולמי זעזועים של קוני FSD וכיול נוקשה יותר לקפיצים יחד עם הנמכת מרכב קלה (1 ס"מ). שינויים שלא פגעו משמעותית בנוחות הנסיעה, אבל השביחו דרמטית את היכולת הדינמית.

האסטרה הזו מסוגלת לפנות עם מינימום רכינת מרכב לתוך פניות, גם במהירות גבוהה ותחת עומס כבד. החרטום מציית באופן אדוק להנחיות ההגה שכויל מחדש וכעת מהיר ומדויק יותר. מערך הבלמים שונה אף הוא וכיול הולם סילק ממנו את התחושה הדו-שלבית המוכרת וכלל לא אהובה במכוניות היברידיות. תחושת הביטחון שמגיעה לידי הנהג מרשימה, ואחראית לכך שניתן לשמור על קצב מהיר מאוד בכבישים מפותלים.

שתי נקודות פחות חיוביות - כיול בקרת היציבות מעט פחות מוצלח, בעיקר מכיוון שלא ניתן לנתק אותה אפילו באופן חלקי כמקובל במתחרות. הזהירות של אנשי אופל מובנת, אבל מוטב היה לנקוט בגישה מעט יותר ליברלית במכונית עם תדמית ספורטיבית. גם צמיגי מישלין פרמסי 4 המיועדים לחיסכון בדלק על חשבון אחיזה, פחות משכנעים. היינו מצפים למצוא כאן גומי ספורטיבי יותר, שיתאים לאיכויות שאר המערכות המכאניות.

סיכום

אופל אסטרה GSe היא לא גרסת קצה ספורטיבית שיכולה – או רוצה - לאתגר את הקומפקטיות החמות המשובחות בקטגוריה. כדי לעשות זאת היא חייבת להיות מעט משוחררת יותר עיצובית בחוץ ובפנים, קצת יותר מלהיבה מבחינת חדוות נהיגה טהורה.

אבל היא כן מציעה יכולת דינמית שמאפשרת לה להיות מהירה משמעותית מהגרסה הרגילה, בכל מצב. ולמרות שאינה חשמלית (היא תהיה), יש לה יתרונות חשמליים ברורים עבור מי שנוהג רק כמה עשרות קילומטרים ביום. עשרות קילומטרים שיכולים להיות חרישיים, נקיים וחסכוניים מאוד.

כך שבסופו של יום היא מציעה תמהיל די נדיר כרגע בשוק של ביצועים והיגיון, משהו שאופל כמעט תמיד היטיבה לעשות. היא צפויה להגיע השנה, ומעניין יהיה לעמת אותה עם מתחרות בנזין ספורטיביות. היא לא תעשה להן חיים קלים.

לצפיה בדגמי אופל בישראל

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות