נהיגה ראשונה - מרצדס SL

לפני כמעט 70 שנה היא עלתה לראשונה על במת ההיסטוריה, והפכה לרכב סדרתי אחרי שקצרה שורה של הצלחות על מסלולי המירוצים ברחבי העולם. ה-SL ההיא של 1954, עם דלתות "כנפי השחף" היפהפיות והמשקל העצמי הנמוך שנתן לה את שמה (Super-Leicht - קלה במיוחד, בגרמנית), הפכה בתוך זמן קצר לאיקון מוטורי של ממש.

לעמוד הדגם בקטלוג iCar: מרצדס SL

צפייה בתוכן נהיגה ראשונה - מרצדס SL

אבל השם ההוא נותר נחלת העבר, ובשנים שלאחר מכן הפכה ה-SL למכונית מפוארת, כבדה ומגושמת בהרבה. הביקוש העצום בארה"ב אילץ את מרצדס להתאים את ה-SL לדרישות של קהל היעד המקומי, ובתוך כמה עשורים כבר לא נותר זכר לאותה מכונית קלה וייחודית.


אבל האמריקאים לא רק אשמים בתהליך שבו "התקלקלה" ה-SL. למעשה, הם אחראים גם על עצם לידתה, ואם נדייק, אז הזכויות רשומות על שמו של מקס הופמן, יהודי אוסטרי שהצליח להימלט לארה"ב מהשלטון הנאצי, ובשנים שאחרי המלחמה היה לאחד היבואנים הגדולים ביותר של רכבי יוקרה גרמניים. הוא זיהה כאן פוטנציאל, וביקש ממרצדס לבנות ממכונית המירוץ המוצלחת גרסה עם רישוי לכביש הציבורי, לטובת המשך תהליך שיפור התדמית הבעייתית שלה באותן שנים. ה-SL300 עם דלתות כנפי השחף הייתה הראשונה, וכיום היא נחשבת לאחת הקלאסיות היקרות בעולם. יותר מאוחר, הוא גם שכנע אותם להציג גרסת רודסטר עם גג נפתח, ובהמשך גם גרסת בסיס, ה-SL190, כמו היפיפיה אותה פגשנו לצידה של ה-SL החדשה.


כן, יש דור חדש בשושלת, שביעי במספר. והפעם מרצדס מצהירה בריש גלי שהיא חוזרת למקורות. וזה לא שלא שמענו את זה כבר בעבר, אבל נראה שהפעם הגרמנים באמת מתכוונים לכך, בעיקר משום שעל התכנון והייצור מופקדת כעת בלעדית חטיבת הביצועים AMG, מה שאמור לאפשר לה להתמודד גם מול העלית של מכוניות הספורט. פורשה 911 למשל.


נהיגה ב-SL190 האדומה, מודל 1962 שהיא שנת הייצור האחרונה שלה, מרגישה כמו מסע בזמן. נכון שעם מנוע ארבעה צילינדרים ו-100 כ"ס היא לא חזקה בשום צורה, אבל היא מרגישה קלילה ומדוייקת, ממוקדת בנהג ללא שום פינוקים והנחות. עם הילוכים שצריך להעביר ידנית, אופציה שלא קיימת ב-SL כבר יותר משני עשורים. מצמד שמחייב לעורר שרירים רדומים ברגל שמאל, ובלמי תוף שמחייבים אותך להותיר מרווחי ביטחון למרחקי בלימה ארוכים מהמקובל כיום.

הבסיסית. גם כן בסיסית

ה-SL43 החדשה שהתייצבה למבחן היא הבסיסית בהיצע, עד כמה שתג מחיר של 1.2 מיליון שקל, יכול להיחשב בסיסי. וגם היא מצויידת במנוע ארבעה צילינדרים, תצורה שחוזרת להיצע שישה עשורים אחרי שהופסק ייצור ה- SL190. הפעם היא מצוידת במגדש טורבו חכם, שמופעל גם באמצעות מנוע חשמלי שמאפשר לחפות על ההשהייה המוכרת. עם 381 כ"ס שעוברים לגלגלים האחוריים דרך תיבת תשעה הילוכים אוטומטית MCT עם מערכת מצמדים במקום ממיר מומנט. ל-100 קמ"ש היא תזנק ב-4.9 שניות, וכן זה חצי שניה יותר מ-911 קררה קבריו בסיסית. לנו זה פחות מפריע, בעיקר כי הנתונים הללו לא באמת חשובים בשגרת היומיום, ולמנוע הזה יש מספיק כוח כדי לאפשר לה לשייט במהירויות פליליות.


קצת התאכזבתי מהצליל שהיא מפיקה שיכול אולי להתאים להוט האץ' כמו ה-A45, וקצת פחות למכונית מסוגה. תיבת ההילוכים שפועלת מצויין עם העברות מהירות ומדוייקות בעומס מלא, קצת פחות מבריקה כשהיא נדרשת להתמודד עם ההזדחלות של ראשון בבוקר על איילון. גם צריכת הדלק גבוהה מאוד – 6.6 ק"מ לליטר.


הפלטפורמה החדשה, שתשמש גם את הדור הבא של ה-AMG GT, עושה שימוש ניכר באלומיניום, מגנזיום וחומרים מרוכבים על מנת להשיג קשיחות מרכב שהיא אפילו גבוהה יותר מה-AMG GT רודסטר. גם החזרה לגג בד מסייעת להנמכת מרכז הכובד, עם מנגנון פתיחה פשוט ומהיר יותר, שמאפשר לך מעבר ממצב פתוח לסגור או להיפך בתוך 15 שניות במהירות של עד 60 קמ"ש.


מערך המיתלים עושה שימוש באלומיניום כדי להפחית את המשקל הבלתי מוקפץ, וכתוצאה מכך את היכולת שלו להצמיד את הצמיגים לאספלט ביעילות מיטבית. היגוי אחורי אקטיבי מסייע לשפר את החדות בכניסה לפניה על ידי הפניה (2.5 מעלות) בזווית הפוכה לקדמיים עד 100 קמ"ש ומעל 100 קמ"ש על ידי הפניה באותה זווית של הקדמיים (0.7 מעלות) לשיפור היציבות הכיוונית. היא גם יודעת לגייס את זרימת האוויר לטובתה, עם מסיט אקטיבי עשוי קרבון שנמצא בתחתית חלקו הקדמי של המרכב, שיורד עד 4 ס"מ ומייצר אפקט וונטורי שמפחית את התרוממות החרטום במהירויות גבוהות. כדי להצמיד את החלק האחורי דאגו לספויילר שנפתח חשמלית לחמישה מצבים קבועים מראש, על פי נתוני הנהיגה ומהירות הנסיעה.


ואיך כל זה מרגיש? ה-SL הזו היא באופן מוחלט הדינמית ביותר שמרצדס ייצרה מאז ה-300SL גאלווינג הראשונה, בה זכיתי לנהוג בעבר. התחושה המיידית היא של חיבור, כזה שמאפשר לקחת אותה לקצה באופן מיידי. למרות כל השינויים שעברה היא לא באמת איבדה משקל, אבל מאחורי ההגה היא לחלוטין לא מרגישה כמו מכונית של 1.8 טונות. לחרטום נכונות יוצאת דופן לצלול לתוך הפניות, עם הגה מהיר (פחות משני סיבובים מקצה לקצה) חד ומדויק, ועם מערכת בלימה שעמדה בצורה מעוררת הערכה בהתעללות שלנו. ודווקא ב-SL43 זה עוד יותר מורגש, שכן היא קלה יותר בכ-150 ק"ג, רובם הוסרו מהחרטום, ויש להם משמעות גדולה ביכולות שלו לשנות כיוון.


היא גם היחידה בהיצע עם הנעה אחורית (בגרסאות V8 הבכירות היא כפולה קבועה), וזה מאפשר לקבל כאן קצת השתובבות מהאחוריים. בהקשר זה, הייתי שמח אם דיפרנציאל מוגבל החלקה, שהיה משפר עוד יותר את היכולת הזו, יהיה כאן ציוד תקני, ולא אופציה בתוספת תשלום (כ-50 אלף שקל). עם מסלול "מוטור סיטי" היא התמודדה בקלילות נונשלנטיות, גם בפניות המהירות, גם בקטעים הטכניים וההדוקים, בעיקר בזכות תחושת החיבור והביטחון שהיא מקנה לנהג, כזו המאפשרת לקחת אותה למגבלות בקלות.


ואיך היא בנסיעות שבשגרה? יכולת השיכוך של המתלים הנתמכים בולמי זעזועים אדפטיביים מייצרת נוחות טובה מאוד ביחס למכונית מסוגה, ולא משנה באיזה סוג דרך או מהירות אתם בוחרים לנסוע, ל-SL יכולת כסוי מרחקים בקלות ובחוסר מאמץ. למרות החזרה לגג בד, הוא מקנה בידוד כמעט מוחלט מרעשים חיצוניים.

עדיין מפנקת, גם עם הילדים

בהשוואה ל-SL היוצאת החדשה ארוכה ב-6.5 ס"מ (470.5 ס"מ) רחבה בכ-4 ס"מ (191.5 ס"מ) עם בסיס גלגלים ארוך ב-11.5 ס"מ (270 ס"מ). הפלטפורמה החדשה והגידול בממדים מאפשר לה כעת להציע צמד מושבים מאחור, לראשונה מאז ה-SL של שנות התשעים (R129), שמתאימים עבור ילדים בגובה של עד 1.5 מטר. אולי, אבל כדי שזה יקרה, נראה לי שגם הנהג צריך להיות בגובה דומה.


היתרון המשמעותי של ה-SL על המתחרות שלה הוא תנאי שירות יוצאי דופן בשגרת היומיום. יש כיוון חשמלי, חימום, אוורור (כולל דרך מנגנון "צעיף אוויר" לצוואר) ועיסוי למושבים הקדמיים המצויינים. יש לה מסך מגע ענק ("11.9) עם זווית הטיה (בין 12 ל-32 מעלות) שמאפשר תצוגה ברורה ללא תלות בזווית קרני השמש כשהגג פתוח. אהבתי. גם העיצוב של ההגה הוא המוכר של AMG עם בורר מצבי נהיגה בחלקו הימני וצמד מתגי שליטה במערכות שונות (אווירודינמיקה, סעפת פליטה, בקרת יציבות ועוד) בחלק השמאלי. איכות החומרים סופר גבוהה, כמו שהייתי מצפה מהם, אבל במקרה של מכונית המבחן, שילוב בין דיפוני קרבון וריפודים אדומים מייצר תחושה מצועצעת ומאוד לא מרצדסית קלאסית.


גם את חישוקי הגלגלים לא אהבתי, ולא מצאתי אף אחד שכן, והאמת שלא ברור איך הם אושרו בכלל על ידי מחלקת העיצוב של היצרנית. אבל זו גם הביקורת העיקרית אותה ניתן לפתור בקלות על ידי אפיון מוקפד יותר מההיצע בקטלוג. פרט לכך ה-SL נראית מצוין, היא אגרסיבית בחזית, אתלטית מהצד, וסופר אלגנטית מאחור, מכונית שפשוט תענוג להתבונן בה, ושנראית משחררת לטרף גם כשהיא עומדת בחניה.


בשונה מיצרניות אחרות של מכוניות ספורט, שמוותרות על התקנת מערכות בטיחות אקטיביות מצילות חיים, כאן יש את כל המערך המוכר של מרצדס. זה כולל 10 כריות אוויר, בלימה אוטונומית, שמירת נתיב (כולל מעבר נתיב אוטומטי וסיוע בהיגוי לתמרון חירום), בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת שטח מת אקטיבית המתריעה גם על פתיחת דלת כשהשטח לא פנוי, ותאורת מטריקס-לד דיגיטלית, שהופכת את הלילה ליום. כמעט.

אנחנו מרוצים

מרצדס הבטיחה שהפעם היא חוזרת למקורות, ונראה שהמהנדסים באפלטרבך, מקום מושבה של AMG, עבדו שעות נוספות כדי שזה יקרה. ה-SL הזו משילה מעצמה שנים של שיממון, והופכת לראשונה אחרי פרק זמן שנדמה כנצח, לנחשקת, לכזו שתספק את התשוקה של מי שאוהב לנהוג באמת. בעידן שאליו תעשיית הרכב צועדת, העמוס חשמל ואוטונומיה, מדובר בגישה נדירה.


לא בטוח שעל המסלול היא תהיה מהירה ומהנה מפורשה 911, וגם לא בטוח שהיא מכונת כיסוי מרחקים בנינוחות מופתית כמו בנטלי קונטיננטל GT. היא כן שילוב מאוזן ונכון בין מכונת נהיגה עם ביצועים ויכולת דינמית משובחת, לבין מכונית שנעים לבלות בה שעות ארוכות בנסיעות השגרה, אחת הבודדות כיום שמציעות שילוב מוקפד ונכון כל כך. בראבו מרצדס.

תודה גדולה ליהודה אליאס על ה-190SL, למסלול מוטור סיטי על האירוח ולאלדן על ההובלה


לצפיה בכל דגמי מרצדס בישראל