ניסאן אלטימה (מתיחת פנים) - מבחן רכב

 
בוחן נוסף שנהג ברכב, וכך גם מרבית האנשים שראו את האלטימה בימי המבחן שלנו, טענו כי מדובר במכונית גדולה ועדכנית, עם חזית מרשימה ואפקט הגעה משמעותי. בקיצור, שאלה של טעם.

תא הנוסעים

תא הנוסעים עבר שדרוג משמעותי, כאשר סביבת הנהג בהחלט איכותית ומהוקצעת. השימוש הנרחב בגווני כסף ואלומניום, יחד עם החיפוי הבהיר של הדלתות, יוצר אפקט בהיר ונעים - וגם מודרני יותר מצבעי הבז' בהם התקשטה האלטימה במפגשי העבר שלנו איתה. השעונים שמול הנהג מיושנים מעט, אבל נוחים וברורים. ביניהם נמצא לא מעט מידע, אם כי המעבר בין התצוגות אינו ברמה המקובלת היום. לקח לנו לא מעט זמן להבין מה הכפתור שעובר בין המסכים, ומה הכפתור שאיתו מדפדפים בתוככי התפריטים השונים.

איכות החומרים טובה למדי, אך ככל שמתרחקים למטה ניתן לאתר פלסטיקה פשוטה. לא עניין נדיר. ההגה מצופה עור לא איכותי, והוא הרגיש קצת גדול ודק מדי. חלק מהמוטות והמתגים נלקחו ממחסן החלפים הכללי של ניסאן, ודומים להם ניתן לפגוש גם בקשקאי או במיקרה.



המושבים הקדמיים נוחים תחילה, אך מאכזבים בשימוש ארוך. למרות שהם גדולים ורכים, היעדר תמיכה צידית מפריע לאחר זמן. כסא הנהג עם כיוון חשמלי אבל למרות זאת לא לכולנו היה קל למצוא תנוחת נהיגה טובה.

בשורה השניה המרווח מצוין לשני נוסעים, מגודלים כל שיהיו. ניסינו וגם הצלחנו למקם בקלות כסא בטיחות אמריקאי במימדי ענק. הנוסע השלישי יסבול מעט מכסא צר, אבל שלושת הנוסעים מאחור ירגישו שיש מספיק מרווח. תא המטען גדול ושימושי (436 ליטר) אך הגימור הפנימי שלו לא מרשים.



רשימת האבזור נדיבה. לאלטימה גרסה אחת, לא יקרה במיוחד, שמציעה חיישני אורות, מערכת בקרת אקלים מפוצלת עם תעלה למושב האמצעי, כניסה והתנעה ללא מפתח, מושב נהג חשמלי, בקרת שיוט ומערכת מולטימדיה בהתקנה מקומית הכוללת חיבור רשת, ניווט של Waze, דיבורית בלוטות' ומצלמת רוורס. התפעול של המערכת לא אינטואטיבי, אבל ניתן להתרגל אליו. מחסור בולט הורגש בתחום מערכות הבטיחות, שבשנה האחרונה מחלחלות גם לקטגוריות זולות יותר. האלטימה לא מציעה אף מערכת מתקדמת, ובמקומן היא מסתפקת במובילאיי. 

נוחות נסיעה

אמריקה. קצת בדומה לטויטה קאמרי ולשברולט מאליבו מהדור קודם, ניסאן אלטימה היא מכונית נוחה מאוד כל אימת שלא מאתגרים אותה באופן מיוחד. בכבישים מהירים וחדשים, נטולי מפגעים משמעותיים, האלטימה הרכה יחסית תשדר רוגע ונוחות (ומעט רעשי צמיגים). המבנה האווירודינאמי המעודכן, הכולל גם תריסים מיוחדים בחזית הרכב המתאימים עצמם למהירות הרכב וחום המנוע, גורם להשתקת רעשי הרוח כמעט לחלוטין. תחת מאמץ רעשי המנוע בהחלט חודרים לתא הנוסעים, אך מדובר בשיפור ניכר לעומת הדגם המוחלף.

עם זאת, בכבישים עירוניים מצולקים, האלטימה תעביר לנהג ולנוסעים מידע מלא על כל שיבוש, מכסה ביוב או פס הרעדה. המתלים הרכים עסוקים כל הזמן בטיפול במפגעים, ולמרות שהם מצליחים לרכך את רובם בצורה די משכנעת - המאמץ ניכר, והאלטימה משדרת תחושת חוסר נינוחות בתנאים אלו. קצת כמו תקשורתיות היתר של המוכרים בחנויות האמריקאיות.

מנוע ותיבת הילוכים

ניסאן אלטימה מצוידת במנוע גדול מהמקובל בקטגוריה, בנפח 2.5 ליטר - כאשר אפילו שברולט מאליבו הסופר-אמריקאית ירדה לנפח של ליטר וחצי בלבד. המנוע של הניסאן לא השתנה במסגרת העדכון האחרון, והוא מספק 182 כ"ס ב-6,000 סל"ד ומומנט לא רע של 24.8 קג"מ ב-4,000 סל"ד.

המנוע מספק כוח ותאוצה טובים, אך נדרשת רגל אגרסיבית על הגז כדי להניע את המכונית הדי כבדה הזו בקצב טוב, מה שגורם לגיר הרציף לייצר רעש רב. נתון תאוצה של 7.7 שניות, כפי שמצהיר היצרן, מרגיש לנו מעט אופטימי, אך האלטימה לא מרגישה חלשה ממכוניות מנהלים אחרות. רק חסרה לה הבשרנות והנחישות של מנועי טורבו מודרניים, ובמקומם מקבלים התנהלות אמריקאית מעודנת ומסורבלת משהו, שמספקת את הכוח בצורה ליניארית ומעט מפוהקת. השידוך לתיבת ההילוכים הרציפה סביר לנהגים מן המניין, שלא דורשים ביצועים יוצאי דופן בתנאי שגרה.

צריכת הדלק במהלך המבחן עמדה על כ-10 ק"מ לליטר, ובשיוט מתון הצלחנו גם להגיע לצריכה של 12 ק"מ לליטר. לא הורגש שיפור משמעותי מהגרסה שלפני מתיחת הפנים, אך צריך לזכור שעדיין מדובר בצריכה סבירה בהחלט למכונית במימדים כאלו עם מנוע בנפח 2.5 ליטרים.

התנהגות כביש

מכונית אמריקאית זה פתיח שמבשר טובות בסעיפי הנוחות והמרווח, אך בכל מה שנוגע להתנהגות כביש - המוצא של האלטימה מעורר ספקות. למרות שהשלדה שלה דווקא לא רעה, התנהגות הכביש של הניסאן ממש לא מזהירה. ההגה מעורפל ולא תקשורתי, והמתלים הרכים יוצרים נטיה קשה לרכינת יתר ומחסור כללי בכיף. מוציא את החשק להוריד את האלטימה מכביש 6.

סיכום

קבוצת מכוניות המנהלים, אף שיש בה כמה מכוניות מעולות, הולכת ומאבדת נתח שוק לטובת רכבי הפנאי. בתוך נתח השוק המצטמצם נותר מקום בעיקר למכוניות שמציעות ייחוד כלשהו - אם זו סקודה סופרב הסופר-מרווחת, יונדאי סונטה החסכונית או מאזדה 6 המעוצבת. וכן, גם לרכבים בניחוח אמריקאי נותר מקום בקרב חובבי הז'אנר. אפשר לצקצק ולבקר את ניסאן אלטימה על התנהגות כביש רשלנית, מנוע מעט מיושן או רכרוכיות יתר של המתלים. אבל חסידי הנישה הזו, שאהבו מכוניות מסוגה של ביואיק לה קרוס ומצטערים על המעבר של טויוטה קאמרי להנעה היברידית ושברולט מאליבו למנוע טורבו אירופאי, יוכלו בהחלט לאהוב את האופי האמריקאי שמציעה ניסאן אלטימה - וגם ליהנות מההתקדמות הגדולה שעשתה במסגרת מתיחת הפנים בכל מה שנוגע לעיצוב, איכות תא הנוסעים, בידוד הרעשים וכמובן - תג המחיר הידידותי. 

לדגמי ניסאן בישראל - ניסאן

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות