ניסאן אלמרה - מבחן רכב

עיצוב

עושה רושם שאם לא מדובר ברכב פנאי או במכונית ספורט, מעצבי ניסאן פוצחים בשביתה מאוד לא אופיינית ליפנים. יש הרבה אלמנטים מודגשים ביפנית הזו: גריל ענק מניקל, פנסים גדולים, קווים מעוגלים ועוד כמה פרטים חביבים למראה, אבל החיבור בין כולם יכול היה להיות יותר מוצלח והפרופורציות קצת לא נכונות בגלל הסרח העודף העצום באחוריים.

תא הנוסעים

במבט ראשון תא הנוסעים נראה לא רע. הצבעים הבהירים מעניקים תחושת מרחב ויש פה ושם רכיבים שמרגישים מעוצבים, כמו ידיות הדלתות. אבל ברגע שמתחילים לתפעל את הכל מבינים שמדובר במכונית שנבנתה "תוך התחשבות בשיקולי תקציב". איכות החומרים פשוט לא גבוהה, הפלסטיקים דקים ולא נעימים למגע, וזה אפילו פחות טוב מהממוצע (הלא גבוה) בקטגוריה. כל דפיקה על אחד הפלסטיקים מעלה קולות חלולים, והכפתורים גסים ופשוטים יותר מבנגמ"ש צה"לי. בניגוד לאיכות החומרים, איכות ההרכבה מרגישה טובה מאוד.

האבזור ברכב המבחן, בגרסת ה-SL, היה יוצא דופן לטובה. בקטגוריה הזו נהוג להביא רכבים עם מעט מאוד אבזור, והנה, האלמרה מגיעה עם כל מה שרק ניתן לדמיין ביחס לרכב שכזה. יש כניסה והנעה ללא מפתח, בקרת שיוט, כניסות לנגני שמע, דיבורית בלוטות' ומסך מולטימדיה מאוד אינטואיטיבי. אפילו גלגלי מגנזיום ופנסי ערפל נמצאים ברשימה. עם זאת, לקוחות הליסינג יקבלו כנראה את גרסת ה-SV, שמוותרת על כמה פריטי אבזור חשובים.

תנוחת הנהיגה לא מוצלחת. ההגה מתכוונן רק לגובה והוא ממוקם כל כך קרוב לדשבורד, שגם נהגים מהסוג ש"שוכב על ההגה" יאלצו לרכון קדימה כדי לתפעל אותו. לנהגים היותר גבוהים תפריע הקונסולה המרכזית שתפגע פה ושם בברכיים. גם מושב הנהג קטן מדי. לשאר הנוסעים המרחב יהיה מצויין, גם לשניים שיושבים מאחורה. נוסע שלישי יאלץ להצטופף במושב הצר שבמרכז.

תא המטען גדול מאוד וגם המפתח של הדלת טוב. מצד שני ברכבים מתחרים כמו סקודה ראפיד וסיאט טולדו הסידור של הדלת החמישית המתרוממת (מה שנקרא נוצ'בק) מוצלח יותר.

נוחות נסיעה

מכוניות שמכוונות לשווקים מתפתחים, כמו האלמרה שמיועדת למדינות כמו רוסיה וטורקיה, מציעות בדרך כלל מערכות מתלים המכויילות באופן רך. הסידור הזה נובע מהצורך להתמודד עם כבישים לא סלולים או כאלו הסלולים בצורה גרועה. בניסאן אלמרה הכיול הזה הצליח מעל המצופה. בתוך העיר היא מבודדת היטב משיבושים קטנים ובדרך כלל גם משיבושים גדולים. פה ושם, מהלך המתלה יגיע לסוף מהלכו ויזכה את הנוסעים בחבטה, אך זה עניין נדיר. למרבה הצער בידוד רעשי המתלה לא מוצלח וכל פעולה שלהם נשמעת היטב בתוך הרכב. רעשי הכביש מבודדים כל עוד נוסעים על כבישים סבירים ומעלה, ורעשי רוח מתחילים רק מצפון ל-120 קמ"ש.

מנוע ותיבת הילוכים

לאלמרה מנוע בסיסי בנפח 1,600 סמ"ק עם ההספק צנוע של 109 כוחות סוס. למרות שלא מדובר במנוע חזק, הוא מבצע את עבודתו נאמנה. הוא אמנם לא חזק ובא לידי ביטוי רק בסל"ד גבוה, אך המשקל הנמוך של הרכב (1.1 טון) מאפשר למנוע לסחוב את הרכב באופן סביר. המנוע משודך לתיבת הילוכים אוטומטית - רציפה ומאוד יעילה. רק בהאצות מאוד חזקות היא "נתפסת" בסל"ד גבוה ויוצרת רעש, ובכל שאר הזמן היא פשוט עובדת טוב. בסך הכל מדובר ביחידת הנעה טובה שמסוגלת לנייד את האלמרה בקצב התנועה ללא שום מאמץ. גם עקיפות יתבצעו בדרך כלל בביטחון יחסי ורק בכבישים הרריים כדאי לתכנן מראש לפני שמחליטים לעבור את הרכב שלפניכם.

צריכת הדלק שמפרסם היצרן לא מרשימה, אבל בפועל הניסאן לא התקשתה להשיג נתון סביר ומעלה של 12 ק"מ לליטר בנסיעת מבחן די מאומצת.

התנהגות כביש

בקטגוריה של המשפחתיות הקטנות התנהגות כביש מלוטשת מעולם לא הייתה דרישה של ממש, וגם ניסאן אלמרה לא מבריקה בתחום הזה. להגה שטח מת ענק במרכז וגם אחיזת הכביש לא גבוהה. התגובות להרפיית דוושה מאוד חדות אך זה לא מתכון להנאה מנהיגה אלא בעיקר ירתיע נהגים שיחוו זאת. בתוך העיר רדיוס הסיבוב רחב, ושדה הראיה, לכל הכיוונים, מצומצם.

סיכום

בכדי לענות על השאלה האם ניסאן אלמרה מכונית טובה או לא, צריך להבין מי המתחרות ומי הנהגים הפוטנציאלים שלה. נהג פרטי שישקול לקנות את האלמרה, יוכל למצוא במקומה מכוניות משפחתיות איכותיות ומרשימות יותר במבצעים שונים או בעסקאות 0 ק"מ. מצד שני, כשמדובר בנהגי ליסינג שצריכים לבחור בין אחת מהמשפחתיות הקטנות, הניסאן יכולה להיות אופציה לא רעה. היא נוחה יחסית למתחרות, מרווחת במידה מספיקה, תא המטען שלה גדול והיא מאובזרת באופן סביר. למרבית הנהגים, שכך או כך יאלצו לעשות פשרות בבחירת רכב בקטגוריה הזאת, הנתונים הללו יכולים להאפיל על המגרעות.


לדגמי ניסאן בישראל - ניסאן

למאמר זה התפרסמו 4 תגובות