ניסאן אקסטרייל - מבחן וידאו

ניסאן אקסטרייל החדש זונח את העיצוב הקובייתי והמסוקס של קודמו והולך בדרך בה הלך אחיו הקטן. עיצוב מעודן וספורטיבי הרבה יותר, עם פנסים קדמיים צרים ופרופורציות של משפחתית האצ'בק מגודלת. שטח החוצה, ברוך הבא מוביל נוסעים אופנתי.

תא הנוסעים

עוד נקודה לקשקאי+2. תא הנוסעים של ניסאן אקסטרייל החדש מהווה לא צעד קדימה, אלא זינוק של שנות אור ביחס לקודמו בשם. העיצוב נעים והפניה לשוק האמריקאי ברורה עם שפע כפתורים וחוגות, ושילוב הצבעים וריפודי העור (רק בגרסה המאובזרת) הופכים את האווירה בקשקאי לחביבה מאוד. החומרים בתא הנוסעים מוצקים ומורכבים היטב, אבל היה נחמד לקבל גם כמה משטחים מפלסטיק פחות מחוספס ומעט יותר נעים.

תנוחת הישיבה גבוהה מאוד וגם במצב הכי נמוך של מושב הנהג מתקבלת תנוחה שולטת ומשרת ביטחון. המושבים נוחים ואוחזים מספיק, אבל הם בנויים לבעלי גוף ממוצע ומעלה. גם מאחור המצב מצויין, עם רצפה כמעט שטוחה ומושבים שזזים על מסילות, גם שלושה מבוגרים יוכלו לשבת כאן בנוחות. בשני המושבים האחוריים המצב פחות אופטימלי. הם יושבים ממש על הרצפה, ולרגלי הנוסעים ישנן רק נישות קטנות שלא יתאימו לרגליים של מבוגרים. גם מרווח הראש מאוד מצומצם. בקיצור, רק לילדים, ורצוי לא גדולים במיוחד.

תא המטען גדול מאוד, אבל רק אם שני המושבים האחוריים אינם בשימוש. אם כן, אזי הנפח מצטמצם לכדי 135 ליטרים צנומים יחסית. שפת ההטענה נמוכה יחסית, ובגרסת טקנה הבכירה מקבלים גם פתיחה חשמלית.

רשימת האבזור בקשקאי... כלומר, אקסטרייל, ארוכה כבר בגרסה הבסיסית, עם כוכבית. היא כוללת את כל אביזרי הנוחות המקובלים: בקרת אקלים עם פתחים אחוריים, בלם יד חשמלי, גג שמש פנורמי, חיישני חניה וקיפול מראות חשמלי, אבל גם אבזור בטיחות אקטיבי מצוין שכולל זיהוי תמרורים, התרעה על אי שמירת מרחק והתרעה על סטייה מנתיב. הכוכבית כאן היא שהגרסה הזו אינה כוללת את מערכת המולטימדיה, מוזר משהו במיוחד ביחס למחיר.

בגרסה המאובזרת, זו שנבחנה, רשימת האבזור כבר לא סתם "ארוכה" אלא מרשימה מאוד אפילו ביחס למתחרות יקרות יותר. היא מוסיפה כפתור התנעה, מושבי עור מחוממים עם כוונון חשמלי, פנסי לד מלא, תא מטען עם פתיחה חשמלית, מערכך מצלמות היקפיות, וגם מערכות בטיחות נוספות - התרעת התנגשות עם בלימת חירום אוטומטית וזיהוי הולכי רגל, ניטור שטחים מתים והתרעת עייפות.

למרות האבזור הרב, הנדסת האנוש באקסטרייל טובה בסך הכל. הפקדים ברורים והשליטה על כל המערכות פשוטה מאוד. התלונה העיקרית היא למסך המגע המאוכלס במרכז הדשבורד. הוא לא גדול בסטנדרטים הנוכחיים, והגרפיקה של מערכת המולטימדיה מרגישה מיושנת. תוצר לוואי של האיכות הנמוכה של המסך הוא שמערך המצלמות ההיקפי לא אפקטיבי כמו שהיינו רוצים וקשה להסתמך עליו לתמרונים מאוד מסובכים. אבל בסך הכל המסך עושה את העבודה, מגיב מהר והיעדר הצעצועים שבו כנראה יגרום לעיניים שלכם להישאר יותר זמן על הכביש מאשר על המסך.

נוחות נסיעה

נקודה לאקסטרייל. קשה להגיד על ניסאן אקסטרייל החדש שהוא רכב נוח במיוחד. שיבושים גדולים וגליים אמנם נבלעים היטב בתוך בולמי הזעזועים המוגבהים, אך שיבושים קטנים וחדים כמו קפלים באספלט, מדרגות או שברים בכביש חודרים לתוך המושבים בצורה יותר מורגשת ממה שהיינו מצפים לראות ממכונית שנושקת ל-200 אלף שקלים. זוהי תוצאה של בולמי זעזועים רכים כמיטב המסורת האמריקאית יחד עם קפיצים נוקשים שאמורים לרסן תנודות מרכב בפניות ולהתמודד עם 1,740 הקילוגרמים.

בכביש המהיר המצב משתפר, אולם גם אז ישנה תמיד תחושה עסוקה משהו מאיזור המתלים. במהלך ימי המבחן אוכלס לא פעם המושב האחורי ברכב, ותלונות על בחילות הגיעו באופן די תדיר. בידוד רעשי הרוח והכביש סביר פלוס. כלומר, אפשר לנהל שיחה נינוחה גם במהירויות שיוט. הטענה העיקרית כלפי הבידוד היא על רעשי המנוע, שחודרים לסלון בקלות יתרה, במיוחד ביציאה מהמקום או בלחיצה אסרטיבית על דוושת התאוצה.

מנוע וביצועים

שתי נקודות לקשקאי, אבל לא לפלוס 2. מנוע הטורבו דיזל של ניסאן אקסטרייל מגיע מהקשקאי החדש ומספק 130 כ"ס, נתון סביר לכל הדעות. אבל השוס האמיתי הוא המומנט המכובד, מנת חלקם של מנועי טורבו דיזל - 32.6 קג"מים, המקבילים כמעט למנועי 2.0 ליטר טורבו בנזין.

הנתונים האלו מיתרגמים בשטח לטיפוס נטול מאמצים לגמרי גם בעליות התלולות ביותר שתוכלו לחשוב עליהן, אבל בנהיגה נמרצת עדיין מורגש חסרונם של עוד אי-אילו סוסים באורווה.

תיבת ההילוכים הרציפה, שכמו המנוע, מגיעה גם היא ישירות מהקשקאי הנוכחי, תורמת את חלקה לאספקת כוח חלקה ונעימה מאוד. הודות לאופי התיבה, העברות ההילוכים אינן באמת קיימות, ומתקבלת פשוט תחושה של כוח (יחסית, כן?) תמידי.

חסרונה העיקרי של התיבה - זו כמו כל התיבות הרציפות - מתגלה בנהיגה נמרצת. שם, העובדה שהמנוע נותר בסל"ד גבוה וקבוע, יחד עם שאונו הגבוה מלכתחילה של מנוע הדיזל, הופכים את החוויה למשהו לא נעים.

מאידך, היתרון של התיבה הרציפה, שמועצם בזכות מנוע הדיזל הוא כמות הדלק שהמכונית צורכת - או ליתר דיוק, לא צורכת. זו עמדה בסוף ימי המבחן, שאמנם היו עדינים יחסית, על כ-14 ק"מ לליטר מרשימים במיוחד.

התנהגות כביש

נקודה לאקסטרייל. התנהגות הכביש של ניסאן אקסטרייל מעלה זיכרונות מגי'פוני העבר. הקפיצים הקשיחים שהיו אמורים להתמודד עם זוויות הגלגול לא עושים את זה בהצלחה יתרה, והאקסטרייל מרבה לרכון לצדדים בפניות ארוכות ומהירות. מה שיוצר תת היגוי שמגיע די מוקדם וגורם להרפות מדוושת המהירות.

עוד נקודה לחובת האקסטרייל היא שבעוד האקסטרייל הקודם נהנה ממערכת הנעה כפולה מתוחכמת שהוסיפה אחיזה גם בנהיגת כביש, זה הנוכחי מסתמך רק על הגלגלים הקדמיים להנעה. התוצאה היא כמובן אחיזה נמוכה ביחס ל"מה שאפשר היה לקבל".

אבל שלא תבינו לא נכון, שתי הפסקאות הקודמות מדברות על נהיגה נמרצת. בנהיגה מתונה והגיונית כנראה שלא תחסר לכם אחיזה, אבל אולי כן כדאי שלא "תרביצו" עם הקצב, ותזכרו שאתם נוסעים במכונית עם מרכז כובד לא נמוך.

סיכום

את שקלול הנקודות כנראה כבר הצלחתם לעשות לבד. נראה שניסאן החליטו שאת הקונספט של האקסטרייל הקודם הם משאירים אי שם בספרי ההיסטוריה המאובקים, ומשיקים יורש אמיתי - שחסרונו היה מאוד מורגש - לקשקאי+2. והאמת היא שניסאן אקסטרייל החדש נכנס לנישה הזו בצורה לא פחות ממצוינת.

הוא לא חף מחסרונות; איכות החומרים שלו לא גבוהה במיוחד, המנוע רועש והתנהגות כביש היא ממנו והלאה. אבל הוא מרווח מאוד, לפחות לחמישה שיושבים בשתי השורות הקדמיות, הוא מאובזר היטב ומשיג צריכת דלק יותר טובה מלא מעט מכוניות סופר מיני.

לדגמי ניסאן בישראל - ניסאן

למאמר זה התפרסמו 7 תגובות