טנדר הוא מושג רחב למדי בשוק הרכב. בטווח העליון תמצאו בהמות גדולות, בעיקר ממוצא אמריקאי שחלקן דורש רשיון ג' ומאפשרות לסחוב הרבה ציוד ולגרור גם כן לא מעט. בצד השני של הסקאלה אפשר למצוא כל מיני טנדרונים קטנים שמאפשרים לשנע טכנאים וסחורות לעסקים קטנים. בתווך נמצאים הטנדרים הבינוניים, כמו ניסאן נבארה, שמאפשרים שינוע של ציוד מכובד וכמות נוסעים כמו ברכב פרטי. עם תיבה אוטומטית והנעה כפולה, הטנדרים הללו יכולים גם להחליף רכבי שטח אמיתיים, מהזן הנדיר של פעם.
הדור השלישי של ניסאן נבארה הוצג לפני יותר משלוש שנים, בשנת 2014. הוא משמש בסיס לרנו אלסקאן ומרצדס X-class, שדומים לו לא מעט - אך שניהם עוד לא זמינים בישראל. הנבארה נמכר בגרסת דיזל אחת ברמת גימור Acenta עם תג מחיר של 245 אלף ש"ח. יצאנו לבדוק האם הוא יכול לאיים על מובילי השוק.
עיצוב וסגנון
אם טנדר רוצה להיראות יותר מאשר רכב להסעת פועלים ולתת אלטרנטיבה לרכבי שטח אמיתיים, אז צריך להשקיע קצת בעיצוב. אז נכון שהנבארה נראה משמעותית נאה מהדגם הקודם, אך הוא אינו מתבלט בין הדור הנוכחי של הטנדרים היפניים. האף של הנבארה בולבוסי ועמוס ניקל וככלל אפשר לומר שלא חסכו בניקל במראות הצד, מסביב ליחידות התאורה ובפגוש האחורי. מי שירכוש את הנבארה לצרכי נסיעה בשטח ככל הנראה ייפטר מהפגוש עוד במעמד קבלת הרכב.
המוטיב העיצובי המוכר של הזווית בחלון האחורי נשמר גם בדור החדש. החישוקים הגדולים בקוטר 18 אינץ' נאים למדי אך הם נראים מצועצעים מכדי להיראות מתאימים לרכב עבודה קשוח ויותר מתאימים לרכב שטח.
תא הנוסעים
מטפסים לתוך תא הנוסעים על מדרגות הצד המקוריות. בפנים אנו פוגשים תא נוסעים שמזכיר מכוניות נוסעים אחרות של ניסאן: הקונסולה המרכזית, פתחי האוורור ועיצוב המחוונים מוכרים למי שנסע בקשקאי. איכות החומרים טובה ברובה אך ניתן למצוא פלסטיק זול ונוקשה בהישג יד. גם ציפוי העור של גלגל ההגה מרגיש לא איכותי במיוחד. בדי הריפוד נעימים למגע אך הם מתלכלכים בקלות. איכות ההרכבה בתא הנוסעים טובה.
המושב האחורי מרווח וניתן להושיב בו שלושה מבוגרים, שלא לדבר על שלושה מושבי בטיחות. הנוסעים מאחור בהחלט יהנו מפתחי המיזוג. תא הנוסעים מכיל לא מעט תאי אחסון ושפע ידיות אחיזה כדי שיהיה במה להיאחז בנסיעה בשטח או במרדף עם מג"ב. גרסת המבחן של הנבארה הגיעה עם מערכת מולטימדיה מבוססת אנדרואיד בהתקנה מקומית.
עוד ברשימת האבזור ניתן למצוא בקרת שיוט, מצלמת רוורס, כניסה והנעה ללא פתח, מראות מתקפלות חשמלית ומראה פנימית נגד סנוור. בהיבט הבטיחות הנבארה מצויד בשבע כריות אוויר, מערכת בלימה אוטונומית וניטור מרחק מלפנים. בהחלט מרשים כשמדובר בטנדר.
עם המפרט העשיר הזה הנבארה קורא תיגר על הגרסאות הבכירות של די-מקס, מיצובישי טרייטון וטויוטה היילקס, אך הוא נעדר גרסה בסיסית וזולה שתאפשר לו להתמודד במכרזים או מול לקוחות הרגישים למחיר.
העמסה
ארגז המשא בנבארה יכול לשנע 954 ק"ג, נתון סביר לקבוצה. כושר הגרירה המרבי מרשים עם נתון של 3.5 טון (לגרור עם בלמים). ברכב המבחן הוא גםא כלל דיפון פלסטיק, ארגז ננעל, מגני רוח וקשת שכולם אופציונאליים בתוספת תשלום. בארגז קיימים עיגונים מקוריים ושימושיים שניתנים להזזה על מסילה.
נוחות נסיעה
מתחת למרכב הלבן של הנבארה מסתתרת שילדת סולם עם סרן חי מאחור. שניהם אמורים להיטיב עם נשיאת המשא ועם יכולות הנסיעה בשטח, אך הם גם באים לידי ביטוי בתחושות שמעביר הנבארה על הכביש. כיול המתלים נמצא על הצד הרך: הנבארה מעניק מעין תחושה של שייט בעת מעבר על מהמורות במהירות בינעירונית אך הוא מספיק מרוסן כדי שהנדנוד לא יימשך.
למרות הכיול הבסיסי הרך, במהירות עירונית המתלים לא סופגים מספיק את שיבושי הכביש. יחד עם זאת נוחות הנסיעה מספיק טובה, תודות גם לצמיגים גבוהי החתך. בידוד הרעשים סביר ואין הרבה רעשי רוח וכביש.
.jpg "ניסאן נבארה")
מנוע ותיבת הילוכים
מתניעים עם כפתור ההתנעה. המיקום של הסוויץ' המסורתי נסתם ע"י עיגול פלסטיק. מתחת למכסה המנוע הגבוה נמצא מנוע דיזל מוגדש טורבו בנפח 2.3 ליטר עם 4 צילינדרים. המנוע משודך לתיבת הילוכים אוטומטית פלנטארית עם 7 הילוכים ואפשרות לפיקוד ידני. המנוע מתעורר לחיים בקול נהמה גברי ועם תיקתוק דיזל קליל. בנסיעה מרגישים שיש כאן 190 כ"ס ומומנט בשרני של כמעט 46 קג"מ שנכונים להזיז את 2 הטונות של הנבארה בפקודת רגל ימין. פעולת המנוע חלקה והוא שקט במהירות שיוט. המנוע מעט רועש תחת עומס אך בידוד הרעשים הסביר עושה עבודתו נאמנה.
צריכת הדלק במהלך המבחן עמדה על 9.6 ק"מ לליטר, נתון סביר לקבוצה.
התנהגות כביש
התחושה הראשונית מאחורי ההגה מזכירה כי מדובר בטנדר: מהלך ההגה ארוך, הוא קל וחסר תחושה. אך פרט להגה, נימוסי הכביש של הנבארה טובים למדי. למרות ההנעה האחורית, התנהגות הכביש בטוחה וסלחנית. צמיגי קונטיננטל במידה 255/60R18 מספקים אחיזת כביש גבוהה למדי. למרות שזו אינה מכונית לתיקול כבישים מפותלים במהירות גבוהה, הנבארה לא נאבק עם הנהג ומצליח להוריד לכביש בצורה טובה את כוח המנוע.
יכולת שטח
אז איך הוא בשטח? המפרט של הנבארה מבטיח גדולות ונצורות: דיפרנציאל מוגבל החלקה אלקטרוני, נעילה אחורית, בקרה לירידה במדרון והילוכי כוח. למרות שלא הזדמנו בפנינו אתגרים משמעותיים במהלך המבחן, הנבארה חצה בזלזול כל אתגר שנתנו לו והוא בהחלט מסתמן כבעל יכולת שטח טובה. רק מבחן השוואתי יוכל למדוד את יכולות השטח שלו ביחס למתחרות.
סיכום
ניסאן נבארה חידש את נוכחתו בארץ והגיע לקבוצה שנשלטת בעיקר על ידי שלושה מתחרים יפניים: הוא יקר יותר ממיצובישי טרייטון ואיסוזו D-MAX אך מחירו דומה לטויוטה היילקס וזו בהחלט הכרזה אמיצה מצד היבואן.
הנבארה לא מציע מראה מיוחד או מחיר רכישה אטרקטיבי, אך הוא מצויד ביחידת הנעה טובה, ציוד שטח מרשים ומעל לכל תא נוסעים ברמה של רכב פרטי. בשקלול כל אלו, בתוספת 5 שנות אחריות, הנבארה מסתמן כחבילה מעניינת לרכישה, גם בתור רכב שטח למשפחה. האם החבילה הזו תוכל לנגוס בנתח השוק של מובילי הקטגוריה? נחכה ונראה.
לדגמי ניסאן בישראל -
ניסאן
למאמר זה התפרסמו 0 תגובות
