ניסאן נוט - מבחן רכב

עיצוב

ניסאן נוט הנוכחית היא מכונית מעוצבת יותר מקודמתה, שהיתה סתמית משהו. הקווים נעימים לעין, הפרופורציות נכונות ולא "מתוחות לגובה", וגימורי הכרום מלפנים משתלבים בצורה נאה. היבואנית מציעה גם גרסת "ספורט" עם כמה פריטי עיצוב בולטים ומוחצנים יותר, אבל אנחנו לא רואים צורך לאפיין מכונית כזו בעיטורים ספורטיביים.

מבפנים העיצוב לא אחיד. יש אלמנטים מעניינים כמו יחידת בקרת אקלים עגולה ולוח שעונים עם תאורה תכלכלה ונאה, אבל אין קשר מובהק בין הפריטים השונים.

תא הנוסעים

אז העיצוב הפנימי של ניסאן נוט לא אחיד, וכך גם איכות החומרים. יש כמה חלקי פלסטיק מבריקים ונעימים למגע, אך מרבית המשטחים עשויים פלסטיק דק, מחוספס וחלול, לא נעים למגע ולא עושה רושם מוצק בפתיחה וסגירה של תאים ודלתיות.

יש לא מעט תאי אחסון בנוט, כיאה למיקרוואן שימושי, אך רבים מהם קטנים מדי ולא מספיק שימושיים: התא מעל תא הכפפות ייחודי, אך הוא קטן מאוד; כך גם לגבי התא שמתחת ליחידת המיזוג. התא בדלת הנהג צר מאוד, ואפילו ארנק סטנדרטי בקושי נכנס לתוכו.

רשימת האבזור נדיבה מאוד כבר בגרסת ה-Acenta הבסיסית. יש בה מערכת שמע נשלטת מההגה, דיבורית בלוטות', בקרת אקלים, בקרת שיוט, חיישני גשם ותאורה, חישוקים קלים ועוד. גרסת ה-Sport, כאמור, מוסיפה בעיקר פריטי עיצוב - ומוותרת על חלק מיתרונות השימושיות. בגרסת ה-Acenta Plus ניתן למצוא עוד כמה פינוקים (מערכת מולטימדיה, כפתור התנעה) - אך עיקר היתרונות שלה הם במערכות הבטיחות הנדירות, ובהן מצלמות היקפיות, בקרת סטיה מנתיב, זיהוי רכב ב"שטח מת" ומערכת לזיהוי הולכי רגל.



לא תמיד נהנינו מהאבזור העשיר, בעיקר בגלל הנדסת האנוש הלקויה. ברכב ההדגמה הותקנה מערכת מולטימדיה לא מקורית עם תפעול מאוד-לא נוח, אך גם באביזרים המקוריים מצאנו בעיות. את המזגן קשה להפעיל בנסיעה, שכן הכפתורים שלו ממוקמים נמוך מדי וכולם בגודל אחיד; הכפתורים על ההגה מסודרים בצורה נוחה, אך מחשב הדרך מופעל מכפתור במיקום אחר; כפתור ה-Eco נמצא ליד בלם היד, ואת כפתור ה-Sport, שמסתתר על ידית ההילוכים מתחת לכפתור הבורר, מצאנו רק בזכות נורה שנדלקה כשפתחנו את הסוויץ'.



תנוחת הנהיגה בניסאן נוט גבוהה ביחס למכונית סופר מיני, אך נמוכה יותר לעומת מכוניות כמו אופל מריבה או קיה סול. במושב האחורי גורפת הניסאן ניקוד גבוה: המרווח לרגליים ולראש פשוט מעולה, דלת הכניסה גדולה יחסית, קו החלונות נמוך והראות החוצה מצוינת. מצד שני, המושב האמצעי מאחור לא נוח, בגלל בליטה משמעותית במשענת הגב. בנוסף, גם בסיס המושב קצר יחסית. או בקיצור: מדובר במושב אחורי קלאסי לשני מושבי בטיחות גדולים, שיתאים גם לשני מבוגרים לנסיעה לא ארוכה (בגלל הבסיס הקצר שפוגע בנוחות הישיבה).

תא המטען, איתו פתחנו את המבחן, הוא מהטובים ביותר שיש: סף ההטענה נמוך, חלל התא גבוה ורבוע, יש מספר ווים לשקיות סופר ורצפה כפולה שגם מתקפלת לחצי.

נוחות נסיעה

ניסאן נוט, בתור מכונית שאמורה להתנהל בעיקר בעיר, אמורה לספק נוחות נסיעה טובה. היא לא מצליחה במשימה הזו. כיול המתלים שלה רך, אבל לא במובן המשכך והסופג - אלא יותר במובן הלא מהודק ואפילו המרושל. הניסאן אמנם סופגת את השיבושים הקטנים, אבל הרכב כל הזמן זז ומתנועע, לא מרוסן ולא מצליח להתייצב אחרי בור ביוב או פס האטה.

גם נהיגה בין עירונית לא מביאה את השלווה המתבקשת, והניסאן מרבה להתנועע על מתליה הרכים. בידוד הרעשים לא מוצלח, בעיקר בכל מה שנוגע לבידוד רעשי הכביש.

מנוע ותיבת הילוכים

לניסאן נוט יש מנוע ייחודי - 1,200 סמ"ק עם מגדש על, סופרצ'ארג'ר בלועזית, ולא עם מגדש טורבו כמקובל. ההבדל הוא שהטורבו דוחס אוויר באמצעות טורבינה שיונקת ממערכת הפליטה, בעוד מגדש העל מופעל באמצעות קומפרסור שמוזן מכוח המנוע. נתוני הביצועים לא מרשימים, עם 98 כ"ס ב-5,600 סל"ד גבוהים ו-15 קג"מ ב-4,400 סל"ד - זאת לעומת מנועי טורבו, שמניבים את כוחם כבר בסביבות ה-1,500 סל"ד.

בסופו של יום, "סופרצ'ארג'ר" אולי נשמע כמו מונח שנלקח מסרטי "מהיר ועצבני" - אבל בפועל אין פה שום דבר מהיר, והעצבני היחיד עלול להיות הנהג שמאחוריכם. הביצועים, שמושגים רק בסל"ד גבוה, לא אפקטיביים במכונית שמתנהלת בדרך כלל בסביבה עירונית ובסל"ד נמוך, ולכן הנוט מרגישה חלשה רוב הזמן.

גם בנסיעה בין עירונית, בהאצות רמזורים ובעקיפות מתקבלת תחושה של מחסור בכוח. אמנם, לחיצה על דוושת הגז עד לסוף מהלכה תניב תאוצה סבירה בהחלט (וגם רעש ניכר), אבל מי מרוכשי הנוט מתכוון לחיות בתחומי הסל"ד האלו?

המנוע של הנוט כולל 3 צילינדרים, כך שהוא מעט רועד בעמידה במקום. מערכת ה"עצור וסע" פועלת באופן חלק ומוצלח, אבל כמקובל היא מכבה את המיזוג בדימום המנוע - וגם לאחר ההתנעה החוזרת, חולפות שניות ארוכות עד שהמיזוג חוזר לנפק קירור אפקטיבי.

תיבת ההילוכים הרציפה פועלת באופן חלק, כמובן, ומגיבה היטב לפקודת "קיק-דאון" של דוושת הגז.  צריכת הדלק שמדדנו לניסאן נוט עומדת על 10.8 ק"מ לליטר, בנהיגה בין עירונית ארוכה שכללה גם לא מעט פקקים.

התנהגות כביש

אף אחד לא מצפה ממיקרוואן להיות ספורטיבי, וניסאן נוט אכן לא כזאת. המרכב הגבוה רוכן בפניות, ובתנאי קצה המכונית עלולה להפתיע עם אובדן אחיזה פתאומי. המחסור בתקשורת מהשלדה הוא הגורם העיקרי לכך.

סיכום

"לנהוג מחוץ לקופסא", מצהיר הסלוגן של ניסאן, אבל אנחנו בכלל לא בטוחים שכדאי - שכן ניסאן נוט מציעה "קופסא" מצוינת: היא מרווחת, מאובזרת ומאוד שימושית. מכונית קטנה מבחוץ אך גדולה ופרקטית מבפנים. מצד שני - נוחות הנסיעה של ניסאן נוט לא מוצלחת ויחידת ההנעה שלה אנמית, כך שהיא תתאים בעיקר למי ששם את הדגש על ה"קופסתיות" והפרקטיקה.


לדגמי ניסאן בישראל - ניסאן

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות