סאנגיונג טיבולי - מבחן רכב

עיצוב

אם הייתם שואלים אותי "תגיד, פבל, איך אתה חושב שג'יפון עירוני אמור להיות מעוצב?", הייתי מתחיל לתאר לכם קימורים, זוויות, אופי, קשיחות, ובעיקר נוכחות. בסופה של הרכבת הקלסטרון, מה שהיה מתקבל הוא ככל הנראה איור גס של סאנגיונג טיבולי. רק בצבע קצת יותר גברי מהתכלת-בייבי שעטף את רכב המבחן.

אבל דווקא הצבע הזה מצליח להפוך את הרכב למעט יותר חביב ו"חברותי" למראה. בצבע כהה, מלבד לבלוע את הקשתות הבולטות שמוסיפות לו המון לאופי, הוא כנראה גם יהפוך את הטיבולי לקצת, איך לומר, "מוכר למשטרה".

כך או כך, יש לטיבולי טונות של אופי, החל מהחזית שמשום מה הזכירה לי דמות מרכזית שנלקחה מאיזה קומיקס כזה או אחר, דרך אותן ירכיים מנופחות שמשוות לו מראה שרירי שחסר להמון ממתחריו וכלה בפנסי הלד האחוריים שנותנים לו גם מנה של מודרניות.


סאנגיונג טיבולי. ככה - אם שואלים אותי - אמור להיראות ג'יפון עירוני

תא הנוסעים

כשנכנסים פנימה לתוכו של הטיבולי, העניינים מרגישים פחות הרמוניים. איכות החומרים בעיקרה טובה, אם כי לא מצטיינת. אין פה חומרים רכים ונעימים, אך כן כאלה שמרגישים חסונים ועמידים. מה שמרגיש מעט פחות נעים הם הפלסטיקים השחורים והמבריקים במרכז הקונסולה וכפתורי הפלסטיק האדומים-שקופים, שנראים כאילו נתלשו מחלום בהקיץ בשנות ה-90.

בניגוד מוחלט, המושבים מצויינים, לפחות למידות הגוף הצנומות שלי. הם רכים אך תומכים, ומספקים אחיזת צד טובה לגב מבלי להפריע. כמו המושבים, כך גם המרווח. בג'יפונים, בגלל הגובה שמאפשר גמישות גבוהה יותר בתכנון תא הנוסעים, קשה להסתמך על אורך בסיס הגלגלים כפרמטר הקובע למרווח, אך הוא כן יכול לתת הערכה גסה. בטיבולי, עם 260 ס"מ בין הצירים (קטן ב-1.3 משל פיג'ו 3008 וגדול במעל שני ס"מ משל סקודה יטי, וגדול בכלל ביחס לקטגוריה) הצליחו המהנדסים הקוריאנים לבנות תא נוסעים מרווח ברמה שכמעט אין זהה לה בסגמנט. אפילו חמישה מבוגרים יוכלו לשבת שם בנוחות סבירה.


סאנגיונג טיבולי. מושבים מצוינים ושפע מרווח

רשימת האבזור של הטיבולי אינה יוצאת דופן ביחס למתחרות. יש חלון אוטומטי אחד, בקרת שיוט עם מגביל מהירות ושליטה מההגה, שקעי AUX ו-USB, בקרת אקלים מפוצלת, ועוד. מערכת המולטימדיה שאתם רואים בתמונות אינה כלולה ברשימת האבזור התקנית של הרכב, אבל כדאי להתעקש לקבל אותה כתוספת חינמית. ואם לא, גם לשלם עליה כדאי. המסך בהיר וקריא, התפעול שלה נוח ומהיר והיא גם כוללת WAZE לניווט.

כשמסתכלים על חווית המשתמש בטיבולי, הסיפור מקבל תפנית לתחום ה"תמוה", שלא לומר הזוי. מעולם לא חשבתי שאתלונן על "תחושת הקליקיות" של כפתורים, אבל זו שבטיבולי מרגישה קצת כמו מקשים של מקלדת זולה. אפס פידבק על האם הכפתור נלחץ ותחושה אלסטית כללית, זאת רק אחת מה"פאשלות" של הנדסת האנוש בטיבולי, וזה משהו שחזר על עצמו פעם אחר פעם במהלך המבחן עם גילוי של עוד ועוד דברים שיכולים רק להיכנס תחת ההגדרה "מי חשב על זה, ולמה עדיין יש לו עבודה?".


סאנגיונג טיבולי. אבזור שגרתי והנדסת אנוש מוזרה במקצת

הכמות של אותן פאשלות לא קצרה, אך כדי לא להלאות לא נמנה את כולם וניתן רק את הקרם דה-לה קרם שלהן. שינוי משקל ההגה, למשל, מתבצע בלחיצה על כפתור. עד כאן הכל סטנדרטי וסביר. הבעיה היא שכאשר לוחצים עליה פעם אחת, תצוגת המצב מתחילה להבהב, ורק בלחיצה שניה המצב מתחלף. דבר שלקח לנו להצליח לפענח הרבה יותר זמן ממה שאנחנו מעוניינים להודות. עוד דוגמה, ויכול להיות שכאן מדובר על תקלה ברכב הספציפי שבחנו, אך נספר לכם גם את זה כדי שלא תגיד "לא ידעתי, לא שמעתי". כאשר מדוממים את הרכב, הפנסים כבים. עד כאן הכל מצוין, הבעיה היא שפנסי היום ופנסי התאורה האחוריים לא עושים אותו דבר. ונשארים דולקים. בהתחלה חשדנו שמדובר בפונקציית Coming Home שהפכה נפוצה בשנים האחרונות, ארבע שעות מאוחר יותר, כשהפנסים סירבו להיכבות והתחלנו לחשוש לחייו של המצבר, הבנו שזה לא המצב.

אבל הנפילות הקטנות האלה הן ממש (אבל ממש) לא חזות הכל. אפשר להתרגל אליהן ולפעמים הן כל כך טיפשיות שפשוט לא תוכלו לכעוס ותמצאו את עצמכם מחייכים על "הקוריאנים המוזרים האלה". המצב בשאר תא הנוסעים פשוט פנטסטי. יש כאן שפע של מרווח, ובזכות העובדה שסאנגיונג לא מנסים לשקר לעצמם אודות ייעודו של הרכב, ההנעה הקדמית מאפשרת רצפה כמעט שטוחה שמשאירה מקום גם לנוסע שלישי.

תא המטען גדול, אם כי לא ענק, ונטול כל אופציה לשפצ"ר אליו את הקניות שלכם. הצורה המרובעת והמפתח הרחב מאפשר להסיע אפילו, נניח, לדוגמה, ממקרר יינות עם מקום ל-24 בקבוקים שקניתם לאמא שלכם ליום ההולדת בלי לקפל את המושבים. לדוגמה.


סאנגיונג טיבולי. תא המטען גדול אך נטול אבזור לקיבוע חפצים

נוחות נסיעה

גם נוחות הנסיעה בסאנגיונג טיבולי העלתה הרבה סימני שאלה. אי אפשר להגיד שהוא לא נוח. בידוד הרעשים טוב ואין שום בעיה לגמוע איתו מרחקים גדולים. אבל המתלים מרגישים מעט עסוקים כמעט כל הזמן וכמעט בכל תוואי דרך, וגורמים למין וויברציות שיכולות להיות קצת מעיקות אחרי הרבה זמן.

אותם מושבים תומכים אוחזים טוב מאוד את הגוף והישיבה הגבוהה תורמת לשדה ראיה מכובד לכל הכיוונים. התלונה כאן היא כלפי כמה דברים שהופכים את תנוחת הישיבה לפחות מאופטימלית. ההגה אינו מתכוונן לעומק ומקשה על מציאת תנוחה מושלמת, דוושת התאוצה זקורה מדי מתוך הרצפה ועלולה לעייף את כך הרגל ומראות הצד הגדולות ממוקמות בדיוק מושלם - ובמיוחד זו השמאלית - להסתיר רכבים בפינה הרחוקה של הצומת או הכיכר.


סאנגיונג טיבולי. נוח, אבל מרגיש עסוק

מנוע ותיבת הילוכים

בעבר השתמשה סאנגיונג במנועים ותיבות הילוכים שרכשה ממרצדס, אולם לאחרונה החליטה שהיא "יודעת מספיק טוב" והחלה לייצר אותם בעצמה. התוצאה, כמו בשאר חלקי הרכב, טובה אך לא מושלמת. המנוע חזק מספיק לרוב תנאי היומיום ומספק די והותר דחף במהירויות חוקיות. התיבה פועלת טוב, אך היא לא מספיק חלקה ונוטה לבעוט מעט במעבר בין ההילוכים הנמוכים.

כיול הדוושות מעט תמוה, ומרגיש כאילו התכנון המקורי היה לשדך לרכב מנוע קטן יותר. שתי הדוושות, גם זו שמאיצה וגם השניה שבולמת, נותנות הרבה יותר מדי כח בתחילת המהלך ולא מספיק לאחר מכן. דוושת התאוצה עצבנית עד כדי כך, שלא נדיר לקבל סחרור גלגלים ביציאה מהמקום ולא מספיק כח בשביל לצאת לעקיפה זריזה. כנ"ל לגבי דוושת הבלם, שאילולא חגורת הבטיחות, הייתה מפגישה פרצוף עם הגה בכל לחיצה קטנה. לפחות לפני שמתרגלים אליה.

צריכת הדלק לא הפתיעה, לא לטובה ולא לרעה. בסוף המבחן שהיה עמוס בנסיעות בינעירוניות בקצב התנועה על כביש 6, הראתה 12 ק"מ לליטר. סביר, אך לא מרשים.


סאנגיונג טיבולי. מנוע ראשון מפיתוח עצמי, וזה מורגש

התנהגות כביש

התנהגות הכביש של הטיבולי היא הדבר היחיד שאפשר להגיד עליו בפה מלא וללא סייגים "לא טובה". כל המערכת כאן נותנת משמעות חדשה למונח "חוסר תקשורת". את משקל ההגה אמנם אפשר לשנות, אך גם במצב ספורט המשקל הזה מרגיש מלאכותי. הוא מדויק מספיק, אך אינו מספק ולו את הפידבק הקטן ביותר. המתלים הרכים תורמים גם הם לחוסר שביעות הרצון המשווע של הטיבולי לצלוח כבישים הררים בנהיגה שתוגדר נמרצץ. הרכב רוכן בפניות ויוצא לתת היגוי - גם אם עדין ונשלט בהחלט - מוקדם מהרצוי.

יחד עם זאת, הטיבולי מציג התנהגות די בטוחה. היינו שמחים לקבל קצת יותר אחיזה אבסולוטית, אבל קשה לחרוץ את גורלו של רכב שבינו לבין נהיגה ספורטיבית אין דבר וחצי דבר רק בגלל זה.


סאנגיונג טיבולי. היינו שמחים לקצת יותר אחיזה

סיכום

את סאנגיונג טיבולי קשה מאוד לסכם במילים פשוטות. הוא לא חף ממוזרויות ומקצוות חדים. אבל הוא נוטף אופי ואחרי יומיים וכמעט 1000 קילומטרים במחיצתו קשה מאוד שלא לאהוב אותו. סאנגיונג עדיין לא מתנערת לחלוטין מתדמית הילד המוזר של עולם הרכב האסייתי, אך מציגה עם הטיבולי מתחרה ראוי שבראויים בקטגוריה הזו. לאנשים שעשויים לדלג עליו בגלל המחיר, שנמצא ממש במרכזה של הקטגוריה, נאמר רק להגיע חפים ככל האפשר מדעות קדומות ולתת לו הזדמנות להיות שווה בין שווים. יכול מאוד להיות שתתאהבו בו.

לדגמי סאנגיונג בישראל - סאנגיונג

למאמר זה התפרסמו 5 תגובות