עולם הרכבים שמעל 200,000 שקל הוא לא גדול במיוחד. רובנו קונים מכוניות בסכומים נמוכים יותר, ובהתאם מרבית הדגמים שנמכרים בישראל - כולל רכבי פנאי מהודרים, מיניוואנים, מכוניות מסחריות ורכבי מנהלים - עולים פחות מהסכום הלא צנוע הזה. בטווח שנמצא מעל לגבול 200,000 השקלים, נמצאים שני עולמות: מצד אחד, עולם רכבי היוקרה - שם נמצאות מכוניות שהן לא רק מוצר איכותי, אלא גם סמל סטטוס. מהצד השני נמצאים רכבי פנאי גדולים עם 7 מקומות ישיבה, כאלו שמיועדים למשימות רבות ומגוונות - החל מאיסוף ופיזור הילדים בבוקר במסגרות, דרך טיולים משפחתיים ועד למשימות שטח כאלה ואחרות.
קרוב ל-4,000 ישראלים רכשו כלי רכב כאלו, חדשים מהניילון, רק בשנת 2017. אם נרחיב את ההגדרה ל"רכבי פנאי עם 7 מקומות בסכום שמעל 170,000 שקלים", נמצא יותר מ-15,000 ישראלים שקנו מכונית כזו. אם כן, למרות הסכום הלא מבוטל שהם עולים, לקוחות רבים רוכשים כלי רכב רב-שימושיים שכאלו.
אחת מהאופציות העומדות בפניהם היא סאנגיונג רקסטון. קרוב ל-17 שנה שהוא נמכר בישראל ללא שינויים דרמטיים, וצריך להודות שגם ביום לידתו הוא לא היה מהכלים המודרניים ביותר בסביבה. אולי זו הסיבה שבגללה רבים מהלקוחות כלל לא הסתכלו לכיוון שלו, ואולי זה גם בגלל שלא היה לאן להסתכל - במשך תקופות ארוכות היבואנית לא הפעילה אולם תצוגה יעודי, ומאמצי השיווק שלה לא היו יוצאי דופן, בלשון המעטה. אבל עכשיו יש כאן רקסטון חדש לגמרי, והוא רוצה לצאת לדרך חדשה. על פי הבטחותיו, הוא בהחלט מסוגל לשמש ככלי רב-שימושי שכזה: יש לו 7 מקומות ישיבה, מימדים נדיבים והוא לא מפחד לרדת לשטח. זה בהחלט משהו שצריך לבדוק.
עיצוב
"תגיד, אתה זוכר איך קוראים למעצב של סאנגיונג?", שאלתי לפני כמה שנים את אחד מעמיתיי לעבודה. "הלן קלר", הוא השיב מבלי להסתכל עלי, והמשיך לקלף את התפוז שלו תוך בהיה במסך המחשב. זו היתה בדיחה לא מוצלחת במיוחד, שתיארה היטב את התחושות כלפי העיצוב של סאנגיונג באמצע העשור הקודם. מכוניות כמו רודיוס, אקטיון וקיירון הציגו עיצובים משונים ולא פשוטים לעיכול באותן השנים.
אבל הרקסטון החדש הוא אחר. מודרני, נעים לעין, אגרסיבי במידה אך לא אלים. הוא משתלב היטב בכבישי ישראל, בולט בעיקר בשל גודלו הרב. הוא לא נופל בעיצובו מלנדקרוזר או פאג'רו הותיקים, כנראה שאף עולה עליהם. אהבנו את הצבע הירוק של רכב המבחן, וגם את גימורי הכרום בגריל הקדמי.
תא הנוסעים
גם מבפנים העיצוב נעים ומודרני יותר מאי פעם, חף ממוזרויות שאפיינו את דגמי סאנגיונג בשנים קודמות. הוא לא נראה יוקרתי כמו שלפעמים מצפים ממכונית במחיר כזה, ועל גימורי העץ היינו מוותרים בשמחה, אבל יש בו משהו פשוט, מזמין ונקי למדי. גלגל ההגה עשוי עור מאוורר והוא נעים מאוד לאחיזה. כל הפקדים נמצאים היכן שמצפים שהם יהיו, והמולטימדיה המעצבנת תוחלף בתוך זמן קצר במערכת מקורית ברמה גבוהה יותר.
רשימת האבזור, מנגד, הרבה פחות מרשימה. יש ברקסטון בקרת אקלים מפוצלת, מצלמת רוורס, מראות עם קיפול חשמלי וגם בלם יד חשמלי שמחזיק את הרכב ברמזור. בתחום הבטיחות סאנגיונג רקסטון מצטיין ביחס למתחריו, עם מפרט שכולל בלימת חירום אוטונומית בכל מהירות, 9 כריות אוויר, התרעת סטיה מנתיב ומערכת לזיהוי תמרורים.
אבל רשימת החוסרים, לצערנו, ארוכה הרבה יותר. ברכבי פנאי מתחרים ניתן למצוא גם פריטים כמו מושבי עור חשמליים, הנעה ללא מפתח, גג שמש או אפילו חיישני חניה - שחסרים בסאנגיונג.
.jpg "סאנגיונג רקסטון פנים צילום: רונן טופלברג")
מהבחינה הפרקטית הרקסטון מצטיין. מלפנים ישנם שני מושבים רחבים, גדולים ונוחים. הטיפוס אליהם איננו פשוט - תוצאה של מימדי הרכב ובעיקר של גובהו. ישנם ברכב שפע של תאי אחסון, כולל סביבה נוחה ומונעת החלקה לסמארטפון - עם חריץ שמאפשר את העמדתו לרוחב. פשוט וחכם.
המושבים האחוריים מציעים מרווח פשוט מעולה. במהלך המבחן נכנסו לשם שני כסאות בטיחות גדולים במיוחד ועוד נוסעת בוגרת ביניהם, והיה שפע של מקום לכולם. הרצפה השטוחה משפרת את המרווח לרגליים ורק המושב מעט נמוך, מה שלעיתים עשוי להפריע לגבוהי קומה. היושבים מאחור יהנו גם מפתחי מיזוג ואפילו משקע 220 וולט, ושדה הראיה שלהם החוצה יהיה נדיב במיוחד.
בשורה השלישית ישנם שני מושבים גדולים ורחבים, אך נמוכים מאוד. הם יתאימו לנוסעים בגובה בינוני ומטה, בשל מרווח הרגליים המצומצם. עוד בשורה השלישית, ניתן למצוא משטחים נוחים לאחסון חפצים, שקע טעינה ופתחי מיזוג מצד ימין עם כפתור שליטה על עוצמת האוורור. החסרון המשמעותי שם הוא הראות החוצה. קורה C גדולה ועבה מאוד, כך שלנוסעים מאחור אין כמעט חלונות. תתכוננו לקיטורים מצידם של הילדים שישבו שם, ואל תכעסו אם במהלך הטיול הם יהיו שקועים בסמארטפון.
כמקובל, תא המטען קטן למדי כאשר כל המושבים בשימוש. מתחת למדף ניתן למצוא חלל אחסון קטן נוסף. בקיפול המושבים מתקבל תא מטען פשוט עצום, אך רף העמסה גבוה מקשה מעט על הטענת ציוד.
נוחות נסיעה
במרבית תנאי הנסיעה הרקסטון הוא רכב נוח למדי. זה לא עניין מובן מאליו ברכב שטח קשוח עם שלדת סולם. הוא סופג היטב את השיבושים הקטנים והבינוניים, ורק במפגש עם פגמים רציניים הוא נוטה לקפץ.
מחוץ לעיר הוא גם כן נוח מאוד. מרגישים בעיקר את חיבורי הכביש הרוחביים, למשל בעליה על גשרים, אבל לרוב הוא נינוח ונעים. בידוד הרעשים פשוט נהדר. נדמה שזמן רב לא פגשנו ברכב פנאי שקט כל כך, ודאי לא רכב שטח עם מנוע דיזל ומימדים גדולים כל כך.
הקושי העיקרי ברסקטון הוא החיים בעיר. הוא גדול מאוד, ההגה שלו כבד ואין לו חיישני חניה. בשל כך, קשה להסתדר איתו בחניות או ברחובות צפופים.
מנוע ותיבת הילוכים
גם במעבר לדור החדש, הרסקטון נותר עם המנוע של הדור היוצא. לא מדובר במנוע עתיק: הוא הגיע לסאנגיונג לפני שנתיים בלבד, בשל הצורך להתאמה לתקן יורו 6. מדובר במנוע טורבו-דיזל בנפח 2,200 סמ"ק, עם 181 כ"ס וכמעט 43 קג"מ. בהשוואה מול המתחרים, מדובר באחד ממנועי הדיזל המרשימים בסביבה.
אבל צריך לזכור שמנוע כזה לא נועד לספק תאוצות מהירות או ביצועים מוחצים. הכוח שלו נבנה בהדרגה, הוא מחוספס משהו ולא אתלטי במיוחד, ולכן היציאה מהמקום נעשית בנחישות - אך לא במהירות רבה. עקיפות ושיוט במהירות גבוהה הם כבר עניינים הרבה יותר טבעיים עבורו. הוא לא צריך סל"ד גבוה או הורדה של הילוכים רבים. הוא פשוט חזק ויעיל.
תיבת ההילוכים, מתוצרת מרצדס, מציעה 7 יחסי העברה ופעולה חלקה ויעילה. התגובה לקיק-דאון מעט איטית, וגם מצב הטיפטרוניק לא תמיד מציית לבקשות הנהג (ולמה הכפתור ממוקם בקצה הידית?), אבל בסך הכל מדובר בתיבה מוצלחת.
צריכת הדלק במבחן עמדה על 10.5 ק"מ לליטר בנסיעה שגרתית למדי. התנהלות מאסיבית בעיר או נהיגת שטח מאומצת יכולות להביא את הרקסטון בקלות למחוזות ה-6-7 ק"מ לליטר.
התנהגות כביש
אחיזת הכביש של הרקסטון טובה במרבית תנאי הדרך, וזו הבשורה החשובה כאן. למרות זאת, צריך לשמור על קצב סביר בכבישים מפותלים. יש לו נטיה ברורה לרכינה, ההגה שלו מאוד ארוך וגם קצת מנותק והוא מרגיש הרבה פחות דינאמי ומחובר לכביש ביחס לרכבי פנאי קשוחים פחות, סטייל סקודה קודיאק או קיה סורנטו.
שטח
כאן מגיע החלק שהוא אולי החשוב ביותר במבחן הזה. בלי יכולת השטח, הרקסטון הוא עוד רכב פנאי בינוני. באף סעיף הוא לא הרשים במיוחד ביחס לג'יפוני הכביש. אבל כאן - יש לו יתרון ברור.
המפרט הבסיסי מבטיח רבות, בזכות שלדת סולם חסונה והילוך כוח. יש לו גם מרווח גחון הולם של 21.5 ס"מ, וזה בהחלט מספק. אחרי מספר גיחות לשטח, בתוואי שטח שונים, הצלחנו למפות פחות או יותר את היתרונות והחסרונות שלו.
בצד החיובי, הרקסטון מצליח להתמודד היטב עם עליות חלקלקות, סלעים בגודל סביר וטיפוסים כאלו ואחרים. הוא נוח מאוד על שבילים מחורצים, מהלך המתלה שלו מצליח להתמודד עם מרבית ההצלבות, ועם אלו שלא - בקרת המשיכה מסייעת בדרך כלל; הילוך הכוח מסייע ליחידת ההנעה בטיפוסים מאתגרים, ואם מגיעים עם מספיק בטחון ועם התנופה הנכונה - אפשר לעבור לא מעט מכשולים מפחידים.
אבל יש לו גם חסרונות, לרקסטון. זוויות הגישה והנטישה שלו מוגבלות, וגם זווית הבטן לא מושלמת, כך שצריך להיזהר בטיפוס או בירידה ממדרגות; ניתן בקלות יחסית לחכך את הפגושים על סלע אכזרי. מהלך המתלה שלו פחות מרשים משל לנדקרוזר או ג'יפ רנגלר, וזה דורש התערבות אינטנסיבית של המערכות האלקטרוניות - מה שלא תמיד קורה ביעילות המירבית. בקרת המשיכה של הרקסטון מגיבה באיטיות, וכך הוא מתקשה בטיפוס בחלק מהמקומות, ולעיתים מפרפר שניות ארוכות עד שמשיג אחיזה.
הפתרון הוא לשפר. זה לא מאוד מסובך לאור רשימת החסרונות שתיארנו, וגם לא יקר בצורה מוגזמת. הגבהה קלה ומיגון גחון הם פתרונות מתבקשים; הוספת נעילות דיפרנציאלים תשפר משמעותית את העבירות, וגם מעבר לצמיגי שטח הוא מתבקש לחובבי הטיולים. בהשקעה לא גדולה במיוחד, ניתן להפוך את הרקסטון לרכב שטח משובח.
סיכום
סאנגיונג רקסטון מוצא בקלות את מקומו לצידם של כלים כמו פאג'רו ולנדקרוזר. הוא מרווח ושימושי כמותם, ואולי אפילו יותר; הוא מציע רמה גבוהה של נוחות ועידון בכביש, מרשים בסעיף מערכות הבטיחות והוא כמובן מציע יכולות שטח אמיתיות. אמנם לא ברמה של הטויוטה, אבל לבטח כאלו שיתחרו בפאג'רו; עם קצת שיפורים, הוא יגיע רחוק מאוד בשטח.
והכי חשוב - המחיר. בסכום של 240,000 שקל נכון ליום פרסום המבחן, נמוך יותר מזה שתשלמו על קיה סורנטו דיזל, או בעצם במחיר של לנדקרוזר בן 5-7 שנים, סאנגיונג רקסטון מציע את שילוב היכולות הרב-זרועי: רכב חדש מהניילונים עם 7 מקומות ישיבה, מנוע דיזל בשרני ואפשרות אמיתית לקחת את המשפחה לטיולים בשטח. עסקה לא רעה בכלל.
לדגמי סאנגיונג בישראל -
סאנגיונג
למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
