יום שישי השכם בבוקר, שמש חורפית מציצה מבין העננים וצובעת את השמים בצבעי כתום ואדום, הצלם מסדר את הציוד לקראת הצילום, חבורה של נגדים מסוקרנים מחיל היבשה צועדת לכיווננו, "מה אתם מצלמים?" שואל אחד מהנגדים, "את הסובארו B4 החדשה", עונה הצלם. "איפה הסובארו?", שואל הנגד ותר בעיניו אחר האוטו, הצלם קם מעיסוקו והחל מחפש את האוטו, לאחר שכשל מלמצוא, נתן בי מבט מתחנן וכועס, "איפה הסובארו? מה, שכחת להביא את האוטו?". אני משרבט חיוך ומצביע על הסובארו שנמצאת מתחת לאפו...
סובארו B4 החדשה. העיצוב כבר לא סובארו / צילומים: אלעד שלו
אומרים שעיצוב הוא עניין של תרבות. לדוגמא, כשאומרים עיצוב ואיטלקים באותו המשפט, הדבר הראשון שקופץ לראש הוא מכונית ספורטיבית חמה ואם אפשר תזמינו לי בצבע אדום. גרמנים ידועים במכוניות יוקרה סולידיות וקשוחות, את המרובעות השוודית וולוו מייצגת נאמנה. ומה עם היפניות? כנראה שסופיה קופולה צדקה כאשר קראה לסרטה "אבודים בטוקיו".
סדרת הלגאסי מציינת השנה 20 שנה לתחילת ייצורה. אם הדגמים הקודמים היו אבולוציה זוחלת לדגם הראשון, אז סובארו B4 החדשה, מהדור החמישי, היא כבר רבולוציה מתקדמת.
השוני הראשון הבולט מאוד לעין מהדגם הקודם הוא מימד הגודל, ה- B4 תפחה לכל הכיוונים, ב-5 ס"מ לרוחב, ב-6.5 ס"מ לאורך ובלא פחות מ-8 ס"מ לגובה, בסיס הגלגלים צמח ל- 2.75 מ', תוספת של 8 ס"מ. מכוניות קטנות וחסכוניות אולי מתאימות למצגות של אל גור אבל לא לקבוצת המנהלים, המעדיפים את המכונית שלהם גדולות ומצועצעת.
אחד האלמנטים המזוהים כל כך עם סובארו, החלונות ללא מסגרת, הוחלפו ובמקומם, רחמנא לצלן יש חלונות עם מסגרת רגילה. מכל זווית שמסתכלים על ה- B4, הוא מזכיר אלמנטים עיצובים הלקוחים ממכוניות אחרות, החלק האחורי מזכיר את לקסוס, בתי הגלגלים המנופחים הם בסגנון מרצדס S קלאס והחרטום המודגש, שבמרכזו פנסי ענק נראה לקוח מפיז'ו. חישוקי ה-16 אינץ' התקניים יוצרים חוסר פרופורציה בין המרכב הגדול לגלגלים הקטנים, חישוקי 18 אינץ' ייצרו פרופורציות יותר מאוזנות.
עקב אכילס של סובארו B4 היוצאת, מרחב הפנים, זכה לשדרוג משמעותי, שלושה מבוגרים יכולים להתרווח במושב האחורי בלי להתחכך אחד בשני, ויש אפילו מקום למתוח קלות את הרגלים. המושבים הקדמיים מתופעלים חשמלית וגם אחרי חצי שעה של כיוונונים לא מצאתי את מקומי במרחב הגדול. תגלית מסעירה שגילו הילדים, בימים גשומים אפשר לשחק מחבואים באוטו.
סביבת הנהג עדכנית, פונקציונאלית וחסרת כל יצירתיות. לוח השעונים ברור ונעים לעין עם גווני הכחול. הצגים הדיגיטליים מציגים את המידע בגוון אפור חלש, בהסתכלות דרך משקפיים, המידע פשוט נעלם. בלם יד מכני הוחלף בבלם חניה אלקטרוני הכולל שחרור אקטיבי כאשר מתחילים בנסיעה. מערכת השמע כוללת מחליף לשישה דיסקים וארבע רמקולים איכותיים. איכות היצור טובה וכך גם איכות החומרים. כל הגרסאות של ה- B4, מצוידות בשש כריות אוויר, בבקרת יציבות אלקטרונית ובמנגנון התראה מפני בריחת לחץ ניפוח בצמיגים.
ה-B4 החדשה מגיעה עם מנועים המוכרים מבעבר, 2.0 ליטר (150 כ"ס) ו-2.5 ליטר (167 כ"ס), המשודכים לתיבת הילוכים אוטומטית רציפה (CVT) בעלת שישה יחסי העברה קבועים. התיבה מצליחה להוציא את המרב מהמנוע הישן והמשקל העודף, התאוצות טובות והמהירות הסופית גבוה יותר מהדגם היוצא. את תחושת המצמד המחליק בתיבה הרציפה כמעט ולא ניתן להרגיש, התזכורת היחידה לאופי התיבה מקבלים בעת האצה בעליות תלולות, שמלווה בטיפוס לסל"ד גבוה.
סובארו טוענת לצריכה ממוצעת של כ-12 ק"מ לליטר, אבל בתנאי המבחן גירדנו את ה- 8 ק"מ לליטר.
התנהגות הכביש של ה-B4 החדשה טובה יותר מקודמתה שלא הייתה רעה בכלל, וזה גם עקב ההנעה הכפולה, המתרגמת את כוח המנוע לכוח סחיבה ואחיזה בצורה מרשימה, ההיגוי כמו בדגם הקודם נשאר מעורפל ופוגם בתחושת הנהיגה והביטחון, במיוחד בכניסה לפניות חדות. המתלים קורצים לשוק האמריקאי, ה- B4 החדשה מצוידת במתלים רכים ובעלי מהלך גדול יותר. התוצאה היא רכות נסיעה בשיוט אך קצת תנודתיות בנהיגה נמרצת. בידוד הרעשים שודרג משמעותית, ורעשי הכביש אינם חודרים למרחבי האוטו.
דגם הבסיס האוטומטי של ה-B4 החדשה, משתייך לקבוצת שווי שימוש 4 ועולה 159 אלף שקל, האם תוכל ה-B4 החדשה לשחזר את ההצלחה של הדגם הקודם בשוק הליסיניג, אני אישית לא הייתי מהמר על זה, למרות היתרונות המאוד ברורים שלה, עדיין אין לה בידול או ייחוד ביחס למתחרות. האם היא תקרוץ לשוק הפרטי, אולי ללקוחות המאוד נאמנים של סובארו.