סובארו BRZ (מתיחת פנים) - מבחן רכב

עיצוב

שינויים שנעשו לאחר מתיחת הפנים לא משנים את העובדה הפשוטה: ה-BRZ היא מכונית שאי אפשר לפספס. היא לא ארוכה ביחס למכוניות קופה, היא רחבה והגובה שלה לא יאיים אפילו על מסי. יחד מתקבלת מכונית עם מראה ספורטיבי מובחן ומיוחד שפשוט אי אפשר להתעלם ממנו. ובאמת שאף אחד לא מתעלם.

במתיחת הפנים החזית זכתה לשינויים קלים. לדברי אנשי היח"צ של החברה, השינוי העניק לה תחושה של רוחב. אנחנו פשוט נהנינו מאיך שהיא נראית. חישוקי המגנזיום החדשים נראים יותר ספורטיביים, אבל השינוי העיקרי מגיע מאחור עם ספויילר חדש ופנסי לד מרשימים בהרבה. 

התוצאה בכל אופן מוצלחת, ומה שהיה נפלא קודם לכן הצליח להשתדרג עוד קצת. 

תא נוסעים

הכניסה לתא הנוסעים היא אתגר בפני עצמו. הגג הנמוך והמושב הנמוך מצריכים תמרון מעולם הריקוד אם ברצונך להגיע למושב הנהג. לא היינו ממליצים על כך לבעלי גב בעייתי או גמישות מוגבלת. 

כשמצליחים להתיישב, צריך להתחיל ולאתר תנוחת ישיבה ראויה וגם זה לא קל. ההגה לא יוצא מספיק רחוק ולצד הקלאצ' העמוק מתקבלת תנוחה זקופה מדי לאנשים לא גבוהים. במידה ואתם גבוהים, ואוהבים לשבת גבוה, הגג הנמוך יתחיל לאיים. תצורת הבוקסר של המנוע מאפשרת למקם אותו נמוך מאוד. כתוצאה, מתקבל חרטום מאוד נמוך שמאפשר שדה ראיה טוב קדימה גם אם המושב נמצא במיקום הנמוך ביותר שלו. קורות צד עבות, קו מותניים די גבוה ושמשה אחורית קטנה עם זנב שמונף אל על מחסלים את שדה הראיה לכל שאר הכיוונים.

העיצוב של תא הנוסעים הרבה יותר פונקציונאלי. הקונסולה המרכזית זקופה לגמרי, והאופן בו מונח הכל מרגיש מאוד תכליתי ופחות מגניב או מיוחד. גם איכות החומרים לא מתעלה, למעט נגיעות עור בתפרים אדומים פה ושם. אבל התכליתיות המוחלטת משדרת משהו שמאוד אהבנו, ובמיוחד את כפתורי התפעול של המזגן שמזכירים קוקפיט של מטוס. הכניסה ל-BRZ פשוט מעניקה תחושה של כניסה למכונית מירוץ. כאילו שה-BRZ אומרת לך בדרכה: "בוא נעזוב שטויות ונתחיל לנהוג".  

ה-BRZ מסבירה בדרכה המיוחדת מדוע כתוב במפרט 2+2 מושבים. מי שחושב שניתן להושיב מבוגר מאחור לאור העובדה שיש שם משהו שעושה קולות של מושב, יאלץ לשלם על המונית לחברים. המושב האחורי מצוייד ב-Isofix מאוד גלוי בשטח, כדי שמיד תבין שרק כסאות ילדים יכנסו פנימה. וגם אז, כמו שלמד על בשרו אחד הבוחנים, ילדים שכבר צמחו להם רגליים יתקשו להיכנס מאחורי נהג שהוא לא ממש קצרצר. 

תא המטען מצידו קצת מצחיק. כדי להכניס פנימה צמיג בגודל מלא מישהו חתך את הכיסוי המקורי. אז אם יש לכם בגד עדין ולא כיסיתם אותו, צפו למפגש מאובק עם הגלגל החלופי בכבודו ובעצמו. אנחנו מאוד מקווים שלא קניתם את הרכב לנסיעות לשבת משפחתית, והסעיף הבא יסייע להבין למה.

נוחות נסיעה

לפני מתיחת הפנים נוחות הנסיעה של סובארו BRZ היתה הכל חוץ מנוחות. המתלים הקשים הצליחו לפרק לנוסעים את הגב באופן שיטתי. אם היו לך בעיות גב, עדיף היה שלא תעלה על הרכב. לא היו? יהיו.

מתיחת הפנים שיפרה את העניין משמעותית. המתלים אמנם לא מרגישים ארוכים יותר אבל הם מטפלים בכל מהמורה באופן רך יותר ועגול. עדיין, אם תשימו אותה מול מכוניות אחרות היא עדיין תחשב קשה. אבל את סגירות המתלה והקפיצות החליפה יכולת מסוימת לעגל מהמורות. במיוחד אם מדובר על פסי האטה בעיר. 

תכניסו אותה לרצף של מהמורות והיא תתמודד. אמנם תחוו הרבה קפיצות, אבל יש תחושה שאיזה סוג של Load Balancer התמקם בין הגב שלכם לבין חתך הרוחב שהרגע הרכב קיפצץ מעליו.

בידוד הרעשים לא מבריק, אלו הויתורים שעושים כדי לקבל שלדת הנעה אחורית ששוקלת 1.2 טון (והס מלהזכיר את המיאטה). רעשי רוח חודרים במהירות בינונית וגבוהה ועל כבישים לא איכותיים אפשר לשמוע רחשי כביש. האמת, הם היו פחות נוראיים ממה שציפינו. 

מנוע ותיבת הילוכים

אם יש משהו שמחרפן את חובבי ה-BRZ, אז מדובר בעובדה שלמרות שנעשתה מתיחת פנים לרכב המנוע נותר כשהיה. אפשר להבין אותם. פיג'ו 208GTI, לדוגמא, גורסת את הסובארו בתאוצה למאה וגם מהירה יותר במהירות הסופית - ולא כי היא קלה יותר. הבדל המשקל הוא רק 23 ק"ג לטובת הצרפתייה. וזה עוד לפני שהזכרנו פער מחיר של כמעט פי 2. אגב, גם יונדאי סונטה בסיסית תהיה חזקה יותר.

את הסיבה שבגללה המנוע עושה את שלו היטב תבינו רק בסעיף הבא. בינתיים נספר שלמרות שעל הנייר רצועת הכוח מאוד צרה – 600 סל"ד בלבד משיא המומנט לשיא ההספק – מרבית המומנט מגיע כבר ב-4,500 סל"ד. כשמאיצים את הרכב תחושת התגברות הכוח מגיעה מנתון הסל"ד הנמוך ומשם יש משיכה רציפה עד שיא ההספק ב-7,000 סל"ד. 

בשום שלב המנוע לא מרגיש מאוד חזק. הוא סוחב היטב והרכב לא ירגיש איטי, אבל לא מדובר בליגה של מכוניות ספורט במחיר דומה או בהספק דומה עם מגדש טורבו. 

לצד המנוע הגיעה למבחן תיבת הילוכים ידנית. התיבה היא שותפה נפלאה לנהיגה ספורטיבית.  מהלך ההילוכים מאוד קצר, היא מדוייקת מאוד וההילוכים עצמם נמצאים על התפר – לא ארוכים מדי אבל לא קצרים באופן מוגזם. שני בוחנים התלוננו שלא תמיד קל לשלב לרביעי או שני בהורדת הילוך, אבל הם נוסעים ביום יום על רכבים אוטומטיים אז נחוס עליהם ולא נעשה להם שיימינג כאן (הערת העורך: רכב למבחן ארוך טווח לא נחשב, בבית מחכה צרפתיה ידנית לוהטת). 

צריכת הדלק מרשימה. למרות שהמכונית נאלצה לבלות בסל"ד גבוה רוב המבחן (כי ככה הביצועים סבירים), בסיום היא הציגה 10 ק"מ לליטר על השעון. 

התנהגות כביש

אם הגעתם לכאן, אתם מבינים עניין. כי זה הסעיף היחיד במבחן שרלוונטי לרכב. השלדה של ה-BRZ היא שלדה ספורטיבית בצורה שכבר קשה, או בלתי אפשרי, למצוא על הכביש. 

ה-BRZ לא לוקחת שבויים. המסר העיקרי מנהיגה של כמה ימים הוא: אתה צריך לדעת מה אתה עושה בשביל לנהוג בה. ברוב המכוניות המודרניות מספיקה נסיעה לא ארוכה כדי להיכנס לראש, להבין את מגבלות האחיזה ואת השילוב שבין המנוע לשלדה. הסובארו היא סיפור אחר. בנהיגה הראשונה, בעיקר על כבישים חלקים, היא מתגלה כמכונית קצת קפריזית, בעיקר בצד של הזנב. הצמיגים לא רחבים במיוחד והאחיזה לא מוחלטת כמו מכוניות אחרות בסביבה. הזנב נוטה לצאת במהירות להחלקה ולאו דווקא תחת כוח. 

לאט לאט אתה לומד להכיר אותה. תת היגוי כמעט שלא קיים. בכל העברת משקל החרטום אוחז בצורה מרשימה והמשקל עוזב את הזנב והופך אותו לקל. כל פרובוקציה, בין אם העברת משקל קדימה, הזזת המשקל מצד לצד או הוספת כוח פתאומית במהירויות נמוכות ובסיבובים חדים, ישלחו את הזנב הצידה. 
 

בהתחלה זה מפתיע, בהדרגה לומדים לשמור על הידיים מוכנות להפנייה המקצועית, ובהמשך לומדים לזהות את העברת המשקל ולהשתמש בדוושת הגז כדי להכניס את החרטום לסיבוב, כך שאפשר לחזור ולהאיץ מוקדם יותר בלי חשש. השלדה מדברת עם הנהג כל הזמן ומספרת לו על רמות האחיזה מאחור, הוא רק צריך ללמוד את השפה שלה. מה שבהתחלה מרגיש כמו "פליק" מהחלק האחורי, הופך לתנועה צפוייה שמתחילה בפתיחת המתלה והופכת להחלקה אלגנטית ונשלטת. 

בנקודה הזאת צריך לציין שריכוך המתלה המסויים הפך אותה ליותר צפוייה על המגבלות והטיפול ביציאת הזנב נשלט יותר. ביחס לדגם טרום המתיחה שהיה נוקשה ופרוע יותר, כיום ניתן להנות מהיגוי היתר הרבה יותר מבעבר. 

ופה מגיע המנוע. האופן ההדרגתי בו מגיע הכוח לגלגלים והעובדה שאין מאסות של מומנט, מאפשרות דיוק מאוד גבוה באזורים שעל סף אובדן האחיזה וניתן לנהל את ההחלקה באופן צפוי ובטוח יותר. 

מעבר למצב Track מערב את בקרת היציבות בנקודה מאוד מאוחרת. לא היינו מנסים זאת על כביש ציבורי כי הזווית אליה ה-BRZ מגיעה בהחלקה יותר מדי קיצונית בשביל כביש שמתוחם במעקות בטיחות ומנוקד במכוניות אחרות. על כביש נקי או מסלול זה המצב שבו אפשר להפיק מהסובארו את המיטב בלי לאבד אותה. בטח למי שהניסיון שלו עם הנעה אחורית לא ארוך שנים וצמיגים. 

במהירויות גבוהות אפשר להרגיש את השיפור ביציבות שמקנה לה הספויילר החדש. ככל שהקצב עלה כך היא הפכה יותר יציבה ופחות מכשכשת. 

בתוך כל החבילה הזאת ההגה קצת מתפספס. הוא מאוד מדוייק ויש לו משקל בדיוק כמו שאנחנו אוהבים – כלומר כבד למדי. עם זאת, התקשורת מהגלגלים לא מושלמת. אבל זאת נקודה קטנה במכלול מאוד מרשים. 

סיכום

כמו שנכתב בהתחלה, מבנה המבחן פשוט לא נועד למכונית מסוגה של ה-BRZ. היא לא מרווחת, נוחה או מאובזרת כדי לקבל ציון עובר בסעיפים הללו. אבל זאת ממש לא הנקודה.

סובארו BRZ היא מכונית ספורט. לא גרסה ספורטיבית של מכונית אחרת, אלא מכונית שממוקדת בנהיגה על המגבלות ובהפקת מקסימום חיוכים בכל מקום שאפשר לשים אותה על הצד ולנסות למשוך את ההחלקה. היא דורשת תהליך של למידה, היא לא עושה הנחות לנהגים שזאת אינה עבודתם העיקרית, והיא ממש לא מפצה על זה בריגושים זולים כמו האצה מ-0 ל-100. אם אתם חובבי נהיגה אמיתיים שאוהבים את המשחק שבין השליטה ברכב לבין הנשיכה שאתם עלולים לקבל, אז ה-BRZ תתאים לכם. רק עכשיו, בתקופה בה מתחילים לצוץ מסלולי נהיגה בערד ופצאל, אנחנו מתחילים להבין את ההיגיון של קניית מכונית כל כך ממוקדת במדינה כמו ישראל. שהחיינו.

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות