אי שם בשנות השמונים, לפני כמעט 30 שנה, סובארו היתה השליטה הבלתי מעורערת של שוק הרכב הישראלי. התור שהשתרך אז מחוץ לאולם התצוגה ברחוב המסגר נראה היום כמו חלום רחוק, אבל באותה תקופה הישראלים הסתערו בהמוניהם על המשפחתית שהציעה תיבת הילוכים אוטומטית, מזגן ומנוע 1,300 סמ"ק מגוחך - בהתאם לתקנות המיסוי של אותם ימים. בשנים שחלפו מאז הלך והתדרדר מעמדה של סובארו בישראל, כאשר בשנת 2012 מכרה היבואנית 1,746 מכוניות בסך הכל - הנתון הנמוך ביותר מאז שנת 2000, שמציב אותה במקום ה-20 מבין יצרני הרכב המשווקים בישראל.
חברת סמל"ת, היבואנית החדשה של סובארו, מקווה לעצור את הסחף באמצעות כלי מרכזי אחד: סובארו אמפרזה החדשה. כמו בשנות ה-80, גם היום מכונית משפחתית בתצורת סדאן היא הכלי החשוב ביותר בשוק הרכב הישראלי. אבל האם יש לאמפרזה את היכולת לשקם לבדה את המותג עם העבר המפואר?
האמפרזה החדשה כבר לא נראית כל כך חדשה, אולי בגלל שבעולם היא הושקה כבר לפני שנתיים. העיצוב שמרני, כמקובל אצל סובארו, וגם תא הנוסעים שומר על הקווים הפשוטים והשבלוניים. צבעי הפנים הבהירים של מכונית המבחן תרמו רבות לאווירה, ואם אין לכם ילדים שילכלכו את הריפוד - אפילו אל תחשבו לקחת את הגרסה הכהה. הבדל של שמים וארץ.
סובארו אימפרזה החדשה / צילומים: רונן טופלברג
תא הנוסעים
הפשטות של תא הנוסעים ניכרת גם באיכות החומרים, אבל צדדים חיוביים של הפשטות הזו ניתן למצוא בהנדסת האנוש. גם מי שיצא הרגע מה-DL יתמצא בקלות באמפרזה, וידע להפעיל כל כפתור וכל בורר. המשימה, אגב, לא מסובכת: אין הרבה כפתורים ואביזרים באמפרזה החדשה. גרסת הבסיס מחסירה פריטים חשובים כמו כפתורי שליטה מההגה וחיבורי USB, וגם הגרסה המאובזרת לא כוללת כמה אביזרים שכיום נחשבים כסטנדרט - דיבורית בלוטות' היא אחד מהם. "חבילת ההשקה", שכנראה תוצע עוד זמן רב, מוסיפה למפרט מערכת מולטימדיה עם הדיבורית הנחוצה וגם מצלמת רוורס. המסך, אגב, כמעט לא שמיש באור יום.
כניסה למושב הנהג מחייבת אנחה. דמיינו לכם את ארצ'י באנקר מתיישב על הכורסה שלו, אבל תחליפו לו אותה בכסא של אוטובוס. ובמילים פשוטות: המושבים עצמם קטנים מדי ולא תומכים, אך המרווח מלפנים מצוין ומקנה תחושה אוורירית. חלונות הצד נמוכים ומכניסים הרבה אור לתא הנוסעים, וההתמתחות שלהם לפנים מאפשרת שדה ראיה פשוט מעולה. גם הראות לאחור טובה מאוד, ברמה שכבר שכחנו שאפשר לבקש מיצרני הרכב.
המושב האחורי גם הוא מרווח למדי, אם כי בסיס גלגלים של 264 ס"מ מציב את האמפרזה בעמדת נחיתות אל מול הסטנדרט של 270 ס"מ שמקובל כיום - נתון אותו אפשר למצוא בקורולה, קיה פורטה, יונדאי i35 ובקרוב גם במאזדה 3. המושבים עצמם נוחים, אך נוסע שלישי יתקשה להידחס במרכז הספסל. לפחות כל עוד הוא בוחר להכניס איתו את הרגליים לתוך הרכב. תא המטען סביר בגודלו, אך כמו בכל מכונית סדאן הוא סובל מפתח הטענה שטוח וצר.
נוחות נסיעה
האמפרזה הקודמת, זו שנודעה אצלנו בשם B3, היתה מכונית נוחה לנסיעה. היורשת שלה לא מאכזבת בהקשר זה. שיבושים מכל הסוגים נספגים היטב תחת מתליה הרכים של האמפרזה, ועל אף שאין לה את היכולת "להעלים" חריצים בכביש - היא מבצעת היטב את מלאכת הטיפול בפגעי מע"צ. מחוץ לעיר הנוחות מעט נפגמת בשל היעדר ריסון מספק, אך גם כאן נרשם שיפור לעומת דורות קודמים בשושלת הסובארו.
מנוע ותיבת הילוכים
את האמפרזה פגשנו בעבר עם כל מיני מנועים. היו לה מנועי 1,500 סמ"ק חלשלושים, מנועי 2,000 סמ"ק כפולי הנעה וגם גרסאות טורבו פסיכיות לחלוטין. כיום מגיעה האמפרזה עם מנוע אחד בלבד: 1,600 סמ"ק, 114 כ"ס. ההספק טוב במונחי 2005, אבל קצת פחות מרשים בשנת 2013. דווקא בעיר המנוע עושה את העבודה כמו שצריך, עם תגובה מהירה לדוושה הימנית ועם תיבת הילוכים שפועלת חלק - פשוט בגלל שאין לה הילוכים להחליף. הנה יתרון לתיבה הרציפה על פני הרובוטיות המתוחכמות של המתחרים.
כשיוצאים מהעיר המחסור בכוח מורגש, ועקיפות ידרשו הצמדה של רגל ימין אל הרצפה. גם עליות קלות ידביקו את הימנית שלכם למטה, ובדרך לירושלים תוכלו פשוט להניח שם בלוק קטן. כשהמנוע נסחט, הגרגור הבוקסרי שלו הופך לרעש של ממש - ומצטרף לרעשי הכביש והרוח שחודרים לתא הנוסעים באופן נוכח. אבל למרות הביקורת, חשוב לציין כי המנוע של האמפרזה עושה את מלאכתו היטב בתנאים רגועים, וכי התיבה הרציפה לא יוצרת תחושת עצלות כפי שקיים בטויוטה קורולה למשל. במהלך המבחן רשמה האמפרזה צריכה של 12 ק"מ לליטר, נתון טוב בהתחשב בתנאי הנהיגה. את ההישג יש לזקוף לתיבת ההילוכים ולמערכת ה"Stop & Start" שתפקדה באופן חלק ויעיל.
התנהגות כביש
בסעיף ההתנהגות זוכה האמפרזה לניקוד גבוה בזכות הגה שמפתיע עם משקל טוב (למרות שטח מת במרכז), אחיזת כביש גבוהה ויכולת כלשהי להיענות למשחקי זנב מדי פעם. שימו לה מנוע כמו שצריך, וזו יכולה אפילו להיות משפחתית מהנה.
סיכום
סובארו אמפרזה החדשה היא מכונית משפחתית לא רעה בכלל. לעומת הדורות הקודמים מדובר בשיפור בכל קנה מידה, אבל גם מול המתחרות המודרניות מציעה האמפרזה כמה יתרונות לא מבוטלים - בעיקר בסעיפי הנוחות, צריכת הדלק והתנהגות הכביש. תצרפו לזה את הבונוס הענק בדמותן של 5 שנות אחריות מלאות, וקיבלתם מכונית משפחתית שעשויה להיות משתלמת לצרכן הסולידי.
אלו המבינים בעולם הרכב לא יירכשו אותה ,
הלקוחות יהיו בעלי חתך גיל של 60-50 ומעלה , הלקוחות הללו עוד זוכרים את הימים העליזים של סובארו , להבדיל מלקוחות צעירים יותר שבנוסף לתדמית שמאוד חשובה להם , גם רמת הרכב , איבזור ומראה חשובים לא פחות , ואת זה האמפרזה לא מספקת.
עם יחידת הנעה כלכך לא רלוונטית, אין לה סיכוי אצלי. עם מנוע שמפיק כ- 130, 140 כוחות סוס ותיבת הילוכים אוטומטית עם שישה יחסי העברה, היא הייתה חוזרת לראש טבלת המכירות ובענק. בינתיים היא יכולה להתחרות במכוניות מהעשור הקודם ולכן מחירה צריך לנוע סביב 100K. כרגע היא לא בליגה של החדשות והמחיר צריך להיות בהתאם.
המובילות בסיגמנט עולות באופן מוחץ על הדגם:
האסטרה ברלינה;קייה פורטה; אי35; הקורולה
החדשה; הפוקוס ואפילו הראפיד והטולדו!!!!!!!!!
איך סוברו יכולה להתמודד בהצלחה?
1. לשווק הדגם ב- 100 אלש"ח;
2. לשווק את דגם 2 ליטר כפול ההנעה ב- 120 אלש"ח.
האם היבואן החדש מסוגל לכך??
ספק גדול!!!!!!!!!!!!
משמעות אופרטיבית- מכירות זעומות וחבל!!!!!!!!!
לאחר שקראתי מה היא נותנת הרבה אין בה היא לא תוכל להתחרות באף מכונית של ה 121 היא שייכת ל 120 עדיין ואולי מה שימכור אותה זה רק 5 שנות אחריות והאמינות המופלגת של סובארו
הדגם הזה עשה שיפור די משמעותי מהדגם הקודם אבל עדיין זה בכלל לא מספיק.. עדיף לקנות את המתחרות האחרות כמו מאזדה 3 או I35, הרבה יותר מכל הבחינות.. יש לסובארו עוד עבודה גדולה מאוד כדי להצדיק את הכל באימפרזה.
אם היו מתמחרים אותה כמו I20-I25 או כמו קיה ריו במחירים של בין 98000-112000 בערך אז זה היה קנייה משתלמת