רוצים לדעת מה הולך להיות בעתיד? בואו נשחק משחק. תסתכלו מסביב ותספרו עד עשר. כמה קיה פיקנטו ראיתם עד עכשיו? בטח ראיתם לפחות שתיים או שלוש. עוד שנתיים מהיום, אנחנו מהמרים, תוכלו לשחק את המשחק הזה עם סוזוקי איגניס.
המכונית הקטנה של סוזוקי נחתה בסערה בישראל. השילוב שבין מחיר של מכונית מיני עם אבזור של משפחתית ומראה של רכב פנאי, פשוט העלימו את כל המלאים מהסוכנויות ועם ישראל בהיסטריה. על הכביש כבר נצפות איגניסים כמו פטריות אחרי הגשם.
אין ספק שהגרסה האוטומטית מושכת לקוחות. המחיר קרוב מאוד למחיריהן של מכוניות מיני ולסופר-מיני זולות, והתמורה, לפחות כפי שבדקנו במבחן לגרסה האוטומטית בהחלט משתלמת. אבל בהיצע של האיגניס יש עוד גרסה, מדובר בגרסה ידנית. הפער במחיר משמעותי, אך השאלה האם התמורה טובה כמו בגרסה האוטומטית.
עיצוב
מבחוץ אין כל הבדל בין הגרסה הידנית והאוטומטית. האיגניס נראית צעירה וקלילה, וברכב המבחן שהגיע בטורקיז מטאלי כל העניין הזה נראה חמוד במיוחד. רכב המבחן הגיע עם תוספת לעיצוב – סוג של "מסכת זורו" לבנה בחזית שתרמה להופעה המסוגננת.
מהצד לאיגניס אותו מראה ואותם גלגלי מגנזיום. מאחורה אין שום הבדל, אבל גם אנחנו, כמו כולם, נציין שלא מדובר בחלק הכי יפה של המכונית הקטנה.
.jpg "סוזוקי איגניס")
תא נוסעים
פנים הרכב נראה טוב ומזמין. העיצוב צעיר וקליל ומבחינה זו צריך לציין במיוחד את מסך המולטימדיה שנראה כמו טאבלט ומערכת בקרת האקלים שמזכירה רמקול מודרני. לצד העיצוב המקסים, איכות החומרים לא גבוהה במיוחד.
במקרים רבים יצרנים מביאים לצד הגרסה האוטומטית גרסה ידנית ערומה מאבזור. פה המקום לתת ח"ח ענק לסוזוקי. ההבדל היחיד בין הגרסה הידנית לאוטומטית היא מערכת עזר לזינוק בעליה (שדווקא נדרשת יותר בידנית, אך קיימת רק באוטומטית באופן תמוה). מעבר לזה הסוזוקי מאובזר בנדיבות מפתיעה ובין היתר כולל כניסה והנעה ללא מפתח, בקרת שיוט, בקרת אקלים ופנסי קסנון. חסרו לנו מאוד, גם בגרסה האוטומטית, מערכות בטיחות חשובות שניתן למצוא ברכבים רבים כיום. מערכת המולטימדיה מגיעה בתוספת תשלום והיא מאוד עשירה. היא לא הכי אינטואיטיבית אבל ביחס למחיר היא מתפקדת טוב מאוד.
תנוחת הישיבה לא מושלמת. הבליטה של בקרת האקלים עשוייה להפריע לרגליהם של הגבוהים שבכם. ההגה עצמו לא מתכוונן לעומק וקורות A (משני צידי השמשה) מפריעות לשדה הראיה. גם על המושב הקטן היה מי שהתלונן.
מעבר אחורה מציע מרווח יותר ממספק למבוגרים בגובה סביר. מימד הגובה הנדיב מאפשר לשבת זקוף ומציע מרווח רגליים טוב. המושב מעט קצר ושלושה מבוגרים יסבלו מאוד אם תנסו להכניס אותם לשם. למשפחה עם שני נוסעים זאטוטים המרווח מאחור יהיה מעולה והעובדה שמדובר ברכב גבוה תקל על הכנסה והוצאה של זוועטוט צווח.
תא המטען מציע נפח משופר ביחס למכוניות מיני אך המבנה הקצר והעמוק שלו לא יאפשרו נשיאה של עגלות גדולות והדופן הגבוהה של התא מקשה קצת על הוצאת ציוד כבד מהבגאז'.
נוחות נסיעה
השילוב בין מבנה גבוה וקצר יחסית מכתיב אי אלו פשרות למערכת המתלים. המתלים די קצרים כדי למנוע זווית גלגול מוגזמת ורכינה בסיבובים (ויש ברוך השם לא מעט מאלו). המתלה הקצר מצטרף לבולם זעזועים נוקשה ויחד מתקבלת נוחות נסיעה בינונית.
בתוך העיר הסוזוקי הקטנה סופגת בצורה סבירה מהמורות ופסי האטה, אך כשמופיעים שברים רציניים יותר טווח התנועה של המתלה נגמר והוא מגיב באופן נוקשה יותר ופחות נעים. על רצף שיבושים האיגניס מקפצצת לה. לא משהו נוראי, אבל פחות נוח מהרצוי.
האיגניס היא ללא צל של ספק אחת המכוניות העירוניות היותר מוצלחות שפגשנו. למעט שדה ראייה מעט מוגבל לצדדים היא עושה את רוב המשימות העירוניות באופן משביע רצון. הסוזוקי הקטנה גבוהה ונותנת תחושת שליטה בסביבה, יש לה רדיוס סיבוב קטן שמאפשר להיכנס כמעט לכל חנייה והיא קצרה. קשה לדמיין הרבה מכוניות העדיפות עליה במשימות עירוניות.
בכבישים בין עירוניים הנוחות קצת יותר טובה, כל עוד לא תפגשו חיבורי גשרים אגרסיביים מדי, אך הסוזוקי הקטנה נוטה להיות מעט עסוקה. במהירויות גבוהות דווקא רעשי הכביש והרוח הבולטים יכולים להפריע. כדי לשמור על המשקל הקל וויתרו בסוזוקי על שכבות הבידוד של הרכב ובנסיעה מהירה זה מורגש.
.jpg "סוזוקי איגניס")
מנוע ותיבת הילוכים
מנוע של 1.2 ליטר ו-90 כוחות סוס לא נשמעים מספיקים כשמדובר על רכב פנאי קטן. כאן המשקל נכנס שוב לתמונה, והפעם לטובה. הגרסה הידנית של האיגניס שוקלת פחות מ-900 ק"ג כולל הנהג! המשקל הקליל מאפשר לאיגניס לשמור על קצב טוב למרות הנתונים הצנועים. איפשהו באזור ה-3,000 סל"ד יש מדרגת כוח שדוחפת את הרכב יותר מהר לפנים והמכונית הקטנה בהחלט עומדת בקלילות (תרתי משמע) בקצב התנועה הבין עירונית.
למנוע משודכת תיבת הילוכים ידנית, שהיא, אם לא עקבתם, הסיבה למבחן הזה. לתיבה הזאת יתרונות רבים אבל גם חיסרון משמעותי.
בסעיף היתרונות אפשר לציין מהלך ידית מדוייק יחסית ומיקום לא רע, כלומר, לא נמוך מדי ולא גבוה מדי. החיסרון המשמעותי הוא העובדה שיחסי ההעברה של התיבה נורא, אבל נורא, ארוכים. כל הילוך אפשר למשוך במשך שנים וכל העניין מסרס לגמרי את הביצועים של המנוע. ממכונית קטנה וקלילה ציפינו להיות יותר זריזה ומהירה ויחסי ההעברה הללו פשוט מוציאים את העוקץ של המנוע. אם רוצים להוציא מהמנוע את המיטב צריך לטפס במעלה הסל"ד. ההילוכים הארוכים משמעותם שלוקח הרבה זמן להגיע לשם וכשכבר מגיעים - יש פחות מחץ מצד המנוע.
יחסי ההעברה הארוכים והנהיגה הרגועה יותר שהם מאלצים, מאפשרים להשיג צריכת דלק חריגה לטובה. במבחן שלנו המכונית שתתה ליטר דלק כל 17.8 ק"מ. הנתון הזה יוצא דופן במיוחד, ואפילו לא ניסינו להתאמץ ולחסוך בדלק.
.jpg "סוזוקי איגניס")
התנהגות כביש
מחוץ לעיר ההתנהגות מספיק צפוייה ובטוחה. התחושה, גם כביש 6 במהירות גבוהה, היא לא של מכונית שתתעופף ברוח. היא יציבה בצורה סבירה ואוחזת מספיק טוב. למעשה אפילו בכביש המפותל היא הפתיעה עם אחיזה טובה והתנהגות די צפויה. הבעיה העיקרית היא רכינה מוגזמת של המרכב בסיבובים (שלא ממש משפיעה על האחיזה). רכינה זאת פשוט מוציאה את החשק ואינה תורמת לתחושה הביטחון של הנהג.
.jpg "סוזוקי איגניס")
סיכום
הגרסה הידנית של האיגניס היא מכונית מעולה. העובדה שהיא מגיעה עם אבזור זהה לגרסה האוטומטית, עם יחידת הנעה זהה ועם מחיר הנמוך משמעותית הופכים אותה לקנייה מאוד משתלמת. כשמוסיפים למשוואה גם את צריכת הדלק האפסית מתקבלת מכונית שהיא תמורה ענקית לכסף.
בעבור מי שהתרגל למכוניות גדולות או איכותיות יותר עשוי המעבר לסוזוקי הקטנה והפשוטה להיות קצת פחות מוצלח. הסוזוקי לא עומדת בסטנדרט האיכות של חלק מהמתחרות אבל היא מציעה כל כך הרבה תמורה בכל כך הרבה סעיפים אחרים, שברור לנו למה המכונית הזאת הולכת להיות בכל מקום שאליו תעיפו מבט.
לדגמי סוזוקי בישראל -
סוזוקי
למאמר זה התפרסמו 0 תגובות
