סוזוקי סלריו ידנית - מבחן רכב

השטאנץ המעניין היחיד הוא הקימור לאורך הדלתות שמגיע מהפנס האחורי עד לכנף הקדמית. חישוקי סגסוגת מקוריים משפרים מעט את ההרגשה, אבל זה לא מספיק. להערכתנו, אף חברה אחרת לא תנסה לגרום למעצב של הסלריו לערוק לשורותיה.

תא הנוסעים

בניגוד למראה החיצוני, תא הנוסעים של הסלריו מציג קפיצת מדרגה בהשוואה לאלטו. הוא מודרני יחסית ומכיל את מה שמצפים למצוא במכונית מסוג זה. החלונות הגדולים מכניסים הרבה אור, יש פיסות בד בדלתות הקדמיות, יש מערכת סבירה עם דיבורית בלוטות' ויש ארבעה חלונות חשמל שהנהג יכול לשלוט על כולם. איזו קידמה.

תנוחת הנהיגה גבוהה ושולטת אך ההגה מתכוונן רק לגובה ולא לעומק. מרחב המחייה בינוני מלפנים "תודות" למידת הרוחב (1.6 מ' בלבד). למרות השיפור, הסלריו מזכירה לנו שהיא עולה פחות מ-60 אלף שקלים: הדלתות מרגישות חלולות מדי, ההגה פלסטי, אין מראה בסוכך השמש של הנוסע אין ותאורה ליושבים מאחור. המושבים הקדמיים לא ממש מוצלחים: הם מצומצמים במידותיהם, בעלי תמיכה לא מספקת ובעיקר מתאימים לבעלי מבנה גוף קטן. מאחור נמצא דלתות הגדולות הנפתחות בזווית כמעט ישרה, מרחב סביר לברכיים, מרחב מצוין לראש, רצפה שטוחה למדי וספסל שטוח שמספיק לשינוע שני מבוגרים גבוהים. למרות שבניגוד לאלטו יש כאן 3 חגורות בטיחות מאחור, כנראה שלא היינו מנסים לצרף עוד שותף לנסיעה לאותם שני מבוגרים גבוהים.

תא המטען מפתיע לטובה עם נפח של 254 ליטרים ופתח הטענה סביר אבל חסרונה של תאורה כלשהי בהחלט מורגש.

נוחות נסיעה

כשבחנו את האלטו היוצאת בזמנו, התמקדנו בעיקר בסביבתה העירונית. מאחר וכיום מכוניות מיני מתפקדות גם כרכב ראשי בבית, נתנו הפעם  דגש גם לנסיעות בינעירוניות. בעיר הסלריו מציעה נוחות נסיעה סבירה אך לא מעבר לממוצע בקבוצה. כיול המיתלים אינו מספיק מהוקצע: הסלריו לא מתרסקת על פגעי כביש מזדמנים אבל היא לא מצליחה לסנן אותם לגמרי. החוליה החלשה היא בעיקר מתלה אחורי שכורע תחת העומס של נוסעים במושב האחורי. רעשי כביש חודרים לתא הנוסעים במהירות בינעירונית ומרמזים שאפשר היה לחסוך קצת פחות בחומרי הבידוד. ההגה רגיש מדי במהירות בינעירונית ואין לו מספיק שטח מת במרכזו.

מאחר והסלריו פונה לקהל מגוון, שנע בין סטודנטים לבין פנסיונרים, דחפנו למושב האחורי נציג מכל שכבת גיל. נציג הדור הותיק יותר הלין על המושב האחורי השטוח ועל יכולת לא מרשימה לספיגת מהמורות. נציגת הדור הצעיר התרשמה מהמרחב מאחור והדלתות שנפתחות בזווית של 90 מעלות, לא התלוננה על הנוחות אך טענה שמשענת הראש רחוקה לה מדי. הסלריו לא תעניש את נוסעיה בנסיעות בינעירוניות תכופות אך היא מרגישה יותר בבית בשטח עירוני.

מנוע ותיבת הילוכים

מתחת למכסה המנוע הקצר נמצא את מנוע ה-1 ליטר הותיק בעל 3 צילינדרים ועם אותם 67.9 כ"ס ב-6000 סל"ד ו-9.18 קג"מ ב-3500 סל"ד. מתניעים ומרגישים את שלושת הצילינדרים משקשקים קלות את הסלריו בעמידה. הילוך ראשון ויוצאים לדרך. במהלך הנסיעה ניתן לשמוע רעשי תמסורת ואת שאון המנוע הלא שגרתי. תפעול המצמד קל למדי ותפעול מוט ההילוכים מעט נוקשה אך מדויק. ההילוכים ארוכים מאוד, בדגש על הרביעי והחמישי שמרגישים כמו הילוכי-יתר. אם צריכת הדלק לא מעניינת אתכם אז בקלות ניתן להישאר על ההילוך השלישי בלי לשים לב. המנוע מתעורר מעל 3000 סל"ד ומספק את שיא אונו מעל 4500 סל"ד.

יחידת הכוח של הסלריו מספקת קצב נסיעה בסדר גמור וכמעט לא גורמת לנהג להתלונן במהלך הנסיעה. במהלך מאות הקילומטרים של נסיעת המבחן ששילבה נסיעות בינעירוניות, עירוניות וגם פקקי תנועה של ראשון בבוקר, מדדנו ממוצע של 17.8 ק"מ לליטר. בנהיגה בינעירונית רגועה מדדנו 19.6 ק"מ לליטר ויש מצב שנהיגה מתונה אף יותר יכולה לשפר את הנתון הזה.

התנהגות כביש

לא ממש ציפינו שסוזוקי סלריו פתאום תלמד אותנו משהו חדש על התנהגות הכביש של סוזוקיות קטנות, וזה אכן לא קרה. הסלריו לא ממש אוהבת לנסוע מהר בכבישים מפותלים. צמיגי הגודייר התאילנדיים הצרים משמיעים קולות אזהרה בפניות לפני שהם מתחילים לאבד אחיזה. מרכז כובד גבוה ומערכת מיתלים לא מהוקצעת שלא מגיבה מספיק להרפיות דוושה לא ממש משפרים את המצב. זו לא מכונית להנאה כלשהי מנהיגה. סעו מנקודה א' ל-ב' בשלווה וברוגע והסלריו תעשה את העבודה.

סיכום

סוזוקי סלריו מחליפה את האלטו המזדקנת אף לא רגע מאוחר מדי. בזמן שכמעט כל מתחרותיה הוחלפו ועודכנו, הסלריו בגרסתה הידנית מספקת חבילה לא רעה בכלל תמורת 59 אלף שקלים. לעומת האלטו, וגם לעומת רבות מהמתחרות בסגמנט, הסלריו מציעה יותר אבזור ויותר מרחב לנוסעים - אבל מצד שני יש לה פחות אופי ושמחת חיים. האם זה דיל-ברייקר? בכלל לא בטוח.


לדגמי סוזוקי בישראל - סוזוקי

למאמר זה התפרסמו 5 תגובות