כאמור, זוהי מתיחת פנים לדגם שהושק עוד ב-2013 אך סכין המנתחים של מעצבי סוזוקי מסתירה זאת יפה. עיצוב הדגם החדש מלפנים ומאחור שונה לחלוטין מדגמי סוזוקי הקודמים ומיישר קו עם אלמנטים עיצוביים של ימינו. מקדימה נמצא יחידות תאורת לד מתוחכמות כשבמרכזן גריל גדול עם נזם ניקל וסמל סוזוקי – במבט מרפרף על הכביש אפשר להתבלבל בינה לבין טויוטה ראב 4. מאחור נמצא יחידות תאורה מבוססות לד עם גבה שמחברת בין שני הצדדים. הזנב קצת קשה יותר לעיכול, לטעמי.
העיצוב הכולל של הקרוסאובר מתאמץ יותר להיות כבישטח: הוא רבוע ונפוח מבעבר, בעיקר מעל בתי הגלגל בואכה מכסה המנוע ודלת תא המטען. בתי הגלגל עם מסגרת פלסטית ומגיני גחון מדומים מפלסטיק כסוף מצטרפים לנסיון של הקרוסאובר להשרות אווירה של רכב פנאי מן המניין. חישוקי ה-17 אינץ' בשני גוונים מוסיפים למראה הכללי. החלון הקטן בדלת הנוסע והנהג מאפשר למראות הצד "לצמוח" מתוך הדלת עצמה ולספק לנהג שדה ראיה משופר. עיצוב הסוזוקי אינו מקורי או מרשים באופן מיוחד, וכפי הנראה העניין שמצאו בו העוברים והשבים בזמן מבחן הדרכים ידעך אחרי שיעלו כמה אלפי יחידות כאלו על הכבישים.
תא הנוסעים
נכנס לתא הנוסעים של הסוזוקי בפתיחה ללא מפתח, כדי לפגוש מיד גלגל הגה עם 3 חישורים שאופייני לדגמי סוזוקי עוד מלפני יותר מעשור וצביר מחוונים מיושן יחסית למראה: שני מחוונים גדולים עם גרפיקה מעט מקושקשת ומסך 4 אינץ' קטן ביניהם. תחושת תא הנוסעים בדגם המבחן הרגישה מעט סגפנית: המון פלסטיק שחור, הריפודים כהים והריפוד בדלתות מינימלי מאוד. רק חלון הנהג מאפשר פתיחה וסגירה בנגיעה אחת.
בקרת האקלים מצוידת בפיקוד פשוט אך יעיל לשימוש. פתחי האוורור בקונסולה המרכזית קטנים יחסית. במהלך נסיעות בשעות היום החמות של חודש יולי המזגן התקשה לקרר את הרכב, במיוחד בזמן עמידה וכאשר מערכת דימום המנוע בעמידה נכנסה לפעולה. במרכז הקונסולה נמצא מסך איכותי ומקורי בגודל 9 אינץ', כאשר בדגמי ה-GLX הוא מגיע בגודל 7 אינץ'. מדובר בתיקון חשוב - עד כה נמכר הרכב עם מסך בהתקנה מקומית. מערכת השמע מפיקה איכות שמע טובה למדי. התמיכה באנדרואיד אוטו ואפל קארפליי מצוינת אך לחובתה ניתן לומר כי החיווי של אפליקציות הניווט על המסך הקטן שמול הנהג לא תמיד מדויק (פנה ימינה במקום להמשיך ישר, למשל) ולא תמיד ניתן לסמוך עליו.
כמו בדגמים הקודמים, תנוחת הנהיגה גבוהה והנהג מרגיש שהוא יושב מעל לוח המחוונים ולא שקוע בתוכו. איכות ההרכבה טובה יותר מאיכות החומרים ובזמן נסיעה לא נשמעו צקצוקים או רעשים מהדיפונים הפנימיים. הבד הכהה של המושבים עם הטקסטורה המוזרה מחמם את הגב במזג האוויר הקיצי.
הדור הנוכחי של הקרוסאובר מאובזר ברשימה מכובדת של מערכות בטיחות, לרבות בקרת שיוט אדפטיבית עם בלימה אוטונומית, התרעת רטט בסטייה מנתיב ומניעת סטיה מנתיב, ניטור שטח מת בצדדים והתרעה על תנועה חוצה מאחור. בנוסף גרסת ה-GLXV מגיעה עם מערך מצלמות 360 שימושי בחניה, כאשר ניתן להפעיל את מצלמת ימין בנסיעה כדי לצפות בשול הדרך בין אם על הכביש או מחוצה לו. ההתרעה הקולית של מערכות הבטיחות הזכירה לי קצת את הצפצוף של שעוני הקסיו היפניים משנות השמונים.
במסגרת המבחן ניסינו לארח שלושה מבוגרים במושב האחורי ואלו הצליחו להסתדר בצפיפות אך דיווחו כי המושבים קשיחים מהצפוי. כמו כן, חוץ מכיס אחסון בגב מושב הנוסע ומחזיקי בקבוקים בדלתות, אין מספיק תאי אחסון ליושבים מאחור. מעל הכל הורגש מאוד חסרונם המשמעותי של פתחי אוורור לנוסעים מאחור בימי המבחן החמים.
מאחורי דלת תא המטען והגבה שבין הפנסים האחוריים, נמצא תא מטען שימושי למדי בנפח 430 ליטר. חוץ מרצפת הטענה שטוחה למדי, יש לו תאי אחסון בצדדים אך התאורה בסיסית ואין יותר מדי אפשרויות עיגון.
נוחות נסיעה
על הכביש הקרוסאובר מזכיר לנו למה הוא היה רכב מצליח למדי עד היום: נוחות הנסיעה הכללית טובה ובידוד רעשי רוח ובתי הגלגל טוב במהירויות שפויות. במהירויות כביש שש וצפונה מתגברים רעשי הרוח כצפוי.
למרות כיול מתלים רך באופן מופגן, הקרוסאובר מצליח לסנן שיבושים בכביש ולא לנענע את נוסעיו לאחר מעבר על מהמורה או פס האטה. במהירות עירונית המהלך הראשוני של בולמי הזעזועים מעט קשה, אך הסוזוקי לא נשברת על אספלט שבור אלא מצליחה לספוג את הזעזוע היטב. בולמי הזעזועים עושים עבודה טובה ובשקט.
מנוע ותיבת הילוכים
מתחת למכסה המנוע המנופח נמצאת יחידת כוח מוכרת: מנוע טורבו בנפח 1.4 ליטרים המשודך למערכת מיקרו היברידית 48 וולט ותיבת הילוכים פלנטרית עם 6 הילוכים. לחובבי המספרים נציין כי המנוע מספק 129 כ"ס ב-5550 סל"ד ומומנט של 24 קג"מ ב-2000 סל"ד. המערכת המיקרו-היברידית מיועדת רק לסיוע מינורי למנוע הבנזין ולא מאפשרת נסיעה על חשמל בלבד בשום מצב.
בגרסת המבחן כפולת ההנעה קיימת מערכת All grip עם ארבע תכניות נהיגה: מצב אוטומטי שבו רק אם מזוהה החלקה תשולב ההנעה הכפולה, מצב ספורט שבו מתחדדת תגובת המנוע ומועבר כוח לגלגלים האחוריים, מצב שלג שמספק יכולת האצה על שלג, דרכים לא סלולות ומשטחים חלקים ומצב נעילה שבו מסופק מומנט מירבי לגלגלים האחוריים. בהתחשב במרווח הגחון הצנוע, זה נשמע נחמד לשימוש בשבילים קלים או בטיול ספונטני לימי השלג השנתי ברמת הגולן. מסלולי שטח רציניים? לא כאן. כמו כן נציין כי ביציאה מהמקום בעליות מופעלת בקרת התדרדרות שימושית.
לקראת היציאה לדרך, מעביר את בורר ההילוכים ל-D והבורר משולב בטעות למצב ידני M, תופעה שחזרה על עצמה כמה פעמים במבחן. כדאי להעביר את הבורר לאט כלפי מטה כדי להימנע ממצב כזה. יוצאים לדרך במצב Auto והקרוסאובר מזנק באופן הססני למדי. תגובת הדוושה די נרפית ומורגש שהשילוב בין המנוע לתיבה מכויל לחסכון בדלק. בכדי לגרום לקרוסאובר לנסוע מהר, צריך ללחוץ בכבדות על דוושת התאוצה.
תחת עומס שאון המנוע הופך להיות מורגש, למרות יכולת בידוד הרעשים הטובה. במצב Auto לא מורגש כלל כי מדובר במנוע מוגדש טורבו. העברה למצב Sport הופכת את יחידת הכוח לנמרצת הרבה יותר, כאילו מדובר ברכב אחר: תגובת הדוושה זריזה יותר, המנוע מגיב היטב והקרוסאובר מרגיש קל-גלגלים. תיבת ההילוכים אינה נמרצת במיוחד אך היא מעבירה הילוכים בצורה חלקה והפיקוד על ההגה מגיב מהר.
אז איך כל השילוב הזה מרגיש בכיס בתחנת הדלק? רכב המבחן, שהגיע אלינו אחרי שגמע פחות מ-1000 ק"מ, רשם צריכת דלק של 12.7 ק"מ לליטר בתנאי מבחן מתונים יחסית. ייתכן והצריכה תשתפר אחרי שהרכב יצבור עוד כמה אלפי קילומטרים.
התנהגות כביש
הקרוסאובר הפתיע עם מנהגי כביש לא רעים. הסוזוקי מציע התנהגות כביש בטוחה עם מגבלות אחיזה גבוהות למדי תודות לצמיגי קונטיננטל משפחתיים סבירים. כשדוחפים אותו חזק מדי לפניות הוא לא מאבד את הצפון ומערכת ה-all grip מעבירה את הכוח בהתאם לגלגלים האחוריים כדי לשמור על הקו. בפניות מהירות, הרפיות דוושה מכוונות מנצלות את הכיול הרך של המתלים כדי לשחרר מעט את הזנב לשעשוע קליל. טוב, לא מדובר כאן בשעשועים מהסוג הספורטיבי, אבל בתקופה הזו נחמד לפגוש רכב משפחתי שיודע קצת לזוז בהתאם לפקודותיו של הנהג.
לאורך המבחן הבלמים סיפקו תחושת בטחון טובה עם יכולת בלימה מתמשכת ותחושת דוושה לא רגישה מדי.
סיכום
סוזוקי קרוסאובר לא ממציא את עצמו מחדש ולא מביא חידושים מיוחדים לקטגוריית רכבי הפנאי. האם זה טוב או לא? תלוי למי. הקרוסאובר הוא רכב קל לתפעול ולנהיגה, ויתאים לקהל שלא מחפש חידושים ותחכום אלא קניה שמרנית וסולידית של רכב יעיל. ההנעה הכפולה של גרסת המבחן יכולה להתאים לרוכשים מאזורים מושלגים לעיתים או סתם למי שעובר בשבילים לא סלולים. תא הנוסעים שימושי למדי, האבזור מתקבל על הדעת, הביצועים לא רעים וגם צריכת הדלק סבירה, כל עוד לא מצפים לנתונים של רכב היברידי. בשורה התחתונה, ההחלטה האם להמשיך ולדבוק במסורת של סוזוקי היא כולה שלכם.
לדגמי סוזוקי בישראל - סוזוקי
למאמר זה התפרסמו 5 תגובות