סיאט איביזה החדשה - מבחן וידאו

עיצוב

האם סיאט אמור להיות המותג הלטיני, ה"מגניב", הצעיר והרענן של קבוצת פולקסווגן? שווה לעיין בעיצובי המותג הנוכחיים, כמו סיאט לאון או אטקה, שלא לדבר על הדגמים שמעוצבים באופן כמעט זהה לחבריהם מהמותגים האחרים (סיאט מי הקטנה או סיאט טולדו התת-משפחתית). כבר רמזו לנו אנשי סיאט בעבר, וכעת אפשר לראות זאת במציאות: ככל שהעיצוב והאופי היו קרובים יותר לדגמי פולקסווגן, כך דגמי סיאט נמכרו יותר.

גם סיאט איביזה נראית "פולקסווגנית" יחסית, כלומר - פחות לטינית, חמה, מקומרת ומעוקלת, ויותר רבועה, רציונלית, מופנמת, צנועה. כמה אלמנטים של עיצוב ברכב בכל זאת בוזקים איזשהו קמצוץ של פלפל, כמו מראות הצד המחודדות או תוכנם המרהיב של הפנסים האחוריים.

גם בתוך תא הנוסעים העיצוב שקט, מופנם, לפעמים אפילו מעט פשוט מדי. עם זאת, גם בו יש כמה אלמנטים שמרעננים את הקווים: למשל מסגרת מסך המולטימדיה, שהזוויות החדות שלה מקנים לה תחכום וגם הפס השחור-פסנתר שעוטף את תא הנוסעים ברכב המבחן, "מושך" טביעות אצבעות אבל מוסיף אווירה מיוחדת למתכון.

תא הנוסעים

מעבר לעיצוב, תא הנוסעים מסודר היטב, באופן כזה שקל מאוד להתמצא בו ולתפעל הכל. לוח המחוונים פשוט (לטובה) וקריא מאוד ורוב הכפתורים ממוקמים במקומות הגיוניים בהחלט. המושבים לא מהרכים, אבל הם בנויים נכון; עם כל הכוונונים, של המושב ושל ההגה שיוצא בנדיבות לעבר הנהג, אפשר להגיע לתנוחת נהיגה מצוינת ושולטת.

הודות להגדלת מרכב המכונית, המושב האחורי תפח וצמח. עדיין לא היינו מסיעים כאן שלושה מבוגרים, בעיקר לא לנסיעה בינעירונית, אבל שניים ייהנו ממרווח מצוין, גם אם הם מבוגרים בגודל מלא שיושבים מאחורי מבוגרים בגודל מלא.

תא המטען גם הוא גדול מאוד, עם נפח בולט של 355 ליטר, נפח שמסתדר גם עם נתוני מכוניות משפחתיות. עם זאת, המבנה שלו מעט עמוק, דמוי בור, אבל לטובתו - ווי תלייה ואפשרויות נוחות לקיפול שורת המושבים האחורית, כדי להגדיל את הנפח על חשבון מקום לנוסעים.

רמת האבזור באיביזה גבוהה יחסית לקבוצה בכלל, ובאביזרי בטיחות בפרט. בצ'מפיון לא מפנקים בהתרעות סטייה מנתיב עם הניילונים, אבל כן במערכות חיוניות כמו בלימה אוטונומית, בקרת עייפות וסיוע לזינוק בעלייה. בגרסאות ה"סטייל" ומעלה מקבלים גם מערכת בקרת שיוט אדפטיבית (שומרת מרחק), מראה פנימית מתכהה נגד סנוור ופנסים מאירי פנייה.

רשימת אביזרי הפינוק ארוכה לא פחות: מולטימדיה בכל הגרסאות (אם כי ה"רפרנס" הבסיסית מסתפקת ב-5 אינץ', לעומת מסך ה-8 אינץ' מרהיב העין של היתר). מערכת הסאונד בגרסת המבחן, FR, פינקה בצלילים עשירים ונהדרים, וזאת לפני תוספת רמקולי BEATS בשתי הגרסאות היקרות ביותר.

ברפרנס מקבלים מערכת בקרת שיוט וגלגלי 15 אינץ'. בסטייל, הבאה, מקבלים שליטה מלאה מההגה על מערכת הסאונד, ריפוד עור להגה ולידיות ההילוכים ובלם היד, מראות מתקפלות מופשרות, חיישני גשם ותאורה וחישוקים קלים.

ה-FR כבר מוסיפה לתמונה התאמת מערכות האפליקציות של קארפליי ואנדרואיד אוטו למולטימדיה, חלון גדול נפתח בגג, בקרת אקלים מפוצלת, שיבוץ תאורת LED בפנסים מלפנים ומאחור וחישוקי 17 אינץ' קלים. FR פרו מוסיפה כניסה והתנעה ללא מפתח, מושבי עור משולבי אלקנטרה ופנסי LED מלאים.

ומה בגרסת העל, FR איבו? חיישני נסיעה לפנים ולאחור, מצלמת רוורס, סדרת רכיבי עיצוב ייחודיים לגרסה וגלגלי 18 אינץ'.

נוחות נסיעה

למרות הגידול המשמעותי בנפח הפנימי של המכונית, אורכה הכללי כמעט לא השתנה, כך שהיא נותרה קלה לתמרון וגמישה בכניסה לחניות וסמטאות צפופות. מראות הצד הקטנות והשמשה האחורית הצרה מכבידים על השליטה בסביבות האלה, כך שטוב שברכב הותקנו חיישני חניה.

מרחב הפנים הוא נקודת אור בענייני הנוחות, אבל ריסון שברים ופגעים בכביש מוצלח פחות. בעיר הדבר מורגש יותר מאשר מחוץ לעיר, היות שכמעט כל פס האטה בולט, בור בכביש ופגמים משמעותיים אחרים מגיעים אל הנוסעים כמעט בלי לרכך אותם. עם זאת, המכונית נשארת יציבה ומוצקה, היות שהיא אינה "מתרסקת" אל הבורות.

מחוץ לעיר מצב הנוחות משתפר, בעיקר בהיבט הזה של הפגמים בכביש, היות שכאן אלמנט היציבות ניכר הרבה יותר. המכונית יציבה מאוד, גם במהירויות גבוהות במיוחד, דבר שמעניק איכות נסיעה טובה במהירויות גבוהות. רעשי רוח ומרכב מעט נוכחים מדי, אבל אפשר בקלות לנהל שיחה ערה בתוך המכונית.

מנוע ותיבת הילוכים

בדור הנוכחי, לעומת העבר, גרסת ה-FR היא גרסת אבזור בלבד, ואינה נהנית ממנוע חזק יותר. ה-FR, כמו מרבית דגמי איביזה, מצוידים במנוע טורבו בנזין בנפח 1,000 סמ"ק. בגרסת הבסיס הידנית (5 הילוכים) הוא מייצר 95 כ"ס ובכל הגרסאות האוטומטיות - 115 כ"ס.

הגדלת המרכב הכבידה מעט במשקל וכך מנוע ה-1,000 סמ"ק מעט פחות ביצועיסט מאשר בדור היוצא, אם כי לא באופן משמעותי כלל. צליל המנוע גורם לו להישמע מחוספס ומתאמץ מאוד, אבל מספיקה הצצה החוצה כדי להבין שהוא מאיץ את איביזה בקלילות ראויה לציון.



תיבת ההילוכים שפועלת עמו היא אוטומטית-רובוטית כפולת מצמד, שלה 7 הילוכים. זוהי גרסה בוגרת ואלגנטית של הטכנולוגיה הזו והיא פועלת באופן חלק ונעים מאוד. המקום היחיד שבו פעולת העברת הכוח לא לגמרי חלקה נמצאת במערכת הסטארט-סטופ, שמכבה את המנוע בעמידה במקום ומתניעה מיד. כאן כניסת המערכת לפעולה מעט איטית; אפשר כמובן לנטרל אותה בלחיצת כפתור, לאבד מעט צריכת דלק וליהנות מאופי חלק יותר.
צריכת הדלק במהלך המבחן נעה בסביבות 14 ק"מ לליטר.

גרסת העל הנוכחית, אותה נבחן בהזדמנות אחרת, היא ה-FR איבו שמצוידת במנוע 1,500 סמ"ק מסדרת המנועים החדשה של קבוצת פולקסווגן. המנוע מייצר 150 כ"ס ומצורפת לו תיבת הילוכים ידנית (6 הילוכים) בלבד. ככל שידוע לנו כרגע, לא צפויה גרסת קופרה חזקה יותר.

התנהגות כביש

שני פנים להתנהגות הכביש של סיאט איביזה: מצד אחד ההיגוי אינו מעביר הרבה תחושה לנהג, דבר שפוגם באופי ספורטיבי שיש מי שיחפש אותו במכונית כמו סיאט איביזה. אבל כאן מסתיימות התלונות. איביזה מרשימה מאוד ביכולת שלה על הכבישים. התגובות לפעולת הנהג חדות ומהירות, בלי לגרום לשום אי נעימות. המכונית קלילה ומגיבה היטב ומצרפת לזה את היציבות הכיוונית המרשימה מקודם וכן אחיזת כביש גבוהה מאוד. כל אלו ביחד עם המנועים הביצועיסטיים מייצרים מכונית שמסוגלת לנסוע מהר מאוד, גם בתנאי נהיגה מאתגרים.

סיכום

סיאט איביזה התייקרה במעט בדור הנוכחי לעומת הדור הקודם, אבל גם כך היא נותרה אחת הזולות בקבוצה ולמרות זאת - אחת הטובות בה, אם לא הטובה שבהן. חסרה בה מעט נוחות-נינוחות ומאידך, גם מעט ספורטיביות ושאר רוח בעיצוב, אבל יש בה לא מעט מעלות חשובות לא פחות: מערך בטיחות מרשים, מרחב פנימי מצוין, אביזרי פינוק רבים ותמורה מצוינת לכסף.

לדגמי סיאט בישראל - סיאט

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות