סיאט לאון - מבחן רכב

עיצוב

העיצוב הוא התקדמות מהדור הקודם. במקום קווים חדים יש כאן קימורים לטיניים, בעיקר בקו הכתפיים והמותן. החזית לעומת זאת אגרסיבית יותר, אפילו בגרסת הכניסה "סטייל". וכמו באטקה המחודשת, גם בחלקה האחורי של הלאון יש תג עם שם הדגם בגופן המזכיר את אותו סטיקר Auto emocion שהגיע על חלק מדגמי הלאון בדור השני.

בפנים הקווים כבר חדים הרבה יותר, האווירה מודרנית והקשר לאחיות לקבוצה נמשך, עם מסך מולטימדיה צף ופתחי המיזוג שבמרכז שנמצאים במיקום מעט נמוך (אבל לא כמו באוקטביה). פתחי המיזוג שבצדדים במסגרת משושה, מזכירים את הסבכה הקדמית וגם קצת את אלו הבולטים של אודי A3.

תא הנוסעים

מושב הנהג נוח, רך אבל במידה וגם תומך יחסית. תנוחת הישיבה יכולה להיות נמוכה יחסית, אבל היא לא נמוכה מדי וגם מרווח הראש טוב למרות חלון השמש בגג. ופגשנו כבר ריפודים נעימים יותר למגע.

שדה הראיה טוב בעיקר לפנים, ובמבט לאחור-צד החלונות המשולשים בקצה הרכב תורמים להשלמת התמונה.

יש גם מספיק תאי אחסון – תא הכפפות שימושי והוא אפילו מפוצל, התאים שבדלתות יכולים להכיל בקבוק שתייה למשל, יש תא יעודי למפתח שמעוצב כך שהמפתח לא יחליק בתוכו, ויש עוד שני מחזיקי כוסות בגדלים שונים במרכז הקונסולה (רק שימו לב לא להעיף את כוס הקפה ברגע שתשלפו קדימה את משענת היד המתכווננת).

החסרון הבולט בתא הנהג של הלאון הוא הנדסת האנוש. לדוגמה, תפעול בקרת האקלים מתבצע כולו ממסך המולטימדיה וכולל מספר מסכים ומצריך מספר לחיצות. אין אפילו כפתור פיזי אחד שמאפשר להגיע לאותו תפריט (כמו באוקטביה למשל).

כדי להדליק אורות, החליפו את כפתור החוגה המוכר בכזה חלק עם משטחי מגע, אך כדי לדעת באיזה מצב תאורה אתם או אם התאורה בכלל דולקת תצטרכו להסיט את המבט הצידה, כי אין נורית חיווי בלוח השעונים.

איכות החומרים וההרכבה אינה מצטיינת. במקומות שהידיים מונחות כמו ההגה, משענת היד והמשענת שבדלתות, האיכות טובה והכל מצופה עור, אך פרט למעלה הדשבורד העשוי גומי עבה - שאר התא שופע פלסטיקה פשוטה. דיפון הבד (הפשוט למדי) שבדלתות הקדמיות נעדר מאלו האחוריות.

הכניסה למושב האחורי נוחה למדי וזה בולט לטובה לעומת הדור הקודם. המושב עצמו מרווח מאוד לשני מבוגרים גם בגלל העיצוב שלו, ויש מרווח מצוין לברכיים ולראש. לשלושה יהיה צפוף בעיקר למי שישב במרכז כי יש תעלת הינע גבוהה מה שמחייב ישיבה בפישוק. אין כאן משענת יד בין המושבים אבל יש 2 שקעי USB ופתחי מיזוג שכוללים אפילו שליטה על הטמפרטורה - עניין נדיר במכוניות משפחתיות.

סיאט לאון מגיעה אלינו בשלב זה בשתי רמות גימור: Style ו-FR. כבר בגרסת הכניסה ישנו אבזור מכובד למדי שכולל תאורת לד, הנעה בכפתור, חיישני גשם ואורות, מראה נגד סנוור, חישוקי 17 אינץ', בלם יד חשמלי עם "אוטו-הולד", מולטימדיה בגודל 8.25 אינץ' (רבע אינץ' יותר מהדור הקודם) כולל קישוריות לטלפון בחיבור Type C וגם חלון שמש שנפתח בלחצן מגע.

בתחום הבטיחות כוללת גרסת הכניסה בלימה אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל, תיקון סטיה מנתיב, התרעת עייפות ובקרת שיוט אדפטיבית.

גרסת ה-FR, בתוספת של 18,000 שקלים (נכון למועד פרסום הכתבה), משדרגת את המולטימדיה ל-10 אינץ' ומוסיפה חיבור אלחוטי לטלפון, לוח מחוונים דיגיטלי, כניסה ללא מפתח, בורר מצבי נהיגה, תאורת אווירה, כוונון לגב התחתון, משענת יד אחורית, חישוקי 18 אינץ' וגם כמה נגיעות עיצוב ספורטיביות. בבטיחות היא מוסיפה מערכת התרעת רכב בשטח מת, התרעת תנועה חוצה מאחור כולל בלימה אוטונומית והתרעת רכב חולף בפתיחת דלת.

תא המטען בנפח 380 ליטרים. זה נתון שאולי לא מרשים במבט ראשון אבל מדובר בתא מטען שימושי עם מפתח רחב יחסית. סף ההעמסה לא גבוה, אך כדאי לדעת שהוא עמוק כך שיש צורך להרים די גבוה את עגלת הילדים כדי לשלוף אותה החוצה.

נוחות נסיעה

סיאט לאון מכוילת על הצד הנוקשה. בכבישים משובשים היא נוטה להיות עסוקה וקצת להתנדנד אם השיבושים באים ברצף. מעבר על בור ביוב בולט, למשל, יעביר חבטה קלה אל הנוסעים.

בנסיעה בין-עירונית הנוחות משתפרת. לאותה נוקשות יש יתרון בשמירת הרכב מרוסן וגם בסיבובים הרכינה סבירה. אך דווקא אז, כשעולים על הכביש המהיר, בידוד הרעשים לא מצטיין ובעיקר נשמעים הרבה רעשי דרך שפוגמים באיכות הנסיעה לאורך זמן.

מנוע ותיבת הילוכים

לסיאט לאון מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.5 ליטרים. הוא אומנם לא חזק כמו גרסת ה-2.0 ליטרים עם 190 כ"ס, אבל חזק מספיק ומעניק ביצועים טובים, כשהחידוש העיקרי לעומת הדור הקודם הוא תוספת מערכת מיקרו-היברידית 48 וולט שמסייעת בצמצום צריכת הדלק על ידי כיבוי המנוע לקראת עצירה וגם בשיוט.

למנוע הספק של 150 כ"ס ומומנט של 25.5 קג"מ שזמין מ-1,500 סל"ד נמוכים. ההאצה ל-100 קמ"ש אורכת 8.4 שניות. המנוע עצמו גמיש וזמינות הכוח טובה, הוא לא מרגיש עצלן ואין ללאון הזו שום בעיה לצבור מהירות. במפתיע, יש לו אפילו צליל ספורטיבי משהו.

תיבת ההילוכים בכל הגרסאות היא ה-DSG המוכרת עם 7 הילוכים. התיבה פועלת חלק ברוב המקרים ומחליפה הילוכים בצורה מהירה. בשל המעבר לידית הילוכים אלקטרונית זעירה, יש בכל הגרסאות מנופי שליטה מגלגל ההגה.

צריכת הדלק במהלך המבחן עמדה על 13.5 ק"מ לליטר.

התנהגות כביש

סיאט לאון משרה אווירה בטוחה בנסיעה, גם כשהקצב עולה והכביש מתפתל. וזהו כבר יתרון חשוב כשניגשים לרכוש רכב למשפחה.

לעומת זאת, היא לא ספורטיבית וחדה כמו פוקוס ST Line למשל או מאזדה 3, וכשהנהיגה הופכת דינאמית יותר מגלים שהתקשורת מהשלדה לא גבוהה וגם לא זו שמתקבלת מההגה. אך בכל זאת, התגובות להעברות משקל טובות, ההגה מדויק וגם הנטיה לתת היגוי סבירה לגמרי.

סיכום

סיאט לאון בדור הרביעי שלה היא מכונית טובה מבעבר, שבולטת בכמה תחומים באופן ברור למדי. היא אמנם לא מצטיינת בתחומי הנדסת האנוש, איכות החומרים והנוחות העירונית, אבל ההופעה נאה מבחוץ וגם מבפנים, האבזור מכובד כבר בגרסת הכניסה, היא מרגישה בטוחה ומרווחת לארבעה נוסעים, הביצועים מצוינים והיא אפילו חסכונית. לנו זה נשמע כמו מתכון טוב למשפחתית קומפקטית.

לצפייה בכל דגמי סיאט בישראל

פורסם לראשונה ב- 24.12.20

למאמר זה התפרסמו 4 תגובות