מזה עשור וחצי, סיטרואן C4 היא נציגתה של היצרנית הצרפתיה בפלח המשפחתיות. אבל בעוד באירופה היא מתמודדת בזירה המשמעותית של משפחתיות ההאצ'בק, אצלנו מרכז הכובד נמצא דווקא בגזרה של משפחתיות הסדאן שפופולאריות בציי הרכב - היכן שמככבות רבות מכר כמו טויוטה קורולה, סקודה אוקטביה, יונדאי אלנטרה ואחרות. ושם לסיטרואן לא היה מענה, למעט אפיזודה קצרה בדמותה של ה-C אליזה שמוצבה נמוך יותר.
עכשיו לסיטרואן יש סוף סוף משפחתית סדאן משלה, עם תוספת X שמרמזת לא רק על הגדלתה של ה-C4 במימד האורך - אלא גם על תוספת של איפור פנאי בהתאם לצו השעה. והיא מגיעה לכאן עם שלוש יחידות הנעה שונות, כאשר גם הזולה שבהן - זו שלוגמת בנזין - יקרה באלפי שקלים ממתחרותיה הישירות. הגרסה שהתייצבה למבחן, שעל פי הערכות היבואנית צפויה לתפוס 40% מסך המכירות, מצוידת בהנעה חשמלית מלאה ובתג מחיר עסיסי שנושק לזה של טסלה מודל 3, ויקרה בעשרות אלפי שקלים בהשוואה לחשמליות הפופולאריות מתוצרת סין. האם היא מצליחה להצדיק את התמחור הגבוה? התשובות מיד.
לעמוד הדגם בקטלוג iCar: סיטרואן C4 X
סיטרואן C4 X, הנעה חשמלית, 136 כ"ס, טווח מוצהר 358 ק"מ, 184,990 שקל |
יתרונות | חסרונות |
נוחות נסיעה | ביצועי מנוע |
אבזור | טווח נסיעה |
נפח תא המטען | מחיר רכישה |
עיצוב
בהשוואה ל-C4 המוכרת, ה-X ארוכה ב-24 ס"מ משמעותיים, ומגיעה לאורך של 460 ס"מ. אך בסיס הגלגלים נותר זהה, עם אורך של 267 ס"מ בלבד - זכר להתבססות על פלטפורמת ה-CMP, אותה אחת שמשרתת את פיג'ו 208, אופל קורסה ויתר הדגמים הקטנים של PSA. וזה אומר שהארכת הזנב יצרה סרח עודף גדול מאחור, והמראה פחות הרמוני. עם זאת, ה-C4 X מחפה על הגיבנת באמצעות עיצוב ייחודי ומודרני, עם יחידות תאורה גדולות בשלוש קומות מלפנים, חישוקי "18 נאים, חצאיות צד שחורות וגג שמשתפל לאחור בצורה שמזכירה דגמי סדאן-קופה. הויתור על השמשה המפוצלת מאחור משפר את הראות לנהג.
תא הנוסעים
סביבת הנהג זהה לדגם המוכר עם מסך מגע גדול ("10), דובר עברית ונוח לתפעול, תוך שימוש במתגים פיזיים לבקרת האקלים. לוח המחוונים הדיגיטלי צנוע ("5.5) ומכיל מעט מידע, אך תצוגת נתונים עילית המוקרנת על צג שקוף נשלף חשמלית, מנגישה את התצוגה היטב. היצע תאי האחסון נדיב במיוחד, כולל אפילו מגירה נשלפת לטאבלט. המושבים הקדמיים מצויינים, נוחים ולא מעייפים גם בנסיעה של מאות קילומטרים.
מפרט האבזור כולל גם חיישני חניה היקפיים, מצלמת נסיעה לאחור, בקרת אקלים מפוצלת, תאורת לד, קיפול חשמלי למראות הצד, בלם יד חשמלי (ללא אוטו-הולד) וגלגל הגה מחומם. מפרט הבטיחות כולל בלימה אוטונומית, שמירת מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, זיהוי תמרורים, אורות גבוהים אוטומטיים וניטור שטחים מתים במראות הצד.
המושב האחורי מציע מרווח דומה (ונדיב) לרגלי הנוסעים, בעוד המרווח לראש שופר קלות באמצעות הגדלת זווית ההטיה של משענת הגב, מה שגם משפר את נוחות הישיבה. עם זאת, המושב עצמו קצר ונמוך, ותעלה גדולה גוזלת מהמרווח לרגלי הנוסע השלישי. המושב האחורי מצויד גם בפתחי מיזוג, תאורת קריאה וצמד שקעי USB כציוד תקני.
נפח תא המטען גדל ל-510 ליטרים, תוספת של 130 ליטרים לעומת ה-C4 האצ'בק. אך הויתור על דלת חמישית - לטענת היצרנית, במטרה לחסוך בצירים בתקרה ולשפר כך את המרווח לראשי הנוסעים - מותיר פתח העמסה צר יחסית. וכמו בגרסה המוכרת, גם כאן אין גלגל חלופי.
נוחות נסיעה
תוספת המשקל ביחס לגרסת ההאצ'בק עומדת על 23 ק"ג זניחים, כך שנוחות הנסיעה נותרה משובחת, מהטובות בכלי רכב חשמליים וברכבים משפחתיים בכלל. המחמאות מגיעות למערכת המיתלים המתקדמת של היצרנית, עם בולמי זעזועים פרוגרסיביים. גם בידוד הרעשים טוב מאוד.
יחידת הנעה
יחידת ההנעה היא המוכרת של קונצרן PSA. מנוע חשמלי עם 136 כ"ס מחובר ישירות לגלגלים הקדמיים ומספק ביצועים עדיפים על פני מנועי הבעירה הפנימית של הדגם, עם זינוק ל-100 קמ"ש ב-10.8 שניות. אך זהו נתון איטי בכמעט שתי שניות בהשוואה לגרסת ההאצ'בק של ה-C4, ואיטי אף יותר בהשוואה למספרים המקובלים שהתרגלנו לפגוש בחשמליות קומפקטיות בשנים האחרונות.
מערכת טעינה רגנרטיבית פשוטה מהמקובל כיום, מאפשרת בחירה בין שני מצבים בלבד באמצעות מתג זעיר המוצב ליד בורר מצבי הנסיעה (לפנים-אחור-חניה). זה לא נוח לתפעול, וגם לא יעיל במיוחד.
גם הסוללה קטנה מהמקובל, עם קיבולת של 50 קוט"ש וטווח מוצהר של 358 ק"מ (או 4 פחות ברכב המבחן, שצויד בגג שמש פנוראמי אופציונלי). בפועל, צריכת החשמל בממוצע המבחן עמדה על 15.7 קוט"ש ל-100 ק"מ, והטווח בתנאי אמת עמד על כ-295 ק"מ. טעינה מהירה בקצב של 100 קילוואט מאפשרת מילוי מ-10% ל-80% סוללה בתוך חצי שעה. לנו זה לקח דקה אחת פחות.
נציין כי מערכת ההנעה הזו הוצגה כבר לפני יותר מארבע שנים, כאשר הוצגו הדורות הנוכחיים של פיג'ו 208 ואופל קורסה. ומה שהיה יכול להספיק אז, במכוניות קטנות וכמעט ללא מתחרות חשמליות, רחוק מלהספיק היום ברכב משפחתי יקר בהרבה, בזירה רוויית מתחרים.
התנהגות כביש
היכולת הדינמית סבירה בלבד, בטוחה וצפויה אבל לא מעבר לכך. המתלים הרכים יוצרים רכינה ברורה בעיקולים, להגה משקל קל מדי והבלמים לא רק חסרי תחושה, אלא גם מספקים עוצמת נשיכה מוגבלת.
סיכום
סיטרואן C4 X, כפי שכתבנו בעבר על ה-C4 הרגילה, היא מכונית משפחתית טובה מאוד. היא מציעה מרווח פנימי מצוין (לפחות לארבעה נוסעים), מפרט אבזור עשיר ונוחות נסיעה יוצאת מן הכלל. ההבדל העיקרי לעומת ה-C4 האצ'בק הוא במראה החיצוני שהשתנה ובתא המטען שגדל, על חשבון קלות ההעמסה.
אבל יש עוד כמה דברים שהשתנו מאז המחמאות שהענקנו ל-C4 ההיא לפני כשנתיים. בתקופה שחלפה מאז התייקרה הסיטרואן המשפחתית באופן דרמטי, כאשר במקביל גדל משמעותית היצע הדגמים החשמליים בשוק, כך שכיום ניתן להשיג רכבי פנאי חשמליים במימדים משפחתיים, עם יתרונות ברורים בביצועים ובטווח הנסיעה, במחיר הנמוך בעשרות אלפי שקלים מזה של ה-C4, בין אם מדובר בגרסה הרגילה ובין אם ב-X המוארכת. בתנאים האלו, לאנשי השיווק של יבואנית סיטרואן מצפה מלאכה לא פשוטה.
למאמר זה התפרסמו 4 תגובות