לפעמים צריך את הסממן החיצוני הזה, שמזכיר לך עד כמה התקדמת. מונית לראש צוות? עברת מיד ממכונית סופר מיני לתת-משפחתית. קיבלת קוביית זכוכית משלך מול האופן ספייס של הצוותים וראשיהם? עברת למכונית משפחתית קומפקטית. עלית קומה? הגיע הזמן למכונית מנהלים או רכב פנאי. אבל יש כאלה שההתקדמות שלהם מופיעה לפני הכל בחדר הלידה. ליתר דיוק - בביקורים התכופים והולכים בו.
סיטרואן C4 גרנד פיקאסו הוא אחד מאותם כלי רכב שמציינים את התרחבות המשפחה הצעירה, לעתים אצל אנשים פרטיים, לעתים אצל אנשי הייטק ואחרים שמקבלים את המכונית שלהם ביחד עם סעיף "שווי שימוש" במשכורת. מאזדה 5 הוותיק הולך ונעלם מן העולם, האח הצרפתי, פיג'ו 5008, כבר די ותיק וכך גם טויוטה ורסו הקומפקטי. החלופה הפופולרית היא בכלל רכב פנאי עם שבעה מושבים - מיצובישי אאוטלנדר, ויש מי שבוחר לקחת לעצמו בכלל כלי רכב היברידי - טויוטה פריוס פלוס. מול כל אלו, סיטרואן C4 גרנד פיקאסו מועמד להתייצב במקום של כבוד כאמצעי התחבורה המשפחתי. איך הוא משתלב?
עיצוב
הבחירה במונח "פיקאסו" לצד כלי הרכב השימושיים-יותר של סיטרואן, על שם הצייר והפסל הספרדי, מנערת את סביבת כלי הרכב הללו בכמה אופנים. הבחירה משדרת שכלי הרכב הזה מיוחד, שונה, עם חשיבה עצמאית בלתי סטנדרטית בעליל. היא משדרת שבסיטרואן משקיעים באמנות, שהוא לא סתם קובייה, אלא יצירת אמנות מעוצבת ומדוברת ושמותר לה לעלות יותר. השם פיקאסו גם מרשה לכלי הרכב להיראות קצת מוזר - וזה יעבור.
יש שיגידו כי דגמי הרכב של סיטרואן הולמים כולם את האווירה החריגה של פיקאסו; ודאי שהמיניוואנים הולכים בדרך הזו - דבר לא פשוט כשמדובר בכלי רכב שנועדו לנצל כל סנטימטר לשם פרקטיקה טהורה. C4 גרנד פיקאסו החדש מצליח להיראות יצירתי וייחודי, מבלי לפגוע בפרקטיקה הזו. חזית הרכב מזכירה את פילוסופיית העיצוב של דור הבאוהאוס, או האדריכלות הבינלאומית: קווי העיצוב רוחביים ולא אורכיים, בין היתר בזכות פנסי ה-LED החדשים, אפקט שמיועד בין היתר לשדר חזות קלילה ורחפנית.
הקשת הצידית בפרופיל הרכב חורגת מקו החלונות ומוסיפה תבלין ספרדי נוסף לרכב הצרפתי. לעומת הדור הקודם ישנה תחושה כאילו הופחת שטח הזכוכית בצדי הרכב ובמקומו צמח שטח הפח והכביד מעט. האחוריים מודרניים ונעימים מאוד, ורק הפנס המפורץ משדר ייחוד.
העיצוב הבינלאומי, בעל קווי הרוחב, נמשך גם אל תוך תא הנוסעים, ואותם קווי רוחב נועדו גם כאן לשדר קלילות ומרחב, ולהותיר רווחה אמיתית מתחת לפני הקונסולה הקדמית. מלבד זאת, מדובר בעיצוב פשוט מהסוג האלגנטי והטוב. מודרני במידה ובעיקר קליל ונעים.
תא הנוסעים
הקלילות והנעימות של הקווים אינן מצליחות לחפות על הנדסת אנוש לא מאוד מוצלחת, כשמנסים לתפעל את מערכותיו של סיטרואן C4 גרנד פיקאסו. פתחי המיזוג, למשל, ממוקמים היטב, אבל אי אפשר לכוון את משב הרוח מעל לגובה הראש. צמד הצגים המרכזיים מעתירים על הנהג מידע מפורט על מערכות המיזוג, המנוע, התנועה, הטלפון והמוזיקה - אבל ההרעפה הזו מכבידה על ההתמצאות, ולעתים היא אף חוזרת על עצמה בדרכים שונות ומיותרות בעליל. אחד הכשלים הגדולים בהנדסת האנוש, כפי שאנו רואים זאת, נמצא במיקום ידית ההילוכים הקטנטנה והחמודה - בצמוד לידית המגבים. כמה פעמים במהלך המבחן הפעלנו את המגבים במקום להעביר להילוך אחורי. מזל שבמהלך המבחן לא ירד גשם.
אבל מיניוואן אינו רק הנדסת אנוש וככזה, סיטרואן C4 גרנד פיקאסו מרשים כבן לוויה למשפחה. למרות קו החלונות הגבוה-משהו, התחושה בפנים מרווחת מאוד. כמו בדור הקודם כך גם בדור הזה, החלון הקדמי מטפס עד לעומק התקרה, ובהינף של סכי שמש מתקבלת תחושה של נהיגה באקווריום, או באוטובוס, וזה נחמד ביותר. המושבים הקדמיים די נוחים ולא יעייפו את ההורים המותשים בנסיעה משפחתית ממושכת.
הורים ממוצעים צריכים להחזיק סביבם חטיפים, ספרי ילדים, דיסקים או זיכרונות ניידים, חיתולי בד ונייר, טישו ומגבונים, מוצצים רזרביים (כאילו שזה יעזור בשעת המבחן), שקיות ריקות ומסטיקים למכביר. להורים מן המניין ישנם גם סמארטפונים חכמים, שבאמצעותם יצולמו סלפיים מרובי משתתפים. לכל אלו יש מקום בגרנד פיקאסו. לצד תאי אחסון סטנדרטיים ושימושיים, בסיטרואן הזה יש תא ענק בין המושבים, הניתן לפירוק, מחזיק נוח לטלפון נייד, גם הוא בין המושבים, ועוד תא ייעודי לטלפון נייד (נוסף). התא הזה מואר, יש בו מגרעת שבה אפשר להניח את הסמארטפון לאורך או לרוחב, ובו גם כל החיבורים הנדרשים למערכת הקול, ויציאת 12V, כדי לטעון את כל הכבודה.
את סיטרואן C4 גרנד פיקאסו אפשר לקבל כרגע בשתי רמות אבזור וגימור: קומפורט פאק (Comfort Pack) ואקסקלוסיב (Exclusive). רמת הבסיס כוללת מערכת קול עם צג מגע, שליטה מההגה וחיבוריות בלוטות', USB ונגן קול חיצוני. הרמה הזו כוללת גם מערכת בקרת אקלים מפוצלת, בקרת שיוט ופנסי ערפל, וליושבים מאחור - וילונות צד, פתחי מיזוג עם שליטה על עוצמת האוורור וגם מדפים בסגנון מטוס. רמת הגימור הגבוהה יותר, אקסקלוסיב, כוללת גם בקרת שיוט ששומרת מרחק מהרכב לפנים, מערכת לחניה אוטומטית, פנסים שמאירים את הפנייה ולוח מחוונים דיגיטלי גדול.
גם היושבים במושבים האחוריים, בעיקר אלו שבשורת המושבים האמצעית, נהנים מתחושת מרחב מרשימה. הגישה אל שורות המושבים האחוריות מצוינת וכך גם סידור המושבים. כולם יעילים וטובים, ואפשר בקלות ובפשטות לקפל ולסדר אותם בדיוק לפי החשק ומספר הדרדקים שיוצאים לטיול. המושבים עצמם מעט קטנים, בשתי השורות האחוריות, אבל למרבה ההפתעה - גם מבוגרים בגודל ממוצע יסתדרו בשורת המושבים האחורית ביותר.
כשכל המושבים בשימוש, תא המטען קטן, אבל סביר בהחלט ביחס לקטגוריה הזו. במצב הזה ישנו גם שטח אחסון נוסף מתחת למושבים. כששורת המושבים האחורית מקופלת, מתקבל תא מטען עצום. כשמקפלים גם את שורת המושבים האמצעית - אפשר להעביר את כל הפיקאסואים שנמצאים במוזיאון הלובר בבת אחת.
נוחות נסיעה
מה עדיף במיניוואן, לשמוע רעשי דרך, רוח ומנוע, או לשמוע את הצרחות של ההיא בשורה השלישית על ההוא בשורה השנייה, ואת הבאסים מהאוזניות של ההיא שלידו? בסיטרואן C4 גרנד פיקאסו נראה שהדגש יהיה על רעש הילדים. כלי הרכב הגדול מבודד היטב, מלבד רעשי מנוע הדיזל (שעוד נגיע אליו) ופה ושם רעשים קלים מכיוון הדרך והרוח.
רמת הריסון של מתלי הרכב מחברת בין נוקשות מסוימת ורכות. הנוקשות מורגשת בעיסוק הממושך של המתלים להתמודד עם הפגמים הקטנים והמעצבנים בכביש - עניין שמורגש יותר בנסיעה עירונית ופחות בבינעירונית. הצד הרך יותר מופיע עם פגמים גדולים נוסח פסי האטה ובורות. במקום הזה הפיקאסו אינו מתרסק, אבל סופג בצורה נעימה את האתגר ושומר על פאסון נינוח.
מנוע ותיבת הילוכים
רכב המבחן שבו התנסנו צויד במנוע טורבו-דיזל. המנוע הזה מייקר את הרכב, אבל מבטיח את הפרקטיקה של מנועי דיזל - זמינות כוח מרשימה (מומנט) וגם צריכת דלק נמוכה. הפרקטיקה הזו בהחלט ניכרה במבחן. נפח המנוע הוא 2,000 סמ"ק והוא מייצר 149 כ"ס והמון מומנט. הוא סיפק הרבה מעבר למה שהיינו צריכים בנסיעה משפחתית, וזה כלל האצות מרשימות לעקיפות בתנאים שונים. נוסף על כך, צריכת הדלק שסיפק היתה טובה - כ-13-14 קילומטרים לליטר בתנאי המבחן. לצד יתרונות המנוע הזה היו גם מעט חסרונות - בעיקר באשר לאופי שלו. לעומת כמה וכמה מנועי טורבו דיזל מודרניים, שכמעט אינם מסגירים את העובדה שהם לוגמים סולר ולא בנזין, המנוע הזה דווקא מגלה זאת בטרטור, חספוס ורעש מסוים.
תיבת ההילוכים הרובוטית הנודעת הוחלפה בתיבת הילוכים אוטומטית פשוטה יותר, אוטומטית לגמרי ובעלת שישה הילוכים. התיבה עובדת בסדר, אם כי היינו שמחים אם היתה מעט יותר זריזה ואם הפעולה שלה היתה מעט יותר חלקה.
התנהגות כביש
אנחנו משוכנעים שאם בחרתם לרכוש מכונית גדולה דיה כדי להכיל שבע נפשות על ציודן ונגני ה-MP3 שלהן, בוודאי הנחתם שהנאה מנהיגה תצטרכו לחפש במקום אחר. זו, פחות או יותר אכן התמונה, אם כי יחסית למיניוואן נחמד בהחלט לנהוג ב-C4 גרנד פיקאסו. הרכב מאוזן ויציב, להגה שלו יש משקל מוצלח ואחיזת הכביש שלו מצוינת.
הנהיגה בתוך העיר מעט יותר מאתגרת. הישיבה אמנם גבוהה ויש לא מעט שטח שמשות, אבל גודלו של הרכב ניכר וקשה מעט להבין איפה נמצא הקצה שלו, בעיקר מלפנים, דבר שעשוי להכביד על מלאכת החניה. עזרי החניה מסייעים לעניין.
סיכום
לסיטרואן C4 גרנד פיקאסו יש בהחלט כמה חסרונות - הנדסת האנוש, המנוע שמרגיש מעט מחוספס וגם הקושי המסוים להנהיג את המשפחה ברחובות העיר הצפופה. מצד שני, בעיקר מול התחרות שהוא פוגש כיום, המיניוואן הצרפתי בניחוח ספרדי הוא אופציה משובחת. תא הנוסעים שלו מרווח ועתיר באביזרים ואפשרויות כוונון לשימוש משפחתי יעיל, דבר שיתגבר וישתבח אחרי מאה וחמישים קילומטרים נינוחים של נסיעה אל עבר הררי החופש המיוחל.
לדגמי סיטרואן בישראל -
סיטרואן פורסם לראשונה ב- 02.10.14
למאמר זה התפרסמו 9 תגובות