סיטרואן C4 טורבו - מבחן רכב

סיטרואן C4 טורבו, טורבו-בנזין 1.6 ליטר, 156 כ"ס, 141,900 שקל
יתרונות	חסרונות
יותר גולף מסיטרואן	יותר גולף מסיטרואן
מנוע	תיבת הילוכים
איכות חומרים ואבזור	הנדסת אנוש

סיטרואן C4 טורבו. פאטה מורגנה? / צילומים: יתיר דוידוביץ

גרסתה המוגדשת של ה-C4 מצעת בגרסת אבזור אחת, Exclusive, שהיא כמובן המאובזרת מבין המהדורות השונות של המשפחתית לבית סיטרואן. בגרסה זו ניתן למצוא, בנוסף לאבזור המקורי, דיבורית בלוטות' עם שליטה מההגה, מושבים עם ריפוד משולב בד ועור, חיישני רוורס, בקרת אקלים מפוצלת, ידיות להעברת הילוכים מאחורי ההגה, שקע 220V ואפילו מושבים עם מערכת מסאז' מובנית. המסאז' של סיטרואן, נציין, הא לא שוודי, תאילנדי או אפילו לא זה של הבעל / חבר / אישה / חברה. מדובר במערכת שמנפחת ומרוקנת את האוויר מבסיס המסעד. גימיק חביב ותו לא.

איכות תא הנוסעים מצידה היא לא גימיק, מדובר באחד מתאי הנוסעים היותר מוצלחים בקטגוריית המשפחתיות. גם בקטגוריית המנהלים יש כמה מתחרות שיסמיקו כשישוו בין הקוקפיט שלהן לזה של הסיטרואן. ההבדל בחלק מהמקרים יהיה משמעותי יותר מההבדל בין איקאה לנטוצי. הפלסטיקה איכותית ורכה בכל המקומות אליהם תגיע ידכם. אם תתעקשו תגלו שגם במקומות נסתרים למדי הפסלטיקים נשארים טובים מאוד ביחס למקובל. גם איכות ההרכבה עומדת בסטנדרט הגבוה ביותר. תאי אחסון נמצאים בשפע. בין המושבים ספרנו 4 תאים בגדלים שונים ובהם אחד מקורר המסוגל להכיל בקבוק קטן. גם תא הכפפות מקורר וגדול ומתחת למערכת השמע מסתתר תא קטן נוסף. הדלתות מציעות תאי ענק אף הן ובתכלס, יש כל כך הרבה תאים שתצטרכו לשים פתקים כדי למצוא בקלות את הנייד שלכם או את המוצץ של הילד. העצה הזאת חשובה על מנת להמנע מהסחות דעת שונות תוך כדי הנהיגה, ותחסוך גם תקריות עם הבוס או עם הזאטוט שבמושב הבטיחות.



רמות החומרים והאבזור מעולות בגרסה זו וגם תנוחת הישיבה אינה נופלת מהן. החלון הקדמי גדול וקורות צד שגולשות בחדות מאפשרות ראות מעולה קדימה. המושב מתכוונן לגובה וההגה מתכוונן בכל מימד. המרווח לנהג ולנסעים מעולה. גם הגבוהים שבכם לא יתקשו למצוא מקום לברכיים ולראש. המושב האמצעי בשורה השנייה בינוני אך גם מבוגר יוכל לרצות שם זמן סביר. תא המטען גדול מאוד ביחס למקובל במכוניות הצ'בק ונוח לשימוש.

אז עד עכשיו, כמו שהצלחתם להבין, מצאנו אליות (הכוונה לדברים טובים, לא לזנבות). גם העיצוב הפנימי והחיצוני עובדים לא רע. תא הנוסעים זוכה לצבעי שחור וכסף שמצליחים לתת תחושה קלה של פרימיום. נציין כי מסך מערכת השמע מרגיש קצת פשוט בהשוואה לשאר הפרטים. מבחוץ המראה דומה לגרסת הבסיס אך חישוקי מגנזיום, מעט יותר כרום וצבע שחור (של רכב המבחן) משפרים את ההופעה. אמנם העיצוב מבפנים ומבחוץ לא יחודי כמו בדור הקודם אך הוא מצליח לחפות על כך במראה בוגר עם טאצ' יוקרתי. מצד שני, למי שאהב את הדור הקודם, ה-C4 החדשה תרגיש הרבה יותר גולף מסיטרואן וסביר שכמה מהאוהדים המסורתיים של המותג יתאכזבו.

מי שמחפש ביצועים מהמשפחתית שלו צריך בדרך כלל לדלג מגרסאות הבסיס אל הגרסאות המוגדשות. בגרסת הבסיס של סיטרואן C4 נמצא מנוע מוצלח בנפח 1.6 עם 120 כוחות סוס. אותו מנוע רק מוגדש נמצא בגרסה שבחנו. עם 156 כוחות סוס המנוע הוא הפנינה במכונית. הדובדבן שבקצפת. על שום מה הסופרלטיבים? נסביר בפירוט: תפוקת המנוע ליניארית ומושכת היטב לאורך כל הסקאלה. שיא המומנט מגיע כבר ב-1400 סל"ד אולם המנוע מושך ודוחף גם באוויר הפסגות שמעל 5000 סל"ד – מקום בו מנועים מוגדשים נוטים לפנות לקב"ן (או אולי לקב"מ במקרה שלהם). על הכביש זמינות הכוח טובה אפילו מזמינותה של זמרת אמריקאית לצילומים פרובוקטיבים ועקיפות יתבצעו בקלילות. הביצועים אינם באים על חשבון צריכת הדלק. בנהיגה מאוד מאומצת במהלך ימי המבחן צרכה ה-C4 המוגדשת ליטר כל 9.4 קילומטר ובשיוט רגוע הצריכה הגיעה עד למעלה מ-15 ק"מ לליטר. לחגיגה מצטרף צליל נעים לאוזן והופך את חווית השימוש במנוע לאחת המוצלחות שניתן למצוא במכונית משפחתית. לא פחות.


באירופה מקבלים את ה-C4 גם עם מסך מגע / צילום: יצרן

אך אליה וקוץ בה (אתם זוכרים?), ובמקרה של סיטרואן C4 טורבו לא מדובר בקוץ. מדובר בחתיכת קקטוס בגובה שמונה מטר. הקקטוס מופיע בצורה של תיבה רובוטית חד מצמדית. למי שלא מבין במה מדובר נסביר שתיבות רובוטיות הינן תיבות אוטומטיות שמבוססות מכאנית על תיבות ידניות ולא על מערכת מורכבת המפעילה תיבה אוטומטית. היתרון הוא בצריכת הדלק ובפשטות המנגנון, החסרון הוא בכך שאת הקלאצ' מפעיל מחשב ולא בצורה מעודנת. בחברות רבות כבר עברו לתיבות רובוטיות עם שני מצמדים על מנת לפתור את הבעיה, אך בסיטרואן עוד לא עלו על הפטנט והתיבה ממשיכה להזיק לרכב ולנוסעים בו. היא חובטת או סתם מטלטלת בהחלפת הילוכים, משתהה ארוכות, ובכלל תתקשו לפספס את עבודתה ( הלא ממש ברוכה). נוסעת שנסעה במושב האחורי ביקשה במפגיע שאפסיק לבלום בהאצות והתרצתה רק לאחר שהסברתי שזה לא אני אלא הקפריזות של התיבה המוזרה. לזכותה של הרובוטית ניתן לומר שני דברים: הראשון, שאחרי זמן קצר למדתי להרפות מהגז לפני העברת הילוך (דבר ששיפר מעט את המצב). השני, שיש סיכוי שמתישהו יפול לחברים בסיטרואן האסימון והם יחליפו את התיבה. צריך לציין שלפיג'ו 308, האחות הבוגרת של ה-C4, שידכו בקונצרן תיבה יפנית אוטומטית מוצלחת בהרבה.

לסיטרואן עוד כמה קוצים, אבל קטנטנים. ראשית נציין עומס כפתורים אדיר בתא הנוסעים. כמה עמוס? 18 כפתורים שונים נמצאים רק על ההגה (כולל שלושה כפתורים לעמעום וכיבוי אורות בלוח המחוונים?!). גם במערכת השמע / מחשב הדרך אין-סוף כפתורים ועד לרגע זה יש כפתור אחד שנבצר ממני להבין את תפקידו. גם נוחות הנסיעה העירונית לא מצטיינת, בעיקר כשפוגשים שיבושים קשים כגון פסי האטה או שברים רוחביים באדיבות הקבלן או העירייה. ויש גם פרח. בכבישים בין עירוניים נוחות הנסיעה משתפרת והופכת לטובה מאוד. לא בסגנון רופס ומתנדנד אלא בסגנון מרוסן וסופג שמזכיר קצת מכוניות המיוצרות בקונצרן פולקסווגן (גרמנייה כבר אמרנו?).


סיטרואן C4 טורבו - עושה רוח

מנהגי הכביש של ה-C4 טורבו לא רעים. מי שמחפש משפחתית בטוחה וצפוייה עם נטייה עדינה לתת היגוי ימצא ב-C4 שותפה נאמנה לדרך. בשעות הבוקר המוקדמות על האספלט האיכותי בין סדום לערד הפגינה ה-C4 התנהגות ניטרלית ואחיזה גבוהה מאוד. אלו אפשרו, יחד עם המנוע הנפלא, קצב גבוה מאוד. מצד שני, מי שסועד את פת השחרית שלו בכבישים חלקלקים ומפותלים כנחש בהרי ירושלים יחשף לתת היגוי בולט יותר ומאוד לא מהנה. דווקא במצבי תת היגוי קיצוניים הנזיר העגלגל והשתקן - העונה לשם "הגה" – חוטא ומעביר מעט מידע על מצב האחיזה מלפנים (מי אמר שאין רע בלי טוב?).


סיכום:

סיטרואן C4 טורבו היא מכונית מעולה. רשימת היתרונות שלה ארוכה מזמן בנייתה של הרכבת הקלה בירושלים. החיבור בין מכונית קטנה יחסית למנוע מוגדש חזק וחסכוני בהחלט מצדיקים ח"ח למכונית וליצרנית. מצד שני התיבה הרובוטית היא בהחלט מגרעה בולטת בחבילה המעולה הזאת. האם היא יכולה לפסול קנייה שלה? לדעתי לא. אחרי מספר ימים הצלחתי להתרגל אליה פחות או יותר. אבל דעתי לא בהכרח תתקבל על הנהג הישראלי הממוצע – זה שברח כנשוך נחש מהקורולה הרובוטית. לכן כל שנותר לי הוא להמליץ למי ששוקל קניית משפחתית חזקה לעשות נסיעת מבחן – ארוכה ככל שניתן – ולהחליט בעצמו עד כמה הקקטוס מציק בזנב.