סיטרואן ברלינגו הפכה כמעט לשם גנרי בסגמנט הטנדרונים - המסחריות הקטנות, זה שלמעשה כולל היום בישראל רק אותה ואת פולקסווגן קאדי, לפחות עד שרנו קנגו יעשה קאמבק. בעבר היו כאן יותר כאלה - פורד קונקט, ניסאן NV200 דאצ'יה דוקר ופיאט דובלו.
רגע, לא שכחנו גם את אופל קומבו וטויוטה סיטי, שמוצעות אף הן למכירה בישראל, אבל בשני המקרים מדובר בתאומות זהות לברלינגו. אז אחרי שה-NV200 החשמלי עזב אותנו, עם מכירות שדשדשו גם כשהייתה לו גרסת דיזל, הברלינגו החשמלית היא הטנדרון החשמלי היחיד שמוצע כיום בישראל, נכון ליולי 2022. יצאנו איתה למבחן כדי להבין מה מקבלים עבור תוספת מחיר של 17,000 שקלים, מה מרוויחים מהמעבר לחשמל וגם על מה צריך לוותר.
עיצוב
מבחינה חיצונית אין הבדל של ממש בין הברלינגו החשמלית לכל ברלינגו אחרת (שאינה גרסת ה"מקסי" עם החזית הפשוטה יותר). יש כאן את הפנסים בשלוש קומות, מסגרת הכרום הנמשכת מהסמל וסובבת את תאורת הלד שמוכרת עוד מהפיקאסו / ספייסטורר, פרופיל טנדרוני טיפוסי אבל עם כמה קווי מתאר בכנפיים הקדמיות והאחוריות וכריות "איירבאמפ" בדלתות, כשמאחור היא כמעט זהה לדור הקודם.
ומה בכל זאת שונה בגרסה החשמלית? ישנם שני תגי e כחולים, אחד בחזית והשני בצמוד לשם הדגם מאחור; במקום סבכת הריבועים הרגילה, בחשמלית היא אטומה ובעיצוב בסגנון ה"שברונים" של סיטרואן. חבילת הגימורים הצבעונית, שמוצעת בארץ בלבן בלבד, מגיעה בכחול בחשמלית, ויחד עם צבעו הבז' של רכב המבחן מתקבל שילוב נאה למדי.
העיצוב הפנימי הכללי זהה גם כן, כשגם פה יש כמה שינויים קלים. למשל, במקום חוגת בורר ההילוכים, כאן כבר ישנו כפתור בורר הילוכים כמו ב-C4 וחלקו הפנימי של לוח המחוונים מעוצב בצבעים כחולים וכך גם במחשב הדרך הצבעוני - כיאה למעמדה החשמלי. בגרסאות ה"שיין פק" ישנו גימור פנימי צבעוני בגוון ירוק, אבל לא בטוח שכולם יאהבו. בחו"ל קיימות אופציות גיוון נוספות.
תא הנוסעים
הכניסה למושב הנהג והנוסע נוחה מאוד. הדלתות גדולות, המרווח טוב ותנוחת הישיבה גבוהה ותזכיר לרבים רכבי פנאי קומפקטיים.
מאידך, שדה הראייה טוב אך לא מצטיין. לפנים הוא טוב בזכות שמשה גדולה, אך אם נביט מעט לצדדים נגלה קורות A עבות מאוד שעלולות להסתיר הולכי רגל ביציאה מכיכר למשל, או בפניה ימינה הדוקה. שימו לב. בנסיעה לאחור מבט דרך החלונות הגדולים של תא המטען מסייע, אך בכל זאת, לאור גובהו של הרכב, שווה לשקול תוספת מצלמת רוורס לצד החיישנים הסטנדרטיים.
הנדסת האנוש טובה, אך לא מצטיינת. ישנו תפעול פיזי למזגן, מחשב דרך קל לתפעול עם לחצנים גדולים על ההגה שגם מתפעלים את מערכת השמע והדיבורית, אך ידית בקרת השיוט מצריכה למידה קצרה.
מושב הנוסע מתכוונן לפנים בדרך קצת מוזרה: את הידית מימין שבדרך כלל משמשת להגבהת המושב, כאן צריך למשוך מעלה ואז לדחוף את המושב קדימה. מושב הנהג מתכוונן בדרך מסורתית ונוחה יותר.
וגם אם חשבתם שהמעבר להנעה חשמלית יעלים את הסוויץ', אז חשבתם. את ה-e-ברלינגו צריך לעורר לחיים עם סיבוב מפתח ולא עם כפתור הנעה. נוסטלגי כמעט.
המעבר למושב האחורי מזכיר לנו שוב כמה הברליגנו (ושאר התאומות שלה) יודעת לשלב בין עבודה למשפחה. המושב מפוצל 1/3-2/3 ומעוצב כשלושה מושבים נפרדים עם 3 עיגוני איזופיקס. דלתות ההזזה ותנוחת הישיבה הגבוהה מקלות על הכניסה ועל חגירת נוסעים שיהנו ממרווח טוב. בנוסף מצאנו גם מגשים מתקפלים בגב המושבים הקדמיים, אך כמו חלונות החשמל מאחור, גם הם לא יגיעו במשלוחים הבאים.
הברלינגו החשמלית משווקת ברמת גימור אחת, "Shine PK" הזהה לגמרי לזו הדיזלית. ההבדלים מסתכמים בבורר מצבי נהיגה שכולל גם מצב "עוצמה" בנוסף למצב הרגיל והחסכוני. שאר הפריטים כוללים מסך מולטימדיה מקורי בגודל 8" עם קישוריות לטלפון הנייד, חיישני רוורס, גשם ותאורה, בקרת שיוט ובלם יד חשמלי.
מפרט מערכות הבטיחות המתקדמות זהה גם הוא וכולל בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל, תיקון סטייה מנתיב, התרעת עייפות ומערכת זיהוי תמרורים המאפשרת התאמת מהירות הנסיעה בבקרת השיוט בלחיצת כפתור. הגרסה החשמלית מוסיפה לזה גם מעבר אוטומטי לאורות גבוהים.
איכות החומרים וההרכבה מסחרית למהדרין - הכל קשוח ובנוי להחזיק זמן רב, ולא תמצאו כאן גימורי עור או תפרים מיוחדים, גם לא דיפוני בד, אלא בעיקר פלסטיקה קשה. נציין כי אף שההגה אינו מצופה עור, הוא דווקא לא מרגיש פשוט מדי.
תא המטען בנפח של 597 ליטרים, אבל זה רק עד גובה המדף העליון, שמצידו מאפשר התקנה בשתי קומות לטובת פיצול יעיל או הסרה לגמרי. אם תקפלו את המושבים, תורידו את המדף ותפרקו את רשת ההפרדה, תגיעו עד 2,126 ליטרים, ממש כמו בגרסת הדיזל. וזה עוד לפני כל תאי האחסון שמפוזרים למכביר בקבינה. אגב, גם כאן ישנו גלגל חלופי ולא ערכת ניפוח כמו במרבית החשמליות.
ולמרות שנפח ההעמסה נותר זהה לחלוטין, כושר ההעמסה עומד על 684 ק''ג. זה לא מעט, אבל גם לא מרשים כמו 829 הקילוגרמים של גרסת הדיזל. גם כושר הגרירה הופחת קלות מ-750 ק''ג לגרור ללא בלמים ועד 1,000 ק''ג לאחד עם. הגרסה החשמלית מסתפקת ב-750 ק''ג לשתי האופציות.
נוחות נסיעה
בנסיעה עירונית כשה-e-ברלינגו לא עמוסה היא מעט קופצנית, אבל אחרי שהעמסנו משקל של כ-100 ק''ג העסק השתפר. מעבר שיבושים קטנים עובר בצורה טובה ורק כאלו רוחביים וחדים עוברים בצורה מורגשת יותר אל תא הנוסעים. בכל מקרה היא מספקת רמת נוחות טובה.
התמרון העירוני מצוין. ההגה הארוך (3 סיבובים ורבע מנעילה ונעילה) בא לידי ביטוי בזווית הפניית גלגלים רחבה, כך שכל פרסה או תמרון חניה עוברים בקלות.
בנסיעה בין-עירונית היא מעט נעה על מתליה בכביש גלי, אך עושה זאת בנעימות עם ריסון מרוכך ולא נוקשה.
בידוד הרעשים טוב. לא נוצר הד מטריד בחלל הנוסעים, וכמובן שלא תשמעו טרטור דיזלי כלשהו, אלא רק את רחשי הצמיגים, שאומנם מתגברים ככל שהמהירות עולה ואז גם בשיוט כביש 6 מצטרפים רעשי רוח מקובלים, אך בכל מקרה מדובר באיכות נסיעה טובה.
יחידת הנעה
יחידת ההנעה של הברלינגו החשמלית זהה לחלוטין לזו שתמצאו בפיג'ו 208 או ב-DS 3 קרוסבק למשל. מנוע חשמלי יחיד, הנעה קדמית, 136 כ"ס ו-26.5 קג"מ.
בהשוואה לברלינגו 1.5 ל' דיזל עם 130 כ"ס, מדובר כמובן בתוספת של 6 כ"ס אך בפחות 4.6 קג"מ. היא גם איטית ממנה בהאצה ל-100 קמ"ש ב-8 עשיריות השניה ומסיימת אותה ב-11.5 שניות. גם המהירות המירבית נמוכה יותר בחשמלית ועומדת על 135 קמ"ש בלבד לעומת 183 קמ"ש בדיזל.
בפועל, זמינות הכוח המיידית של המנוע החשמלי משכיחה בקלות את פערי הביצועים שעל הנייר. הברלינגו החשמלית במצב הנהיגה הרגיל מרגישה זריזה מאוד, גם עם תא מטען מלא ותפוסה משפחתית. הכוח ברכבים חשמליים נשאר למעשה תמיד בתחום היעיל לאורך כל טווח המהירות, וכזה הוא גם ב-e-ברלינגו.
מצב חיסכון מאלחש את תגובות דוושת ההאצה ומקצץ בכוח, ובכל זאת, אין שום בעיה איתו בהתנהלות שגרתית בעיר או בשיוט נינוח בכביש מהיר, ואם תרצו לעקוף במצב זה פשוט תאלצו ללחוץ עמוק יותר על הדוושה. בבורר ההילוכים ישנו גם מצב B, שמגביר את עוצמת הבלימה הרגנרטיבית - תרגול קצר של מינון הלחיצה והעזיבה של דוושת ההאצה והרווחתם חיסכון לא קטן בשימוש בבלמים, ובהמשך גם בהוצאות האחזקה. כמו בשאר דגמי המותג, לא מדובר בהגעה לעצירה מלאה, ובמטרים האחרונים תצטרכו ללחוץ קלות על הבלמים.
טווח הנסיעה המוצהר מסוללת 50 הקוט"ש עומד על 269 ק"מ בלבד - נתון נמוך בהשוואה לרוב החשמליות, אך כזה שיכול להספיק בהחלט עבור טכנאים ואנשי שירות שנוסעים בדרך כלל בסביבה העירונית.
צריכת החשמל במהלך המבחן עמדה על 183 וואט שעה לק"מ, מה שאומר שנתון היצרן יכול להיות ריאלי. בפועל, בהנחה ולא תרצו לחסל את הסוללה עד תום, הטווח המעשי יהיה קרוב יותר ל-250 קילומטרים.
אבל יש צד שני למטבע: סוללה קטנה משמעותה טעינה מהירה יותר. הברלינגו דורש 5 שעות בלבד בטעינה ביתית (0%-100%), או חצי שעה בטעינה מהירה (0%-80%).
התנהגות כביש
התנהגות הכביש של סיטרואן e ברלינגו בטוחה ונשלטת. כאן בערך אפשר לסכם את פרק התנהגות הכביש של המסחרית הקטנה, ובפועל זה מה שבאמת חשוב בקטגוריה.
ובכל זאת - למרות מרכז הכובד שירד עקב מיקום הסוללה ברצפת המרכב, עדיין קיימת נטייה מקובלת לתת היגוי ורכינה מורגשת. ההגה הארוך רך מאוד ולא מתקשר וגם לבלמים תחושה מלאכותית.
סיכום
סיטרואן ברלינגו החשמלית היא כמעט אותה ברלינגו מוצלחת עם מנועי הבעירה הפנימית - היא שימושית, מרווחת, נוחה למדי, מאובזרת ברמה טובה ויש לה גם מערכות בטיחות מתקדמות כסטנדרט.
הגרסה החשמלית נאלצת לוותר קצת בכושר ההעמסה ולא תתאים לאלו שנוסעים למרחקים ארוכים מדי יום, אך מעצם היותה חשמלית היא נהנית לא רק מעלויות אנרגיה נמוכות יותר באופן משמעותי, אלא גם מהנחה ניכרת באגרת הרישוי ומעלות טיפולים ואחזקה זולה יותר.
האם כל אלו שווים את תוספת המחיר של 17,000 שקלים (נכון ליולי 2022) לעומת גרסת הדיזל המקבילה? בהתחשב בכך שישנם לא מעט בעלי מסחריות קטנות שנוסעים הרבה מעל הממוצע השנתי ולעיתים בגבולות קבועים או ידועים מראש, יתכן שהפרש המחיר יצטמצם מהר מאוד, ומשם והלאה הרווח כולו שלהם.
לצפייה בכל דגמי סיטרואן בישראל
פורסם לראשונה ב- 03.07.22
למאמר זה התפרסמו 3 תגובות