המסחרית הפופולארית של סיטרואן מגיעה לישראל בדור חדש. איך היא מתמודדת בסביבה העירונית ואיך היא מסתדרת עם תפוסת נוסעים מלאה?
צילום: הדר קמינסקי
לא בכל יום מגיעה לישראל מסחרית חדשה בגודל בינוני, מהסוג של סיטרואן ג'מפי. מעט מאוד יצרני רכב פועלים בתחום הזה - בתוכם ניתן למנות את פולקסווגן, יונדאי, רנו, אופל ומרצדס - ודגמים מסחריים, כידוע, נהנים מתוחלת חיים ארוכה במיוחד. הפעם האחרונה בה הושק דור חדש של סיטרואן ג'מפי היתה לפני יותר מעשור, כך שהדגם החדש שהגיע לישראל לאחרונה צריך לא רק להתמודד בשוק תחרותי עם דרישות גבוהות, אלא גם לשמור על רלוונטיות במשך שנים רבות קדימה. כיצד הוא עושה זאת? אחרי למעלה מ-600 קילומטרים בתנאים מגוונים, אנחנו חושבים שיש לנו לא מעט מה לספר עליו.
| סיטרואן ג'מפי, מנוע 2.0 ליטר, טורבו-דיזל, אוטומטית, 177 כ"ס, 189,900 שקל | |
| יתרונות | חסרונות |
| ביצועי מנוע | סביבת נהג דלה |
| נוחות נסיעה | היעדר מערכות בטיחות |
| כושר תמרון בעיר | תיבה אוטומטית איטית |
לפני שנתחיל, נציין כי הגרסה שהתייצבה למבחן היא במידת האורך הבינונית, עם תיבת הילוכים אוטומטית ו-9 מקומות ישיבה בהתקנה מקומית. את הג'מפי ניתן לרכוש ב-3 מידות אורך שונות, עם תיבת הילוכים ידנית או אוטומטית. הוא מגיע מהיצרן בגרסה סגורה עם 3 מושבים בלבד; כל התקנה של חלונות, מושבים או אבזור אחר מתבצעת כאן בישראל.
זה לא סעיף מאוד רלוונטי לרכב מסחרי, אבל נציין בכל זאת שהג'מפי החדש נעים לעין. הפנסים הצרים בחזית, שמשתלבים לתוך סמל סיטרואן שבונה את הגריל הקדמי, מקנים לו מראה מודרני. מאחור העיצוב תכליתי וענייני, עם החלקות במקומות הנכונים. חישוקי הגלגלים פוגעים מעט בנראות ונראים כאילו הרכב "לא גמור". תוספת של טאסות מפלסטיק היתה יכולה לתרום רבות, לטעמנו.
עיצוב הפנים פשוט ותכליתי, והחומרים פשוטים - כמקובל בקטגוריה - ונראה שישרדו עוד זמן רב. ממכונית שאמורה לשרת נהגים עסוקים, המבלים זמן רב מאחורי ההגה, היינו מצפים למצוא פתרונות מוצלחים יותר מבחינה ארגונומית. אמנם יש תאי אחסון רבים, והם גדולים ושימושיים, אך יש גם דברים תמוהים: מחזיקי הכוסות נמצאים גבוה ורחוק, בחלק העליון של הדשבורד; על ההגה אין שליטה במערכת השמע או בדיבורית; חיבור ה-USB רחוק מאוד ולא נגיש; המושב האמצעי לא מתקפל למשטח עבודה, כפי שמקובל במסחריות רבות; ומושב הנהג לא נוח או תומך במיוחד, וגם לא מתכוונן לגובה.
אחרי כל זה, נציין כי תנוחת הנהיגה טובה ושולטת. המושבים עצמם מרווחים וגבוהים, ובגרסה שנבחנה הותקנו 6 מושבים נוספים מאחור - שנהנים ממרווח מעולה לרגליים ולראש, אך ל-3 מבוגרים יהיו קצת צפופים במימד הרוחב (כל עוד הרכב בתפוסה מלאה). הגישה לספסל האחורי נוחה, ותא המטען גדול מאוד גם לאחר התקנת המושבים. מדרגה חשמלית נשלפת שהותקנה ברכב המבחן הקלה על הכניסה לרכב, אך יצרה חששות בחניות הצמודות למדרכה.
רשימת אביזרי הנוחות של הג'מפי סבירה בהחלט: יש חלונות ומראות חשמליים, בקרת שיוט ומחשב דרך מפורט. במכונית המבחן הותקנה גם מערכת מולטימדיה עם מצלמת רוורס (חיוני) וניווט של וייז, אך זו סבלה ממסך קטן ומתפעול מסורבל במיוחד. עוד התקנה מקומית שצורפה לרכב המבחן היא מערכת מיזוג לחלק האחורי, מבית אלכס אורגינל. זו עבדה היטב בקירור החלל, אך גם יצרה רמת רעש גבוהה מאוד. בשנת 2017, ניתן היה לצפות למערכות בטיחות כלשהן או לכל הפחות למובילאיי בהתקנה מקומית. 
קשה לדבר על סיטרואן ג'מפי במונחי נפח, שכן ניתן לבחור בגרסאות אורך שונות וגם ההתקנות הפנימיות משנות את גודלו. הגישה לאיזור ההעמסה נוחה במיוחד, דרך דלתות גדולות מאחור שגם נפתחות בזווית שטוחה של 180 מעלות, ודרך דלת הצד הגדולה. דלת צד נוספת ודאי היתה מקלה על הטענת הרכב.
אם בדורות הקודמים שלו הציע הג'מפי אופי מסחרי וקשוח - כאן הוא מספק רמה גבוהה במיוחד של נוחות, המקרבת אותו לסביבת המחיה של פולקסווגן טרנספורטר ודומיו. הוא רך יחסית, סופג בצורה טובה את מרבית שיבושי הכביש - והולך ומשתפר ככל שמשקל ההעמסה עולה. גם מחוץ לעיר הוא שומר על נוחות ראויה, עם יציבות ראויה לציון ותחושת בטחון גם במהירויות גבוהות. בידוד הרעשים יכל להיות טוב יותר, כשנראה שמרבית הרעשים מגיעים מכיוונן של מראות הצד.
לג'מפי רדיוס סיבוב קטן יחסית, מה שמקנה לו כושר תמרון טוב מאוד בסביבה עירונית. אבל יש לכך מחירים: כאשר הגענו לכבישים הרריים מפותלים, נדרשנו לעבודת הגה מאומצת שגררה נסיעה איטית מכפי שיכל הרכב עצמו לספק.
סיטרואן ג'מפי התייצב למבחן כשהוא חמוש ביחידת ההנעה הבכירה: מנוע 2.0 ליטר טורבו-דיזל, עם הספק של 177 כ"ס, מומנט אדיר של 40.8 קג"מ ותיבת 6 הילוכים אוטומטית. הביצועים פשוט מעולים, אפילו כשהעמסנו 8 נוסעים עם ציוד רב. הוא מאיץ בקלילות, מתמודד בלי קושי עם עליות ממושכות ומצליח בקלות להיות אחד מהרכבים המהירים על הכביש. אלה ביצועים שהיו נחשבים נהדרים בכל מכונית, על אחת כמה וכמה במכונית מסחרית.
תיבת ההילוכים, עם ידית משונה במיוחד ומעבר משונה עוד יותר לשליטה הידנית (מכפתור בתחתית הקונסולה), פועלת באופן חלק - אך סובלת מאיטיות מסוימת, שגורמת להשתהות קלה בזינוק וגם מגיבה באיחור לדרישת "קיק דאון".
צריכת הדלק במהלך המבחן עמדה על 12 ק"מ לליטר בתנאים שכללו משקל גבוה וגם נסיעה הררית.
סיטרואן ג'מפי, מצד אחד, הצליח לשמור על יציבות כיוונית טובה בכבישים מהירים, וגם כאשר ירדנו לכבישים צדדיים - הוא אפשר נסיעה מהירה, חלקה ובטוחה. מצד שני, בכבישים מפותלים הוא רכן לצדדים ודרש הורדת קצב משמעותית. כשנסענו בקצב המתאים, הוא הרגיש בטוח גם בתנאים האלה.
סיטרואן ג'מפי השתדרג במספר רמות. הוא נוח מאוד לנסיעה, חזק במיוחד בגרסה הבכירה, שימושי ומציע אפשרויות רבות של גדלים, מושבים והתאמות שונות. החסרון העיקרי שלו הוא בסביבת הנהג, שסובלת מאבזור דליל ומהנדסת אנוש לא מושלמת. מלבד זאת, ניתן לומר בבירור - סיטרואן ג'מפי החדש עלה לליגה של הגדולים.
074-799-1900 
קבלו ייעוץ מומחה
