סיטרואן קקטוס הכתה את העולם בהלם. בשעתה, לפני כ-5 שנים (מי היה מאמין), היא היתה מכונית מאוד אוונגרדית. לראשונה הוצגו בה ה-Air Bumps שהפכו לפנים של סיטרואן. בקקטוס הם בלטו על כל הדלתות והיוו קו עיצובי מאוד רדיקלי ומובחן. גם העיצוב הפנימי הנקי, המחיר הזול ותנוחת הישיבה, שבזמנו נחשה לגבוהה יחסית, העניקו לה "גלאם" של ג'יפון.
אבל המכונית שמתייצבת למבחן, למרות היותה אותה הקקטוס, היא מכונית אחרת לגמרי. כדי להבין למה צריך להיכנס לראש של מנהלי המותג הצרפתי הייחודי.
הקקטוס במקור הייתה מכונית קונספט, שנועדה לבדוק כיצד העולם יגיב ל-Air Bumps. התגובה היתה טובה ולכן כל רכב של סיטרואן מאז קיבל שורת בועות אוויר, או סתם פריטי עיצוב שנראים כמו, בתחתית הרכב.
במקביל, ה-C4 המשפחתית של סיטרואן, כמו משפחתיות רבות בעולם, נפחה נשמתה בקול ענות חלושה. גם באירופה ירדה רמת הביקוש למשפחתיות קומפקטיות. פרנסי החברה הצרפתית שבטח חיפשו פיתרון לבור החדש במכירות החליטו לפתור אותו בדרך מעניינת. הקקטוס, שמציעה תנוחת ישיבה יותר גבוהה ומימדים קטנים יותר, התלבשה כמו כפפה על היד – היא רק היתה צריכה להיראות קצת פחות אקסצנטרית.
עיצוב
העיצוב של הקקטוס הרבה הרבה פחות עוקצני ביחס לנקודת הפתיחה. הצרפתייה נראית כמעט אלגנטית עם יחידת פנסים עליונה שהפכה לחלק אינטגרלי בקו המוצרים של סיטרואן ובין הפנסים ישנו גריל חדש וצר. הריבועים שמייצגים את ה"באמפס" בחזית ובפרופיל מקבלים צבע שיוצר ניגוד לצבע הרכב ומעניק לו מראה צעיר.
הקו בפרופיל גורם לקקטוס להראות יותר גבוהה וקשוחה ממה שהיא באמת. הסרת פסי הגגון הגדולים הופכים אותה לקצת פחות "ג'יפונית" אבל יותר בוגרת ורצינית.
מאחור הפלטה השחורה הוחלפה במראה הרמוני, ספורטיבי עם יחידות תאורה היי-טקיות יותר וכונסי אוויר קטנים. זה אולי עניין של טעם, אבל הח"מ באופן אישי אוהב הרבה יותר את הגרסה החדשה.
תא הנוסעים
בפנים העיצוב לא השתנה מהותית. הקווים הנקיים שמדמים מזוודה ישנה או "סגנון מטיילים אירופאי במזרח / אפריקה" (תלוי בקונוטציות שלכם) נשמר. הרכב נראה קצת פשוט אבל מאוד מינימליסטי, אפילו ביחס לרכבים מודרניים.
תנוחת הישיבה גבוהה יותר מבמכונית משפחתית אבל היא נמוכה מברוב רכבי הפנאי. בקטגוריית הג'יפונים הקטנים ניתן למצוא את סוזוקי ויטרה, מיצובישי ASX והאחות – C3 איירקרוס – שיהיו גבוהות בהרבה. השאר, למשל סיאט ארונה, קיה סטוניק ויונדאי קונה, ירגישו קצת יותר גבוהות אבל לא בפער משמעותי.
המינימליזם והמבנה הייחודי של הדשבורד מציעים לנהג ולנוסע המון מרווח לרגליים ולראש. לפני הנהג יש מסך קטן שמתיימר להיות לוח מחוונים עם מד מהירות דיגיטלי, מד חום ודלק וזהו פחות או יותר.
כל השאר, כולל אפילו מחשב הדרך, נמצא במסך המרכזי. אם התלוננו על הנדסת האנוש של שאר מכוניות פיג'ו סיטרואן – הקקטוס יותר מורכבת לתפעול אפילו מהן. מצד שני, אחרי הרבה שעות נהיגה מתרגלים לעניין הזה. זה עדיין מושך תשומת לב אבל מתרגלים לזה בסוף.
באשר לשאר הכפתורים בדשבורד (ויש מעט), איכשהו הם הכפתורים שנמצאים הכי מעט בשימוש. כפתורי Auto או Max למזגן? נההה. כפתור שמחליף בין מחזור אוויר או אוויר מבחוץ? חלילה. מה שיש שם הם כפתורים לכיבוי המזגן (??) וכפתורי הפשרת האדים (אימוג'י של יד על הפרצוף)...
מחפשים עוד חוסר היגיון. יש כפתור בצורת גלגלת לווליום (שזה טוב) אבל הוא נמצא במרחק של 5 מילימטר מכפתורי הווליום על ההגה ובערך חצי קילומטר מהנוסע שליד הנהג. הגיוני בסך הכל.
איכות החומרים סבירה בדרך כלל ואיכות ההרכבה טובה יחסית. האבזור הכולל לא רע אבל לא עומד בסטנדרט של הטובות בקטגוריה – דברים כמו בקרת שיוט אדפטיבית ובקרת סטייה אקטיבית מנתיב חסרו לנו. בקרת שיוט רגילה, התראה על סטייה מנתיב, העברה אוטומטית לאורות גבוהים ובלימה אוטונומית יש פה. בנוסף, ניתן לרכוש בתשלום נוסף את מערכת המולטימדיה של היבואן הכוללת Waze. המערכת לא רעה בכלל ובהחלט מוסיפה לחוויית הנסיעה.
המושב האחורי לא ממש יתאים למבוגרים גבוהים. מרווח הראש מצומצם וגם המרווח לרגליים לא מזכיר את ב.מ.וו סדרה 7. המושב אמנם גבוה וילדים על כיסאות יוכלו לראות טוב החוצה אבל חלון הם לא יוכלו לפתוח ליותר מחרך קטן. בתו בת ה-4 של אחד מהבוחנים הביעה על כך מחאה נמרצת שלוותה בבכי תמרורים ודרישות עיקשות לעבור לפיאט של אמא. שם, אגב, היא מעולם לא פתחה את החלון. אבל שם לפחות אפשר.
תא המטען גדול יחסית, יש לו מבנה עמוק אבל סף ההטענה מעט גבוה מדי.
נוחות נסיעה
האבזור הלא ממש שופע ועליית המחיר של הקקטוס אחרי מתיחת הפנים לא מספיקים כדי להראות את התמונה הכוללת. הקקטוס היא המכונית הראשונה שמותקנת בה מערכת המתלים המתקדמת והחדשה של היצרנית הצרפתית. המערכת מורכבת מ-"מיני" בולמי זעזועים בתוך הצילינדר של בולם הזעזועים. תפקידם הוא למנוע "סגירה" אגרסיבית מדי של בולם הזעזועים ושיכוך פעולתו.
צריך להגיד הרבה מילים טובות לסיטרואן על הנכונות להכניס את המערכת המתקדמת לאחת המכוניות הזולות של המותג. איך היא עובדת?
את הקקטוס לקחנו לכל תוואי אפשרי. בורות ענק, שבילי עפר (סלולים היטב), כבישים טובים ורעים. בסופו של מבחן אפשר להגיד – מערכת המתלים החדשה של סיטרואן עובדת באופן מרשים. היא סופגת היטב את השיבושים ובאותם מקומות בהם המתלה אמור להיסגר - ממש אפשר להרגיש את הבולם הפנימי מונע את הסגרה ומשכך אותה. על בורות ענק המערכת מרימה ידיים אבל מדובר בבורות בודדים שפגשנו במבחן ארוך במיוחד. דווקא על רצף של שיבושים קטנים למתלה קצת פחות נוח וחלק מהדברים עוברים פנימה – אך באופן משוכך.
אז נוחות הנסיעה טובה ובזכות מערכת המתלים החדישה גם הנדנוד השמור למכוניות רכות לא מופיע, כך שבמהירויות בין עירוניות נשמרת ספיגה טובה מבלי שהמרכב יזוז לכל הכיוונים.
בנוסף למערכת המתלים המרשימה נרשם שיפור יוצא דופן בבידוד הרעשים. במהלך הסופ"ש עם הסיטרואן נהגנו גם על ג'יפון יקר בהרבה – והחזרה לסיטרואן חדדה עד כמה בידוד הרעשים השתפר במסגרת מתיחת הפנים. באיזורי כביש 6 המהירים יש מעט רעש רוח ועל כבישים בינוניים עולה רעש מהצמיגים. הכל בגדר הסביר וכנראה מהטובים בקטגוריה.
בסביבה העירונית רדיוס הסיבוב סביר, אבל רק בגרסה המאובזרת תזכו לחיישני חנייה ומצלמת רוורס, ועם קורה C גדולה שדה הראיה לאחור לא מושלם.
מנוע ותיבת הילוכים
היצע המנועים ותיבות ההילוכים של הקקטוס השתנה לאורך השנים. לפני מתיחת הפנים היו 3 אפשרויות הנעה (1.2 אטמוספרי, 1.2 טורבו ומנוע דיזל) ואפשרות ליהנות מתיבה ידנית. לא עוד. כיום הקקטוס מוצעת עם יחידת הנעה אחת – 1,200 סמ"ק טורבו ותיבת הילוכים אוטומטית.
הסיטרואן אכלה קצת יותר מדי אוזני המן בפורים האחרון, כי המשקל שלה עלה ב-115 ק"ג. כשהמשקל העצמי שלך נע על טון אחד פחות או יותר, מדובר בעלייה משמעותית – לא קלה הכלה. המנוע כמעט זהה עם הספק של 110 כוחות סוס (5,500 סל"ד) ומומנט לא רע של 20.9 קג"מ ב-1,750 סיבובי מנוע.
בפועל, המנוע מרגיש חזק ונמרץ. הרכב מתקדם בקצב סביר פלוס. בעליות תלולות ובעקיפות מהירות היינו שמחים לקבל מעט יותר כוח או הילוכים מעט קצרים יותר אבל היחידה הזאת עדיפה על רוב המנועים האטמוספריים בקטגוריה.
תיבת ההילוכים היא לא הדבר הכי נמרץ בסביבה. היא מרגישה כמו נער מתבגר בשעת בוקר מוקדמת והיא לעיתים קצת איטית בהורדה של הילוכים.
צריכת הדלק לאורך המבחן הייתה טובה מאוד. המבחן כלל הרבה נסיעה פרברית ונסיעות בין עירוניות לא קלילות – ובסוף המבחן צריכת הדלק עמדה על 13.5 ק"מ לליטר.
התנהגות כביש
מערכת המתלים משפיעה באופן ישיר על התנהגות הכביש. העובדה שהמשקל עובר באופן יותר מאוזן ומבוקר מעניקה לסיטרואן התנהגות מאוד מאוד צפויה וכתוצאה מכך האחיזה שלה לא רעה. כשמעבירים משקל במהירות מתגלה מכונית לא הכי חדה ולא ששה אלי פנייה. ההגה קצת ארוך ולא מציע משקל מושלם. בינינו, את רוב הנהגים היכולות הדינאמיות של כלי רכב כאלו לא ממש מעניינות, ומה שכן מעניין זה האופי הצפוי של הרכב והאופן הבוגר בו היא מתמודדת עם מה שהכביש זורק עליה.
מערכת הבלמים מעט רכה ובעלת עוצמה טובה. בסך הכל האופי הצפוי והבטוח שבה היא עובדת היא בשורה טובה. במצבים מסוכנים כשהמתלה אמור להיסגר הסיטרואן מקבלת עוד טווח תנועה של המתלה ובהתאם עוד קצת אחיזה.
סיכום
סיטרואן קקטוס מציגה קפיצת מדרגה גדולה במסגרת מתיחת הפנים. אפשר לאהוב את העיצוב החדש או לא לסמפט אותו, אבל בפעם הראשונה הקקטוס פונה להמונים והיא הרבה יותר קלה לעיכול.
יחידת ההנעה טובה וצריכת הדלק לא רעה, האבזור סביר, המרווח מספק בהחלט למשפחה קטנה וכך גם תא המטען.
לצד כל אלו, מערכת המתלים החדשה מספקת נוחות יוצאת דופן ובידוד הרעשים הוא מהטובים שפגשנו בקטגוריה.
הכל טוב ויפה, אבל המחיר שהאמיר - ובעיקר העובדה שרכבי הפנאי בקבוצה גבוהים יותר וג'יפוניים יותר - מאתגרים את הסיטרואן הקטנה. משפחות שצריכות רכב זול ומוכנות לוותר על המשפחתית הקלאסית לטובת משהו מעט יותר קצר, גבוה ונוח – עבורם הקקטוס היא אופציה טובה מאוד.
לדגמי סיטרואן בישראל - סיטרואן
למאמר זה התפרסמו 1 תגובות