סמארט פורטו - מבחן דרכים

עיצוב

בלתי אפשרי לטעות באשר לעיצוב האיקוני של סמארט פורטו ולחשוב שמדובר במכונית אחרת. סמארט לקחו את סממני העיצוב של הדור הקודם והפכו אותו לאגרסיבי ומודרני יותר, עם גופי תאורה קדמיים ואחוריים רבועים יותר והצביעה הדו-גונית המוכרת. משהו שנחמד שהיצרנית החליטה להחליף בדור הנוכחי הוא את תצורת הברגים בחישוקים משלושה ברגים לארבעה, מה שאמור להקל משמעותית אם אתם רוצים להחליף לחישוקים אחרים.

כמו הסמארט פורטו הקודמת, גם זו הנוכחית נראית יותר כמו תיק צד של מעצב עילית. וכשמכונית אמורה לדבר לרגשות יותר מאשר להיגיון, טוב מאוד שזה המצב. היא מתוקה, חמודה, סוכריה ובעיקר ייחודית. מספיקה נסיעה של כמה דקות סביב כמה מהרחובות השיקיים יותר של תל אביב או הרצליה כדי לנקוע עשרות צווארים של העוברים ושבים, וכולם כאחד לא מצליחים לבלום את החיוך מלהתפשט על פניהם.

תא הנוסעים

העיצוב המוחצן ממשיך פנימה כמעט בלי שום סינון. את תא הנוסעים של הפורטו מעטרת אותם סכמת צבעים כמו זו החיצונית (כחול ולבן ברכב המבחן). במרכז הדשבורד עומד מסך מגע גדול עם פרשנות מעט שונה למערכת ה-Command של מרצדס, שמצליחה להפוך את השימוש במערכת המולטימדיה לקל, פשוט ואינטואיטיבי מאוד (רק בדגם הבכיר).
המרווח במושבים טוב למדי, ואפשר למצוא תנוחת נהיגה סבירה בקלות יחסית. ההגה שאינו מתכוונן לעומק וה"דוושה המתה" עליה מניחים את רגל שמאל שממוקמת גבוה מדי הן שתי התלונות העיקריות כלפי תא הנוסעים. היה נחמד גם לקבל עוד כמה תאי אחסון ברחבי התא, אבל נסתפק במגירה שנשלפת מהצד הימני של הקונסולה המרכזית ומספיקה לאכלס בדיוק ארנק, צרור מפתחות וטלפון.

רשימת האבזור בסמארט פורטו מכובדת בהחלט וכוללת את כל הפריטים שהייתם מצפים או רוצים למצוא במכונית כזו. יש כאן חיישני אורות וגשם, בקרת אקלים, מחשב דרך, דיבורית בלוטות', שקעי USB ו-AUX, וגם מערכת להתרעה על אי שמירת מרחק (בלי בלימה אוטומטית). הדגם הבכיר מוסיף גם גג שמש פנורמי ואת אותה מערכת מולטימדיה עם אפשרות לשיקוף מסך הטלפון על המסך המרכזי ובולמי זעזועים ספורטיביים.

תא המטען של הסמארט כבר קיבל לא אחת את הכינוי "תא כפפות אחורי", וזה בגלל שהוא באמת כזה. שימו שם שני תיקים קטנים, ונגמר המקום. שיטת הפתיחה שלו חביבה, החלון נפתח למעלה והדלת נפתחת למטה והופכת למעין ספסל. בתוך הדלת עצמה יש תא נסתר נוסף בו אפשר לאחסן עוד אי-אילו דברים.

נוחות נסיעה

בתור מכונית שאמורה להתנייד בעיקר - עזבו בעיקר, רק - בתוך העיר, ישנן לא מעט מכוניות נוחות יותר מהפורטו. שילוב של בסיס גלגלים קצר (187.3 ס"מ) ויחס לא אופטימלי בין רוחב המכונית (166.3 ס"מ) לגובהה (155.5 ס"מ), מביאים לכך שעל מנת לרסן את תנודות המרכב בתנאי נהיגה נאלצו המהנדסים של סמארט לייצר בולמי זעזועים קשיחים למדי. הפורטו לא מצליחה לשכך את תחלואי האספלט הישראלי בצורה מספקת ומעבירה די הרבה חבטות לישבני הנוסעים. וכל זה עוד לפני שדיברנו על המתלים הספורטיביים הקשיחים יותר שמותקנים ברכב המבחן.

בידוד הרעשים בנסיעה עירונית מספק, אך כאשר יוצאים לכביש המהיר ומאיצים למהירויות שיוט, ניכר שחסרים עוד כמה קילוגרמים של חומרי בידוד. הנוחות הבינעירונית טובה יחסית, בזכות אותם בולמים קשיחים, אבל גם פה זה לא בדיוק משהו לרוץ לספר לחבר'ה.

מנוע ותיבת הילוכים

אחת התלונות הגדולות ביותר לדור הקודם של הסמארט הייתה תיבת ההילוכים הרובוטית, שגם במונחים של תיבות רובוטיות לא בדיוק הייתה המצטיינת של הכיתה. הפעם עברה סמארט להשתמש בתיבה כפולת מצמדים, והשיפור הוא שמיים וארץ. ההילוכים עוברים מהר ובהחלטיות מבלי לטלטל את הנוסעים לדעת והיא עדיין מספיק יעילה כדי לספק צריכת דלק טובה מאוד.

ה"שוס" הגדול ביותר ביחידת ההנעה של הסמארט פורטו החדשה הוא המנוע. מדובר על משולש צילינדרים בנפח של 999 סמ"ק עם הספק של 71 כ"ס ומומנט מרבי של 9.3 קג"מ. אבל הנתונים היבשים הם לא מה שמעניין כאן, אלא מיקומו של המנוע, מתחת לתא המטען. הוא גם מעביר את הכוח לגלגלים האחוריים, מה שאומר שהסמארט פורטו החדשה היא מכונית ההנעה האחורית הקטנה (והחלשה) ביותר שנמכרת בישראל.



אם כשקראתם המשפט האחרון עלו בדמיונכם תמונות של דריפטים וצמיגים מעשנים, אז תשכחו מזה, זה לא הולך לקרות.

הביצועים של הפורטו מספקים. לא פחות ולא יותר. למרות משקלה הקליל (880 ק"ג), אתם כנראה לא תזנקו ראשונים מהרמזור או תזגזגו בין מכוניות בכבישים ראשיים. אבל בשביל להתנייד בעיר היא מספיקה בהחלט. תגובת הדוושה נמרצת, וההילוכים עוברים מספיק מהר וחלק כדי לא ליצור מחסור חמור בכח באף שלב.

בסיום המבחן עמדה צריכת הדלק על 15.6 ק"מ לליטר.

התנהגות כביש

הסמארט היא פשוט תענוג עירוני צרוף, היא תשתחל לכל פיסת חניה אפשרית ותיכנס ותצא מסימטאות בהן אפילו אופניים לא תצליחו לסובב.

היתרון הגדול של ההמנוע וההנעה האחוריים הוא שברגע שהגלגלים הקדמיים אחראים רק להיגוי, הרבה יותר קל ליצור זוויות היגוי גדולות הרבה יותר, ובכך רדיוס פניה הרבה יותר קטן. התוצאה היא מכונית שמסתובבת כמעט על המקום.מקרה שהיה כך היה: אני והסמארט עומדים בפקק, מאחורינו צווחות סירנה של אמבולנס. אין לאן לברוח חוץ מכניסה ברוחב נתיב אחד לחניה של בניין ובסופה שער. הסמארט מוצאת את עצמה נדחסת לתוך השביל, האמבולנס עובר. נראה לכם שאנחנו נצא ברוורס? לא במשמרת של הפורטו, קצת קדימה, קצת אחורה, ואחרי הרבה פחות זמן ממה שציפיתי, היינו שנינו עם הפנים בכיוון היציאה.

בכל הנוגע לקשר בין המכונית לכביש, הוא סביר. יש פה מספיק אחיזה בשביל לנסוע בכבישים מפותלים וגם זוויות הגלגול לא נוראיות, אבל אין מספיק כוח בשביל להפוך את כל הסיפור הזה למהנה. ההגה קל מידי, ולמרות ההנעה האחורית אין כאן שום יומרות פאן. מצד שני, אף אחד לא באמת מתכנן סשן נהיגה אגרסיבי בין בוגרשוב לארלוזורוב.

סיכום

סמארט פורטו היא יהלום אמיתי של תנועה עירונית. קודם כל היא שיפור משמעותי ביותר על פני הדור הקודם, היא מלוטשת יותר, נעימה יותר, איכותית יותר והיא גם כל הדברים האלה בפני עצמה. בתור מכונית שניה (או שלישית, או חמישית) היא תהיה רכישה מצויינת להתניידות עירונית. הרבה יותר שיקית ומגניבה מכל דבר אחר, ואם אתם נוסעים לבד, אז כנראה גם לא הרבה פחות פרקטית.

אבל כמו יהלום, גם הפורטו היא ממש יקרה. קשה באמת לחשוב על סיבה הגיונית לשלם מאה אלף שקל על מכונית פחות פרקטית, מרווחת, נוחה ואולי אפילו חסכונית  ממכונית עירונית עממית יותר. אבל תסתכלו עליה! למי אכפת כמה היא עולה? אה, כן, ואפשר לחנות עם הפרצוף למדרכה.


לדגמי סמארט בישראל - סמארט

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות