עוד בדור הראשון שלה, סקודה סופרב נחשבה למכונית מוצלחת. שילוב נדיר בין מרווח פנימי עצום, נוחות נסיעה טובה ותא מטען שיביך משאיות קלות הפכו אותה למכונית מנהלים ושרים מבוקשת. הדור השני עשה קפיצת מדרגה משמעותית והדור השלישי הציע חבילה שלמה באמת.
המרחב, נוחות הנסיעה וה-100 מ"ר בקצה הרכב נותרו כשהיו, ואליהם הצטרפו לפני כ-3 שנים גם אבזור מרשים, יכולות דינאמיות טובות ויחידות הנעה יעילות. אז מה עוד יכולה מתיחת הפנים לשפר? והאם יש משהו שהיא יכולה לגרוע?
הדור השלישי נראה טוב מאוד. את מקום הזנב הבולט של שני הדורות הקודמים החליף שיפוע מתון מהגג עד לקצה הרכב שיוצר מראה זורם ותחושה של רכב ארוך יותר. ממתי מתחילים לדון בעיצוב בקצה האחורי של הרכב? סורו לתמונות של הדור הראשון והשני כדי להבין.
שאר הרכב גם הוא נראה מרשים. ההבדלים בין הדגם שלפני ואחרי מתיחת הפנים כל כך לא משמעותיים שצריך תמונות של שני הרכבים זו לצד זו כדי להצדיק את משרת המעצב בצ'כיה. במסגרת השינויים זיהינו גריל קדמי מעודכן עם תוספת כרום, פגוש חדש שגם מוסיף 8 מ"מ לאורכה של המכונית, יחידות תאורה צרות יותר בחזית, פס כרום חדש מאחור והכיתוב "סקודה" על דלת תא המטען במקום סמל המותג, כפי שנעשה גם בסקודה סקאלה, בקודיאק ובדגמים אחרים של סקודה.
גם בפנים השינויים מתונים, כאשר אזור מסך המולטימדיה זכה לנגיעות קלות של שינוי עם כפתורי טאץ' שהחליפו כפתורים פיזיים מה שמעניק תחושה של מינימליזם. גם קו הניקל מסביב למסך המולטימדיה מחדד ומבליט את האזור הזה בתא הנהג.
תא הנוסעים
מעבר לעיצוב, תא הנוסעים נותר מרשים מאוד. המרחב הפנימי לנוסעים מקדימה נפלא. גם לנהגים גבוהים לא תהיה בעיה כלשהי להשיג שפע של מקום לרגליים או לראש. המושב עצמו נוח ומתכוונן חשמלית עם זכרונות כבר בגרסת הכניסה, ממש כמו לפני מתיחת הפנים. איכות החומרים וההרכבה מאוד מרשימה.
מערכת המולטימדיה גם היא לא עברה שינוי משמעותי. העובדה שמדובר בכפתורי טאץ' הופכת את הבחירה באחד מכפתורי התפריטים שלצידי המסך לפעולה מעט פחות אינטואיטיבית. את לוח המחוונים החליף הלוח הוירטואלי המוכר מדגמים אחרים בקונצרן פולקסווגן. המחוונים הוירטואלים מאפשרים בחירה בתצוגות שונות והכל מוצג באופן נפלא וברור עם המון מידע. רק חבל שאין אפשרות להוסיף שם מפת ניווט כמו באודי למשל.
האבזור לא תלוי רק ביצרן, וכאן דווקא היבואן נכנס לתמונה. גרסת ה-Style בה נהגנו כוללת המון אבזור שלא נכלל לפני מתיחת הפנים. מעבר ללוח המחוונים הדיגיטלי יש מערכת חנייה אוטומטית שעובדת נפלא ומאפשרת להכניס את הברייה העצומה לחנייה עם קצת פחות חשש. בנוסף הצטרף לחגיגה גג שמש רגיל ולא גדול מדי, פנס המקרין את לוגו המותג על הרצפה מחוץ לדלת, הפתיחה החשמלית של תא המטען נעשית גם בהושטת רגל והפנסים הם פנסי LED. לסעיף הבטיחות העשיר שכלל תיקון סטיה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית ובלימה אוטונומית נוספו בלימה אוטונומית ברוורס והתרעה על רכב חולף.
תנוחת הישיבה, דווקא היא לא מושלמת. ההגה לא יוצא מספיק לכיוון הנהג ולכן צריך לשבת קצת קרוב אליו ואל הדשבורד. קורה A גדולה מאוד ויחד עם מראה ענקית מתקבל שטח מת מאוד משמעותי, בטח אם אתם אוהבים לשבת נמוך.
שרים בממשלת ישראל, והיו פה לא מעט כאלו בשנה האחרונה, יכולים לספר לכם על המרווח העצום לו הם זוכים כשהם מתניידים ממקום למקום. גם בממשלת המעבר הם נהנים מהעובדה שהמרווח לרגליים ולראש במושב האחורי יוצא מן הכלל. המושב האמצעי לא רחב או נוח במיוחד אבל יכול להכיל מבוגר לנסיעות קצרות ויותר. תעלת ההינע גדולה אך יש מספיק מקום לרגלים בצידיה.
ובאשר לתא המטען, או כמו שאחד הנוסעים במבחן הגדיר זאת: "דירה מכובדת במרכז תל אביב", הוא נפתח בהושטת רגל, נוח להעמיס בו דברים והמפתח שלו רחב. ממש אין תלונות.
נוחות נסיעה
הסופרב הנבחנת צוידה בבולמים אדפטיביים, כאלו שיודעים לשנות את האופן בו הם סופגים מהמורות בהתאם למצב הנבחר. למערכת 3 מצבים: "נוחות", "נורמל" ו"ספורט", ובכל אחד מהם הנוחות ברכב שונה לחלוטין. מצב "נוחות" הופך את הסקודה הגדולה לרכה כמו ספינה אמריקאית על גלים גדולים. זה אולי לא המצב האידיאלי לנסיעה בכביש בין עירוני שלא סלול באופן טוב, אבל בתוככי גוש דן המצב הזה מנטרל באופן מספק אפילו את העבודות של הרכבת הקלה. תעברו על אותו המקטע במצב "ספורט" והמכונית תזוע ותנוע כמו רקדנית סטפס. מצב "נורמל" מצליח למצוא איזון נכון יותר בין שני המצבים האחרים.
נקודה שעומדת לחובת הרכב היא מהלך מתלה די קצר. בסוף המהלך, בעיקר לאור הצמיגים נמוכי החתך, חבטה טובה עלולה להגיע אל הנוסעים. זה לא קורה הרבה אבל בהחלט קיים.
בידוד הרעשים היה אחת מנקודות התורפה של הדגם המוחלף. הוא השתפר באופן מסויים ועכשיו ממכונית קצת רועשת הסופרב הפכה למכונית שמבודדת באופן סביר ואולי קצת מעבר לכך. רעשי רוח מנוטרלים היטב וגם המנוע, אבל על כבישים לא מוצלחים עדיין עולה שאון מהגלגלים. לא משהו מהותי אבל בהחלט נוכח.
מנוע ותיבת הילוכים
סקודה סופרב היא מכונית די גדולה, זה לא סוד. מצד שני, יש לה מנוע מצויין. מנוע 2.0 הליטרים בגרסה שנבחנה גדול ב-200 סמ"ק לעומת המנוע המקביל ששכן במכונית המנהלים לפני מתיחת הפנים. ההספק עלה ב-10 כוחות סוס לא ממש משמעותיים.
לצד ההספק המנוע מציע 32 קג"מ כבר בסל"ד נמוך נמוך של 1,500 סל"ד, וכך מתקבלת רצועת כוח רחבה מאוד של כ-4,500 סל"ד. הסקודה מתעלמת באלגנטיות ממשקלה הנאה ומאיצה באופן נחוש כמעט בכל מצב. ההספק שמגיע מאוחר יחסית והרצועה הרחבה חוסכים את הצורך לאמץ את המנוע בסל"ד גבוה, כל עוד אתם לא חוליגניים אמיתיים. אם בכל זאת תגיעו לגבהים אלו, תגלו מנוע שמאבד מהר יחסית אוויר ומבקש עוד הילוך. אבל באמת שאין צורך - כי הגמישות הגבוהה בהחלט תעניק מענה כמעט בכל סיטואציה שתעלו בדעתכם.
תיבת ההילוכים היא אותה תיבת DSG מוכרת, על יתרונותיה וחסרונותיה. חייבים לציין שהיא שודרגה עם השנים והיום היא חלקה יותר, בעיקר בתנועה עירונית. למרות זאת, ביחס לשאר המרכיבים של הרכב היא עדיין לא מושלמת עם מעט רעידות במהירות נמוכה והחלפות לא תמיד חלקות בעיר.
את המבחן הזה לקחנו די ברגוע כך שצריכת הדלק שהתקבלה תייצג נהגים שמרבים לנסוע בנסיעות בין עירוניות שלוות. המספר הסופי עמד על 12.8 ק"מ מרשימים למדי, אך צפו לנתונים פחות טובים אם אתם מרבים לשוטט בעיר או בפקק.
התנהגות כביש
בשתי מילים – מפתיעה לטובה. כשמביטים על המכונית הגדולה הציפייה היא ליאכטה מגושמת שמתנהגת באותה הדרך. בפועל, יש בסקודה משהו קצת יותר נמרץ וזריז באופן בו היא נעה מצד לצד. לא מדובר במכונית ספורטיבית אבל הפניית ההגה מובילה לתגובת חרטום מספיק נחושה. הרפייה של דוושת התאוצה בתוך סיבוב יכול להביא להידוק של הישבן – שנמצא אי אלו קילומטרים מאחור.
הברקסים טובים וגם ההגה סביר. המשקל משתנה בהתאם לתוכנית הנהיגה הנבחרת במערכת ה-Drive Mode. ברוב המקרים הוא מדוייק יחסית אבל הוא ארוך ובעל משקל קל מדי. גם במצב ספורט המשקל שלו מרגיש קצת מעושה.
מעל כל אלו חולשים 4 צמיגים שמציגים תכונות של ילדי גן בתחילת היום. בהנחה שהכביש הוא אמא, הם פשוט מסרבים להיפרד. באמת שנדרשת פעולה מאוד החלטית וקיצונית כדי שהרכב הענק יאבד אחיזה. זה לא אומר שאין פה תת היגוי בכלל: אם תגייסו את כל הקג"מים של המנוע דווקא באמצע הסיבוב הרכב ירחיב קו, אל הוא יעשה את זה באופן הדרגתי וצפוי.
סיכום
סקודה סופרב הפכה למכונית טובה עוד יותר במסגרת מתיחת הפנים. חלק מהדברים נוגעים ליצרן - פרמטרים כמו בידוד רעשים עדיף, נוחות נסיעה מעט יותר טובה ויחידת הנעה מוצלחת מבעבר. שאר השיפורים קשורים להחלטות שמשותפות גם ליבואן, כאלו ששיפרו את רשימת האבזור.
נכון שהמחיר לא שווה לכל נפש - מעל 210 אלף שקלים לגרסה הנבחנת - אבל תוכלו לחסוך לא מעט אם תקחו את גרסת ה-1.5 ליטרים או את גרסת Ambition, וגם בשתיהן תקבלו מוצר מצוין. בכל מקרה, החבילה המלאה מרשימה מתמיד ומשאירה את הסופרב בפסגת הקטגוריה - במיוחד בסביבה נטולת התחרות של תחילת 2020.
לצפייה בכל דגמי סקודה בישראל
למאמר זה התפרסמו 7 תגובות