סקודה סופרב - מבחן וידאו

הסופרב החדשה הצליחה להימלט מהתבנית הזאת בעזרת גג שיורד בזווית מתונה לאחור ויוצר מראה דמוי "קופה", וגם בזכות זוויות חדות ומעניינות לפגושים ולפנסים מלפנים ומאחור. יש משהו מאוד נכון והרמוני בעיצוב של הסופרב, ובגרסה הבכירה שמצוידת בחישוקי ענק, חלונות כהים וצבועה בשחור מבריק – יש גם אפיל יוקרתי.

תא הנוסעים

מבפנים העיצוב הרבה פחות יוקרתי והרבה יותר "אוקטבייתי". במטרה לשמור על המרחק מהפאסאט, נמנעו בסקודה משדרוג משמעותי של סביבת הנהג וסידרו את כל מה שצריך בצורה שבה הם רגילים: פשוט, קל להבנה ולתפעול, לא מיוחד בשום צורה שהיא.

הסידור הזה אמנם לא מעניק תחושה מהודרת, למרות הצבעים הבהירים של מכונית המבחן, אבל מאפשר לתפעל בקלות את כל מה שיש בסופרב הזאת – ויש בה המון. לא נלאה אתכם במפרטים, בשביל זה תוכלו לעיין בקטלוג, אך נציין כי בסקודה הצליחו לקלוע לכל הפריטים החשובים שצריכים להיות במכונית בשנת 2015. יש כאן פריטים נדרשים כמו מושבי עור חשמליים עם זכרונות, חימום וקירור, כניסה והנעה ללא מפתח ובלם יד חשמלי, וגם פיצ'רים יותר מתקדמים כמו בקרת שיוט אדפטיבית (ומעולה), אוורור נעים בגב המושב ומסכים עם המון מידע שימושי ופשוט להבנה.



לא פחות חשוב מהאבזור, לפחות אצל סקודה, זה תאי האחסון. גם כאן נשתדל שלא להלאות (הפירוט המלא מופיע בסרטון), אבל כן נחמיא לסקודה על פתרונות יצירתיים לאחסון המטריה בדלת ולפתיחת בקבוק שתיה ביד אחת.

במושב האחורי, לטענת סקודה, גדל המרווח לרגליים ב-16 ס"מ. אנחנו חושבים שיש מקום להתווכח על הנתון הזה, אבל זה לא באמת משנה: הסופרב היתה ונותרה מכונית מרווחת באופן קיצוני. יש המון, אבל המון מקום בכל מימד שלא תבדקו – ובניגוד לדור הקודם, הפעם גם המושב האמצעי מציע מרווח סביר. המושב האחורי הזה הופך את הסופרב למכונית המנהלים היחידה שנמליץ לכם לשקול אם אתם ממנים נהג ועוברים לשבת מאחור. תלונה קטנה, כי בכל זאת חייבים, נפנה לעבר מושבי העור של גרסת ה-Laurin and Klement, שלא הציעו מספיק רכות ותמיכה, לא מלפנים ולא מאחור.



תא המטען של סקודה סופרב מצדיק כתבה משל עצמו. מלבד נפח אדיר ודלת הטענה עצומת מימדים (וחבל שויתרו על שני שלבי הפתיחה של הסופרב הקודמת) – ניתן למצוא כאן הגדרה מחדש של המושג "אבזור שימושי". זה מתחיל ב-3 רשתות, 7-8 ווים ו-3 תאורות (כולל אחת נשלפת), ממשיך לפתח מתקפל לציוד סקי, עיגונים למזוודה ותא לערכת עזרה ראשונה, ומסתיים בפתיחה חשמלית בהנפת רגל – פיצ'ר שכבר פגשנו בעבר, אבל מתבצע פה בצורה טובה במיוחד.

נוחות נסיעה

סקודה סופרב, החל מגרסת ה-Style ומעלה, מצוידת בבולמי זעזועים אדפטיביים. אלו מאפשרים לבחור בין כיול רך לטובת נוחות נסיעה מעודנת, לבין כיול נוקשה יותר שמיועד לתנאים ספורטיביים. המצב הרך נעים מאוד בנסיעה עירונית, אם כי חישוקי ה-19 אינץ' לא מצליחים לספוג את כל סוגי השיבושים. מחוץ לעיר היא הופכת רכה מדי ונוטה להתנדנד על כבישים גליים, ואז בחירה במצב "נורמל" מייצרת שיכוך וריסון מתאימים יותר. מצב ה"ספורט" לא תרם לנוחות באף סיטואציה, מן הסתם.

אך בולמים אדפטיביים לבדם לא יכולים לדאוג לנוחות גבוהה כמו זו של הסופרב. לכך מצטרפים מתלים מצוינים ובסיס גלגלים ארוך, שהופכים את הסופרב לקרוזרית מאוד נעימה.

מעבר לענייני השיכוך, יש גם את התמרון – שמצליח להיות טוב למרות מימדים גדולים למדי של המכונית. זה קורה בזכות הגה קל, שדה ראיה מוצלח ומערך עזרים שכולל מצלמת רוורס מצוינת ופונקציית חניה אוטומטית (שעושה עבודה מעולה בלהרשים את החבר'ה, וקצת פחות יעילה במקומות שבאמת קשה להיכנס אליהם). מנגד, נתלונן על השילוב בין מערכת ה"עצור וסע" לבלם היד החשמלי שמחזיק את הרכב בעמידה. השילוב בין השניים יוצר השתהות מיותרת וגם קצת קופצנות בזינוק.

המקום בו נופלת הסופרב, באופן יחסי, הוא בידוד הרעשים. יותר מדי רעשי דרך ורוח חודרים למרכב כבר ממהירות של 100 קמ"ש ומעלה, וזה די מפתיע לאור הבידוד המעולה של הפאסאט.

מנוע ותיבת הילוכים

היצע המנועים של סקודה סופרב מאפשר התאמה די מוצלחת בין הצרכים של הנהג לבין היכולות של המכונית, אם כי הגרסה שנבחנה פחות מדברת על "צרכים" ויותר על "רצונות". כי בואו נודה על האמת: לא ממש צריך 280 כ"ס על סקודה סופרב. ה-1.4 ליטר אמנם לא מסעירה, אבל ה-1.8 ליטר עם 180 כ"ס תספק כנראה כל צורך סביר בביצועים ולמעלה מכך. באמצע יש עוד אחת עם 220 כ"ס.

אבל הצרכים, כאמור, נשארו בסוכנות סקודה – ואנחנו יצאנו ממנה עם 2.0 ליטר טורבו, 280 כ"ס והנעה כפולה. למנוע הזה יש כמעט כל מה שאפשר לבקש: אופי חלק ונעים בנהיגה מנהלתית, יכולת שיוט מרשימה במהירויות נאס"א וכוח מתפרץ שיכול ליצור איחוד מושלם בין העור של הגב שלכם לזה שמרפד את המושב. לחיצה על הדוושה מעירה לחיים את ה-DSG עם הורדה של הילוך-שניים-שלושה, ומטיסה את מחט הסל"ד ומחוג המהירות בקצב מסחרר. היכולת האדירה של המנוע לא מתנגשת עם האופי הנינוח והרגוע של הסופרב כמכונית מנהלים, וזה מהנה כמעט באותה מידה שבה זה מתסכל.

זה מהנה כי הסופרב מאוד מאוד חזקה, ואפשר להפוך כמעט כל מכונית בסביבה לכתם קטן על המראה. כולל מכוניות מנהלים עתירות כוח כמו שברולט מאליבו או אינפיניטי Q50. וזה גם מתסכל, כי בתוך שניות ספורות נגמר הכיף ומגיעות המגבלות של החוק והתנועה מסביב. ובגלל שהסופרב לא באמת ספורטיבית, ועל כך בהמשך, אי אפשר ליהנות מהמנוע הזה במקומות בהן מכוניות ספורט של ממש פורחות. זה לגמרי לגיטימי, אגב: לא ביקשנו מהסופרב להיות ספורטיבית. אבל גם קצת מאכזב שאי אפשר לנצל את המנוע הזה כמו שצריך, ותהיה הסיבה אשר תהיה.

ולעניינים הרגילים: לסופרב הזו יש תיבת DSG כפולת מצמדים עם 6 הילוכים שפעלה טוב מאוד במהלך המבחן. צריכת הדלק הממוצעת עמדה על 10 ק"מ לליטר בנהיגה רגועה ו-7 ק"מ לליטר תחת עומס.

התנהגות כביש

בשביל צילומי הוידאו, קבלו הצצה אל מאחורי הקלעים, שמנו את בולמי הזעזועים על המצב הרך במטרה ליצור זוויות גלגול גדולות יותר. זה עשה את העבודה מבחינה ויזואלית, אבל כדי למצות את היכולות של הסופרב היינו חייבים להעביר את הבורר למצב הספורטיבי.

המצב הזה יצר תגובה חדה יותר לדוושה, הגדיר לתיבת ההילוכים את מצב העבודה הספורטיבי, הקשיח את ההגה וגם כמובן את הבולמים. התוצאה: הסופרב עדיין לא מכונית ספורטיבית, אבל יש לה יכולת לנסוע בקצב מסחרר בכל תנאי הדרך האפשריים. אחיזת הכביש גבוהה מאוד, ועם חישוקי הענק וההנעה הכפולה – כנראה שצריך התערבות אלוהית על מנת להסיט אותה מהמסלול. רק תלחצו על הדוושה חזק מספיק, והיא תסיים את כביש סדום-ערד במהירות של מסוק פחות או יותר, ולא משנה אם אתם נהגי מירוצים מנוסים או בתולי אספלט מפוחדים.

אבל היכולת הגבוהה הזו עדיין לא הופכת את הסופרב למכונית עם אופי ספורטיבי. אין לה מספיק תקשורת עם הנהג, היא לא מעוררת רגשות וגם לא יוצרת חשק לנהיגה אגרסיבית. בזה היא שונה ממאזדה 6 או אפילו סובארו B4 שיודעות לדבר בשפתו של הנהג.

סיכום

סקודה סופרב החדשה עשתה את קפיצת המדרגה המתבקשת. יש לה עיצוב אלגנטי, אבזור עשיר, מנועים מצוינים, נוחות נסיעה ברמה גבוהה וכמובן – מושב אחורי חסר תחרות. זוהי ללא ספק אחת ממכוניות המנהלים המוצלחות ביותר בקבוצתה, ולא נופתע אם היא תשבור את שיאי המכירות של קודמתה.

ויש עוד עניין אחד שצריך להזכיר. כמעט במקרה, הזדמנה לידינו ביום המבחן גם ב.מ.וו סדרה 3 בגרסה הזולה ביותר, שעולה קצת פחות מהסופרב הבכירה אותה בחנו. הסקודה התעלתה על הב.מ.וו כמעט בכל סעיף: היא מרווחת, חזקה, מאובזרת ואולי אפילו נוחה יותר. אבל עדיין, את ההבדלים בין השתיים אי אפשר למדוד רק בפרמטרים האלה. מכונית יוקרה, כך גילינו, היא יותר מסך כל המרכיבים שיוצרים מכונית מנהלים מצוינת. התחושות מאחורי ההגה של הב.מ.וו מאוזנות יותר, מעודנות, שלמות יותר, מין איכות נסיעה מהסוג שפוגשים במכוניות יוקרה. נוכל אולי לתאר את זה במונח "ליטוש". על הדרך, אפשר גם להצביע על היתרונות של הב.מ.וו באיכות החומרים, בידוד הרעשים ורמת הביצוע של המערכות השונות. זה כנראה ההבדל בין סקודת-על ברבע מיליון שקל לב.מ.וו בסיסית במחיר דומה.


לדגמי סקודה בישראל - סקודה

למאמר זה התפרסמו 10 תגובות