סקודה פאביה הצליחה ליצור לעצמה שם של מכונית מאוד טובה. סוג של אוקטביה קטנה. המרווח, השימושיות ויחידת ההנעה המוצלחת היו מהתחומים שבלטו אצלה בכל המבחנים הקודמים. כעת מצטרף לחבילה מנוע ה-1.0 ליטר החדש שמתחיל לעשות את דרכו לכל הרכבים בקונצרן פולקסווגן. על המנוע הקטן נרחיב בהמשך, ובינתיים רק נציין שההספק נותר דומה. מעבר למנוע יש חדשות קלות בתחום האבזור והכיול. אז עד כמה הפאביה השתנתה?
עיצוב
הפאביה היא מכונית די קובייתית ומרובעת. החברים מצ'כיה אולי מספקים מכוניות קובייתיות, אבל נגיעות נכונות של עיצוב מקנות לסקודה הקטנה מראה הרמוני, נעים ואפילו קצת חדשני. עניין של טעם. הצבע הכחול בהחלט עוזר. בגרסאות היקרות יותר, עם חישוקים קלים וגג בצבע שונה, היא נראית הרבה יותר טוב.
תא הנוסעים
הכניסה לתא הנוסעים מעלה שאלה מעניינת: לאן נעלם הצבע הכחול? הקונסולה שחורה כמעט לגמרי. גם איכות החומרים לא ממש גבוהה ויש יותר מדי פלסטיקים קשים ולא נעימים. מי שמציל את המצב אלו ריפודי התקרה הבהירים שמוסיפים קצת לאווירה בתא. איכות ההרכבה גם היא מצויינת.
האבזור פשוט בגרסת ה- Ambition שנבחנה. יש מזגן מכאני, בקרת שיוט ויש גם מסך מולטימדיה. המסך קטן מדי. כל כך קטן שהתפעול תוך כדי נהיגה נעשה לא נוח. מצד שני, ממשק המשתמש ברור והגיוני, כך שקל מאוד להסתגל אליו. ציוד הבטיחות הולם עם מערכת להתראה על שמירת מרחק ובלימה אוטונומית במקרה הצורך.
ביחס לקטגורייה ולמחיר לא מדובר במשהו חריג, אך דגמים כמו סיאט איביזה, סוזוקי סוויפט וסיטרואן C3 מציעים מפרט עשיר יותר במחיר דומה. בתוספת לא גדולה למחיר תוכלו לקבל גרסה הרבה יותר מאובזרת של הפאביה.
המרווח במושבים הקדמיים טוב מאוד. המושב רחב מספיק גם בשביל אנשים גבוהים ותנוחת הישיבה מעט גבוהה ביחס לאחות מבית, סיאט איביזה. המרווח מאחורה גם הוא טוב. באספקט הזה אין שינוי ביחס לגרסאות קודמות של הדגם.
נוחות נסיעה
גרסת ה-1.2 ליטר, עליה נהגנו המון במסגרת מבחן ארוך טווח שערכנו לה, הפגינה בזמנו נוחות נסיעה סבירה. המתלים היו קצת נוקשים בסביבה עירוני, אך הריסון המוגבר השתלם בנהיגות בין עירוניות שם הסקודה הקטנה הרגישה מאוד "נטועה" בכביש.
הגרסה החדשה מרגישה מעט שונה. הפער לא עצום אבל יש הבדל. בתוך העיר הצ'כית מרגישה יותר נוחה. היא סופגת מהמורות, בעיקר את החדות והלא נעימות, באופן עדיף. בין היתר אפשר "להאשים" את צמיגי ה-15 אינצ' הפשוטים יותר שמגיעים עם גרסת ה"אמבישן" שנבחנה.
אבל ככל שהמהמורות נערמות וככל שהכבישים העירוניים הופכים מחוטטים יותר ויותר, המתלים של הסקודה מתחילים לאבד את שלוות רוחם והמכונית מתחילה לזוז באי נוחות, ולפעמים לסגור מהלך. בכביש בין עירוני מורגש מעט פחות ריסון. זה לא משפיע על התנהגות הכביש או האחיזה אבל זה פחות נוח ביחס לזכור לנו.
בידוד הרעשים נותר זהה פחות או יותר, רעשי רוח בעיקר חודרים פנימה במהירויות גבוהות בעוד רעשי כביש מטופלים מעט טוב מהזכור לנו. כמכלול מרגיש לנו שהסקודה הפכה למעט פחות נוחה כמכלול, למרות שיפור בטיפול בפרגמים מסויימים בתוך העיר. אולי זה המשקל שנחסך מהחלק הקדמי בשל המעבר למנוע קטן יותר, ואולי שינו בה משהו נוסף.
מנוע ותיבת הילוכים
סוף סוף הגענו למנוע. היחידה הזאת מצליחה להפתיע עם נתונים שהם זהים ואף טובים יותר ממנוע ה-1.2 ליטר שנמכר במקביל. נתון כוחות הסוס זהה ועומד על 110. נתון הקג"מ משופר, ולא בפער קטן. לגרסת ה-1000 יש 20.3 קג"מ לעומת 17.8 של גרסת ה-1,200. הביצועים בשטח מרשימים. המכונית אולי עם מנוע קטן יותר מבקבוק הקולה שעל השולחן שלכם, אבל היא מאיצה בנחישות של מכוניות חזקות בהרבה. צריכת הדלק טובה יחסית. בסביבות 15.1 ק"מ לליטר נרשמו במסגרת המבחן.
אבל לא הכל תותים אצל הסקודה הקטנה. מבט מעמיק לנתונים מראה שרצועת הכוח, הטווח בין שיא המומנט לשיא ההספק קצרה משמעותית מבגרסת ה-1.2 ליטר. למנוע קטן הנפח רצועת כוח של 3,500 סל"ד לעומת 4,200 של גרסת המנוע החזקה. יותר משמעותי מכך, שיא המומנט מגיע ב-600 סל"ד יותר גבוהים (2,000 סל"ד).
לכן, עד כניסת הטורבו למנוע אין הרבה פאנצ'. לפני שהטורבו מגיע המנוע מרגיש קטן, ותגובתו לא הכי מוצלחת. מה שיותר מפריע זו כניסת הטורבו שנעשית באופן לא מעודן, וזה תורם לחוסר הנינוחות הכוללת בעיר. מעל לשיא ההספק המנוע מרגיש קצת אנמי ולא ממשיך לצבור מהירות באותו קצב.
תיבת ההילוכים סבירה למדי, את אותן רעידות שהיינו בטוחים שנעלמו ממנועי ה-3 צילינדרים החדשים, הרגשנו כאן ואנחנו לא בטוחים אם האשמה נתונה לתיבת ה-DSG או למנוע. מעבר לנקודה הקטנה הזאת התיבה מהירה ומוצלחת.
התנהגות כביש
הפאביה אף פעם לא הבריקה בסעיף הזה, אבל היא ממש לא רעה. כמו כל פאביה, ולמען האמת, כל סקודה שיצא לנו לנהוג ב-20 שנים האחרונות, האחיזה מאוד גבוהה ביחס לקבוצה. באספקט הזה היא מרגישה יותר גדולה ויציבה מהמקובל בחבורת מכוניות הסופר-מיני.
התקשורת עם הנהג לא מבריקה, ההגה קצת קל ואין פה זנב שמח בסגנון פיג'ו 208. בינינו, את רוב רוכשי המכונית זה אפילו לא יעניין. ואת הפעולות הרגילות הנדרשות ממכונית קטנה, כלומר נסיעה בטוחה וצפויה, הפאביה עושה יופי.
סיכום
השינוי שעברה סקודה פאביה לא אמור היה להיות גדול. מנוע חדש, דומה בביצועיו למנוע הקודם וכמעט שום הבדל אחר. בפועל, הפאביה עברה שינוי שקט ששינה אותה מעט. יחידת המנוע החדשה יחד עם שינוי קל בכיול המתלים, הפכו אותה למכונית קצת יותר רכה אך פחות נינוחה. המנוע והמתלים מעט פחות מלוטשים מבעבר, בעיקר בנהיגה עירונית. התמורה מגיעה בצורת צריכת דלק מעולה ומחיר עדיף.
בשאר הפרמטרים הפאביה טובה כמו הקודמת. היא מרגישה יצוקה, מתנהגת נפלא במתווה בין עירוני ובהחלט לא חסר לה כוח. באספקט הזה המנוע מפתיע אותנו בכל פגישה איתו. ההבדלים בין הגרסאות כל כך קטנים, ויכול להיות שמרבית הרוכשים אפילו לא ישימו לב לאיזה שינוי מהותי. לכן, הפאביה עדיין נותרה קנייה מוצלחת בקטגוריה הצפופה של מכוניות הסופר מיני.
למאמר זה התפרסמו 0 תגובות