סקודה ראפיד ספייסבק - מבחן רכב

עיצוב

באופן בסיסי, אין אמירה עיצובית מיוחדת בסקודה ראפיד ספייסבק. החזית שלה רבועה ושמרנית מאוד, כמו בראפיד הרגילה; גם מהצד ומאחור היא נראית די משעממת, ואפילו מתא הנוסעים לא יוצאת בשורה מיוחדת. אבל אחרי נתוני הפתיחה המאתגרים הללו, היבואנית הצליחה לבנות מפרט שמשדרג באופן משמעותי את ההופעה של הספייסבק: חישוקים גדולים עם צמיגים בחתך נמוך, מראות וקורה B בצבע שחור מבריק, חלונות כהים וגג שמש פנוראמי ענק - כל אלו מעניקים לה את המראה הצעיר המתבקש.

תא הנוסעים

כמו בסקודה ראפיד הליסינגית והמוכרת, גם כאן איכות החומרים לא מרשימה. הפלסטיקים קשיחים ולא תמיד נעימים למגע, אך מספר תוספות של בד בדלתות ופלסטיק מבריק על הדשבורד מצליחות לשפר את הרושם. איכות ההרכבה נראית מעולה. אם בזמנו אמרנו שהראפיד תתאים לשבילי הקיבוץ, נראה שגם הפלסטיקה של הספייסבק תחזיק מעמד אחרי מטלות קשות.

כמו בעיצוב, גם ברשימת האבזור היבואן סימן V על סעיפים רבים במפרט של היצרן. יש פה מערכת שמע לא רעה עם שליטה מההגה, בקרת שיוט, בקרת אקלים ועוד. אבל למרות המפרט העשיר, אין תחושה של "וואו", אולי בגלל כמה מאפיינים מעט מוזרים בתפעול: בקרת האקלים לא מפוצלת, ומדי פעם עברה למצב אוטומטי גם כשביקשנו ידני; חיבור ה-AUX המקורי מסתתר מאחורי משענת היד (שבעצמה הותקנה מעל בלם היד, וצריך להרים אותה כדי לתפעל אותו), ואילו חיבור ה-USB נמצא על חוט שמשתלשל מתוך תא הכפפות, זכר להתקנה המקומית של מערכת המולטימדיה הבינונית; מערכת המולטימדיה עצמה לא נוחה לתפעול, איטית ולא ידידותית למשתמש. כיסוי הבד של הגג הפנוראמי נפתח ידנית, מה שאומר שאם תרצו לסגור את החלק האחורי שלו, תצטרכו לעצור בצד ולעבור למושב האחורי.

ציון לשבח נעניק על מערכת המובילאיי החשובה, שנכנסה לרשימת האבזור הסטנדרטי של הספייסבק.



מלפנים מצפים לנהג ולנוסע זוג מושבים בעיצוב ספורטיבי ובגודל נאה - אך ללא תמיכת צד, ובמבנה שטוח מדי שלא היה נוח בנהיגה ארוכה. הכניסה למושב האחורי לא מספיק נוחה בגלל סף דלת גבוה ומבנה "אמבטיה" של רצפת תא הנוסעים, אך המרווח עצמו טוב מאוד לשני נוסעים. נוסע שלישי יתקל בתעלת הינע ענקית.

תא המטען גדול ושימושי, וזה אחד היתרונות הבולטים של הראפיד על פני מכוניות סופר מיני.

נוחות נסיעה

הנוחות היתה הביקורת העיקרית שלנו כלפי סקודה ראפיד, והופתענו לגלות שבגרסת הספייסבק המצב טוב בהרבה. היא כבר לא נוקשה כל כך, ולא מעבירה זעזוע חד לאחר כל מהמורה. מצד שני, היא גם לא נוחה באופן מיוחד; השיבושים עדיין מורגשים, גם אם חלקם "מעוגלים" ומרוככים, המתלים עסוקים בנסיעה בין עירונית, ובאף מצב אין שיוט רגוע בקלאסה, כמו באחות הגדולה סקודה אוקטביה.

בידוד הרעשים טוב, בעיקר בכל מה שקשור לרעשי המנוע, אך רעשי כביש חודרים לתא הנוסעים.

מנוע ותיבת הילוכים

סקודה ראפיד ספייסבק מצוידת במנוע טורבו-בנזין בנפח 1,400 סמ"ק, עם הספק של 122 כוחות סוס. זהו מנוע מהדור הראשון של מנועי ה-TSI, מה שאומר שהכוח שלו מוחשי ומתפרץ, והביצועים מעולים - בעיקר כשלוחצים את הדוושה הימנית בנדיבות. התוצאה היא שהספייסבק היא מכונית מאוד זריזה, ביחס לכל מתחרה שהיא, אך מנגד יחידת ההנעה הזו לא מעודנת מספיק ולא נעימה לשימוש כמו המנוע שיש באוקטביה ובסיאט לאון.

זה בעיקר מורגש בנסיעה עירונית או פרברית, שם הספייסבק מאיצה בעצבנות בין הרמזורים, אך תיבת ההילוכים כפולת המצמדים לא פועלת באופן חלק לגמרי. התפרצות הכוח יחד עם ההתלבטות של התיבה בבחירת ההילוך יוצרת "בעיטה" קלה מדי פעם.

צריכת הדלק במהלך המבחן עמדה על 12.2 ק"מ לליטר, בנהיגה שכללה בעיקר שיוט בין עירוני.

התנהגות כביש

אמנם, סקודה ספייסבק היא מכונית שמיועדת לצעירים, אך התנהגות הכביש שלה לא תומכת ברעיון הזה. ההגה שלה מעורפל, רכינת המרכב בולטת והנטיה היא לתת היגוי, כך שקשה להפיק ממנה הנאה בעת הנהיגה. אלו שלא מחפשים ריגושים יאהבו את אחיזת הכביש הטובה ותחושת הבטחון.

סיכום

סקודה ספייסבק היא מכונית שבהחלט יכולה להתאים למשפחות צעירות. למשפחות - בגלל המרווח מאחור ותא המטען הנדיב, ולצעירים וצעירות - בגלל העיצוב, האבזור והביצועים הטובים. מנגד, לא מדובר במוצר איכותי ומלוטש מהסוג שאנחנו רגילים לפגוש בקונצרן פולקסווגן. במחיר שלה היא קרובה מדי למשפחתיות של ממש, כמו למשל מאזדה 3, ובעיקר לאחות מבית סיאט לאון - שאנחנו יכולים להצביע עליה כבחירה עדיפה במרבית הפרמטרים.


לדגמי סקודה בישראל - סקודה

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות