פולקסווגן CC - מבחן רכב

תמורת 250,000 שקל ניתן לקנות את פולקסווגן CC, האחות היוקרתית של פולקסווגן פאסאט, וזה סכום הגיוני בהתחשב בעובדה שהפאסאט עצמה עולה 220,000 בגרסה המאובזרת. התמורה למחיר הולמת: ה-CC נבדלת מאחותה בעיצוב החיצוני, וגם מרגישה יוקרתית ממנה בהיבטים אחרים. בכך נעסוק מיד. אבל תג המחיר ההגיוני לכשעצמו הוא גם הבעיה הגדולה ביותר של פולקסווגן CC, מכיוון שבסכום הזה ניתן לרכוש כמה מכוניות אטרקטיביות במיוחד: ב.מ.וו סדרה 3, מרצדס C קלאס, ביואיק לה קרוס, וולוו S60 ואודי A4. חתיכת כאב ראש, גם למכונית מוצלחת כמו ה-CC.

לעמוד הדגם בקטלוג iCar: פולקסווגן CC

פולקסווגן CC, טורבו בנזין 1.8, 160 כ"ס, החל מ- 249,900 שקל
יתרונות	חסרונות
עיצוב ייחודי	נוחות נסיעה עירונית
איבזור ואיכות תא הנוסעים	מרחב במושב האחורי
נסיעה בכביש בין עירוני	התנהגות כביש פחות טובה מהמתחרות

פולקסווגן CC. לא רק נראית יוקרתית / צילומים: עומר דוידי

זהו הדור השני של פולקסווגן CC. בפעם הראשונה שראינו אותה, בשנת 2008, זה היה ניסיון נוסף לתת מענה למרצדס CLS, המכונית שהמציאה את ז'אנר הסדאן-קופה. כיום זו מכונית בפני עצמה - ללא הכינוי "פאסאט" על הישבן, בתצורת קופה מעודנת הרבה יותר ועם 5 מקומות ישיבה ולא רק ארבעה. מכונית שבאמת רוצה להיות חלק מחבורת המנהלים היוקרתית.

העיצוב החיצוני סולידי כיום יותר מבעבר, ולטעמנו זהו העיצוב הנכון למכונית ממשפחת פולקסווגן. נקי, עם קווים רבועים, מאוד אלגנטי. מספיק מרשים כדי שידעו שלא הגעת לפגישה בסתם פולקסווגן ג'טה, אבל גם מספיק סולידי בכדי שהשכנים לא יתחילו לדבר. תא הנוסעים ממשיך את האווירה העניינית ולוקח את הפן היוקרתי של המכונית כמה שלבים קדימה: זה מתחיל מהעיצוב עם שילוב צבעים מרשים בין העור הבהיר לעץ הכהה, ממשיך לדיפונים המשובחים עם משטחי עור איכותיים בדלתות ועל הדשבורד, ומתגלה במלוא תפארתו במושבים המעולים. אלו ככל הנראה המושבים הטובים ביותר שפגשנו מזה זמן רב. הם גדולים ומרווחים אך גם אוחזים היטב את הגוף, נוחים מאוד ומתכווננים בקלות לתנוחת ישיבה טובה. תענוג.



למרות קו החלונות הגבוה, הנוסעים מלפנים יוכלו להנות משדה ראיה טוב מאוד. זה משהו שאי אפשר לומר על הנוסעים מאחור. קו החלונות הגבוה של ה-CC נחתך בחדות כלפי מעלה ומצמצם את כניסת האור לספסל האחורי, ויוצר תחושה קלה של קלסטרופוביה. גם המרווח לנוסעים מאחור לוקה בחסר: המרווח לרגליים מוגבל, ונוסע שלישי שישב באמצע יסבול ממנהרת הינע ענקית שעוברת בין רגליו. ביואיק לה קרוס, למשל, תהיה מרווחת הרבה יותר. תלונה אחרונה לגבי החלק האחורי מתייחסת לשדה הראיה לאחור - או בעצם להיעדרו המוחלט. ללא מצלמת רוורס כמעט בלתי אפשרי להחנות את הפולקסווגן הארוכה, וחיישני החניה ההיקפיים הם אביזר כמעט הכרחי במכונית שכזו.

אביזרים אחרים, הכרחיים פחות אבל מפנקים הרבה יותר, הופכים את פולקסווגן CC למקום שנעים מאוד לשהות בו. בין היתר ניתן למצוא ברכב מערכת שמע מעולה עם שליטה מההגה, חיבורי USB, מסך מגע ודיבורית בלוטות'; וכדאי לציין גם את בקרת האקלים המפוצלת, בלם היד החשמלי, כפתור ההתנעה, בקרת השיוט, המערכת להתראה על עייפות וכמובן שאסור לשכוח את המושבים המחוממים בריפוד עור. ובפולקסווגן כמו בפולקסווגן, הכל עובד פשוט, חכם, נוח ומזמין, מבלי להיגרר לגימיקים מצועצעים שניתן לפגוש במכוניות אחרות.



מתחילים לנסוע, וכבר במטרים הראשונים נרשמת אכזבה. נוחות הנסיעה פחות טובה מהצפוי, במיוחד בשטח עירוני. המתלים הנוקשים לא בולעים את המהמורות בעיר, שנתקעות ל-CC כמו עצם בגרון. זה אפילו פחות נוח מהפאסאט הרגילה, מכונית נוקשה בפני עצמה. אבל את הדיבידנד על הנוקשות קוצרת ה-CC בכבישים המהירים: שם היא מגלה יציבות שאין דומה לה, נצמדת בדבקות גם לכבישי רמת הגולן השבורים וממריאה במהירויות שלילה בכבישים מפותלים ורטובים בלי להניד עפעף. הצמיגים שלה נדבקים לאספלט ומגהצים אותו לחלוטין באופן שהרבה מכוניות יוקרה עדיין לא למדו לעשות. שאפו.

התחושה הנפלאה הזו מקבלת גיבוי על ידי ההגה, שבמפתיע שומר על משקל נכון ולא סובל מרכרוכיות יתר כך שניתן לשמור על הכיוון הרצוי גם במהירות גבוהה. בנוסף, המנוע ותיבת ההילוכים עובדים נהדר בכבישים הבין עירוניים. מנוע ה-TSI הותיק (1,800 סמ"ק, 160 כוחות סוס) מעניק זמינות כוח נהדרת לעקיפות, שומר על שקט מוחלט בשיוט ומספק ביצועים טובים מאוד כשהוא נדרש לכך. תיבת ה- DSG מתפקדת היטב במהירויות האלה, וניתן לשלוט עליה בקלות בעזרת המשוטים שמאחורי ההגה. אם המסר עדיין לא הובהר, אז נגיד אותו בקצרה: פולקסווגן CC היא קרוזרית כמעט מושלמת, מכונית שיוט ברמה הגבוהה ביותר, בת לוויה נפלאה למסעות בין יבשתיים. קלאסה אירופאית אמיתית.



בתוך העיר, לעומת זאת, השילוב בין המנוע לתיבת ההילוכים יכול היה להיות הרמוני יותר. בסמטאות התלולות של נצרת התבלבלה התיבה לא פעם והרעידה קלות את המכונית, ואילו במאוצי הרמזורים של ציר ז'בוטינסקי ברמת גן נדרשו למגדש הטורבו שניה או שתיים עד להתעוררות מלאה. התחושה היא של מכונית כבדה, לפחות עד שמתחילים לצבור קצב. בצד השני של המטבע, על הכבישים המפותלים שמאתגרים נהגים חובבי אדרנלין, הפאסאט גם כן לא הבריקה. האחיזה אמנם גבוהה בכל מזג אוויר ועל כל סוג של אספלט, אבל המכונית מנותקת מהנהג ולא מאפשרת לו להשתעשע כפי שיודעת לעשות ב.מ.וו סדרה 3.

בסופו של יום, פולקסווגן CC בהחלט מצליחה להצדיק תוספת מחיר של 30,000 שקל לעומת גרסאות הקצה של הפאסאט. היא יוקרתית ולא רק מאובזרת יותר, נראית מצוין ומעניקה לנהג הבינעירוני כמעט את כל מה שאפשר לבקש ממכונית. כבונוס ניתן לספר על צריכת דלק של 10.2 ק"מ לליטר, נתון טוב מאוד בכל קנה מידה. הבעיה שלה, כפי שציינו בפתיחה, היא המתחרות היוקרתיות. זה לא שה-CC של פולקסווגן נופלת מהן - לטעמנו היא יכולה להתמודד מולן בלי שמץ של רגשות נחיתות - אבל עבור הלקוח הממוצע ייתכן וסמל של פולקסווגן לא מצדיק תשלום של רבע מיליון שקל. הלקוחות הסולידיים, אלו שנוסעים כבר שנים רבות על דגמים ממשפחת הפאסאט, ימצאו ב-CC את השדרוג המתבקש. עבור יתר הלקוחות תידרש מידה רבה של אומץ בכדי לשלם עליה סכום שמספיק למכונית ממותג יוקרתי הרבה יותר.

לדגמי פולקסווגן בישראל - פולקסווגן