בודדות המכוניות שזכו למעמד דומה לזה של פולקסווגן גולף GTI. המכונית שטשטשה את ההבדל בין מכונית משפחתית למכונית ספורטיבית ממשיכה בשלה דור אחרי דור. עם אותו מבנה שמרני ויחידות הנעה חזקות, הגולף לא מחדשת אלא מחדדת בכל מספר שנים את הנוסחה המצליחה.
מתיחת הפנים שעבר הדור השביעי של ה-GTI מעניקה לגולף 10 כוחות סוס נוספים ושינויים קלים בתא הנוסעים. האם זה יהפוך אותה לאחת הטובות בקבוצה, או שהיא הופכת לאט לאט לעוד רמת גימור, כמו שקרה לה בדור השלישי והרביעי?
עיצוב
למרות שאפשר לזהות כבר במבט ראשון את הקשר שבין ה-GTI המקורית והנוכחית, אי אפשר להגיד שהעיצוב לא מוצלח. יש משהו מאוד אלגנטי בגולף הספורטיבית. הפס האדום והעדין, כונסי האוויר וה"זימים" שמכסים את פנסי הערפל - הכל מעניק לה "אפיל" ספורטיבי מבלי לצעוק יותר מדי. מאחורה האגזוזים הבולטים והדיפיוזר הגדול מחדדים את האווירה. נכון שחישוקי המגנזיום (18 אינצ') מרגישים קצת צנועים לרכב שכזה, אבל בסוף מתקבלת מכונית מאוד אלגנטית.
תא הנוסעים
אלגנטי, זאת ההגדרה המתאימה ביותר גם לתא הנוסעים. צריך להתייחס באופן מאוד ספקני לאמירה "מתיחת פנים", כי השינוי העיקרי (ולמעשה היחיד) שמצאנו היה מסך המולטימדיה. המסך ענק ומאוד נוח לתפעול. המעבר מכפתורים פיזיים לכפתורי טאצ' אולי לא מבריק, ובטח לא נוח לתפעול במהירויות שה-GTI מגיעה אליהן בקלות, אבל איכשהו זה לא הפריע יותר מדי במהלך המבחן.
המושבים עצמם גדולים ונוחים. בהתחשב בתפקיד הספורטיבי שלהם, הם אולי לא יהיו מספיק אוחזים לכולם. קשה להסביר איכות אבל אפשר להרגיש אותה. נכון שלא כל פלסטיק בגולף מתעלה על עצמו, אבל תא הנוסעים כמכלול נמצא ברמה אחת ממה שנהוג לקבל בקטגוריה. תרשו לנו רק להתעלם משלל הכפתורים המבלבלים על ההגה.
כמו בגרסה ה"פרווה" של הגולף, גם כאן נרשם שיפור באבזור וגם כאן השיפור לא משמעותי במיוחד. אולי הרכיב היחיד ששווה אזכור מיוחד היא בקרת שיוט אדפטיבית שהצטרפה לחבילה והופכת נסיעה מהירה ב-GTI למשהו שלא מצריך יותר מדי השגחה. בלימת חירום אוטונומית גם היא ראויה לאזכור.
המושבים האחוריים מרווחים לארבעה ולא ממש לחמישה. תא המטען קצת קטן מהמצופה. מעניין? בואו נעבור לחלק המעניין יותר.
נוחות נסיעה
החיבור בין מכונית משפחתית ומכונית ספורטיבית לא הצליח להביא לעולם הרבה מכוניות נוחות. מתנהגות, כן. חזקות, כן. אבל נוחות? לא ממש. האמת, יש אחת שמתבלטת, סיאט לאון קופרה, אבל היא מגיעה עם בולמים אדפטיביים אז זה לא פייר.
אולי זה הקלף החזק של הגולף, אבל זה קצת יותר מורכב. כשהמתלים של ה-GTI פוגשים מהמורה מזדמנת הם לא מסננים אותה, הם ממש לא מעלימים אותה, אבל הם מטפלים בה באופן שמוציא ממנה את העוקץ. עדיין יש פה נוקשות והמכונית יכולה לקפץ כשהמהמורות מתחילות להיערם, אבל האופן שבו היא מנטרלת את החלק הכואב שבמהמורות - יחד עם ריסון מרשים מאוד של המרכב - מעניקים לה את האקסטרא הנדרש ממכונית ספורטיבית.
בידוד הרעשים גם הוא טוב יותר מהמקובל בקבוצה, וטוב כמו שמצפים מגולף. מהירויות גבוהות נעלמות בחסות בידוד מוצלח של רעשי הרוח. הצמיגים הגדולים קצת חושפים את רעשי הכביש אבל לא באופן מוגזם.
מנוע ותיבת הילוכים
איזה כיף. לכבוד מתיחת הפנים הגולף זכתה בעוד עשרה כוחות סוס, שזה בדיוק מה שהיה לה לפני מתיחת הפנים בגרסת ה"ביצועים". ואיזה מנוע זה. כבר מסל"ד מאוד מאוד נמוך הוא מתחיל לדחוף את הרכב הלא ממש גדול קדימה, וממשיך עד לשיא ההספק. הליניאריות שלו לא באה על חשבון תחושות ויש לו מספיק כוח מתפרץ ותחושה מספקת מאוד של עוצמה.
אמנם, סיאט לאון קופרה מזכירה לנו שאותו מנוע יכול להוציא בקלות עוד 60 כוחות סוס, ושאותה שלדה יכולה לטפל בהם בלי בעיה, אבל כשנוהגים בגולף בפני עצמה - נהנים מביצועים נהדרים.
נקודת התורפה העיקרית של המנוע נמצאת דווקא בתחתית קשת הסל"ד. בתחילת הנסיעה יש תחושה עצבנית מדי והמכונית נוטה לקפוץ קדימה באופן פחות מרוסן. זה יכול להיות תוצר של כיול דוושה קצת רגיש מדי. בכל מקרה, יחד עם מערכת דימום מנוע בעצירה ו-Auto Hold, היציאה מהמקום ותחילת הנסיעה לא נעשות באופן אלגנטי מספיק.
תיבת ההילוכים הייתה יכולה להיות גם אחת הסיבות לקופצנות הזאת. מצד שני, בגרסה הנוכחית שלה היא העלימה כמעט את כל מחלות הילדות המוכרות שלה. כמעט אין רעידות במהירות נמוכה ואין דפיקות או בלבולים מיותרים במעבר בין הילוכים.
לסיכום, צריכת הדלק גם היא לא הייתה רעה, עם כ-9.8 ק"מ לליטר. ביחס לתנאי הנסיעה ולאופי הנהיגה שהרכב מעודד, הנתון בהחלט מכובד.
.jpg "פולקסווגן גולף GTI")
התנהגות כביש
פולקסווגן גולף GTI יושבת כבר לא מעט זמן על התפר הדק שבין מכונית ספורטיבית ושובבה לבין רכב GT מהיר לנסיעות ארוכות. כשהיא הגיעה לפני מספר שנים בדור השביעי, היא בהחלט הצליחה לרקוד באופן די מוצלח על שתי החתונות הללו.
מתיחת הפנים לא שינתה את העניין מהותית. ההתנהגות הבסיסית של ה-GTI נותרה מהנה עם העדפה די ברורה לנסיעות מהירות על כבישים ארוכים. בכביש המפותל הגולף חושפת התנהגות טובה אבל לא מגיעה לרמה של הטובות בקבוצה. החרטום שהרגיש מאוד קל לפני המתיחה, מרגיש קצת יותר סרבן בנכונות שלו להיכנס לפניות. זה לא קיצוני, ממש לא, אך הוא לא עושה את זה באותה חדווה שעושה את זה רנו מגאן ספורט או סיאט לאון קופרה. ההגה מרגיש כאילו מישהו שם גומי בינו לבין הגלגלים. הסיבוב שלו אמנם נותן משקל, אבל זה משקל קצת מלאכותי וההתנהגות שלו לא ליניארית. הקוטר שלו נפלא וכיף להחזיק אותו.
דווקא היציאה מהפניות מפתיעה, בעיקר מכיוון שהדיפרנציאל אלקטרוני. תחת כוח היא אולי לא מוצלחת כמו מכוניות עם דיפרנציאל מכאני, אבל היא מצליחה לטפל בעומס על צמד הגלגלים המניעים בצורה מספיק טובה, וכאן מגיעה עוד מילה טובה לשלדה הטובה ולאחיזה המרשימה. חבל שהיא לא משחררת זנב יותר בקלות ובכלל חבל שהיא לא קלילה יותר באופן שבו היא זורמת מסיבוב לסיבוב.
הבלמים אכזבו, אבל מצבם באמת לא היה מרשים מראש, אז קשה לנו להתייחס אליהם בנפרד ולתת להם ביקורת שתשקף את איכותם האמיתית.
סיכום
פולקסווגן גולף GTI נשארה אותה המכונית, פחות או יותר. היא לא הבחירה הראשונה למכונית לוהטת בכבישים מפותלים. בקטגוריה שלה יש ספורטיביות טובות ממנה משמעותית. ה-GTI שומרת על הכתר כשזה נוגע למכונית איכותית וחזקה שמסוגלת לתקל כביש מפותל, ולהמשיך אחר כך עוד 400 ק"מ של נהיגה מהירה.
האיכות של תא הנוסעים שלה נמצאת בליגה אחת מעל הקבוצה. נוחות הנסיעה בה, בעיקר במתווה מהיר, ארוך, מרשים ומפנק, ויחידת ההנעה טובה מספיק כדי לשרת כל צורך של כל נהג ממוצע.
אנחנו לא רואים אותה מוותרת בקלות על המקום הראשון בקטגוריה. היכולת להעניק יכולת יומיומית גבוהה כמעט כמו מוצרי הפרימיום בשוק, לצד היכולת לספק התנהגות דינאמית מהנה כמעט ברמה של הטובות בקבוצה, הופכת אותה לאחת המכוניות היותר נכונות בעבור רוב הנהגים.
לדגמי פולקסווגן בישראל -
פולקסווגן
למאמר זה התפרסמו 0 תגובות
