פולקסווגן גולף R היא הגרסה הקיצונית ביותר של המשפחתית הגרמנית. כל כך קיצונית, שה-GTI הספורטיבית פשוט לא נראית כמו הבסיס למכונה המופרעת שאוטוטו תקראו עליה. ל-R יש מנוע משודרג, מערכת מתלים מתקדמת, ואולי הפרמטר החשוב ביותר- הנעה כפולה. העניין הוא שבדרך להפוך ממכונית ספורטיבית חזקה לחצי מכונית מירוץ, הגולף R הייתה צריכה לעבור עוד אי-אלו שינויים אחרים, מהותיים יותר. איך הביצוע? תקראו ותבינו.
עיצוב
במבט ראשון, פולקסווגן גולף R לא ממש נראית כמו מכונית קצה קיצונית. בהמשך תוכלו להבחין בחישוקים העצומים (19" ברכב המבחן), בסוללת האגזוזים שנשלפת מהדיפיוזר האחורי, בתגי ה-R ובפגוש הקדמי המאסיבי. מבפנים יש כסאות ספורט מעולים ומעט כיתובים שמבדלים אותה מסתם גולף GTI. לדעת רבים, ה-R מאוד מרשימה וכוחנית, אך לדעתי האישית התוצאה לא מספיק אלגנטית ומזכירה קצת גולף משופרת שיצאה מסדנה במשולש. על כך גם יכולים להעיד שלל צעירים ששים אלי גז שניסו להזמין את המפלצת השחרחרה לרייס ברמזור הקרוב... וקיבלו בראש.
תא הנוסעים
קפיצה פנימה לתא הנוסעים משאיר אותנו קצת פחות נלהבים. יש הגה קטן ושטוח, מושבי ספורט אדירים והמון כיתובים של האות R ברחבי התא. קשה להגיד שמישהו עשה פה משהו חדש. זאת אותה הגברת, אותה האדרת ורק ההדפס שעליה השתנה מעט. נו שויין.
בכל מקרה, 4 מבוגרים יוכלו לשרוד ברכב זמן ארוך, כל זמן שהנהג לא יחליט להוכיח מה היכולות שלו. במידה וכן, עושה רושם שהנוסעים מאחור צפויים לקבל בחילה בקלות. דרך אגב, תא המטען הרגיש קצת יותר קטן מבגרסת ה- 1.2 טורבו. כנראה שזה לא מה שיגרום למישהו לוותר עליה.
נוחות נסיעה
אולי נוחות הנסיעה יכולה להיות סיבה לוותר על הגולף R? במכונית המבחן יש מערכת מתלים אקטיבית שמשנה את קשיחות הבולמים בהתאם למצב הנסיעה הנבחר (בתוספת תשלום סבירה). מצבי הנסיעה האפשריים הם: “אקו" – החסכוני (יחסית), “נורמל" – ככל שהגולף מסוגלת להיות כזאת, “קומפורט" – אז המתלים במצבם הנוח, ו"אינדיבידואל" – כלומר בחר בעצמך את כל אחד מהפרמטרים.
גם במצב הנוח המכונית לא ממש מצליחה להיות נוחה, אבל היא מצליחה להתמודד עם פסי האטה ומהמורות בינוניות באופן סביר. מצד שני, אי אפשר להתווכח עם מתלים בעלי מהלך יותר קצר מהחסד שמקבל ראש הממשלה אחרי הבחירות, ובכל פעם שהם מגיעים לסוף מהלכם הנוסעים חוטפים את זה היטב.
מצב הנורמאל סתם מיותר ומצב ה"אינדיבידואל" תלוי בכם. אבל יש עוד מצב אחד, "רייס" שמו, ורוצה לומר - “אל תתעסקו".
מעבר מכל מצב אחר למצב "Race” דומה למעבר מבוז'י הרצוג לקיבוצניק שמשרת בסיירת. מרכיכה ידידותית לגבר-גבר מחוספס שלא עושה חשבון לאף אחד. הטורים בסרק עולים, הסאונד הופך מחביב לאלוהי והמתלים מתקשחים והופכים מנמר מחמד לתנין שנשכח בכלוב תרנגולות. וכן, לאורך זמן זה כואב בגב.
מנוע ותיבת הילוכים
כואב בגב וגם בצוואר, כי מתחת למכסה המנוע מסתתרת יחידת הנעה שתאכיל חצץ גם מכוניות ספורט טהורות. איך נשמעים לכם שני ליטרים מוגדשים ו- 280 כ"ס? קשה לדעת, כי אם אתם לא מהצד של הכלה רביעיית האגזוזים תעלם מהר מאוד מטווח שמיעתכם.
תכלס, הנתון הרשמי מספר על 4.9 שניות ל-100 קמ"ש. בפועל אנחנו מדדנו קצת יותר מ-5 שניות הגיוניות וקרובות מאוד לנתון הרשמי.
כדי להגיע לתוצאה החביבה הזאת צריך להשתמש בבקרת השיגור, וכל עוד לא זומנתם למבחנים בנאס"א אתם בהחלט צריכים לנסות את הדבר הזה לפחות פעם אחת בחיים. קופצים למצב ספורט, מעבירים את בקרת האחיזה למצב "חצי פעיל", לוחצים ברגל שמאל על הברקס וברגל ימין על הגז, בכל הכוח.
ואז עוזבים את רגל שמאל.... למכונית לוקחת חצי שנייה להבין ש"זהו, עכשיו יוצאים”, אבל כשהיא יוצאת כל ארבעת הגלגלים נתפסים ברצפה והטון-שלוש-מאות שלה פשוט נזרקים קדימה בהיסטריה ששמורה למעריצות של להקות בנים.
נתון המומנט של הקופסא השחורה שבטעות עונה לשם "גולף" מספר על 38 קג"מ 1,800 סל"ד. בפועל מורגשת השהיית טורבו קלה עד 2,000 סל"ד לערך. אבל כשאנחנו מספרים על השהיית טורבו הכוונה היא שהמכונית הזאת מתקדמת "רק" בקצב ששמור לספורטיביות חמות. מרגע שהטורבו נכנס לפעולה המנוע פשוט שוכח שהוא הושתל ברכב כביש והתאוצה (בכל סל"ד ובכל שיפוע) פשוט מטמטמת.
במצב החסכוני, תאמינו או לא, ה-R מצליחה להיות די שפוייה, עם כ-12/11 ק"מ לליטר בנסיעה בין עירונית רגועה. בסופו של דבר מדדנו כ-7.2 ק"מ לליטר בנסיעת המבחן השערורייתית.
התנהגות כביש
פולקסווגן גולף R יודעת להתנהל ביום יום אבל אוהבת להגיע לכביש המפותל ולרמוס כל דבר שלא עונה לשם פורשה. ההגה מהיר בצורה מדהימה (2.1 סיבובים מנעילה לנעילה), הוא מדוייק מאוד ויש לו תחתית שטוחה שמקלה בסיבובים הדוקים. התגובות ללחיצה על דוושת התאוצה יותר מיידיות מתגובות של "שלום עכשיו" לבנייה בשטחים והאחיזה... האחיזה בקרקע תביך גם "נערי גבעות" מאוד נחושים. מערכת ההנעה הכפולה הופכת את ה-R למכונית מסלול לכל דבר ועניין. קשה, עד כמעט בלתי אפשרי, להביא את הגולף הקיצונית למגבלות האחיזה שלה, בטח שלא בכביש הציבורי. האחיזה יחד עם הדיוק מההגה גורמים ל-R להיות מכונית שכל חמור נהיה בה חתיכת נהג. לא משנה אם בלמת לתוך הפנייה מאוחר מדי או האצת הרבה לפני שצריך, היא מצידה תגחך מעט ותמשיך לאחוז את הכביש כאילו לא היית שם. אם יתפתח תת היגוי, הדיפרנציאל הקדמי המתקדם ינטרל אותו באלגנטיות.
היגוי יתר, צורת אובדן האחיזה החביבה על מרבית מביני העניין, הוא משהו שכדאי לנסות רק במסלול סגור או אם רמת המיומנות שלכם ממש גבוהה. כי כשעוברים את מגבלות האחיזה של ה-R היא שולפת את הזנב במהירות שחתול שולף ציפורניים ואז נדרשות ידיים מאוד מהירות על ההגה.
על פניו, הגולף R נשמעת כמו הפתרון המושלם לחובבי נהיגה, אבל צריך לצנן קצת את ההתלהבות (וגם את הבלמים המעולים). הבעיה של גרסת הקיצון הזאת היא לא באופן הביצוע. מהנדסי פולקסווגן באמת רקחו הפעם משהו יוצא דופן. הבעיה היא באופן בו אנחנו תופסים נהיגה ספורטיבית. כדי שמכונית תהפוך לכלי נשק לחידוד פניות נדרשות יותר מאחיזה גבוהה ומנוע גיבור. ה-X פקטור הוא אותה יכולת של מכוניות ספורט גדולות לדבר עם הנהג ולדווח לו על הנעשה בשלדה ובהגה. היכולת הזאת לצפות את התנהגות המכונית "על המגבלות" והתגובה הכירורגית לכל פקודה, ולו הקטנה ביותר, קצת מטושטשות ב-R. הפספוס הזה הופך אותה למכונית מסלול אדירה במדינה בלי מסלולים ועם כבישים ציבוריים עמוסים ברוכבי אופניים ומצלמות בטיחות. בטוח שאפשר לנצל את היכולות שלה אבל זה יהיה כנראה כרוך בביקור מזדמן בכלא.
גם חסרונן של מערכות בטיחות מתקדמות שקיימות כבר בסקודה פאביה קצת מאכזב, אבל במקרה הזה אנחנו יכולים להבין את היבואנית. הרי רק מטומטם יצליח לאבד אחיזה עם הרכב הזה, כך שאם הצלחת לעשות תאונה עם הרכב - הזה הבעיה היא לבטח לא הרכב.
סיכום
פולקסווגן גולף R מציעה יכולות הרבה יותר גבוהות מהממוצע של מכוניות ספורטיביות רגילות. מדובר במכונית שצריכה להתחרות מול מכוניות ספורט ולא מול גרסאות ספורטיביות של מכוניות משפחתיות. זה היתרון הגדול שלה, אך גם החיסרון - כי את מחיר הביצועים והיכולת משלמים בתחושות, ומשלמים גם בחשבון הבנק עם תוספת של כמעט 50% יותר מגולף GTI רגילה.
אבל למי שיש את הכסף ומחפש זאב בעור כבש, הגולף R היא הזאב בעור הסבתא. ולמי אמרתם שיש אוזניים גדולות?
לדגמי פולקסווגן בישראל -
פולקסווגן
למאמר זה התפרסמו 2 תגובות