פולקסווגן טיגואן - מבחן רכב

עיצוב

רכב המבחן שלנו לבש צבע לבן ומשעמם, ואי אפשר לומר עליו שהוא מסובב ראשים ברחוב. מי שטרח להסתכל עליו ניסה בעצם לקרוא את המדבקות הפרסומיות של היבואן בירכתי הרכב. למרות זאת ולעניות דעתי, מתיחת הפנים של 2012 שיפרה את מראהו של הג'יפון הגרמני. במבט ראשון הצדודית של הטיגואן, עם הפרופיל העגלגל והפלסטיקה השחורה מסביב לבתי הגלגלים, מזכירה לי "ג'יפ חיפושית". תמיד ידעתי שיש לי דמיון מפותח. פולקסווגן התקינו לא מעט משטחי פלסטיק שחורים לצורך המראה התכליתי ואולי גם במטרה לשמור על דפנות המתכת של הטיגואן. לפעמים זה לא עניין פשוט לרדת מהמדרכה של בית הקפה. החישוקים הקלים בקוטר 16 אינץ' אינם נאים במיוחד אך הם משתלבים היטב בעיצוב. הטיגואן הוא בסך הכל ג'יפון נאה למדי אבל לא מרשים במיוחד.

תא הנוסעים

"מטפסים" אל מושב הנהג של הטיגואן, מתרשמים מטריקת הדלת האיכותית ואז פוגשים סביבת נהג פולקסווגנית טיפוסית וצפויה. הישיבה גבוהה ושלטת, כיאה לג'יפון עירוני. שני צבירי מחוונים גדולים ועגולים נמצאים מול עיני הנהג. עיצוב הקונסולה המרכזית ופתחי האוורור העגולים הובאו ישירות מאגף המסחריות של פולקסווגן. החומרים איכותיים ולא שמענו קרקושים מיותרים, למרות שרכב המבחן גמע יותר מ-23 אלף ק"מ. אין פינוקים מיוחדים בגזרת האבזור ויש לא מעט כפתורים "ריקים", כאלו שמשמשים הכנה לאבזור בגרסאות יקרות יותר. ברכב המבחן הותקנה מערכת מולטימדיה אופציונאלית בהתקנה מקומית. ממשק המשתמש היה זהה למערכת שפגשנו ברכב מבחן של קיה כמה שבועות לפני כן. חבל שאיכות השמע לא הייתה מספיק טובה, ככל הנראה תודות לרמקולים לא איכותיים (אהמ, ברור שעברנו על כל הגדרות השמע). המרחב הפנימי משביע רצון מלפנים ומאחור ולשני מבוגרים לא תהיה בעיה להעביר נסיעה ארוכה. מבוגר שלישי לא ירגיש בנוח. המושב האחורי הפונקציונאלי מתפצל, נע קדימה ואחורה על מסילה ומאפשר גישה לתא המטען בזמן הנסיעה. ממש מצוין. מאחורי הדלת האחורית המאסיבית נמצא תא מטען בנפח מרשים של 470 ליטר. החיסרון שלו הוא שרצפת התא גבוהה עקב הימצאותו של גלגל חלופי מלא מתחת לשטיח.

נוחות נסיעה

על הכביש, הטיגואן מעניק איכות נסיעה טובה מאוד. שלא כמו רבים ממתחריו, מערכת המתלים מכוילת לפשרה טובה בין רכות לבין ריסון, בלי להיכנס למלכודת של רכות יתר. בכבישים עירוניים הטיגואן מסנן היטב את תחלואי האספלט ורק בורות משמעותיים יוציאו זעקה מבולמי הזעזועים. מחוץ לעיר, יכולת ריסון המהמורות במהירויות בינעירוניות מצוינת ואין אפקט של נדנוד לאחר מעבר על אספלט לא מושלם. צמיגי כביש עם דופן גבוהה (חתך 65) תורמים לנוחות הנסיעה של הטיגואן. רעשי רוח מופיעים רק מעל 110 קמ"ש ורעשי הכביש מסוננים היטב עם כמויות של חומרי בידוד שפולקסווגן שפכו בכל מקום. כנראה שמצאנו איך הם הגיעו למשקל של טון וחצי. למרות יחידת הכוח המצוינת, איכות הנסיעה היא התכונה המרשימה ביותר של הטיגואן.

מנוע ותיבת הילוכים

מתחת למכסה המנוע של הטיגואן נמצא מנוע מוגדש מסדרת TSI בנפח 1.4 ליטר ו-150 כ"ס. בגרסה זו של הטיגואן המנוע משודך לתיבת DSG כפולת מצמדים עם שישה הילוכים. משחררים את כפתור בלם היד החשמלי ויוצאים לדרך. על הכביש, מנוע ה-TSI גמיש והוא מושך היטב מתחת ל-2000 סל"ד ועד 6500 סל"ד. גם במקרה של הטיגואן, בדומה לשילובים שונים של המנועים והתיבות הללו בקונצרן פולקסווגן, שילוב המנוע ותיבת ההילוכים הוא מצוין ומזיז את ה-1.5 טונות של הטיגואן באופן משביע רצון, הרבה מעבר לצורך של רוב הנהגים. בתנועה איטית בפקקים, שילובו של ההילוך הראשון היה מעט אלים אבל לא באופן ששונה משמעותית מגרסאות אחרות של תיבות רובוטיות כפולות מצמדים. הטיגואן מגיע עם מערכת "עצור וסע" שמתפקדת היטב, למרות שנראה שבעת כניסת המערכת לפעולה המזגן עובד חלקית אך לפחות הוא אינו כבה לחלוטין.

צריכת הדלק במבחן התובעני לא ממש היטיבה עם הכינוי "Blue Motion" של גרסת המבחן: מחשב הדרך דיווח על 9.5 ק"מ לליטר בעוד המדידה המסורתית בתחנת הדלק הראתה 8 ק"מ לליטר. בנסיעה מתונה יותר ניתן להגיע לצריכה טובה יותר ועם מיכל בנפח 64 ליטרים ניתן להגיע לטווח נסיעה מכובד בין התדלוקים.

התנהגות כביש ושטח

אז איך בעצם קשור היישוב לטיגואן? לבנות ולאכלס כל כך הרבה בניינים ביישוב כה קטן, בלי להרחיב את תשתית התעבורה, גורם לפקקים מהגיהינום. פקקים גורמים לאנשים לחפש את דרכי המילוט האלטרנטיביות. "ציר הזבל" ו"שביל המוביל" הם רק חלק משבילים לא סלולים שהכניסה אליהם מומלצת אם יש לך רכב כבישטח או אם ממש לא אכפת לך מרכב הליסינג. עם מרווח גחון סביר של 20 ס"מ על הנייר, הטיגואן יכול לספק יכולת צליחת שבילי עפר ודרכי מפלט לפקקים לנוהג בו. וזה יתרון משמעותי על פני כל רכב פרטי. אותם צמיגים בחתך גבוה שתרמו לנוחות הנסיעה, מאפשרים לנהוג בשבילי עפר בלי לחשוש לגורלם של החישוקים והצמיגים. נחמד מאוד.

בחזרה לכביש, לטיגואן יש אביזר שימוש שנקרא הגה. למה אביזר שימוש? כי הוא לא מערב מספיק את הנהג במה שקורה שם על הכביש ובמה שעושים שני הגלגלים הקדמיים בזמן הנסיעה. בנהיגה עירונית ההגה קל מדי אך מערכת הסרבוטרוניק דואגת שמשקלו הופך כבד יותר מחוץ לעיר, עם עליית המהירות. אפשר לחיות עם זה, אבל אל תצפו לאיכויות נהיגה דינאמיות מסעירות. הצמיגי גבוהי החתך נכנעים ראשונים במגבלות האחיזה בסיבובים מפותלים ונוצר תת היגוי צפוי ונשלט. למרות ההגה, התנהגות הכביש לא רעה. הבלמים עוצמתיים ומספקים יכולת בלימה מצוינת, למרות תחושת דוושה מעט ספוגית ברכב המבחן.

סיכום

אם נתחיל מהסוף, אז פולקסווגן טיגואן יודע לעשות את העבודה היטב: הוא מצליח לשלב בין יכולות כביש טובות לבין טבילת צמיגים בשבילים רכים והוא מאפשר להוביל משפחה על ילדיה ועל עגלותיה. למרות מבצעים מזדמנים שמביאים אותו אפילו לסביבות ה-160,000 שקל, מחיר המחירון שלו עומד על 180,000 שקל - יקר ביחס לג'יפונים מתחרים. בשביל להכתיר אותו בין הג'יפונים הטובים בקטגוריה, לא קל להצדיק הפרש שמגיע אפילו ל-30 אלף שקל ביחס לגרסאות הבסיס של קיה ספורטאז', יונדאי iX35, מאזדה CX5 וטויוטה ראב 4 (לפני הנחות ומבצעים כלשהם). פולקסווגן טיגואן הוא ג'יפון עירוני מצוין שמחירו הגבוה עומד לו לרועץ.


לדגמי פולקסווגן בישראל - פולקסווגן

למאמר זה התפרסמו 7 תגובות