בזמן שאנחנו ליקקנו את פצעי מלחמת יום הכיפורים, השתוללנו בהופעות של כוורת ונהגנו לשארם על חיפושית, סיטרואן דה-שבו וקונטסה, ברחבי העולם כבר התגלגלו מכוניות עם הכיתוב "פולקסווגן פאסאט" על דלת תא המטען. כבר למעלה מ-40 שנה שהמותג "פאסאט" צועד לצידו של המותג "פולקסווגן", ובעצם מהווה סוג של גושפנקא ליומרת האיכות של הקונצרן הגרמני.
לא פשוט לייצר מכונית שהיא דור שמיני לשושלת כזו. יצרניות רכב עלולות מדי פעם לפשל או לפספס עם דגמים מסוימים, אבל זה לא מתקבל על הדעת כשמדובר במותג כמו הפאסאט. אי לכך ובהתאם לזאת, התייצבנו מלאי סקרנות למפגש עם פולקסווגן פאסאט החדשה - ויצאנו לבדוק במה היא שונה מקודמתה וכיצד היא משתלבת במארג הכוחות שבין אודי, פולקסווגן וסקודה.
עיצוב
פולקסווגן פאסאט, כמו תמיד, נראית שמרנית, סולידית ואלגנטית. לאף אחד אין כוונה לסטות מהערכים האלו, אך הפאסאט החדשה מצליחה להתאים את המראה שלה לסביבה הנוכחית בכבישים. פסי הרוחב על הגריל מקנים תחושה של מכונית רחבה, והקוים הרבועים בפרופיל ומאחור הולמים את הסגנון המתבקש. זאת כנראה התמונה שהיינו בוחרים לשים באנציקלופדיית המכוניות ליד הערך "מכונית מנהלים".
תא הנוסעים
גם כאן אין חידושים מסעירים, אלא שמרנות נקיה ועדינה. פסי הרוחב הכסופים נכנסו פנימה, השתלבו עם פתחי המיזוג ומסגרת השעון האנלוגי, ויצרו מראה שהוא שילוב בין "קלאסי" ל"היי-טקי". עיצוב שמתאים למשרד עורכי דין, למשל.
דיפונים שחורים ונעימים למגע מפוזרים ברחבי תא הנוסעים, אם כי במקומות רבים מצאנו פלסטיקה קשיחה מדי - שמתאימה אולי לגולף, אבל פחות נפוצה בסביבת המחירים של הפאסאט.
שפע של תאי אחסון, רובם עם סגירה רכה ונעימה, מקיפים את הנהג: בין המושבים יש תא גדול עם משענת יד, זוג מחזיקי כוסות ומאפרה עם שקע מצת.
כמעט כרגיל לאחרונה, אנחנו מוצאים את עצמנו מתבוננים במפרט האבזור הארוך, ומחפשים לשווא את עזרי הבטיחות המתקדמים. היצרנית מציעה את הרכב עם שפע של מערכות ניטור, בקרה והתראה, אך ככמעט אף אחת מהן לא מצאה את דרכה לישראל.
רק כמעט. כי מערכת אחת, מיוחדת ומאוד יעילה, קיימת בכל הגרסאות של הפאסאט. מערך של מצלמות היקפיות מעובד על ידי מחשב ומציג "תמונת על" של הרכב, כאילו צולם ממסוק. הצילום הזה מאפשר תמרון מאוד נוח בכל מקום שמידותיו של הרכב מאפשרות להיכנס אליו, וגם מסוגל להציג כל מצלמה בנפרד כדי לצפות במדרכה שליד או ברכב שמאחור.
מעבר לזה, רשימת האבזור בפאסאט כוללת את כל הארסנל הרגיל. בגרסת ה-Comfort ישנו מפרט כמעט מלא הכולל בקרת שיוט, בקרת אקלים, מסך מולטימדיה, מראות עם קיפול חשמלי ועוד. בגרסת ה-Premium יש בנוסף כסאות משודרגים (הרחבה בהמשך), פנסי לד וגם תא מטען שנפתח בהושטת רגל - שימושי במיוחד כשמגיעים לרכב עם ידיים עמוסות. תא המטען עצמו גדול מאוד, אך המבנה שלו עמוק ולא מאוד נגיש.
תנוחת הישיבה היתה לנו מעט משונה בדקות הראשונות, שכן ציפינו מהכסא להתכוונן לגובה נמוך יותר. כשמצאנו את הזווית המתאימה, נהנינו ממושבים משוכללים במיוחד (בגרסת ה-Premium): מרופדי עור, מתכווננים חשמלית עם זכרונות, ומצוידים בחימום, קירור ואפילו מסאז'. לטעמנו הכסא עצמו קשה מדי.
במושב האחורי יש מרווח מצוין לשני נוסעים, בעיקר בסעיף המרווח לרגליים - אך גם המרווח לראש בסדר גמור. דלתות גדולות מקלות על הכניסה, אך הן כבדות מאוד (במטרה ליצור את תחושת ה"איכות בטריקת דלת"), והילדים שנסעו איתנו התקשו להתמודד עם משקלן. המושב עצמו מותאם לשני נוסעים, ואילו באמצע ישנו כסא קטן הרבה יותר וגם תעלת הינע גדולה. יציאות המיזוג מאחור מאפשרות גם שליטה על הטמפרטורה.
נוחות נסיעה
כמו שאפשר לצפות מפולקסווגן פאסאט, מערכת המתלים כאן קשה ומאוד "גרמנית" באופיה. זה אומר שאם נתקלתם בבור ביוב, פס האטה או סתם חריץ באספלט, המתלה יעביר שדר ברור לנוסעים - לא תוכלו להתעלם מכך שהכביש משובש - אך המסר יעבור בצורה מעודנת יחסית, לא "מתרסקת" ולא "מטלטלת", והרכב יחזור מיד ליציבות מרוסנת ונינוחה.
אם תבדקו אותה על פני כל שיבוש בנפרד, אולי תחליטו שהפאסאט פחות נוחה לכם ממכוניות אמריקאיות רכות - אך בסוף הנסיעה בפולקסווגן תוכלו לסכם את החוויה ולהגיד שמדובר במכונית עם נוחות גבוהה.
כל זה בעיר. ברגע שעולים לכבישים מהירים, נוחות הנסיעה הופכת מ"טובה מאוד" ל"מעולה". הפאסאט יציבה, מרוסנת ושלווה, ומאפשרת לגמוע מרחקים מבלי להתעייף. גם בידוד הרעשים טוב מאוד.
מנוע ותיבת הילוכים
את מנוע ה-1.4 ליטר של הפאסאט כבר פגשנו בהשקה של סקודה סופרב, ויצאנו שבעי רצון. את הפאסאט הפעם קיבלנו עם מנוע 1.8 ליטר שמייצר 180 כ"ס, ומעניק ביצועים טובים בהרבה. ביציאה מהמקום, אחרי השהיית טורבו רגעית, מתקבל המון כוח שמאפשר לנסוע מהר אפילו בלחיצה עדינה, או לברוח לאופנועני המשטרה תחת רגל כבדה. אופי הפעולה של המנוע הזה חלק, ליניארי ונעים. כמקובל במנועי ה-TSI, הוא גם שקט מאוד.
בתנאים בהם דורשים ביצועים, או סתם משייטים במהירות גבוהה, תיבת ה-DSG פועלת מצוין. הבעיות מתחילות בתנועה עירונית או בפקקים. במצבים האלו, הפאסאט מפעילה הרבה מערכות עזר בו זמנית - אולי קצת יותר מדי, כפי שכבר כתבנו בעבר. ביציאה מהמקום נדרשת מערכת ה"עצור וסע" להתניע את הרכב, בלם היד החשמלי (שמחזיק את הרכב בעמידה) צריך להרפות מאחיזתו, תיבת ההילוכים הרובוטית צריכה לשלב הילוך ולאחר זמן קצר גם מגדש הטורבו נכנס לפעולה. כל השילוב הזה יוצר השהיה מוחשית בזינוק, ואם לא ליטפתם את הגז בעדינות מספקת - תרגישו גם בחבטה קלה.
בנסיעה משולבת מדדנו לפאסאט צריכת דלק של כ-10 ק"מ לליטר. בשיוט רגוע אפשר לשפר את הנתון הזה ב-20-30% בקלות.
התנהגות כביש
אם עוד לא הבהרנו את זה - אז הפאסאט היא מכונית סולידית, שלא מנסה לייצר ריגושים. מצד שני, מדובר במכונית עם רמת ביצוע גבוהה. התוצאה, על הכביש המתפתל, היא התנהגות כביש מאוד בטוחה, מאוד "מחוברת ומגובשת", ואפילו קצת מהנה. אחיזת הכביש של הפאסאט מצוינת, בזכות המתלים ההדוקים, והיא נוסכת בטחון בנהג ומאפשרת יצירת קצב גבוה מאוד. ההגה אמנם לא מתקשר והיא בטח לא מאלו שמכשכשות בזנבן, אך הנהג מרגיש מאוד מחובר לנעשה מתחת לגלגלים.
סיכום
פולקסווגן פאסאט, גם בדור השמיני שלה, לא מתפתה ולא הולכת אחרי עדר החידושים של המתחרות: היא לא מציגה עיצוב יוצא דופן (כמו פורד מונדיאו החדשה), לא מלהיבה בהתנהגות כביש ספורטיבית (כמו מאזדה 6) וגם לא חמושה ביחידת הנעה דרמטית (כמו שברולט מאליבו).
היא פשוט עושה את אותם דברים כמו תמיד, רק בצורה טובה יותר: היא מרווחת ונוחה, מאובזרת ומתקדמת, חזקה ובטוחה. פולקסווגן פאסאט, גם אחרי יותר מ-40 שנה, היא מכונית סולידית, שמרנית ומאוד אלגנטית ואיכותית. מכונית מנהלים קלאסית.
לדגמי פולקסווגן בישראל -
פולקסווגן
למאמר זה התפרסמו 4 תגובות