יש משהו קצת מוזר ברכב רטרו-שיק שמגיע לשוק שלא מכיר את המקור. את פיאט 500 המקורית עוד זוכרים כאן בני ה-50 ומעלה, את החיפושית של פולקסווגן כולם יזהו מקילומטרים, וג'יפ רנגלר אף פעם לא הלך לשום מקום. את פורד ברונקו, לעומתם, מכירים בעיקר האמריקאים. בישראל הוא מעולם לא נמכר.
נספר בקצרה כי הברונקו ההוא נולד באמצע שנות ה-60, כמענה לבוגרי המלחמות שחיפשו את תחושת החופש והשחרור, ומצאו אותה בפסטיבלים של וודסטוק, בפורד מוסטנג - וגם בג'יפ המתחרה, שבאותן שנים עדיין לא נקרא רנגלר. בפורד רצו להצעיר את קו הדגמים ולרענן את המותג, ופיתחו - לצידה של המוסטנג - גם רכב שטח שיקח את הצעירים אל החופש והמרחבים.
50 ומשהו שנה מאוחר יותר, בפורד מזהים שיש להם נכס בלתי ממומש. בעוד המתחרים מג'יפ מוכרים מאות אלפי רנגלרים בשנה, אצל פורד נותרו רק הזכרונות. אבל אם המוסטנג ממשיכה לחיות ולהתחדש שנה אחרי שנה, אז למה שהברונקו לא יחזור אלינו גם?
וכך, ביום בהיר אחד בקיץ של 2020, הציגה פורד לעולם את הדור החדש של הברונקו, עם מרכב קצר או ארוך, עיצוב קשוח במיוחד, גג מתפרק, גלגל חלופי תלוי מאחור, שלדת סולם חסונה ומתחרה אחד ויחיד במרכז הכוונת: הרנגלר של ג'יפ. שנה וחצי מאוחר יותר, הגיע תורנו ללכלך את גלגליו של הברונקו בקצת בוץ ולבדוק מה הוא שווה.
הברונקו נראה פשוט מטריף. תשאלו את אינספור הנהגים שפתחו לידינו חלון ברמזור, את תלמידי התיכון ששלפו טלפונים כדי לצלם, את הילדים שיצאו מהגן ואמרו "אבא, זאת מפלצת!".
קצת קשה לזהות פה את הרטרו למי שלא מכיר את הברונקו המקורי, אבל אם תביטו בתמונה שלו - תבינו מיד על מה אנחנו מדברים. הפנסים העגולים הם אולי סמל הרטרו האולטימטיבי, וכאן יש להם מסגרת לד עדינה שממשיכה אל כיתוב שם הדגם שמוצב לרוחב הגריל. סמל פורד? יש אחד קטן מאחור, ותו לא.
הפרופורציות של הברונקו מושלמות עם קווים רבועים ומימד גובה מרשים. ידיות הדלתות מאסיביות, בתי הגלגלים מדויקים ולא מוגזמים, הפגושים עשויים ברזל ובכל אחד מהם נעוצות שתי טבעות גדולות, ועל מכסה המנוע ישנן שתי ידיות נוספות - עם משקל נשיאה מירבי של קצת פחות מ-70 ק"ג לכל אחת מהן. את הבופאלו שצדתם תשימו בבגאז'.
אגב, הברונקו הופך חתיך אפילו יותר כשמפרקים את הגג. בשל מזג האוויר החורפי בימי המבחן ויתרנו על התענוג הזה, אך כמה דקות של עבודה יסדרו לכם חוויית שמים פתוחים כמעט מלאה. את חלקו הקדמי של הגג ניתן גם לאחסן בתא המטען; החלק האחורי גדול יותר ויצטרך להישאר בבית. גם הדלתות ניתנות לפירוק, מבלי לוותר על מראות הצד; את השמשה הקדמית, לעומת זאת, לא ניתן להשכיב כמו במתחרה.
מבפנים הוא לא פחות מרשים, עם שילוב כמעט מושלם בין האופי הקשוח לבין המודרניות המתבקשת. יש כאן ידיות אחיזה מאסיביות (אם כי המיקום של ידיות הצד מעט נמוך מדי), יש כיתוב "ברונקו" שמרוח לרוחב הדשבורד, יש גלגלות מאסיביות וכפתורים גדולים ומצופי גומי שניתן לתפעל גם כשעוטים כפפות עבות, ויש שדה ראיה לגמרי סביר למרות החלון הקטן יחסית. החומרים כאן קשוחים, כמצופה. על הצד המודרני אחראיים בעיקר צמד המסכים הגדולים. מיד נרחיב על מה שהם יודעים לעשות.
תא הנוסעים
הכניסה לברונקו דורשת טיפוס, כמובן. המושב גדול ונוח למדי, כאשר ישנו גם מדרס לרגל שמאל - שלא קיים אצל הרנגלר המתחרה. מסך המולטימדיה גדול מאוד ("12) וברור, והוא מציע גם קישוריות אלחוטית למכשירי אנדרואיד ואפל. את הפעולות העיקריות של מערכת השמע ואת כל פעולות המיזוג ניתן לבצע מכפתורים פיזיים גדולים. נהדר. עם זאת, לפחות במקרה אחד נתקע המסך ולא חזר לפעולה סדירה עד לדימום הרכב.
בלוח המחוונים גם כן יש שפע של מידע המוצג על גבי מסך דיגיטלי בגודל "8, אך הרזולוציה כאן פחות מרשימה והגרפיקה לא תמיד נוחה לקריאה. נציין לשלילה את מד הסל"ד הדיגיטלי שמציע עמודה אנכית נעה, ואת תצוגות השטח (למשל, מצב ההנעה הכפולה או נעילות הדיפרנציאלים) שמופיעות בקטן מאוד.
רשימת האבזור נדיבה למדי, וזהה בשלוש הגרסאות. המפרט כולל בין היתר תאורת לד מלאה, כניסה והנעה ללא מפתח עם הנעה בשלט רחוק, חימום (עוצמתי במיוחד) למושבים הקדמיים ולגלגל ההגה, מצלמות היקפיות עם תצוגת מבט על, חיישני חניה היקפיים ומערכת שמע מצוינת עם 10 רמקולים מתוצרת B&O.
בתחום הבטיחות מציע הברונקו גם כן מפרט עשיר, הכולל 6 כריות אוויר, בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל, בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטיה מנתיב, ניטור שטחים מתים במראות הצד, התרעת תנועה חוצה, מערכת לסיוע בהתחמקות מפני התנגשות, התרעת עייפות ואורות גבוהים אוטומטיים.
נציין כי הנדסת האנוש לא מושלמת: את כפתורי החלונות בחרו בפורד למקם בין המושבים הקדמיים, מתג בלם החניה מתחבא משמאל להגה והרחק למטה, וכך גם כפתור האורות. מילא.
מלבד האביזרים הרגילים, מציע הברונקו עוד לא מעט פיצ'רים יעודיים לחובבי השטח. למשל? מעל הדשבורד ישנו שקע לחיבור אביזרים כמו מעמד יעודי לסלולארי או מצלמת גו-פרו, ומאחוריו יש שקע כפול לטעינה; ברחבי הרכב הונח חיווט לטובת התקנת אביזרים, למשל תאורת גג או מקרר בתא המטען, ובחלק הפנימי של התקרה ישנם כפתורים יעודיים לשליטה באספקת החשמל לאותם אביזרים. הברונקו יודע גם להאיר את הסביבה במצב חניה, עם תאורת לד לבנה שבוקעת מיחידות התאורה מלפנים ומאחור וגם ממראות הצד; את שתי הפינות של הפגוש הקדמי ניתן לפרק באמצעות ידית ראצ'ט יעודית שמסופקת עם הרכב, ואת הרצפה ניתן לשטוף הודות לפתחי ניקוז יעודיים.
סביבת הנהג מציעה לא מעט תאי אחסון גדולים, אך בדלתות ישנן רשתות לפריטים דקים כמו מפות, למשל. המושב האחורי מציע מרווח בהחלט טוב, אך גב המושב עלול להיות זקוף למדי. ילדים? הם ללא ספק יצטרכו עזרה בטיפוס לתוך הברונקו הגבוה. מאחור ישנם שקעי טעינה רבים, אך אין פתחי מיזוג.
תא המטען נפתח בשני שלבים: ראשית יש לפתוח הצידה את הדלת התחתונה והגדולה עם הגלגל שתלוי עליה, ורק לאחר מכן ניתן לפתוח את השמשה האחורית כלפי מעלה. פתיחה חלקית של השמשה נוסח לנדקרוזר לא מתאפשרת כאן.
נוחות נסיעה
פורד ברונקו מבוסס למעשה על פלטפורמת הטנדר פורד ריינג'ר, עם שלדת סולם וסרן חי מאחור, בעוד מלפנים הוא נהנה ממתלים עצמאיים. אלו מספקים לנוסעים איכות חיים יחסית גבוהה על הכביש, בהשוואה למקובל במפלצות שטח יעודיות מסוגו. ספיגת השיבושים בעיר לא אידיאלית, אבל אין כאן נדנוד או חבטות יוצאות דופן. עם זאת, בסביבה העירונית התמרון מעט מורכב עקב המימדים הגדולים וההגה הכבד. המצלמות המעולות והחיישנים ההיקפיים בהחלט מסייעים.
גם מחוץ לעיר הברונקו נותר נינוח למדי, ולא נוטה לנדנוד יתר על כבישים גליים. עם זאת, מימד הגובה הנדיב וצמיגי השטח הקשוחים גורמים לו לנוע בחוסר נוחות במפגש עם רוחות צד. סעו בזהירות.
בידוד הרעשים הוא נקודת תורפה בולטת של הברונקו. רעשי כביש חודרים בשל צמיגי השטח היעודיים, ורעשי רוח נכנסים פנימה בגלל האווירודינאמיקה הבעייתיית ובגלל הגג הפריק. אגב, דרך אותם חלקי גג פריקים חדרו לתוך הרכב מעט מים במנהרת שטיפה.
מנוע ותיבת הילוכים
הברונקו מגיע לישראל עם המנוע החזק מבין האופציות שמציעה היצרנית. מדובר במנוע V6 טורבו-בנזין בנפח 2.7 ליטרים, עם הספק של 330 כ"ס ומומנט של 57.4 קג"מ. למרות משקל עצמי של כמעט שני טונות וחצי, המנוע הזה מזניק את הברונקו בקצב לא רע בכלל.
הוא מסוגל להיות מהיר מאוד בין רמזורים, לעקוף בקלות ולטפס בעליות ממושכות ללא מאמץ, כאשר מה שמגביל את הקצב זו בדרך כלל אחיזת הכביש או רמת הרעש. זה לא מנוע מעודן במיוחד: הצליל קצת דיזלי, לא בשרני כמו במנועי V6 אחרים וגם אופן הפעולה שלו לא ליניארי ואלגנטי. אבל כוח יש כאן, ובשפע.
התיבה היא אוטומטית עם 10 הילוכים - קצת הרבה מדי, לטעמנו. המעבר התכוף בין ההילוכים יוצר לעיתים תחושה קצת נוירוטית. החלפה ידנית של ההילוכים מתאפשרת באמצעות כפתור קטן על הבורר, לא הפתרון הכי נוח.
צריכת דלק? יש, ברוך השם. 7.5 ק"מ לליטר מדדנו בנהיגה שפויה על הכביש. אחרי נסיעת השטח הנתון התדרדר עד ל-5 ק"מ לליטר. מנוע דיזל הוא אופציה מתבקשת כאן.
התנהגות כביש
ביחס לרוב רכבי הפנאי שנעים על כבישי העולם, התנהגות הכביש של הברונקו לא מוצלחת במיוחד. האחיזה מסתיימת בשלב מוקדם, הרכינה מוחשית והתחושות מעורפלות. אך ביחס לרכבי שטח קשוחים, מדובר דווקא ביכולות לא רעות: ניתן לנהוג בברונקו מהר יחסית ולהרגיש בטוח, ההגה לא רע והגלגלים פונים בדרך כלל לאן שהנהג מכוון אותם. ותודה למתלים הנפרדים מלפנים.
שטח
אחרי שהשחתנו כמעט 1,300 מילים על כל מה שמסביב, הגיע הזמן להפשיל שרוולים ולגשת לתכל'ס. נפתח עם דפי הנתונים, לפני שאלו מתלכלכים בבוץ: הברונקו שלנו התייצב למבחן בגרסת ה"באדלנדס" הקשוחה, שמיועדת לשטחים טכניים. היצרנית לא מפרסמת את נתוני מרווח הגחון וזוויות המרכב, אך אלו עושות רושם מצוין. הברונקו שלנו נועל צמיגי שטח מבית BF Goodrich בקוטר 33 אינץ', ונהנה מנעילות דיפרנציאל מלפנים ומאחור. יש לו גם מוט מייצב מתנתק, הילוך כוח כמובן ועוד כמה מערכות מסקרנות שנרחיב עליהן מיד.
ראשית, הצמיגים. כן, אנחנו יודעים שלגרסת הווילדטראק (שדווקא מיועדת לשבילים) מהירים יש צמיגי "35, ויודעים גם שבחו"ל ניתן להזמין את הברונקו עם צמיגים כאלו גם בבאדלנדס. ידועה לנו גם העובדה שמכורי השיפורים יגדילו את הצמיגים אפילו יותר, אבל גם הצמיגים הסטנדרטיים של הברונקו מעניקים לו יכולות נפלאות. הם אוחזים היטב בקרקע, גדולים מספיק וממוקמים היטב כדי לטפס בנוחות על סלעים ומכשולים אחרים.
על שבילים מהירים מספק הברונקו נוחות מצוינת, הודות למערכת המתלים הסלחנית. אין כאן נדנודים שיובילו לסגירת מתלה קולנית אחרי בורות בשטח, אין גם קופצנות יתרה. נהדר.
מהלך המתלה נדיב, בעיקר מאחור, ומצמצם משמעותית את החשש מהצלבת גלגלים. ניתוק המוט המייצב מפצה בהחלט על המהלך המוגבל משהו של המתלה הקדמי, ומאפשר לברונקו לנעוץ גלגלים בקרקע כמעט בכל מצב. הצלבות? גם זה קורה, אבל צמד נעילות הדיפרנציאל יטפלו היטב גם במצבים כאלו. ומה שיפה זה שכל המערכות האלו מופעלות בקלות ובמהירות משורת כפתורים שממוקמת בראש הדשבורד, ונכנסות לפעולה מיד ובכל מצב. גם בתנועה.
מערכת יחודית נוספת מאפשרת לנעול את הגלגל הפנימי בסיבוב, כמו בטרקטורים, ובכך מצמצמת משמעותית את רדיוס הסיבוב בשטח. עניין שיכול להיות קריטי במקומות מסוימים.
זה ממשיך עם מערכת לנהיגה "בדוושה אחת", שמאפשרת להימנע משימוש בדוושת הבלם ומעניקה יכולת זחילה ועצירה עם דוושת הגז בלבד. דורש הסתגלות.
וכמובן, יש את המבנה החסון של הרכב, עם שלדת הסולם, מרווח הגחון הנדיב (שאין לנו מושג מהו כאן, אך בוויילדטראק הוא מגיע ל-29 ס"מ) והזוויות המצוינות, שמאפשרות לתקל כמעט כל מכשול בקלות.
האמת היא שהכל קורה כאן באמת בקלות. לא צריך להיות נהג מיומן כדי להוביל את הברונקו בשטח, אפילו לא צריך לדעת מה זה נעילת דיפרנציאל. בורר מצבי הנהיגה, בשם GOAT, מצריך רק בחירה של סוג הקרקע - ומשם הוא מתאים לבד את פעולת המערכות השונות.
ובמובן מסוים, שהוא אולי קצת פלצני או מיושן, הנהיגה בברונקו קלה מדי. זה, אגב, גם מה שאמרנו על הדיפנדר החדש. בניגוד לרכבי שטח מהעבר, ואפילו בניגוד לרנגלר המצוין, הברונקו משדר לנהג שהוא יסתדר היטב גם בלעדיו. זו ללא ספק תכונה שתועיל לנהגים רבים, אך היא גם עלולה לאכזב נהגים אחרים.
סיכום
פורד ברונקו הוא לא רכב חף מחסרונות. אפשר להתלונן על צריכת הדלק, על תיבת ההילוכים, על בידוד הרעשים או על נוחות הנסיעה. כל זה יכול להיות מוצדק, אבל זה ממש לא משנה את השורה התחתונה של המבחן הזה: מדובר באחד מהרכבים הטובים ביותר שיצאו ממפעלי פורד בשנים האחרונות, אולי גם אי פעם.
נדיר לפגוש רכב שמשרת בצורה כל כך שלמה, מדויקת ומקצועית את המטרה שלשמה הוא נועד - העבירות בשטח - וזאת מבלי לפשל באופן מהותי בתחומים אחרים. הברונקו החדש הוא חיית שטח אמיתית, פנינה נדירה שתיזכר גם שנים רבות לאחר שהייצור יסתיים.
לדגמי פורד בישראל - פורד
פורסם לראשונה ב- 20.01.22
למאמר זה התפרסמו 2 תגובות