פורד ברונקו ראפטור - מבחן רכב

שינויים נוספים כוללים סבכה עם כיתוב שם היצרנית במקום שם הדגם (גרסה יחידה של הברונקו לעשות זאת), פתחי אוורור במכסה המנוע ובכנפיים הקדמיות, יחידות תאורת יום כתומות, פגוש קדמי אגרסיבי יותר ומיגון ייעודי לגחון.

תא הנוסעים

השינויים בסביבת הנהג כוללים לוח מחוונים דיגיטלי מלא ("12) שמאפשר מגוון תצוגות והוא קריא וברור משמעותית מהצג הצנוע ("8) בגרסאות הרגילות. יש גם שילוב צבע כתום לחגורות הבטיחות, לתפרים ולחלק מהגימורים שיוצרים תחושה איכותית יותר וגם תורמים לאווירת אקשן.

על ההגה פס מרכוז בחלקו העליון ומנופי שליטה ידנית בהילוכים מאחוריו, סידור נוח בהרבה מהמתגים הצנועים על בורר ההילוכים בגרסה הרגילה. השדרוג העיקרי הוא למושב הנהג שמציע נוחות ותמיכה טובים משמעותית, כמתבקש מהייעוד, מה שמקל על האפשרות לנהוג בשתי רגליים (ימין לגז, שמאל לברקס), כמתבקש בנהיגת שטח מהירה.

מסך המגע המרכזי ("12) נותר ללא שינוי והוא איכותי ונוח לרבות מערכת מצלמות היקפיות משובחת ואנחנו גם אוהבים את סוללת המתגים בחלק העליון של הדש בורד (לנעילות דיפרנציאלים, ניתוק מוט מייצב ובקרת יציבות) וצמד שקעי USB המוצבים שם לטובת חיבור למצלמת דרך למשל.

מערך הבטיחות כולל בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת.

גם הרכיבים שאנחנו פחות אוהבים בברונקו הרגיל נמצאים כאן, למשל חוגה המשלבת מתגים לבחירת מצב הנעה עם מצבי נהיגה, או את מתגי פתיחת החלונות וכיוון המראות ליד משענת היד. לא ממש נוח לתפעול. היעדר של ידיות אחיזה על קורה A מקשה כאן, עוד יותר מבגרסאות הרגילות, על הטיפוס לקבינה. עוד נציין שכמו בדגמים האחרים גם כאן שדה הראיה לפנים מוגבל בגלל עיצוב מכסה המנוע ומיקום המראות, המיועדות לאפשר הסרת דלתות מבלי להידרש להתקנת מראות זמניות ועוד יותר מכך לאחור בגלל הגלגל הרזרבי הגדול משמעותית המוצב על דלת תא המטען.

מרחב המחיה ליושבים מאחור טוב למדי, והם גם זוכים לצמד שקעי USB ייעודיים ושקע חשמל "אמיתי" (220V), אבל לא לפתחי מיזוג נפרדים. תא המטען יכיל בקלות את כל ציוד המחנאות הנדרש ללילה בשטח.

יחידת הנעה

המנוע כאן הוא V6 כפול מגדשים בנפח 3.0 ליטר המפיק 400 כ"ס, 70 כ"ס יותר מאשר בגרסאות הרגילות. המשך שרשרת ההנעה נותר ללא שינוי עם תיבת 10 הילוכים אוטומטית ותיבת העברה עם הנעה אחורית לכביש יבש או כפולה עם העברת כוח אוטומטית לפנים לנסיעה בכביש רטוב. הביצועים טובים במעט מהברונקו הרגיל והוא גם מפיק צליל ערב משמעותית הודות לסעפת פליטה אקטיבית. אבל צריכת הדלק גבוהה במעט מזו הגבוהה ממילא של הדגם הרגיל עם 5 ק"מ לליטר בממוצע המבחן המאומץ.

עוד נציין לפרק הכביש כי מד הדציבלים של רעשי הדרך והרוח גבוה כל כך עד שהוא שמקשה אפילו על ביצוע שיחת טלפון במהירות שיוט חוקית.

נוחות, התנהגות ויכולת שטח

השדרוג המשמעותי הוא למערך המתלים העיקרי והוא שונה לחלוטין מזה של הברונקו הרגיל. עם זרועות מתלה מחוזקות וארוכות יותר מלפנים, סרן מחוזק מאחור (דנה 50 לעומת 44) המאפשרים גם מפסקי סרנים מורחבים משמעותית (ב-16 ס"מ מלפנים ו-17 ס"מ מאחור) מהווילדטראק. מהלכי המתלה ארוכים יותר מהבדלנדס המוגדר כגרסה ייעודית לשטח טכני (ב-10.8 ס"מ מלפנים ו-9.6 ס"מ מאחור) ובדומה לו יש ניתוק למוט המייצב מלפנים (שאין בווילדטראק).

המתלים עצמם נתמכים על ידי בולמי זעזועים אדפטיביים של פוקס ("3.1 אדפטיביים) עם מיכל חנקן לטובת עמידות גם בעומסים גבוהים. שינויים אלו יחד עם צמיגי הענק מביאים לשיפור משמעותי בזווית הגישה (47.2, 4+), הנטישה גדולה ב-3.5 מעלות (40.5, 3.5+) ולמרווח הגחון (33.2 ס"מ, 4+).

הנגזרת של השינויים הדרמטיים האלו היא יכולת עבירות יוצאת דופן, כזו שמאפשרת לו להתמודד בקלות גם עם אתגרי עבירות קיצוניים, מהסוג השמור לרכבי שטח שעברו מסכת שיפורים קיצונית שתמנע מהם לעבור (בצורה חוקית לפחות) את מבחן הרישוי השנתי. מבחינה זו הוא מקבל בקלות את התואר רכב השטח עם יכולת העבירות הגבוה ביותר שניתן לרכוש כמו שהוא מהיצרן. אבל מה שמרשים עוד יותר היא היכולת להתמודד בשילוב של תוואי שטח מאתגר ומהירות גבוהה, והיא לא פחות ממהפנטת, הדבר הקרוב ביותר לרכבי מירוץ ייעודיים המתחרים בדקאר למשל.

שילוב מצב "באחה" בבורר הנהיגה מחדד את תגובות המנוע ותיבת ההילוכים באופן כזה שמייתר את הצורך בתפעול ידני. הוא גם משנה את כיול בקרת היציבות כך שתאפשר בדיוק את המידה הנדרשת להחלקות אחוריים הנדרשות בנהיגת שבילים מהירה ומתערבת ממש רגע לפני הספין המביך. הבלמים גדולים יותר (336-350 מ"מ לפנים-אחור לעומת 308-311) ומערכת ה-ABS כמעט ולא מתערבת במצב "באחה" באופן שמאפשר קיצור משמעותי של מרחקי הבלימה על שבילי כורכר והמון ביטחון לנהג.

אבל גולת הכותרת היא ללא ספק מערכת המתלים, שפשוט מעלימה באדישות חריצים, בורות או שביל זרוע אבנים, בנינוחות כאילו מדובר בשיוט על כביש החוף. העדות המרשימה ביותר ליכולת שלו לכסות תוואי שטח מאתגר במהירות גבוהה יותר מכל רכב שטח אחר הייתה העובדה שאת מסלול המבחן המדברי הוא ביצע בדיוק במחצית מהזמן שזה לקח לנו עם גרסת הבסיס של הברונקו.

סיכום

בשונה ממרבית המכוניות הנבחנות כאן, גם אלו האיכותיות והיקרות, את ימי המבחן לפורד ברונקו ראפטור לא נשכח עוד זמן רב. שכן הוא הפגין יכולות שטח גבוהות בהרבה מכל רכב שטח אחר בייצור סדרתי בו נהגנו, הן בקטעי עבירות טכניים, בעיקר בנהיגת שבילים מהירה ועם טונות של הנאה למי שיזכה לשבת מאחורי ההגה שלו. מבחינה זו פורד הצליחה להביא לכביש הציבורי את הדבר הקרוב ביותר לרכב ייעודי למרוצי שטח, לא פחות ואולי אפילו יותר מההצלחה של פורשה להציע ב-911 GT3 יכולות של גרסת המסלול הייעודית.

נכון שרוב הלקוחות לא ינצלו עשירית מהיכולת שלו, אבל זה גם המצב אצל מרבית הבעלים של דגמי הקצה של פרארי, מקלארן, למבורגיני ופורשה. ונכון שצריכת הדלק מופרזת, שכמות הרעש בשיוט בינעירוני תזכיר לכם את ההאמר מהמילואים ושמציאת חניה תהיה קשה במיוחד. אם אתם מחפשים רק פוזה של רכב שטח אמיתי, או מעוניינים ברכב שטח לטיולים משפחתיים תחסכו את הכסף ותרכשו את אחת הגרסאות האחרות של הברונקו. אבל אם אתם רוצים את רכב השטח הטוב ביותר שניתן לרכוש, ויש לכם 775 אלף שקל פנויים לכך, הברונקו ראפטור ישאיר לכל דבר אחר לאכול את האבק שלו.

פורסם לראשונה ב- 10.03.23

למאמר זה התפרסמו 8 תגובות