פורד פוקוס - מבחן רכב ארוך טווח

לפרק הסיכום של המבחן - לחץ כאן

מבחן? לרכב בן 4 שנים? כבר אי אפשר להשיג היום מכוניות חדשות ב-iCar? ומי בכלל יישב לקרוא מבחן על הרכב שהשכן מכר לפני שנתיים? ובכן, ידידיי, לפעמים הדברים הפשוטים והיומיומיים הם גם הדברים שבאמת חשובים. בשביל לכתוב מבחן שיהיה אטרקטיבי וצבעוני, אנחנו לוקחים לסיבוב מרצדס C63 AMG. בשביל לייצר עבורכם מידע שימושי, לקחנו למבחן את אחת המשפחתיות הנפוצות בישראל - פורד פוקוס - ויצאנו לראות כיצד היא מתמודדת עם קשיי היומיום.


באופן לא מפתיע, הנתונים מצביעים על כך שנפח המכירות של רכבי יד-שנייה בישראל גדול פי 5 מזה של הרכבים החדשים. הפער רק מתעצם כשזוכרים כי למעלה מ-70% ממכירות הרכבים החדשים בישראל מתבצעות בעסקאות ענק מול ציי הרכב. אם כן, הסיכוי שתרכשו לעצמכם פורד פוקוס יד שניה גדול לאין ערוך מהאפשרות שתקרעו את הניילונים של פורד פוקוס חדשה ביציאה מהסוכנות, ולכן גם השיקולים ברכישת המכונית צריכים להתעדכן בהתאם.

          
פורד פוקוס. יותר קל לפרק לה את הסמל מאשר את הטאסה / צילומים: נועם ריין

את מכונית המבחן, פורד פוקוס סדאן בגרסת 1.6 אוטומט הנפוצה, קיבלנו לפני חצי שנה בדיוק, לאחר שהמכונית סיימה שירות של 4 שנים בחברת היי-טק גדולה. על השעון היו בסה"כ 78,000 ק"מ, רכב חדש במושגי ליסינג. זו אולי הסיבה למשך השירות הארוך יחסית שעברה הפוקוס שלנו בתפקידה הקודם. עם הרכישה, נלקחה המכונית לבדיקה ממוחשבת במכון "קומפיוטסט", בדיקה שהראתה כי המכונית במצב מצוין - ללא תאונות וליקויים מכאניים כלשהם. בצער רב נפרדנו מהדלקן, נעלנו רביעיית צמיגי אליאנס חדשים (מאחרוני הסטים שיוצרו למכוניות פרטיות), נכנסנו לכיוון פרונט, ויצאנו לדרך.

על אף גילה המתקדם במונחי עולם הרכב, הפוקוס מצליחה לשמור על מראה מכובד ואלגנטי. העיצוב אולי איננו פורץ דרך ונועז כפי שהיה הדור הראשון של פורד פוקוס, אך הוא בהחלט מצליח לשמור על עדכניות. במבט ראשון היא נראית רחבה וגדולה יותר מכפי שהיא, וגם בחניה הקבועה, בין ניסאן טידה ליונדאי i30, היא מצליחה להתבלט. מכונית המבחן מתהדרת בצבע טוניק מטאלי, שזה למעשה תכלת בשפה שיווקית. הולם.

עם הכניסה לתא הנוסעים וסגירת הדלת המוצקה, משתררת בחלל הרכב שתיקה רועמת. צבע השחור הקודר אשר שולט לחלוטין בחלל הרכב משרה אווירה רצינית ומכובדת, אשר עד מהרה מתחלפת בתחושה מעט מעיקה. בהחלט לא היינו מתנגדים לכמה דיפונים בהירים אשר יוסיפו קצת אור בעיניים. מאידך, אנחנו בהחלט מתנגדים לריפודי הפיג'מה העיראקית המפוספסים אשר עוטים מושבי הפוקוס שלאחר מתיחת הפנים מ-2008.

איכות החומרים בקוקפיט ראויה לציון, והיא לא נופלת מזו של המתחרות מגרמניה. גם לאחר 4 שנים וחצי מיום העלייה על הכביש, לא נשמעים קרקושים מיותרים, וחלקי הפלסטיק מפגינים עמידות ומוצקות. מספר צקצוקים מטרידים מגיעים בכל זאת מכיוונם של דיפוני הפלסטיק על קורה A, אשר פורקו ככל הנראה לטובת התקנת מערכת האזעקה. רפיון מסוים מורגש גם בידית בורר ההילוכים, אשר מרגישה זולה למגע. מישהו בפורד הבין כנראה שלא יהיו הרבה רוכשים לגרסה האוטומטית מחוץ לישראל, וההשקעה בהתאם. נחזור לכך בהמשך.

הישיבה אל מול ההגה נוחה למדי, ובסיס המושב הרחב מספק תמיכה נאותה. עם זאת, גבוהי קומה יתקשו להגיע לתנוחה רצויה, ובנהיגה ארוכה תורגש עייפות, כל עוד לא הושגה זווית המושב האופטימאלית. היושבים מאחור ייהנו אף הם ממרווח נדיב, והספסל השטוח יספק נוחות סבירה גם לשלושה נוסעים בוגרים. הכניסה לרכב והיציאה ממנו מתבצעות בקלילות, וזהו יתרון גדול עבור מי שצריך גישה נוחה לכיסאות תינוק. גם תא המטען גדול ומרווח, ופתח ההטענה הרחב מקל על השימוש בו.

          
איכות החומרים מצויינת, גם לאחר למעלה מ-4 שנים על הכביש

אחרי כל זה, הגיע הזמן סוף סוף להניע. כבר ביציאה מהחניה, מורגשת כבדות משמעותית של הפוקוס, תחושה שתלווה אותנו לכל אורך המבחן. כמעט 1300 ק"ג על 100 כ"ס, זהו פשוט יחס לא הוגן. בנסיעה עירונית מתורגם המשקל העודף ליציאה מהוססת מהמקום, ונדרשת לחיצה בריאה על דוושת המצערת בכדי לשמור על קצב התקדמות סביר. כמובן שיש לכך מחיר - לכל אורך תקופת המבחן הצביע מחשב הדרך על צריכת דלק של 7-8 ק"מ לליטר בנסיעה עירונית, ובמצבים מסוימים אף גרוע מכך. בהחלט לא במקום. אגב, בפורד לא פוטר אף מהנדס בעקבות התאמת המנוע החלש לרכב הכבד: באירופה משווקת הפוקוס עם מנוע 1.6 מתקדם המנפק 115 כ"ס, אך זה משודך לתיבה ידנית בלבד- וזו, כידוע, אינה קורצת לנהגי ארץ הקודש.

את מחדלי מע"צ והרשויות המקומיות סופגת הפוקוס ברכות נאה יחסית, ושיבושים רבים יוחלקו מבלי שתזכו לדעת על דבר קיומם. זו עדיין איננה רמת הנוחות המצוינת של רנו מגאן, למשל, אך השיכוך בפוקוס טוב לאין ערוך מזה שמספקת האחות לפלטפורמה, מאזדה 3. דווקא מחוץ לעיר נלקחות מהפוקוס חלק מהמחמאות, ועל כביש החוף המצולק ניכרת תזזיתיות לא רצויה במעבר על טלאי האספלט. בכבישים גליים מצליחה הפוקוס לשמור על ריסון טוב מאוד, ובסך הכול רמת הנוחות משביעת רצון.

ככל שמגבירים את המהירות, חולשת המנוע הופכת שולית. מהרגע בו מופיע מספר תלת ספרתי על השעון, מייצרת הפוקוס תנועה מהירה שוטפת ללא כל קושי. ההילוך הרביעי הארוך מציב אותנו על 2,500 סל"ד לא מאוד גבוהים ב-100 קמ"ש, וסיבובי המנוע הרגועים מביאים לצריכת דלק טובה מאוד: 12-13 ק"מ לליטר בשיוט בין עירוני. גם עם טיפוס המחוג במעלה הקמ"שים, לא נשמעות תלונות ממקום משכנה של יחידת הכח. תלונות לא יישמעו גם בתוך תא הנוסעים, ואפילו אם לזאטוט מאחור תיגמר הבמבה - קרוב לוודאי שהתלונות לא תישמענה, שכן במהירות בין עירוניות מייצרת הפוקוס שאון ניכר של רוח וצמיגים, ברמה מטרידה כמעט. ייתכן ולקקופוניה תורמים גם הצמיגים הלא מאוד משובחים שנועלת מכונית המבחן, אך רעש כזה הינו מוגזם בכל קנה מידה. כך או אחרת, סיבוב קטן על גלגלת הווליום של מערכת השמע המקורית והמצוינת ישלח זריקת מרץ ל-6 הרמקולים, שבשילוב כוחותיהם יוכלו לגבור גם על הסירנות שבעקבותיכם.

כשממשיכים על הכביש המהיר ומאתגרים את הפוקוס בעליות מתונות, מבינים שישנה כאן נקודת תורפה מהותית לא פחות מהספק המנוע. תיבת ההילוכים, בת 4 יחסי ההעברה, ממהרת להעלות הילוך בכל מצב אפשרי, ומגיעה מהר מאוד להילוך הרביעי הארוך והלא אפקטיבי. מאידך, כשמבינים את אופיו של הגיר - ניתן בקלות לגבור על העדר הכוח של המנוע. שימוש מושכל במצב הטיפטרוניק ובחירה בהילוכים המתאימים לתוואי הדרך יאפשרו ניצול מיטבי של 100 הסוסים, והפוקוס האנמית תמצא עצמה לפתע שועטת במעלה הקסטל ללא כל רגשי נחיתות.

מי שלא מכיר את הפוקוס, עלול להיות מופתע לרעה מיכולות הבלימה - בכל זאת, 1300 ק"ג אינם ממהרים להיעצר, ולא בלמי התוף הארכאיים הנמצאים מאחור יהיו אלו שישכנעו את הפוקוס לבלום בנחישות. אך כמו בהאצה, כך גם בהאטה - תיבת ההילוכים, באופן מרגיז למדי, שומרת על ההילוך הגבוה גם בעת הבלימה ובכך מקשה על פעולת המעצורים. גם כאן, שימוש נבון במצב הטיפטרוניק יוביל לשיפור ניכר ביכולות.

אם זמנכם בידיכם, ויצר ההרפתקנות בוער בקרבכם, תוכלו לוותר על מבחן הקסטל המסורתי ולעלות ירושלימה מדרך 395 המתחילה סמוך לצומת שמשון, ומסתיימת בקרבת בית החולים הדסה עין כרם. שם, בין הרים וגבעות, תסביר לכם הפוקוס למה היא המשפחתית הנמכרת ביותר באירופה. טויוטה קורולה אולי זריזה ממנה, ורנו מגאן אולי נוחה יותר - אך בכביש המתפתל, אין לפוקוס אח ורע בקבוצת המשפחתיות. ההגה האלקטרו-הידראולי ניחן במשקל נכון ומדויק בכל מהירות שהיא, ומעביר לנהג אינפורמציה ברמה שכמעט שכחנו שקיימת כיום. המתלים, שסיפקו רכות נינוחה בתוך העיר, מתגלים כאן כקשוחים ומרוסנים בדיוק במידה הרצויה. זוויות הגלגול נשארות שטוחות ומדודות גם בכניסה לעקומות חדות, והפוקוס נשארת שלווה ורגועה גם לאחר רצף עיקולים מהיר - כל זאת, על אף הצמיגים הבינוניים שנעלה מכונית המבחן. בטחון, זוהי מילת המפתח. גם נהגים לא מנוסים ירגישו בבית מאחורי ההגה של פורד פוקוס. מעטות המכוניות המשפחתיות אשר בסיומו של קטע כביש שכזה יגרמו לך לרצות ולעשות בחזרה את הדרך, ואם אפשר אז גם עוד פעם או פעמיים. כזאת היא הפוקוס.

ההיגוי המדויק והשלדה המצוינת משרים בטחון גם בהתנהלות יומיומית. פתאום כניסה לכיכר עם דוושת מצערת לחוצה יכולה להיות מהנה למדי, וסטייה פתאומית מנתיב אינה מלווה בהחלקה מדאיגה. אך בטחון איננו בטיחות, ובסעיף זה מכונית המבחן מעט מאכזבת. הפוקוס, בגרסת ציי הרכב שברשותנו, מצוידת רק ב-2 כריות אוויר, ונעדרת מערכת בקרת יציבות אלקטרונית. אנשי היבואן החליטו לוותר על אבזור הבטיחות לשם השגת מחיר תחרותי, וחבל שכך נעשה. עם זאת, חצי שנה לאחר תחילת שיווק הדגם בישראל (הווה אומר, מעט לאחר תחילת השנה הקלנדרית 2006) זכו כל דגמי הפוקוס ב-6 כריות אוויר, ועם ציוד הבטיחות המלא זכתה המכונית ב-5 כוכבי בטיחות במבחן הריסוק של EuroNCAP. במתיחת הפנים שנעשתה בשנת 2008, קיבלה הפוקוס גם מערכת בקרת יציבות מתבקשת. מוטב מאוחר.

בימים אלו סוגרת הפוקוס חצי שנה ו-10,000 ק"מ תחת ידינו, וזה הזמן לסכם את התובנות שלרוב לא מגיעים אליהן במבחן דרכים קונבנציונאלי. צריכת הדלק, שנמדדה עשרות פעמים בתנאי נסיעה מגוונים, מצביעה על מגמה ברורה: בנסיעה עירונית הפוקוס מגלה חיבה מוגזמת לנוזל היקר, אך בכבישים בין עירוניים מתייצב מחשב הדרך על נתון קבוע והגיוני של 12-13 ק"מ לליטר.

בסעיף האמינות לא נצברו חוויות רבות במהלך 6 החודשים, וטוב שכך. גם המעט שבכל זאת קרה, לא זעזע את אמות הסיפים בחדרי המערכת של iCar. בימים שלאחר הרכישה, העירה מערכת האזעקה את השכנים מדי לילה. מתקין האזעקות הסמוך סירב לטפל במערכת, בטענה שהיא מורכבת ודורשת התחברות למחשב הרכב. במוסך המורשה זיהו מיד את מקור הבעיה: חברת הליסינג ממנה רכשנו את מכונית המבחן לא טיפלה בה במוסכים המורשים, וכך נחסך מהפוקוס עדכון תוכנה מסוים. התחברות למחשב במוסך עלתה לנו 350 שקל, וגזלה מאיתנו שעה וחצי שלאחריה חזרה השכונה לישון בנחת. המסקנה החשובה אותה לקחנו עימנו היא שמכונית מודרנית כבר לא מסתפקת בהחלפת שמנים ופילטרים על מוסך המדרכה שממול בצהרי יום שישי, ושישנו צורך אמיתי בביקורת תקופתית במוסך המורשה. ביקור נוסף במוסך התרחש בשל צופר ששבק חיים - תקלה שהתגלתה נדירה, לאור העובדה שמכונאי פורד כלל לא ידע היכן ממוקם מנגנון הצופר. גם כאן יצאנו בנזק סביר של 240 שקל. עוד הוחלפו 2 נורות ראשיות - האחת במוסך המורשה, בעלות של 40 שקל, והשנייה הוחלפה על אם הדרך באישון ליל. 15 דקות קצרות של עבודה בתנאי תאורה גרועים, בהדרכת ספר הרכב המפורט, מעידות על ידידותה של הפוקוס לנהג הממוצע, אשר עם מעט חוש טכני יוכל לבצע גם פעולות תחזוקה מורכבות יותר.

אם כן, בחצי השנה האחרונה נפלה בחלקנו הזכות לנסוע בחברתה של אחת מהמשפחתיות היותר טובות שיש לשוק הישראלי להציע, גם כמכונית יד שנייה. המבחר הגדול הקיים בחברות הליסינג מאפשר למצוא, במאמץ לא גדול, פורד פוקוס שמורה במצב טוב - שיכולה להתגלות כקניה משתלמת, בכמעט חצי מהמחיר בו היא נמכרת כחדשה. גם כיום, כמעט 5 שנים לאחר השקת הדור הנוכחי, אין בנמצא מכוניות משפחתיות שניתן להגיד עליהן בבטחה כי הן טובות בהרבה מפורד פוקוס. במהלך החודשים הקרובים, בהם תצבור הפוקוס שלנו קילומטרים וניסיון חיים, אנו נמשיך ונעביר אליכם את החוויות רשמים אודות הדרך בה מתמודדת פורד פוקוס עם תלאות היומיום.

פורד פוקוס 2006, 1.6 ליטר, אוטומטית, TREND
יתרונות	חסרונות
התנהגות כביש מעולה	מנוע חלש, שאינו מותאם למשקל הרכב
נוחות מצויינת ומרווח רב	צריכת דלק גבוהה בנסיעה עירונית
בטיחות טובה בדגמים המצויידים ב-6 כ"א	תיבה הנוטה להעלות הילוכים ללא צורך
איכות חומרים והרכבה	רעשי רוח וצמיגים החודרים לתא הנוסעים

_________________________________________________________

פורד פוקוס - תעודת גמר / 18.5.2011

שנה חלפה מאז נכתב הפרק הראשון של המבחן על הפוקוס. בשנה הזו הספיקה המכונית לצבור קצת יותר מ-20,000 ק"מ תחת ידיהם של נהגים שונים. כיום, עומד הספידומטר על 110,000 ק"מ, נתון הדומה לממוצע הנסועה הארצי עבור מכוניות משפחתיות. לפני שאנו נפרדים לשלום מהמכונית אשר שירתה אותנו נאמנה בשנה וחצי האחרונות, הגיע הזמן לסכם את כל המידע שהצטבר אצלנו במהלך תקופת המבחן.

צריכת הדלק שנמדדה בחצי השנה הראשונה נשארה דומה גם בתקופה שלאחריה. בתוך העיר המשיכה הפוקוס ללגום כמויות מופרזות מהנוזל שהלך והתייקר, ובכבישים בין עירוניים נשמרה צריכה סבירה של כ-12 ק"מ לליטר. עד כאן, אין הפתעות.

2,000 ק"מ לאחר חתימת הפרק הראשון של המבחן, הוכנסה המכונית לטיפול 90,000 במוסך המורשה. על פי הוראות היצרן, הטיפול כולל החלפת שמן מנוע, מסנן שמן, נוזל בלמים, מסנן אוויר ומסנן למערכת המיזוג. עלות החלפים בטיפול עמדה על 600 שקל, ונוספו לכך 462 שקל בגין העבודה. בנוסף, הוחלפו במסגרת הטיפול רפידות בלמים קדמיות, נורית לוחית רישוי וזוג מגבים בעלות של 641 שקל. בסך הכל, נפרדנו באותו יום מ-1,703 שקל שהושארו בקופת המוסך. המחירים אמנם לא נמוכים, אבל הם בהחלט בגדר הסביר - בהתחשב בעובדה שמדובר במוסך מורשה.

בוקר אחד, 10,000 ק"מ מאוחר יותר, כשכבר רצינו לפתוח שמפניות לרגל חגיגות הק"מ ה-100,000, סירבה הפוקוס להניע. לאחר מספר ניסיונות עיקשים התעורר המנוע לחיים, והמכונית נסעה אחר כבוד למוסך המורשה – שם אובחנה תקלה בסטארטר. הצעת המחיר של המוסך לסטארטר חדש עמדה על 1,700 שקל, וזה כבר נשמע לנו יותר מדי. ניגשנו לחשמלאי פרטי שהחליף לסטארטר משופץ בעלות של 1,160 שקל, ואף העניק עליו אחריות לחצי שנה. אם היה מדובר ברכיב אלקטרוני מורכב ייתכן והיינו מעדיפים לשלם יותר למוסך המורשה, אך החלפת סטארטר היא פעולה פשוטה יחסית שכל מכונאי אמור לדעת לבצע היטב.


גם לאחר שנה וחצי, לא הצלחנו להשיג לה סמל חלופי / צילום: נועם ריין

כשהגיעה המכונית ל-105,000 ק"מ, התקשרו בעלי המוסך להזכיר כי הגיעה העת לטיפול גדול, הכולל החלפה של רצועת הטיימינג. ניגשנו למוסך הקבוע, וקיבלנו הצעת מחיר של קצת יותר מ-2,000 שקל. המומים מהסכום הגבוה, ניגשנו למוסך אחר של פורד, גם הוא מורשה היבואן – וקיבלנו הצעה על סך 1,469 שקל בלבד. בדיעבד, התברר שאותו מוסך ויתר על החלפת המותחן של חגורת הטיימינג, מה שהביא להוזלת המחיר. הרכב הוכנס למוסך שנתן את ההצעה הזולה, ובמהלך הטיפול התגלה כי יש להחליף גם את רצועת המזגן וצינור נוסף בעלות של 675 שקל (!). כמו כן, הוחלף מחזיר שמן מנוע בעלות סבירה של 93 שקל. בסך הכל, הסתכמה עלות הטיפול ב-2,380 שקל. וזה לא הסוף.

המוסך המטפל ביקש להחליף גם את רפידות הבלמים מאחור ואת בולמי הזעזועים הקדמיים בטענה כי נוזל מהם שמן. הוא לא ניחש שלפניו נמצא לקוח עם מעט ידע – וכאשר הסברנו לו כי בולמי הזעזועים של הפוקוס מלאים בגז ולא בשמן, נסוג המוסכניק במבוכה מהצעתו. את רפידות הבלמים כבר החלפנו במוסך אחר, מורשה משרד התחבורה (אך לא מורשה היבואן) בעלות של כ-600 שקל.

חודשיים מאוחר יותר, נדלקה בלוח השעונים נורית המצביעה על תקלה במחשב ניהול המנוע. במוסך המורשה הקבוע (אותו אחד בו טיפלנו בפעמים הראשונות) אבחנו ליקויים בחיישן המהירות ובחיישן המצערת. עלות החלקים וההחלפה עמדה על 1,008 שקל.

הרשימה הכוללת אולי נראית מפחידה ויקרה. אחזקתה של המכונית עלתה לנו במהלך התקופה קרוב ל-8,000 שקל, אך חשוב לזכור כי לא התגלו תקלות מיוחדות ברכב. למעט החלפת הסטארטר והחיישנים (בלאי סביר למכונית עם מעל 100,000 ק"מ), עיקר ההוצאות הוקדשו לטיפולים השוטפים ולהחלפת רכיבים מתכלים (רפידות בלמים, רצועות, נורות).

אף אחת מהתקלות לא הובילה להשבתתה של המכונית, ולא עוררה חששות לקראת נסיעות ארוכות ומאתגרות. הפוקוס הצליחה לרכוש את אמון הנהגים, ותרמה לכך גם העובדה כי המכונית טופלה באופן קפדני במוסכים הטובים ביותר. הקפדה על שגרת הטיפולים היא המתכון לשמירה על אמינות המכונית, אך חשוב לעקוב אחרי העלויות – שכן לא פעם ניתן למצוא חלופות זולות יותר ובאיכות זהה במוסכים שונים.

כעת, הועמדה הפוקוס למכירה ואנו מחפשים אחר המשפחתית הבאה שתמלא את תפקידה. אם יש לכם הצעות ליורשת ראויה, או אם אתם מעוניינים לראות כיצד מכונית מסוימת שורדת אצלנו את תלאות הזמן והקילומטראז', נשמח לקבל את המלצתכם באמצעות מערכת התגובות.

  

לדגמי פורד בישראל - פורד