פורשה טייקן קרוס טוריסמו - מבחן רכב

ברשותכם, נפרט קצת יותר. מלפנים אהבנו את פנסי הלד עם רביעיית צבירי התאורה, את כונסי האוויר האנכיים - שכמותם יש גם מאחורי הגלגלים הקדמיים - ואת השפה התחתונה והנמוכה של הפגוש הקדמי. התפיחות מעל בתי הגלגלים הן יותר מקריצה נוסטלגית לדגמי הספורט הקלאסיים של פורשה, ואילו במבט מהצד קשה להתעלם מהפיסול המופלא של זנב הסטיישן, שנראה כאילו הוא מתאמץ להידבק לכביש גם כאשר הרכב חונה. פס לד רוחבי תוחם את השמשה האחורית, חישוקי 21 אינץ' עצומים (בתוספת של 47 אלף שקלים לעומת חישוקי 19 האינץ' הסטנדרטיים) אחראיים במידה רבה על המראה הספורטיבי ואילו צמד פסי גגון (7,000 שקלים) מעניקים את הקריצה לעולמות הפנאי.

גם מבפנים יש שילוב בין טכנולוגיה מודרנית לבין הקלאסיקה של פורשה. על הצד הקלאסי אחראיים שעון ספורט-כרונו אנלוגי שנעוץ בראש הדשבורד, כפתור הנעה (לא ממש נצרך, הרכב "מניע" כשמתיישבים) שממוקם משמאל להגה ולוח מחוונים עם 3 צבירי מידע עגולים. בפן המודרני, אותם 3 מחוונים הם למעשה חלק מלוח מחוונים דיגיטלי עצום בגודל 16.8 אינץ; במרכז ישנו מסך מולטימדיה מרשים בגודל 10.9 אינץ', לא צבעוני מדי אבל ברזולוציה מעולה; מתחתיו ישנו מסך שלישי ומעט פחות נוח, ששולט בעיקר על תפעול המיזוג (ועל עוד כמה אלמנטים נוספים).

תא הנוסעים

האמת היא שכשמתיישבים מאחורי ההגה של הטייקן, נראה שאפשר להשחית מאות מילים רק על תיאורי תא הנוסעים. אבל מבט נוסף במפרט של רכב ההדגמה מגלה כי חלק משמעותי ממה שאנחנו רואים כאן הוא למעשה תוספות אופציונליות, כך שהביקורת שלנו רלוונטית בעיקר לרכב הספציפי בו נהגנו, שעליו הולבשו תוספות ביותר מ-300,000 שקלים. ברשימה הזו אפשר למשל לאתר את הדיפונים בשחור-אפור, את מושבי הספורט, חגורות הבטיחות בצבע בורדו, מערכת השמע וגם אביזרים כמו גג השמש הפנוראמי או אפילו המראות המתכהות.

עודף המסכים, כאמור, יוצר בלבול. המסך המרכזי אמנם שולט במרבית הפונקציות, אך לא תומך בעברית למשל - כך ששמות אנשי קשר או שירים יופיעו בג'יבריש. משטח המגע במסך התחתון, שאמור לדמות פד של עכבר, רק מסרבל את ההפעלה. גם הפתיחה של מכסה שקע הטעינה מהמסך מיותרת, תפעול המזגן דרך המסך התחתון פועל בצורה לא חלקה, ויותר מפעם נדרשנו ללחיצות חוזרות ונשנות על מנת לבחור את עוצמת האוורור הרצויה. ומי חשב שכוונון פתחי המיזוג דרך אחד מתתי-התפריטים במסך זה רעיון מוצלח?

אבל אחרי שסיימנו עם התלונות, יש פה גם הרבה על מה לפרגן. איכות החומרים מעולה וכך גם איכות ההרכבה. רשימת האבזור נדיבה עוד לפני התוספות האופציונליות, וכוללת כניסה והנעה ללא מפתח (וכאמור, גם ללא צורך בכפתור ההנעה), מערכת שמע עם 10 רמקולים (ברכב המבחן הותקנה מערכת משודרגת ומשובחת מתוצרת Bose), מושבים חשמליים עם זכרונות וחימום, תאורת גישה בדלתות עם הכיתוב "פורשה" שמוקרן על הרצפה, מצלמות היקפיות, תאורת אווירה פנימית בצבעים שונים וגם לא מעט מערכות בטיחות אקטיביות שפועלות כראוי.

מושבי הספורט שהותקנו ברכב המבחן הם מהטובים שפגשנו. אמנם הם קשים, אך הם תומכים בצורה נפלאה בגוף ומאפשרים כוונון מדויק של התמיכה בירכיים, במותניים או בגב התחתון, וגם מציעים אוורור וחימום. הכניסה עצמה לרכב מעט מאתגרת בשל התקרה הנמוכה. סביב הנהג פזורים תאי אחסון בכמות בהחלט מספקת, אם כי התא המרכזי לא נוח לפתיחה.

גם למושב האחורי קשה יחסית להיכנס. הילדים גם התלוננו על כך שהדלתות כבדות וקשות לפתיחה, ואילו המושבים הקדמיים הגדולים חסמו להם את הראות החוצה. המרווח בפנים מעולה לשני מבוגרים והכסאות נוחים מאוד לישיבה. המושב האמצעי קטן משמעותית ולא יתאים לשימוש קבוע.

תא המטען, ובכן, הוא אחת מגולות הכותרת של הטייקן קרוס טוריסמו והוא מציע נפח גדול ושימושי מאוד. אבל למרות זאת, לא מדובר בסטיישן קלאסית ולא תוכלו להעמיס כאן את מה שהייתם מכניסים לקורולה סטיישן, למשל. הסיבה העיקרית היא עיצוב הדלת האחורית, שהופך את זה בפועל ליותר "נוצ'בק" סטייל אוקטביה מאשר לסטיישן טהורה. בכל מקרה, המבנה נגיש ונוח וקל מאוד להעמיס ציוד רב בתא המטען. בנוסף קיים חלל אחסון נוסף מלפנים, לא עצום בגודלו אבל בהחלט יכול להוות תוספת שימושית.

נוחות נסיעה

לא פשוט להסתדר עם הטייקן בסביבה העירונית. זו מכונית בהחלט גדולה, עם אורך של כמעט 5 מטרים, רוחב של 196 ס"מ ושדה ראיה של צוללת. מצד שני, מכונית המבחן צוידה בהיגוי לגלגלים האחוריים, מה שבהחלט משפר את כושר התמרון - כך שאפשר להסתדר, רק בזהירות על הקצוות בבקשה.

יצירת נוחות נסיעה גבוהה במכונית כזו היא אתגר לא פשוט. עם משקל עצמי של 2.3 טונות וצמיגים שנראים כאילו לקחו את הג'נט וציפו בקצת שאריות גומי שגירדו ממסלול המירוצים הסמוך, לכו תנסו לספוג שיבושים. על המשימה הזאת מופקדים מתלי אוויר. אז איך זה מרגיש?

השיבושים הקטנים מורגשים, אין ברירה. עוד לפני שהמתלה מתחיל לחשוב איך הוא צריך לנוע וכמה בולם הזעזועים צריך להיפתח, המידות האכזריות של החישוקים (שוב, ברכב המבחן) מכריעות את הכף. מדובר על צמיגי 265/35 מלפנים ו-305/30 מאחור, שניהם יושבים על חישוק בקוטר 21 אינץ'. שיהיו בריאים החבר'ה שם בגודייר.

אבל ככל שהשיבושים מתכנסים לאיזשהו רצף צפוף, או כאשר פוגשים בפס האטה מגודל, מערכת המתלים מצליחה דווקא לעשות עבודה לא רעה. זו לא מכונית ספורט אכזרית או מענישה בתנאים האלו, וגם אם אין לה גינוני רכות של מכונית פאר - בואו, אפילו לא טרחו לשים מצב "נוחות" בבורר המצבים - איכות הנסיעה בהחלט מתקבלת על הדעת.

כשהקצב עולה הנוחות משתפרת, ועל כבישים גליים אין שום סיבה לדאגה מיוחדת. בידוד רעשי הרוח מצוין, אך צמיגי הענק משמיעים אוושה שנוכחת בתא הנוסעים.

יחידת הנעה

לטייקן קרוס טוריזמו שלנו, בגרסת 4S, יש צמד מנועים חשמליים - אחד על כל סרן. יחד הם מספקים 490 כוחות סוס, כאשר במצב של "אובר בוסט" עם בקרת שיגור מופעלת יכול ההספק לטפס עד ל-571 כוחות סוס. המומנט מגיע עד ל-66.3 קג"מ והתאוצה ל-100 קמ"ש אורכת 4.1 שניות בלבד.

אבל לפני התאוצות והביצועים, נספר כי בנהיגה שגרתית מדובר ביחידת הנעה יעילה ונעימה במיוחד - כמו תמיד במנועים חשמליים. בורר מצבי הנהיגה, שממוקם בצורה נפלאה על גלגל ההגה, מאפשר בחירה בין מספר אופציות: במצב "ריינג'" החסכוני מנסה הטייקן למקסם את טווח הנסיעה בזכות אלחוש מסוים של הביצועים, החלשה משמעותית של מערכת המיזוג והגבלת המהירות המירבית (ניתן לבחור במספר אליו נוגבל). מצב "נורמל" הוא די, ובכן, רגיל, ואילו במצבי "ספורט" ו"ספורט פלוס" התגובות מתחדדות, הבולמים מתקשחים והבקרות הופכות מעט יותר ליברליות. ב"ספורט פלוס" מתקבל גם צליל ספורטיבי יותר - אבל מכיוון שמדובר במנועים חשמליים לא תשמעו כאן פיצוצים ו"בק פיירים", אלא משהו שנשמע יותר כמו המראה של חללית בסרטי אנימציה. אהבנו. את הצליל הזה, אגב, אפשר גם להפעיל בנפרד במנותק ממצבי הנהיגה.

ואם כבר בחרתם במצב "ספורט פלוס", לחיצה על הבלם במקביל לסחיטת דוושת התאוצה תפעיל את "בקרת השיגור" - שגם אותה עדיף לתאר במונחים מהמילון של נאס"א. אלוהים עדי, זה כואב וזה מוטרף וזה מעורר כל חוש אפשרי. חלק מהנוסעים שיצטרפו אליכם אולי יפלטו את ארוחת הצהריים שלהם, קחו בחשבון. זמינות הכוח הפסיכית של המנועים החשמליים מעניקה מכת פטיש אכזרית למפרקת, מצמידה את הצוואר למושב, מטיסה את הכיפה שעל הראש למעמקי המושב האחורי ומורחת את הנוף בחלונות בצורה שגורמת למטוסי נוסעים להרגיש עצלים. אין דרך שפויה לתאר את זה. אין שום שפיות בתאוצות כאלה. אבל יש בזה כל כך הרבה כיף, לעזאזל.

גם בהמשך, זמינות הכוח מתגלה כמשוגעת בכל קנה מידה. 2.3 שניות, זה מה שדרוש לטייקן כדי להאיץ מ-80 ל-120 קמ"ש. חולפות רק שתי שניות נוספות עד שאנחנו מביטים בבהלה בלוח המחוונים ובועטים בדוושה השמאלית כדי להימנע מלילה באבו כביר. לא יעברו 10 דקות עד שנשכח מזה לגמרי ונאיץ שוב כמו חוליגנים, רק כדי לגלות כמה כיף זה יכול להיות. איזה רכב מטורלל.

למזלנו, את החגיגות לא עצרה משטרת התנועה אלא הסוללה שסימנה על התרוקנות מתקרבת. בנהיגה מתונה (כן, גם את זה עשינו) הגענו לצריכת חשמל של 220 וואט-שעה לק"מ. בזכות סוללת ענק של 93.4 קוט"ש, הצריכה הזו תאפשר נסיעה למרחק של 425 קילומטרים בין טעינות, פחות או יותר. נהיגה נמרצת יותר העלתה את התצרוכת ל-250 וואט-שעה לק"מ, כך שבתנאים כאלו הטווח ירד לסביבות ה-370 ק"מ. לא רע בכלל.

הבעיה היא שלסוללה גדולה כל כך לוקח גם הרבה זמן להיטען. מרבית עמדות ה-DC המהירות הן עדיין בקצב של 50 קילוואט, שזה לא רע אם יש לכם איזו MG חשמלית - אבל את הטייקן יקח כמעט שעתיים למלא בעמדה כזו. בעמדה אולטרא-מהירה אפשר להכפיל וגם לשלש את הקצב.

הערה נוספת צריך לתת לגבי הבלימה הרגנרטיבית, שלא ממש קיימת כאן. יש אמנם שתי רמות של בלימה שאפשר לבחור מהמסך, אבל הרפיית דוושה מייצרת לכל היותר האטה מינורית, ולבטח לא מאפשרת נהיגה בדוושה אחת.

התנהגות כביש

עד כמה שנתוני הפתיחה של הקרוס-טוריסמו בעייתיים בעניין הנוחות, זה מאתגר שבעתיים כשמדובר ביכולת הדינאמית. וזה לא תחום שפורשה יכולה להרשות לעצמה להתפשר בו, כן?

אבל בשביל זה משלמים משכורת למהנדסים, ואם תשאלו אותנו - מגיע להם בונוס. מדובר בפנינה דינאמית אמיתית, מכונית ספורט לכל דבר ועניין שמצליחה לפנות כאילו אין לה 2 וחצי טון על הגב (יחד עם שני נוסעים). מה זה הדבר הזה, לעזאזל?

זה מתחיל קודם כל באחיזת כביש מעולה, שמגיעה בזכות הרוחב הפסיכי של צמיגי האסימטריק 3, וגם בזכות מרכז כובד סופר-נמוך שמדביק את המפלצת הזו לאספלט. הנה יתרון ראשון של רכבים חשמליים בתחום הספורטיבי.

הנהג ממוקם גם הוא נמוך מאוד, צמוד לנקודה המרכזית של הרכב, מה שאומר שהוא מרגיש בעצם כמו "ציר" מרכזי שסביבו ובאמצעותו פונה הרכב. והתחושות האלה, כשהן מוצפות באמצעות כוחות G לא קטנים, הופכות את הנהיגה בטייקן לחוויה יוצאת דופן.

לא צריך יותר מהרפיית דוושה מינורית כדי לגרום לספינת החשמל הזו לצלול לתוך הפניה. ההיגוי מדויק ומהיר במיוחד, התקשורת מהשלדה פנומנאלית והבטחון של הנהג רק גובר עם כל פניה.

זו לא מכונית ניטראלית וצפויה - הזנב מסוגל להשתחרר לעיתים בהיגוי יתר קל, וגם על החזית צריך לדעת לשלוט. אבל מלאכת השליטה הזו כל כך קלה, ישירה, מיידית ומהנה, עד כדי כך שנדמה שהטייקן הרבה יותר קרובה לבוקסטר מאשר לפנמרה, למשל. גם הבלמים, נקודת תורפה מסורתית ברכבים חשמליים, מרגישים פה די טבעיים. הנשיכה אולי לא מיידית ועוצמתית, אבל התחושה ליניארית ומוצלחת. רק תנו לה פניה לתקוף ואם אפשר גם עוד אחת קטנה אחריה, באמת שלא משנה אם זה במסלול או בכיכר ליד הבית, והיא כבר תזכיר לכם כמה מהנה יכולה להיות הנהיגה. אפילו כשזה מגיע בלי פיצוצים באוזניים ועשן סמיך מהאגזוז.

שטח

בתחום הזה נמליץ שלא לפתח ציפיות גבוהות. ב"מצב חצץ" הקרוס-טוריסמו מסוגלת להגביה את עצמה קלות באמצעות מתלי האוויר לגובה של 3 ס"מ נוספים וכן להכין את מערכות בקרת האחיזה האלקטרוניות למצב של אחיזה מירבית. זה לא הספיק כדי לשכנע אותנו שאפשר באמת לרדת איתה לשבילים בבטחון, מבלי לסכן את החישוקים היקרים או את המרכב התחתון.

סיכום

אם עד היום דאגנו שהמעבר לרכב חשמלי יחסל את עידן ה"כיף לנהוג", פורשה טייקן מוכיחה שאפשר גם אחרת. זו מכונית ספורט אמיתית, לא רק בהיבט הביצועים - אלא גם בכל מה שקשור לשלדה, להיגוי ולדרך שבה היא מסתערת על פיתולים בכביש. היכולות האלה של הטייקן מציבות רף מאוד מאוד גבוה לכל מי שינסה ליצור מכונית ספורט בעידן החשמלי. טסלה? נו, באמת. יש לה ביצועים נהדרים, אבל מהבחינה הדינאמית היא אפילו לא מתקרבת לזה. יגואר I פייס הוא הדבר הכי קרוב שאנחנו מכירים, וגם הוא רחוק שנות אור מהיכולת המשובחת של הטייקן.

ואחרי כל זה, לא מדובר במכונית ספורט בלבד. זו מכונית מעוצבת להפליא, מפוארת, יוקרתית, מרווחת ושימושית. היא אולי לא נוחה ושקטה כמו מכוניות פאר שעולות כמוה, לא מפנקת כמו הפנמרה וכנראה שלא תביך את מרצדס EQS בתחום הנוחות - אבל זו בהחלט לא מכונית ספורט חד מימדית.

פורשה טייקן קרוס טוריסמו היא מכונית שיש לה כמעט הכל. השאלה היא אם לכם יש את מה שצריך כדי לרכוש אחת כזאת.

לדגמי פורשה בישראל - פורשה

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות