בעלי עסקים ורואי החשבון שלהם יודעים שעל מנת לשלם מס מופחת על הרכב ולקבל פטור ממע"מ, יש לרכוש רכב שמוגדר בחוק כמסחרי (N2). בעבר הלא רחוק הגדירו רשויות המס בישראל את רכבי השטח כדוגמת ניסאן טראנו ואיסוזו טרופר כמסחריות לצרכי מס, בשל מימד הגובה שלהן. מאוחר יותר שונתה ההגדרה, וכולם עברו לרנו קנגו וסיטרואן ברלינגו. משהוצאו גם השניים האלו וחבריהם ממקלט המס החמים והנעים, עברו הלקוחות לרכבים מסחריים במשקל שבין 3.5 ל-4 טון. מעל 3.5 וחצי, כדי להיכלל בהגדרה של רכב מסחרי הפטור ממיסים מסוימים; ומתחת ל-4 טון, כיוון שעל רכבים אלו ניתן לנהוג עם "רשיון ב'" (לרכב פרטי) במידה והוא הונפק לפני 2007. כבר כמה שנים שפיאט דוקאטו עושה חיל בקטגוריה הזו, שמתרכזת באותם 500 ק"ג משתלמים. יצאנו לבדוק מה ניתן לקבל ברכב הכי מסחרי שאפשר לנהוג עליו עם הרשיון הבסיסי.
עיצוב וסגנוןלא בטוח שהסעיף הזה רלוונטי ללקוחות הפוטנציאליים, אבל הנוהל מחייב התייחסות. ובכן, פיאט דוקטו דווקא נראה לא רע. לא רע בהתחשב בנקודת המוצא שקרובה יותר לבלוק "איטונג" מאשר למכונית שחונה ליד הבית שלכם. החצאית השחורה והעמוקה והפנסים הגדולים יחד עם הצבע הלבן של רכב המבחן הופכים אותו לברייה חביבה למדי בין בני מינו. העיצוב של תא הנוסעים מצליח להיות הרבה יותר מגניב. כן, עם ריפודים בצבע אדום ומערכת השמע המוכרת של פיאט, אתם יכולים לחשוב שהגעתם בטעות לפיאט 500. או לפחות לפיאט 500XXXL. אמנם העיצוב החביב מוגבל לפרטים הללו, אבל גם זה נחשב. לא?
תא הנוסעיםתא הנוסעים עצמו כמעט והצליח לגרום לנו למאניה-דיפרסיה. הישיבה במושב הנהג נוחה בצורה יוצאת דופן. הוא ממוקם מעל כרית אוויר (ועוד נחזור אליה) והוא מאוד גבוה. ידית ההילוכים ממוקמת בנקודה מצויינת וקל מאוד לתפעל אותה. גם שדה הראיה קדימה מעולה. מצד שני, בליטה מתחת להגה גורמת לנהגים נמוכים מהממוצע לחיכוך קבוע בין השוק והפלסטיק, עניין שמכתיב תנוחת ישיבה רחוקה מדי. הידית שמכוונת את גובה המושב הובאה ככל הנראה מ-F16, אחרת לא ברור למה היא הופכת את כיסא הנהג לכיסא מפלט ומעיפה את הנהג לתקרה. צריך לשקול לפחות 150 ק"ג כדי למנוע זאת. שדה הראייה אחורה ולצדדים פשוט לא קיים. מצלמת הרוורס מעולה אבל מכיוון שאין חלונות צד בגרסה המסחרית כל נסיעה אחורה שאינה בקו ישר לחלוטין הופכת להיות רולטה (ואנחנו נהגנו בגרסה הקצרה והנמוכה).
הדוקטו הוא רכב עבודה, ותא הנוסעים הותאם לכך. יש אין סוף תאי אחסון ומחזיקי דפים וכוסות. גם פעולת הכניסה והיציאה מהרכב נוחות ובסך הכל נהגים מנוסים יהנו ממנו כרכב חלוקה. ויש את תא המטען, וכאן האיטלקי התחיל להחזיר לי דיבידנדים. תא המטען גדול מאוד, אבל זה לא ממש מפתיע בהתחשב ביעוד. השימושיות היא שמפתיעה. דלת הצד עצומה והדלתות מאחור (שאמנם לא נפתחות ב-270 מעלות) מאפשרות להכניס ולהוציא ציוד בקלות ולסדר אותו באופן מאוד נוח. נקודות העיגון מאפשרות העברה בטוחה לכל הציוד.
נוחות נסיעההשאלה האם נוח לנסוע בדוקטו תלוייה בשני פרמטרים עיקריים. הראשון, האם אתם יושבים בכיסא הנהג או הנוסע; כיסא הנהג מצויין. יש לו קפיצי-אוויר, כמו במושב של נהג אוטובוס, שמבודדים את הנהג ממרבית המפגעים. אפשר גם לקבוע את מידת השיכוך שלו וכך אפשר להימנע מנדנודים סטייל סירת מנוע בים סוער. אבל אם מצאתם את עצמכם באחד משני מושבי הנוסע, החוויה תהיה פחות נעימה. המושבים פשוטים וקשים והמסעד שלהם זקוף. אבל הבעיה הגדולה היא שהם מחוברים לשלדת הרכב ומעבירים ישר לגב את כל מה שמערכת המתלים הקשוחה יכולה לספר.
מנוע ותיבת הילוכיםלדוקטו יש מגוון רחב של מנועים ומרכבים. אנחנו לקחנו את הגרסה החלשה והקטנה ביותר, שיכולה להתאים לבעלי רישיון ב' (לנהגים שהוציאו רשיון עד 2007). 130 כוחות סוס מנפח של 2.3 ליטר לא נשמעים כמו מתכון מוצלח כשהם משודכים לכמעט שני טון של משקל. אבל במקרה של מנוע הדיזל של הדוקטו, השאלה היא לא האם יש סוסים אלא איפה אתם פוגשים אותם. רצועת הכוח של המנוע מעט צרה. שיא המומנט מתחיל ב-1,800 סל"ד, ושיא ההספק מגיע מוקדם, ב-3,600 סל"ד. כל עוד המנוע נמצא בתחום היעיל שלו הוא מספק את הסחורה. אך מתחת לשיא המומנט ובעיקר מעל לשיא ההספק הוא לא מצליח לעמוד בקצב. בגלל זה ההילוכים בתיבה הידנית קצרים ומאפשרים לשמור אותו כל הזמן באיזור ביעיל. דוושת הקלאצ' רכה ומדוייקת ומקלה על השימוש בתיבה. בכביש 6, וכאשר תא המטען ריק, הדוקטו הצליח לטפס למהירויות שהיו גורמות אושר רב לגורמי היח"צ של משטרת ישראל. מצד שני, העמסה של תא המטען מפחיתה משמעותית את נכונותו של הענק האיטלקי לצבור קצב. במבחן שלנו, שכלל נהיגה בין עירונית רבה לצד התנהלות עירונית, צריכת הדלק של הדוקטו הייתה 10 ק"מ לליטר בממוצע.
התנהגות כבישבכבישים מהירים הדוקטו מרגיש כמו רכב רגיל. אמנם גבוה מאוד ופחות זריז, אבל הוא מרגיש יותר כמו אוטו ופחות כמו משאית. רק ההגה מעט מעורפל ובעל שטח מת גדול מאוד במרכז. גם כאשר הכביש מתפתל אך עדיין נשאר מישורי והפניות לא חדות מדי, האיטלקי יספק התנהגות כביש סבירה. לבלמים יש כוח מספיק והם לא ממהרים לדעוך. אבל פיזיקה היא פיזיקה, וכאשר הכביש מתפתל כבר מורגשת רכינת מרכב בולטת. חשוב לציין שהמסחרית של פיאט מרגישה בטוחה ויציבה יחסית, גם במצבים אלו.
סיכוםפיאט דוקטו מספק חבילה מאוד מעניינת. שטח ההעמסה מעולה בהתחשב בעובדה שמדובר ברכב עליו ניתן לנהוג עם רישיון ב'. תא הנוסעים נעים ושימושי, הביצועים לא רעים וגם צריכת הדלק טובה יחסית. לחובתו עומדים שדה ראייה לקוי לצדדים ולאחור (בעיה שנהגים מנוסים יתגברו עליה כנראה), ונוחות נסיעה בינונית מאוד למי שאינו הנהג. האם הוא טוב ממתחריו שמציפים אט אט את השוק? זו שאלה שרק מבחן השוואתי מקיף יוכל לספק לה תשובה.
לדגמי פיאט בישראל -
פיאט פורסם לראשונה ב- 19.02.14
למאמר זה התפרסמו 0 תגובות
