פיג'ו 2008 (מתיחת פנים) - מבחן רכב

שאר העיצוב נותר ללא שינוי ואמנם יש עוד מקום לשיפור, בעיקר להעניק לו יציבה רחבה וספורטיבית יותר, אבל המצב בפועל לא רע בכלל. הוא נראה זורם ועדכני, פסי הגגון מוסיפים לרושם ה"ג'יפי" המחייב ורק הגג שמטפס במעין מדרגה מעל החלון האחורי פוגם מעט בחוויה, לפחות מנקודת המבט הפדנטית שלי.

תא הנוסעים

שבו בתא הנוסעים של הדגם שלפני מתיחת הפנים, אחר כך עברו לשבת בזה החדש, ואני מוכן להזמין כל אחד שימצא יותר מהבדל אחד לארוחת צהריים. ההגה הוא אותו הגה, והוא עדיין נראה נורא מגניב, אבל יסתיר לכם את לוח המחוונים אם לא תכוונו אותו נמוך מספיק, ומערכת המולטימדיה היא אותה מערכת טובה, אך עדיין סובלת מממשק מעט איטי ולא מאוד אינטואיטיבי. אבל זה רק הפתיח לפרק המוזר באמת של ה-2008.

הרבה דברים נאמרו על הנדסת האנוש של מכוניות צרפתיות, אבל לפעמים יוצאת משערי המפעל מכונית עם פיצ'רים שממש משאירים אותנו עם גבה מורמת גבוה למעלה ושאלה אחת שנותרת ללא מענה - למה זה טוב?



על ההגה ומערכת המולטימדיה כבר דיברנו, ואפילו אפשר להצדיק אותם - חסכון, הנאה מנהיגה, לגיטימי. אבל קשה מאוד להסביר מה גרם למעצבים של פיג'ו לעצב את משענות היד על הדלתות כך שמאוד לא נוח להניח עליהן את היד או לבחור (שוב) בצורת "מצערת מטוס" מוזרה של בלם היד, שלא רק שאין באמת קשר בין הצורה שלה לבין זו של מצערת במטוס, היא גם מקשה באופן לא פרופורציונלי על שחרור הבלם בגלל המיקום הלא נוח של הכפתור.

מעבר להנדסת האנוש, קשה למצוא משהו לא טוב להגיד על תא הנוסעים של ה-2008. לפחות מלפנים, שכן המושבים הקדמיים תומכים היטב ומספקים די והותר מרווח. המושב האחורי הוא מהצפופים בקטגוריה, ומספיק רק לשני מבוגרים או שלושה ילדים ללא מושבי בטיחות. מאידך, למרות עיצוב במוטיב "50 גוונים של שחור" של החלק האחורי של תא הנוסעים - יהיה יחסית נעימים לצאצאים בגלל קו חלונות נמוך ואופציה לקבל שני מסכים שמתחברים למשענות הראש.



תא המטען, בזכות הגובה הנוסף של המכונית ביחס ל-208, מציע נפח מכובד-אך-לא-פורץ-קטגוריות של 350 ליטרים, 39 יותר מהאחות המונמכת. בתוך תא המטען אנחנו נתקלים בעוד מקרה של הנדסת האנוש, עם מדף אחורי שלא עולה עם פתיחת תא המטען ורק חלק קטן ממנו ניתן לקפל למעלה. מבחינת שימושיות, לא חסרים פה אביזרים - יש גומיות לעיגון וכמה גומחות לפיצ'יפקעס הקטנים.

באופן מפתיע, רשימת האבזור של ה-2008 לא עברה כמעט שום שינוי במסגרת מתיחת הפנים, לפחות בכל הנוגע לאבזור נוחות. בגזרת הבטיחות נוספה מערכת מובילאיי שמגיעה כסטנדרט (ואת מי שזה מעניין, אי אפשר לרכוש את הרכב בלעדיה בגלל ענייני רישוי) והמנוע החדש מגיע גם עם מערכת עצור וסע. מעבר לזה יש לנו רק את האבזור הסטנדרטי בקטגוריה ולא מעבר לכך - שקעי USB ו-AUX, דיבורית בלוטות', חישוקים קלים, מצלמת רוורס ועוד.

נוחות נסיעה

המושבים של פיג'ו 2008 טובים למדי. הם מספקים תמיכה צדית טובה מהמצופה, אבל לטעמי תמיכת הגב התחתון שלהם מעט מוגזמת. תנוחת הישיבה גבוהה כשלעצמה, וכאשר מחברים אותה עם ההגה שמאולץ להיות נמוך מתקבלת תחושה של ישיבה גבוהה ושולטת.

ה-2008 מצליח להיות נוח ברוב תנאי הכביש. בולמי הזעזועים היו - ונותרו - רכים, ולשמחתנו גם יכולת הריסון של המרכב נותרה טובה מאוד. על צמיגי ה"4 עונות" שאמורים לשפר אחיזתו של ה-2008 בשבילי כורכר נדבר עוד מעט, אבל כאן המקום להגיד שהם הוסיפו לא מעט רעשי כביש, משהו שהיה אפשר להסתדר טוב מאוד גם בלעדיו. במיוחד בגלל שאת רעשי הרוח הרכב מסנן טוב.

מנוע ותיבת הילוכים

השינוי הגדול ביותר במתיחת הפנים של פיג'ו 2008 נמצא מתחת למכסה המנוע - ביי ביי מנוע 1.6 ותיבת AL4 שעבר זמנם, ברוכים הבאים מנוע ה-1.2 ליטר טורבו בנזין מצוין ותיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית עם 6 הילוכים מצוינת לא פחות.

אם אי פעם היה הבדל של שמיים וארץ, הרי שכאן אנחנו פוגשים אותו במלוא הדרו. המנוע משרת היום כמעט את כל ליין הדגמים עד גודל משפחתי של קונצרן פיג'ו-סיטרואן. ולמרות ירידה של 10 כ"ס בהספק (מ-120 ל-110), העליה במומנט (מ-16.3 קג"מ ל-20.9) ובעיקר השיפור האסטרונומי בזמינות שלו (מ-4,250 סל"ד ל-1,500) גורמות לכך שהמנוע מרגיש נמרץ וחזק הרבה יותר.

החיבור של המנוע לגיר אוטומטי פלנטרי ("סטנדרטי") עם שישה הילוכים תורמת גם היא את חלקה ביצירת יחידת הנעה מהטובות בקטגוריה. חזקה, גמישה, בשרנית, חלקה וגם חסכונית. החסרון היחיד הוא נטייה לשניה או שתים של רעידות ממש ברגע תחילת התנועה.

בסוף המבחן, עמדה צריכת הדלק על 12.7 ק"מ לליטר בתנאיםלא קלים.

התנהגות כביש

פיג'ו 2008 מבוסס על ה-208, ועם היחוס המשפחתי הזה מגיעה שלדה מצויינת. יחד עם המנוע הגמיש וההגה הפצפון והשמנמן, לגרום לו להיות אחד הג'יפונים המהנים ביותר בקטגוריה כנראה לא הייתה משימה הרקוליאנית למהנדסים של פיג'ו.

למרות המתלים הרכים, ה-2008 מרסן מצוין את תנודות המרכב בפניות וכל עוד לא יוצרים פרובוקציות מכוונות וקשות, הוא ממשיך לאחוז ונותר יחסית מאוזן. במהירויות בהן האחיזה כן נגמרת, מה שקורה די עמוק בתוך גזרת ה"רוב האנשים בחיים לא יגיעו לשם", ה-2008 יוצא לתת היגוי שניתן לתקן בקלות.

שטח

אחד השינויים במסגרת מתיחת הפנים הייתה הרצון להחזיר קצת עטרה ליושנה ולהעניק ל-2008 כישורי שטח כלשהם. כדי להשיג את המטרה הזו, התווספה מערכת Grip Control שמתבססת על בקרת המשיכה, מנהלת את כוח המנוע ןאמורה לעזור להתמודד עם בוץ, חול או שלג - כן, למרות שזאת גרסה עם הנעה רק לשני גלגלים - וצמיגי 4 עונות שאמורים לספק מעט יותר אחיזה בשטח.

בפועל, בהיעדר הנעה כפולה, המערכת מרגישה יותר כמו גימיק שאחרי נסיון אחד או שניים ישאר על מצב אוטומטי. את השבילים שה-2008 יכול לצלוח, הוא יעבור גם בלי המערכת. במקומות בהם המערכת מסוגלת לעזור, בהם המשטח חלקלק והאחיזה נמוכה (אך לא מדי נמוכה), כנראה שלא נוכל לקבוע מתי המערכת תעשה את ההבדל בין סחרור גלגלים ועמידה במקום לבין התקדמות. שלוליות בוץ ופתיתי שלג, כידוע, הם לא אלמנט מדעי, כך שלא כדאי לצפות לשינוי מהותי ביכולת העבירות.

סיכום

פיג'ו 2008 היה רכב טוב גם לפני מתיחת הפנים, אבל הוא הגיע בתזמון לא טוב מבחינת האבולוציה הטכנולוגית של היצרנית. בעיקר בגלל שביום השקתו היא עדיין עשתה שימוש ביחידות ההנעה המיושנות. ה"פאול" האחר המעט יחיד שלו היה העיצוב, שלא היה מספיק "ג'יפי".

וכמו המילים שפתחו את המבחן, אחרי יומיים בחברתו נותר הרושם שפיג'ו התייחסה לכל פיסת פידבק שנאספה על ה-2008 ונגעה בכולן. המנוע הוחלף, ועכשיו הוא נפלא. העיצוב שופר, ועכשיו הוא הרבה יותר קרוב לדרישה מרכב בקטגוריה. וכל זה אפילו מבלי שדיברנו על המחיר, שהוזל משמעותית במסגרת מתיחת הפנים והופך את הפיג'ו 2008 למתחרה ראוי עוד יותר בקטגוריה שלו.

נכון, הוא עדיין לא מושלם, הוא לא נראה הכי קשוח, ויש כאלה שיותר מרווחים ממנו, אבל כמו שה-2008 היה רכב רלוונטי ומצוין כשהוא הושק, כך הוא חזר להיות רלוונטי ומצוין היום.

לדגמי פיג'ו בישראל - פיג'ו

פורסם לראשונה ב- 11.08.16

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות