פיג'ו 208 דיזל - מבחן רכב

תא הנוסעים

מבפנים העיצוב של ה-208 פחות מיוחד, בטח בהשוואה למכוניות צעירות כמו מאזדה 2 או רנו קליאו. החומרים איכותיים בדרך כלל, אך הגוונים שחורים והשילוב של הפלסטיק המבריק לא משדר תחושה מודרנית.

המיוחד ב-208 זו תנוחת הנהיגה. היא לא נמוכה במיוחד, אבל גלגל ההגה קטנטן והוא ממוקם קרוב מאוד לנהג, מתחת ללוח המחוונים. הסידור הזה מאפשר ישיבה קלה מול ההגה בלי הצורך לכוונן אותו כך שלא יסתיר את המחוונים, מאפשר למקם את הידיים קרוב להגה בלי לשבת צמוד לדשבורד ומעניק תחושה ספורטיבית משהו. לא כל אחד יאהב את זה. אנחנו אהבנו.



גרסת הדיזל של פיג'ו 208 משווקת רק ברמת הגימור הגבוהה Active, ואולי חבל שכך - שכן היא פונה מלכתחילה למי שמחפש את החסכון, כך שחלק מהלקוחות היו עשויים להעדיף גרסה פחות מאובזרת אך יותר זולה. במפרט כלולים מסך מולטימדיה מקורי ומצוין עם תמיכה בעברית, בקרת שיוט, קיפול חשמלי למראות הצד וחישוקים קלים.

המושבים הקדמיים רכים, יהיו שיאמרו רכים מדי, אך הח"מ הרגיש בהם בנוח. מאחור המרווח טוב מאוד לשני נוסעים, וכמצופה ממכונית סופר-מיני - היא לא תתאים לשלישיה, בטח לא של מבוגרים. תא המטען מציע נפח טוב מאוד וגם גישה קלה להעמסה.

נוחות נסיעה

פיג'ו 208 היא מכונית נוחה למדי. בתוך העיר היא סופגת היטב שיבושים, אם כי בצורה מעט רכה מדי ולא מרוסנת כמו סקודה פאביה או יונדאי i20. הרכות הזו מתבטאת בתנועה נוספת של המתלה לאחר הפעולה הראשונית, מה שלפעמים מציק ליושבי הספסל האחורי. מחוץ לעיר נוחות הנסיעה משתפרת משמעותית, וה-208 נותרת יציבה, נינוחה ומרגיעה גם במהירויות גבוהות מהממוצע. בידוד הרעשים אף הוא טוב מאוד.

מי שצריך מכונית עם מנוע דיזל לטובת גמיעת מרחקים ארוכים, וחושש לקנות מכונית קטנה מטעמי נוחות, יכול בהחלט לסמוך על ה-208: נעים מאוד להעביר בה נסיעות ארוכות, והיא לא מעייפת גם אחרי זמן רב מאחורי ההגה.

מנוע ותיבת הילוכים

האמת היא שלאור ההיכרות רבת השנים שלנו עם פיג'ו 208, המבחן יכול היה להסתכם בפסקה הזו - שמתמקדת ביחידת ההנעה החדשה לוגמת הסולר שהגיעה לישראל לאחרונה. מדובר במנוע בנפח 1.6 ליטר, מוגדש טורבו כמובן, שמייצר הספק של 100 כ"ס ב-3,750 סל"ד ומומנט של 26 קג"מ ב-1,750 סל"ד.

שיא המומנט מגיע בשלב מעט גבוה עבור מנוע דיזל. כיום אפילו מנועי טורבו בנזין יודעים להגיע לשיא המומנט אפילו ב-1,300 סל"ד, כך שהכוח של ה-208 מגיע קצת מאוחר מהצפוי. זה, יחד עם חלוקת הילוכים מעט משונה, אומר שלמרות המומנט הגבוה מאוד של הרכב - לפעמים צריך לשחק קצת עם ידית ההילוכים כדי להגיע לנקודה בה הכוח נמצא, במיוחד בנהיגה עירונית. זה גם הופך את הזינוק מעמידה לאיטי משציפינו, במיוחד בנהיגה שמתוכננת להיות רגועה - בהתאם לאופיו של המנוע.

אחרי שמתרגלים, ניתן להפיק ביצועים טובים מאוד מהמנוע הזה. אין בעיה להאיץ בקצב שיבייש לא מעט מכוניות משפחתיות, צריך רק לדעת מתי להחליף הילוך כדי להגיע מהר לתחום הסל"ד היעיל, ולצאת ממנו מוקדם כאשר נגמר הכוח ונשארים עם הרעש.



בנהיגה בין עירונית מתגלה המנוע הזה בגדולתו, כוח הסחיבה שלו הוא לא פחות ממדהים. על הילוך חמישי הוא יעקוף בקלות גם במהירות תלת ספרתית ואפילו בעליה. את העליה הממושכת של כביש 443 ביצענו במהירות וללא מאמץ, כאשר המעבר מ-90 ל-120 קמ"ש התבצע בהילוך חמישי, בשקט מוחלט ועם ליטוף קל בלבד של דוושת הסולר. פעם אחר פעם הופתענו לגלות כמה קל לעקוף, להאיץ ביציאה מסיבוב או סתם לשייט במהירות פלילית. וזה עם מנוע שמוכוון לחסכון, כן?

ואם הביצועים לא מספיקים כדי לשכנע, אז נספר גם שהמנוע הזה שקט להפליא. רק בעמידה, כשהמנוע קר לגמרי, מורגש טרטור קל - בדומה לזה של מנוע ה-1.2 ליטר האטמוספרי. כמה דקות לאחר מכן כבר פועל המנוע באופן שקט לחלוטין, ולא ניתן להבחין בכך שמדובר בלוגם סולר.

ועכשיו, לתוצאות הסופיות. בקטע נהיגה בין עירוני, מתל אביב לירושלים ובחזרה, מדדנו 22.7 ק"מ לליטר. בממוצע המבחן כולו, שכלל גם נהיגה ממושכת בפקקים של גוש דן, שיטוט עירוני ופרברי וסתם קפיצות לסופר ולמשרד, מדדנו 19.2 ק"מ לליטר. פנומנאלי.

אז האם הכל מושלם? רק כמעט. דיברנו על חלוקת ההילוכים, ונציין שגם הידית עצמה סובלת ממהלך ארוך ומעט מעורפל שלא מקל על התפעול. בנוסף, במכונית שאמורה להיות קודם כל חסכונית - היינו מצפים לפגוש בהילוך שישי ובמערכת "עצור וסע" לדימום מנוע בעמידה (שקיימת בגרסת הדיזל של סיטרואן C3). שני אלה לא קיימים ב-208, וחסרונם מורגש.

התנהגות כביש

תמיד נהנינו לחזור לכבישים המפותלים עם ה-208, וגם הפעם היא מעלה את החיוך. יש לה אחיזת כביש מצוינת, הגה מהיר ומדויק ואפילו נטיה קלה לשובבות, עם זנב שיודע לפסוע בעדינות החוצה. מצד שני, גרסת הדיזל היא כנראה הפחות מהנה שבחבורה: האופי של המנוע לא מדרבן את הנהג לפעולה ספורטיבית, אלא דווקא להיפך, והמשקל שנוסף בחזית יחד עם המומנט הגבוה שנשלח לגלגלים מגבירים קצת את הנטיה לתת היגוי. לא משהו מורגש בדרך כלל.

סיכום

גרסת הדיזל של פיג'ו 208 עונה על הציפיות. היא משדרגת משמעותית את האיכויות הגבוהות ממילא של ה-208, מכונית שמתהדרת ברמה גבוהה של נוחות והתנהגות כביש - וכעת גם מציעה יחידת הנעה יוצאת דופן.

זהו לא מנוע דיזל מושלם - יש לו כושר נשימה מוגבל לעיתים ורצועת הכוח שלו צרה יחסית. אבל הביצועים נהדרים, בעיקר מחוץ לעיר ואפילו בתנאים מאתגרים, הוא שקט מאוד ובעיקר חסכוני להפליא. אם אתם מרבים בנסיעות ותיבת הילוכים ידנית היא לא מחסום עבורכם, אנחנו יותר מסתם ממליצים לבדוק את ה-208 דיזל. בשוק הישראלי עם ההיצע החד-גוני שלו, זו כמעט חובה לקחת אותה לנסיעת מבחן.


לדגמי פיג'ו בישראל - פיג'ו

למאמר זה התפרסמו 9 תגובות