פיג'ו 3008 (מתיחת פנים) - מבחן רכב

עיצוב

נכון שעל טעם וריח לא מתווכחים, וכל הסיפור הזה, אבל יש כמעט קונצנזוס סביב הקביעה שה-3008 נראה טוב. החזית אולי היתה טיפה יותר אגרסיבית בעבר, אבל הגריל החדש, מנוקד בניקלים קטנים, מתמזג באופן מרהיב עם הפגוש ומעניק לחזית אופי מרשים ויוקרתי אפילו ביחס לדגם הקודם. לצידו נוספו שני פסי LED בסגנון שיני הנמר, ניבי האריה או איזה דימוי מהג'ונגל שלא תבחרו, המוכרים מרכבים אחרים של המותג.

בשאר הכיוונים אי אפשר ממש לראות הבדלים מהותיים. פה ושם אולי איזה ניקל נוסף או תאורת לד מאחור, אך ככלל הרכב נראה אותו הדבר פחות או יותר ויפהפה באופן כללי.

תא הנוסעים

העיצוב הדרמטי ממשיך פנימה אך גם כאן אין כמעט שינויים. איכות החומרים נותרה טובה יחסית, עם בד ופלסטיקה בצבעי שחור ואפור שמשתלבים די טוב זה עם זה. איכות ההרכבה אף היא גבוהה.

כמו בעבר המראה נשמר מינימליסטי. מעט מאוד כפתורים והרבה שטחי מסך. על אף מתיחת הפנים, אנו לא מקבלים בגרסה הנבחנת, או בגרסאות אחרות, את מסך המולטימדיה הענק (10 אינץ') המוצע בחו"ל. במקומו נשארנו עם מסך ה-8 אינץ' המוכר. גם המראה נטולת המסגרת לא מצאה את דרכה ארצה.

למרות זאת, התחושה בתוך התא נותרה טכנולוגית מאוד ותורם לה גם לוח המחוונים הדיגיטלי המצוין. לצד התצוגות המעולות והשליטה הקלה על המרכיבים השונים, ניכר שהוא ומערכת המולטימדיה זכו למעבד חזק יותר שמריץ את הגרפיקות השונות באופן מהיר ויעיל מבעבר.

גם מבחינת התפעול, שום דבר מהותי לא השתנה. מסך המולטימדיה עדיין דורש הרבה תשומת לב, בקרת האקלים עדיין מסתתרת בתוכו ובאופן כללי יש יותר מדי הסחות דעת במרכיבים ופריטים שהיו צריכים להיות אינטואיטיביים בהרבה. אחרי כל כך הרבה זמן בתוך הקוקפיט של פיג'ו, אפשר להגיד שהתרגלנו; ועדיין, יש יצרנים רבים שעושים זאת טוב יותר.

רכב המבחן הגיע אלינו בגרסת הפרימיום היקרה, עם המנוע הבכיר מאלו ששותים רק בנזין למחייתם. האבזור שופע: לוח מחוונים דיגיטלי, בלם יד חשמלי, בקרת אקלים, פנסי LED (שקודם לכן הוצעו רק בגרסת ה-GT וכעת קיימים בכל הגרסאות), גג שמש פנוראמי, חיישני חנייה קדמיים ואחוריים, מצלמת רוורס עם פונקציית "מבט על" לאחור, כניסה והנעה ללא מפתח, תא מטען נפתח ונסגר חשמלית בהושטת רגל ועוד.

גם בתחום הבטיחות יש לא מעט: בלימה אוטונומית עם זיהוי רוכבי דו-גלגלי (לראשונה), בקרת סטייה מנתיב אקטיבית עם פונקציית שמירת במרכז הנתיב, מערכת לניטור שטח מת שגם היא אקטיבית, בקרת שיוט אדפטיבית ועוד.

בקרת השיוט האדפטיבית, גם כשמגדירים מרחק גדול, לא תמיד מגיבה בזמן ומאיטה באופן מספק. בקרת הסטיה מנתיב לא אגרסיבית ומעורבת כמו ברכבים אחרים. בכל מקרה, מדובר במעטפת חשובה על אף החסרונות.

תנוחת הישיבה היא עניין שאפשר לדוש בו שעות. יש כאלו שמאוהבים בתנוחה העוטפת והעמוקה שתרגיש מוכרת לטייסים ב-F35. הקונסולה הגבוהה בין הנוסעים מבודדת את הנהג ומבטיחה לצד ההגה הקטן תנוחת ישיבה ספורטיבית. מצד שני, יש כאלו שפחות מחבבים את האינטימיות היתרה או את ההגה שנמצא במישור אחר מלוח המחוונים. אם חשקה נפשכם ברכב פנאי וה-3008 הוא אופציה - חייבים לבצע נסיעת מבחן ולראות שאוהבים את הפוזיציה הזאת.

המרווח, לרגליים וגם לראש, טוב אך לא מעולה. לנהגים גבוהים יכולים להיות מפגשים בין ברך ימין לקונסולה הגבוהה שבין המושבים (בעיקר בפניות) והמרווח לראש טוב אך גם אנשים ממוצעים בגובהם שאוהבים להרים את המושב יגלו קרבה לגג.  כבעבר, יש כמות אדירה של תאי אחסון כולל תא עצום במרכז ועוד תאים רבים בשלל מקומות ברכב.

המושבים עצמם מציעים שילוב של בד ועור, הם רכים מאוד ועדיין תומכים בגוף בנסיעה ארוכה. יש 2 זיכרונות וכוונון חשמלי ואפילו אפשרות לכוון את התמיכה לירכיים (ידנית).

מאחור העסק טיפה יותר מורכב. המרווח לרגליים מצויין אך המרווח לראש טוב בלבד. שתי סיבות לכך: הראשונה, גג השמש גוזל ממרווח הראש ויפריע לגבוהים. הסיבה השנייה היא שהרכב אמנם רחב אך לא מספיק והגג משתפל מוקדם בצדדים. כששלושה ישבו מאחור הראש של היושבים בצדדים יפגוש בקלות מדי בקורות. המושב באמצע סביר בגודלו, לא יותר, ושם יהיה פחות נוח למבוגר. יש כמובן יציאות מיזוג.

תא המטען עצום בגודלו. עם שקע 12 וולט, פתיחה וסגירה חשמלית ורצפה כפולה באמת שיהיה קטנוני להתבכיין על חסרונם של ווים לשקיות סופר.

נוחות נסיעה

לא נעשה שינוי אקוטי בכיול והוא נותר טוב יחסית. תחילת התנועה של המתלה רכה יחסית, והופכת נוקשה ככל שמהלך המתלה מתקרב לסופו. בתוך העיר המשמעות היא רוב הזמן טיפול מרשים ומוצלח בשלל סוגים של שיבושים. נכון שאם תמהרו לבור עמוק או לפס האטה יכול להיות שהטווח הרך של הבולם יחלוף מהר מדי ותגיעו לחלק נוקשה יותר ופחות מתחשב, אבל בכל מקרה, לא תרגישו חבטות חזקות או מכות ישירות לגב.

את התנועה מרך לקשה במהלך המתלה מרגישים היטב מחוץ לעיר. כשפוגשים גלים במהירות גבוהה הרכב מתחיל את התנועה כמו רכבים מאוד רכים, אך במקום שהמתלה ינוע ללא ריסון מספר פעמים - כאן הוא ינוע מטה ומעלה פעם, פעם וחצי, וישוב למצב מרוסן. נכון, לא מדובר בריסון מהודק דוגמת כמה מתחרות גרמניות ברובן או משרד הבריאות הישראלי, אך התנועה המינורית של ה-3008 מחוץ לעיר בנקודות ספציפיות שווה לטעמנו את הנוחות המעולה בעיר.

שדה הראיה בעיר לא ממש מוצלח. קורות A גדולות וחלון אחורי קטן מצריכים כמה מבטים בצמתים וביציאות מחניות. שוב, לא סיפור נוראי אך שווה לדעת.

את בידוד הרעשים קשה היה לבחון ב-48 השעות שבהן הרכב היה אצלנו, שכן קיבלנו אותו בתוך סופת גשמים עזה והוא חזר לסוכנות במהלך אותה הסופה.

מנוע ותיבת הילוכים

יחידת ההנעה לא השתנתה במסגרת מתיחת הפנים. המנוע הוא אותו מנוע, 1.6 ליטרים טורבו בנזין עם 180 כוחות סוס. תיבת ההילוכים היא התיבה האוטומטית המוכרת של אייסין עם 8 הילוכים. יחד הצמד חמד מספק ביצועים טובים למדי. ה-3008 לא מרגיש חזק בצורה יוצא דופן ופגשנו רכבים עם 180 כ"ס שהרגישו יותר נמרצים. מהעבר השני, המנוע גמיש, הכוח מגיע באופן יעיל והרכב מתקדם ביעילות.

מצב ספורט, למרות קצת שינוי בלוח המחוונים ומעט יותר רעש, לא מרגיש ממש ספורטיבי והרכב, למרות שהוא מגיב מהר יותר ומושך מעט את ההילוכים, עדיין לא מרגיש נמרץ באופן שיאיים על מכוניות ספורטיביות. נורא? ממש לא. לכל אלו שמחפשים מכונית חזקה אך לא ברוטלי,ת ככל הנראה שיהיה פה מספיק כוח זמין ואף למעלה מכך. עלייה ארוכה, עקיפה או נסיעה בהרכב מלא, כולם יתקבלו בברכה.

תיבת ההילוכים היפנית של "אייסין" לוקחת חלק ברגיעה הכללית. היא מעבירה הילוכים באופן מתון וחלק מאוד. אין פה זריזות יתרה, אפילו במצב ספורט. היא עושה עבודה נפלאה בתוך העיר וזה חשוב כי לא מעט מהמתחרות מוצעות עם תיבות רובוטיות שמתקשות לספק את אותה נינוחות.

כמו בעבר, צריכת הדלק לא מזהירה בגרסה הזו. את המבחן שלנו, שהיה ברובו די רגוע, סיימנו עם 11.7 ק"מ לליטר. נתון יפה אך הגרסאות האחרות יהיו חסכוניות יותר.

התנהגות כביש

החיבה שלנו להתנהגות הכביש של פיג'ו 3008 תמיד נבעה מהשילוב המדוייק שבין רכות יחסית לריסון טוב. כמו שכבר הבנתם, ה-3008 לא עברה מהפכה בגזרה הזו ולכן גם התנהגות הכביש נותרה בעינה. בתחילת ההפנייה ה-3008 מעט רוכנת אך היא לעולם לא מרגישה מחוץ לשליטה. יש לה אחיזה מצויינת, תגובות נפלאות של הגוף לדרישות הנהג, היא ניטראלית עם נטייה קלילה להיגוי יתר נשלט ותגובה יפה להרפיות דוושה.

ההגה עצמו קטן, עניין שעל פניו תורם לנהיגה הזריזה, אך הוא מעט קל מדי (גם במצב ספורט). הוא מדוייק מאוד מצד שני כך שבאמת לא צריך להיות קטנוניים. לא מדובר במכונית ספורטיבית אך היא שותפה בטוחה מאוד ודי מהנה לנהיגה מהירה מהרגיל.

סיכום

הפתרון שבחרו בפיג'ו כדי להתמודד עם מתיחת הפנים של ה-3008 היה מאוד פשוט. הם שלחו את רוב המהנדסים לחל"ת ואת אנשי הטכנולוגיה הוציאו לטיול מאורגן בבורגונדי (בהתאם להנחיות כמובן). במפעל נותר רק מעצב גרילים מיומן ועוד איש לוגיסטיקה ששלח הזמנת רכש למסכים גדולים יותר. בזה, פחות או יותר, מסתכמת מתיחת הפנים של ה-3008. ואם אתם רוכשים את הרכב בישראל, העניין עם המסכים לא רלוונטי עבורכם.

רכב הפנאי המעולה של פיג'ו נותר כזה גם אחרי מתיחת הפנים. בארבע השנים שבהן הוא איתנו לא נרשמה הזדקנות מואצת כך שלא היה צריך הרבה כדי להשאיר את ה-3008 רלוונטית לשוק הרכב של 2021. סוס מנצח, וכנראה שגם ג'יפון, פשוט לא מחליפים.

ובכל זאת יש כמה נקודות שצריך לציין מהזווית הישראלית. לאורך השנים המחיר של ה-3008 טיפס באופן עקבי. הגיוני, בהתחשב בביקוש. בעת ההשקה, בתחילת 2017, גרסת הכניסה עם מנוע דיזל ברמת הגימור אקטיב עלתה 145,000 שקלים ונמכרה במבצע השקה בתמורה ל-139,900 שקלים. כיום הגרסה הזו עולה 164,000 שקלים. הגרסה שאנחנו בוחנים כיום, 1.6 בנזין פרימיום, עלתה בתחילת הדרך 175,000 שקלים - ואילו כיום היא עולה 190,000 שקלים. לא מעט.

האם ה-3008 שווה את הכסף? במובנים רבים כן, מכיוון מדובר במכונית שניצבת על סף עולמות הפרימיום. זה באמת מוצר נהדר. אבל האם יש דרך לחסוך? למי שלא צריך ביצועים יוצאים מגדר הרגיל, גם גרסת ה-1.2 טורבו בנזין תספיק - והיא עולה "רק" 155,000 שקלים. חבילת ה-Active Pack, בתוספת של 3,000 שקלים, משדרגת את מערך אביזרי הבטיחות והופכת את פיג'ו 3008 לרכב שהוא לא רק איכותי, אלא גם נגיש בהרבה.

לצפייה בכל דגמי פיג'ו בישראל

למאמר זה התפרסמו 6 תגובות