תחשבו על המונח השגרתי הזה "רכב אופנתי". רכבי פנאי הם היום אופנתיים, רבים מאתנו רוצים להיחשב לאופנתיים ועל כן הם חולמים על (ולעתים מגשימים) רכב פנאי - ג'יפון, ג'יפ, רכב שטח, קרוסאובר - אחד מהם… ואם אמרנו "אופנתי" בטח עולים לנו לראש הצרפתים, האבא והאמא של האופנה בעולם.
הצרפתים הם אולי כאלה, אבל בתחום רכבי הפנאי האופנתיים, הבשורות הגיעו דווקא ממזרח אסיה (יפן, קוריאה) ומארה"ב, כמובן. למרות כל האגו הצרפתי המפורסם, כדי להחזיק מעמד בשוק הרכב התחרותי, הם היו חייבים ללכת אחרי האופנה של קוריאנים, יפנים ו(רחמנא לצלן) - אמריקאים, ולהמציא גם רכב פנאי. אופנתי, כמובן.
אצל פיג'ו אנחנו מכירים כבר את ה-2008 המוצלח והקטן יותר, וכעת מגיע אלינו הדור השני של פיג'ו 3008, שהוא פחות מיניוואן-קרוסאובר נמוך יחסית כמו קודמו ויותר רכב פנאי גבוה ובולט. כך הוא יכול להתחרות בשחקנים המרכזיים בתחום הזה, קיה ספורטאז', יונדאי טוסון והחבר'ה. אז איך אופנה צרפתית משתלבת באופנה מוטורית שכזאת?
חבל להכביר מלים על העיצוב, פשוט תראו אותו! טוב, זאת כתבה כתובה, אז אנחנו חייבים להוסיף כמה מלים על העיצוב. ה-3008 לוקח את קו העיצוב העדכני של פיג'ו ונותן לו עוד בוסט עתיר נוכחות, עם קו בולט-על-גבול-הבוטה. הגריל ממוסגר הניקל כאילו קופץ החוצה, הפנסים כאילו נחצבו בתוך הגוף וקו החלונות מספק תחושה של ריחוף ספורטיבי על גבי הכביש.
הנוכחות הזו כל כך בולטת שאנשים פשוט נעצרו לידינו עם המכונית שלהם כשחנינו וצילמנו אותו, התקרבו, שאלו, הסתכלו. המון תשומת לב הוא מושך.
כל הסופרלטיבים על העיצוב החיצוני מתעצמים כשנכנסים לתוך תא הנוסעים של פיג'ו 3008. מדובר, בלי ספק, באחד מתאי הנוסעים המעניינים והחווייתיים ביותר שנתקלנו בהם בתחום הרכב. נראה שההשראה לתכנון ועיצוב תא הנוסעים לקוח מעולם הגיימינג. הסט-אפ של מרחב השליטה של הנהג כולל הגה קטום מלמעלה ומלמטה, מרכז הגה מעוצב כמגן עתידני, ידית הילוכים שמזכירה ג'ויסטיק, מנופי מתכת להחלפת הילוכים מאחורי ההגה, מערך כפתורי ניקל שמקיפים את הנהג ומול עיניו שני מסכים גדולים, האחד במרכז החזית, לטובת המולטימדיה, מצלמת הנסיעה לאחור והמיזוג, והשני - לוח המחוונים מול עיני הנהג.
מסך לוח המחוונים עצמו ראוי לתשומת לב מיוחדת: זהו מסך גדול וצבעוני שניתן להתאים לפי סגנון הנהיגה והטעם האישי. אפשר לבחור לראות הדמיה של הרכב עם הנתיב שעליו הוא נוסע, להציג מערכת ניווט, מחוונים סטנדרטיים ופשוטים יותר או רכיבים ספורטיביים מול העיניים. רמת ההתאמה כוללת אפילו אפשרות לקרוא הכל בעברית וזה כבר באמת בלתי שגרתי.
תא הנוסעים
למרבה הצער, מול כל מגניבות-הגיימינג, לא הצליחו מהנדסי פיג'ו לעשותאת תא הנוסעים הזה קל לתפעול. רבים מהכפתורים דומים מאוד זה לזה, דבר שמקשה את התפעול תוך כדי נהיגה. כפתורים מתבקשים שונים, כמו שליטה על מערך המיזוג או עמעום התאורה בלילה, הוחלפו בדפדוף בין תפריטי המסך המרכזי.
המושבים הקדמיים נוחים. תנוחת הנהיגה אינה מושלמת, בעיקר לגבוהים, היות שהדוושות קצת קרובות מדי לנהג וההגה אינו נשלף מספיק החוצה - לכיוון הנהג. בגרסת ה"פרימיום" (שבתמונות ובסרטון) ישנו כוונון חשמלי למושב הנהג, תמיכה לירכיים וכוונון חשמלי למסעד הגב התחתון. בגרסת ה-GT, הכי מאובזרת, יש גם מושבי עור ואפילו מסאז'.
רמת האבזור הבטיחותי אינה אחידה. בגרסת הבסיס, "אקטיב", לא מקבלים את מערכות הבטיחות המתקדמות שמתקבלות ב"פרימיום" ומעלה, כמו היגוי אקטיבי שמונע באופן פעיל סטייה מהנתיב, והתראות על מכונית בשטח המת. באף גרסה של ה-3008 אין בלימה אוטומטית במקרה חירום או בקרת שיוט אדפטיבית - כזו ששומרת על מהירות וגם שומרת מרחק מהרכב שלפנינו.
בין גרסאות האבזור השונות ב-3008 יש פערי מחירים גדולים ביותר, אבל אפילו בגרסה הכי בסיסית רמת האבזור טובה מאוד. יש בה מערכת מולטימדיה עם מסך מגע גדול, מערכת בטיחות "מוביל איי" להתראה על סטייה מנתיב או קרבה מסוכנת למכוניות אחרות והולכי רגל, מראה פנימית שמתכהה אוטומטית בסנוור וגלגלי 17 אינץ'.
גרסת הפרימיום כוללת גם משטח טעינה אלחוטי לטלפון, במושב נוסע (קדמי) שניתן לקפל לגמרי להובלת ציוד מוגדל ובמערך מצלמות חיצוניות שיוצרות מעין מבט על, לסיוע בחניה. עוד יש כאן גימור ותאורה עשירים יותר וגם חלון חשמלי פנורמי ענק על הגג. ב-GT נוספת תאורת LED מלאה בפנסים הראשיים וגם הרבה יותר אופציות לעיצוב ושימוש במסכים השונים.
המושבים האחוריים, בעיקר הצדדיים, נוחים מאוד ומעניקים מרווח טוב גם למבוגרים גבוהים מהממוצע. קו החלונות הגבוה עלול ליצור תחושה מעט קלסטרופובית לילדים. בכל הגרסאות מקבלים שם פתחי מיזוג פשוטים וטובים.
הבגאז' בפיג'ו 3008 גדול ונוח, ולמרות שהרכב גבוה, תא המטען נגיש מאוד. בגרסאות הפרימיום ומעלה אפשר לפתוח את תא המטען באמצעות הסטת הרגל - תוספת נוחה מאוד כשצריך להעמיס עליו ציוד, והידיים שלנו מלאות.
נוחות נסיעה
התחושה היא שמדובר ברכב גדול יחסית, אבל התמרון בעיר דווקא די נוח. ההגה קל ונעים לפעולה והרכב גמיש מאוד ביכולת שלו לחוג סביב צירו גם במקומות צפופים. שדה הראייה, לעומת זאת, לא אידיאלי. זאת הן בשל החלון האחורי הצר והן בשל ה"סיפון", מכסה המנוע הארוך והיפה, שפוגע מעט ביכולת להבין היכן קצה הרכב. עזרי החניה ברכב מסייעים בעניין הזה.
נוחות הנסיעה עצמה טובה מאוד בעיר. יש אמנם מעט טלטלות על פגמים משמעותיים, אבל בסך הכל רמת הריסון גבוהה וטובה ולמרכב ישנה נטייה מסוימת לרכות, במובן הנעים והטוב של המילה.
מחוץ לעיר רמת הנוחות משתפרת עוד יותר. הבידוד מרעשים מצוין והריחוף מעל להרכבי הכביש השונים מצוין. למרות תדמית השטח, זהו בלי ספק כלי רכב נעים מאוד לנסיעה ממושכת על הכביש.
מנוע ותיבת הילוכים
את פיג'ו 3008 אפשר לקבל עם אחד משלושה מנועים. גרסת הבסיס, באופן בלתי שגרתי, מצוידת דווקא במנוע דיזל - טורבו, 1,600 סמ"ק, 120 כ"ס. גרסת הביניים (זאת שמצולמת) היא עם מנוע הבנזין של הרכב - טורבו, 1,600 סמ"ק ו-165 כ"ס. לגרסת העל, וגם זה בלתי שגרתי, הוצמד מנוע טורבו-דיזל. הגרסה היא "GT" והמנוע מספק 180 כ"ס.
מנוע הבנזין חלק ונעים מאוד לפעולה, אם כי צריכת הדלק שלו צפויה להיות הפחות-טובה בין השלושה. במהלך המבחן צריכת הדלק עמדה על כ-12 ק"מ לליטר. הדיזלים יהיו יותר רוטטים קצת, אבל יותר בשרניים וצריכת הדלק שלהם, בעיקר של גרסת הבסיס, צפויה להיות טובה יותר. כל המנועים חזקים ומספקים הרבה כוח כשצריך אותו (מומנט גבוה), אבל ה-GT העליונה מספק נתוני זמינות וכוח מרשימים במיוחד.
להבדיל ממכוניות צרפתיות רבות בעבר, פיג'ו 3008 מצויד בתיבת הילוכים לא צרפתית, אלא יפנית. זהו גיר אוטומטי בן שישה הילוכים. הוא פשוט יחסית אבל ממלא את הנדרש ממנו באופן יעיל וטוב - העברות ההילוכים חלקות, מלבד השתהות קלה בכניסה להילוך, כשמתנהגים איתו באופן אגרסיבי.
התנהגות כביש
יחסית לרמת ההתנהגות ההגיונית של רכב פנאי גבוה, ה-3008 מתנייד בין העיקולים באופן משביע רצון ויותר. אחיזת הכביש גבוהה מאוד, דבר שמספק מאפיינים בטיחותיים בנהיגה. ישנה רכינה מסוימת בעיקולים, אבל קל מאוד לשלוט ברכב ובזכות מערך השליטה הייחודי סביב הנהג, חוויית הנהיגה מענגת.
שטח
אף אחד לא חושב שרכב פנאי "רך" באמת מתאים לנהיגת שטח מתקדמת. עם זאת, מפרט ה-3008 עשוי לבלבל: נתון שטח חשוב, מרווח הגחון (המרחק מרצפת הרכב ועד לקרקע) של הפיג'ו יכול להתחרות ברכבי שטח אמיתיים - 21.9 ס"מ. הוא לא באמת רכב שטח, היות שאין אפילו אפשרות לרכוש אותו עם הנעה לכל הגלגלים (4X4) וגם מבנה הגחון שלו רומז שלא כדאי לעמת את הרכב עם סלעים, מעברי מים או בורות עמוקים מדי. ובכל זאת, מרווח הגחון הזה מציב את ה-3008 כאחד מרכבי הפנאי הקומפקטיים עם יכולת הנסיעה בשבילים הטובה ביותר בסביבה, ואפשר להרחיק עמו למקומות שלכמה ממתחריו עדיף שלא לנסות אותם.
סיכום
פיג'ו 3008 הוא דוגמא טובה לדברים הטובים שקורים לפיג'ו בשנים האחרונות. היצרן הצרפתי, שאיבד מעט מהמיקוד ומהיכולות שלו בעבר, מספק לעולם כבר כמה שנים מספר כלי רכב טובים ומעניינים, כמו ה-208, ה-2008 וה-308 העדכנית. ה-3008 מצטרף למשחק, עם כלי רכב שמשלב את ההרכב הבסיסי המבוקש בתחום האופנתי, גם אם לא צרפתי, של רכבי פנאי (גובה, מרחב), אבל משלב בו את ערכי התחייה של פיג'ו - עיצוב מרהיב עין, חוויית שימוש ייחודית (גם אם במחיר של הנדסת אנוש מורכבת מדי) וגם יכולת התנהגות ספורטיבית וגם בטיחותית. הגובה הרב מהגחון אל הקרקע ויכולת השבילים המוגדלת הם בונוס שווה.
לדגמי פיג'ו בישראל -
פיג'ו
למאמר זה התפרסמו 2 תגובות